שינויים

נוספו 225 בתים ,  13:02, 2 בדצמבר 2018
שורה 11: שורה 11:  
== מקרים נפוצים של מחסור ועודף ==
 
== מקרים נפוצים של מחסור ועודף ==
 
=== מחסור ועודף במזון ===
 
=== מחסור ועודף במזון ===
מחסור ועודף במזון נפוץ מאוד במאה ה 21 ומגיע למימדים גדולים מאוד. כמעט חצי מהמזון בעולם נזרק{{הערה|Rebecca Smithers [https://www.theguardian.com/environment/2013/jan/10/half-world-food-waste Almost half of the world's food thrown away, report finds] 10 בינואר 2013, The Guardian}}, וזה עוד בלי להחשיב את עודף המזון הנאכל על ידי אנשים הסובלים מ[[השמנה]] בעוד שיש מאות מיליוני רעבים. למערכת ייצור המזון במאה ה 21 יש [[השפעות סביבתיות|השפעות סביבתיות שליליות]] נרחבות מאוד, לדוגמה 24% מ[[גזי החממה]] באים משם. למרות זאת במקום לצמצם את כמות המזון הנזרקת לחלק את המזון בצורה שווה מה שיאפשר לסלק את העודף ובכך לצמצם את ההשפעות הסביבתיות משתדלים להגדיל את היבול או על ידי תפיסת שטחים נוספים לחקלאות מה שגורם ל[[ברוא יערות]] או על ידי הגדלת היבול פר יחידת שטח מה שגורם ליותר [[אובדן קרקע]] ופליטת [[גזי חממה]] בגלל שימוש ביותר כלים מכאניים, דשן כימי וכדומה. רופאים מתייחסים מזה זמן רב לרעיון של [[הומאוסטאזיס]] - שמירה על איזון בפרמרטים רבים שחיוני לקיום הבריאות. בעשרות השנים האחרונות מזהירים גופי בריאות מפני סוגים שונים שם "מזון עודף" בהקשר של [[סוכר]], [[מלח]] ו[[שומן]] וכן השילוב שלהם ב[[מזון מעובד]].  
+
מחסור ועודף במזון נפוץ מאוד במאה ה 21 ומגיע למימדים גדולים מאוד. כמעט חצי מהמזון בעולם נזרק{{הערה|Rebecca Smithers [https://www.theguardian.com/environment/2013/jan/10/half-world-food-waste Almost half of the world's food thrown away, report finds] 10 בינואר 2013, The Guardian}}, יש כ 2 מיליארד אנשים הסובלים ממשקל עודף ו 600 מיליון הסובלים מ[[השמנה]] בעוד שיש 815 מיליון רעבים. למערכת ייצור המזון במאה ה 21 יש [[השפעות סביבתיות|השפעות סביבתיות שליליות]] נרחבות מאוד, לדוגמה שליש מ[[גזי החממה]] באים משם{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/worlds-food-system-failing-new-report-2621850618.html Our Food Systems Are Failing Us’: 100+ Academies Call for Overhaul of Food Production] 29 לנובמבר 2018, Ecowatch}}. למרות זאת במקום לצמצם את כמות המזון הנזרקת לחלק את המזון בצורה שווה מה שיאפשר לסלק את העודף ובכך לצמצם את ההשפעות הסביבתיות משתדלים להגדיל את היבול או על ידי תפיסת שטחים נוספים לחקלאות מה שגורם ל[[ברוא יערות]] או על ידי הגדלת היבול פר יחידת שטח מה שגורם ליותר [[אובדן קרקע]] ופליטת [[גזי חממה]] בגלל שימוש ביותר כלים מכאניים, דשן כימי וכדומה. רופאים מתייחסים מזה זמן רב לרעיון של [[הומאוסטאזיס]] - שמירה על איזון בפרמרטים רבים שחיוני לקיום הבריאות. בעשרות השנים האחרונות מזהירים גופי בריאות מפני סוגים שונים שם "מזון עודף" בהקשר של [[סוכר]], [[מלח]] ו[[שומן]] וכן השילוב שלהם ב[[מזון מעובד]].  
 
[[תמונה:-Charles Mellin zugeschr - Porträt eines Herrn - Gemäldegalerie Berlin.jpg|left|thumb|250px|אדם שמן. "הגנרל הטוסקני", ציור מאת אלסנדרו דל בורו, המאה ה-17. ההשמנה הייתה בעיה בריאותית גם בעבר, יש עדויות על כך, אפילו ממצרים העתיקה{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}.]]
 
[[תמונה:-Charles Mellin zugeschr - Porträt eines Herrn - Gemäldegalerie Berlin.jpg|left|thumb|250px|אדם שמן. "הגנרל הטוסקני", ציור מאת אלסנדרו דל בורו, המאה ה-17. ההשמנה הייתה בעיה בריאותית גם בעבר, יש עדויות על כך, אפילו ממצרים העתיקה{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}.]]
 +
 
=== מחסור ועודף בבגדים ===
 
=== מחסור ועודף בבגדים ===
 
יש הרבה אנשים שחסרים להם בגדים מה שיכול בהחלט להוות בעיה חמורה. לעומת זאת היום יש עודף בבגדים: לדוגמה בגרמניה 40% מהבגדים שנקנים כמעט או בכלל לא נלבשים - כי הולכים לקניות רק בשביל לברוח מהדיכאון כדי לעשות משהו עם חברים או חברות. ההשלכות הסביבתיות של תעשית הביגוד הם גדולות מאוד נכון לתחילת המאה ה 21{{הערה|Carolin Wahnbaeck [https://www.greenpeace.org/international/story/7056/a-record-breaking-dress-exchange-one-event-in-over-40-cities/ A record breaking dress exchange: One event in over 40 cities] 13 ליוני 2013, גרינפיס}}.
 
יש הרבה אנשים שחסרים להם בגדים מה שיכול בהחלט להוות בעיה חמורה. לעומת זאת היום יש עודף בבגדים: לדוגמה בגרמניה 40% מהבגדים שנקנים כמעט או בכלל לא נלבשים - כי הולכים לקניות רק בשביל לברוח מהדיכאון כדי לעשות משהו עם חברים או חברות. ההשלכות הסביבתיות של תעשית הביגוד הם גדולות מאוד נכון לתחילת המאה ה 21{{הערה|Carolin Wahnbaeck [https://www.greenpeace.org/international/story/7056/a-record-breaking-dress-exchange-one-event-in-over-40-cities/ A record breaking dress exchange: One event in over 40 cities] 13 ליוני 2013, גרינפיס}}.
4,291

עריכות