47,332
עריכות
שינויים
השפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי (הצגת מקור)
גרסה מ־11:58, 27 בנובמבר 2018
, 11:58, 27 בנובמבר 2018←השפעות הטלפון הסלולרי על יכולת החשיבה והלמידה
המלצות של גורמים העסוקים בתחום היא לשים את הטלפונים על מצב שקט, אז יש אפשרות של 20-30 דקות של למידה.{{הערה|שם=oedm}} כאשר ישנים צריך לסלק את הטלפון הסלולרי מהחדר כי הוא מפריע לישון גם במצב כבוי{{הערה|שם=oedm|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}.
המלצות של גורמים העסוקים בתחום היא לשים את הטלפונים על מצב שקט, אז יש אפשרות של 20-30 דקות של למידה.{{הערה|שם=oedm}} כאשר ישנים צריך לסלק את הטלפון הסלולרי מהחדר כי הוא מפריע לישון גם במצב כבוי{{הערה|שם=oedm|יעל אודם [http://reshet.tv/item/news/domestic/education-society/newsitem-685083/ מה עושה הסלולרי למוח שלנו?] 03.01.2018 13, רשת}}.
===פגיעה בקשרים חברתיים ובעיות בדידות ודיכאון ===
{{הפניה לערך מורחב|בדידות}}
ככל הנראה קיימת בעיה גדלה של [[בדידות]] בחברה. בשנת 2014, הצהירו 40% מתושבי ארצות הברית כי הם בודדים, פי שניים מאשר לפני 35 שנה. 16% מהאוסטרלים דיווחו על בדידות, והבודדים ביותר היו בני 30 ומטה. לשכת הסטטיסטיקה של ניו זילנד מצאה שבקרב צעירים בני 15-29, 40% דיוחו על תחושת בדידות בחודש האחרון. כ-60% מהצעירים בני 18-34 בבריטניה מרגישים בדידות, בשיעור גבוה יותר מבני -55 ומעלה. [https://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-0307cbffc7ac741006.htm] הבדידות עלולה לגרור בעיות שונות - בעיקר הרגשות של [[מתח נפשי]] או בעיה של [[דיכאון]]. לפי מחקרים שנסקרים ספר של פרופ' עמי רוקח, ("Together & Lonely", 2013) הבדידות קשורה פעמים רבות בסבל נפשי, במחלות, בירידה בתפקוד המערכת החיסונית ואף במוות. [https://www.haaretz.co.il/.premium-1.2482077]
תמיר ליאון הוא אנתרופולוג יישומי וחוקר תרבות צעירה ממכון אתוס , לטענתו תקשורת מלאה בין שני בני אדם היא כשהם עומדים זה מול זה, מביטים זה בזה, קוראים את שפת הגוף ואת הבעות הפנים, מפענחים את טון הדיבור. לפי ליאון חלק גדול מהתקשורת, כ 80%, הוא בהבעות הפנים. חלק גדול מתקשורת זו הולך לאיבוד כאשר אין תקשורת בצורה כזו. לפי ליאון, כאשר לא רואים את הפנים של האדם השני נמצאים ברמת תקשורת של 20%, אם מקבלים רק טקטס יש רמת תקשורת של 14%. לפי ליאון גם אם מקבלים 100 הודעות וואטסאפ ביום, זה לא עובד. זה לא מספיק.[https://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-0307cbffc7ac741006.htm]
ליאון מספר על מחקר שנעשה בוושינגטון די.סי וטוען כי מחקשר זה מצביע כי [[שימוש תכוף בסמארטפון]] הורס את הקשרים החברתיים. החוקרים ניגשו לאנשים שישבו יחד בבתי קפה. הם ביקשו מחלק מהם לסגור את הטלפון הנייד ולשים אותו בתיק. החלק השני של הזוגות לא שינה דבר. אחרי שיחה של עשר דקות שאלו אותם על רמת [[אמפתיה|האמפתיה]] בשיחה, על כמה בני הזוג שלהם הקשיבו למה שאמרו, כמה התייחסו אליהם. לפי ליאון ההבדל בין התחושות של הזוגות שתוך כדי שיחה התעסקו בטלפון לאלו שקיבלו את תשומת הלב המלאה של בני הזוג שלהם היה עצום. הם חשו פחות אמפתיה בצורה מובהקת.[https://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-0307cbffc7ac741006.htm]
דבר כזה עלול להוביל ל[[לולאת משוב מחזקת]] - לאנשים יש תחושת [[בדידות]] ככל שיש יותר תקשורת טקסטואלית (בוואטסאפ ובפייסבוק ורשתות חברתיות דומות), איכות התקשורת מתדרדרת, ונשלחות יותר הודעות והשתתפות ביותר קבוצות כדי לנסות למלא את החלל שנוצר בהעדר תקשורת וקשרים מספיק איכותיים ומרגישים יותר ויותר לבד; {{הערה|מתוך הרצאה של תמיר ליאון בגבעתיים בשנת 2016}} [https://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-0307cbffc7ac741006.htm]
בנוסף בחלק גדול מהקבוצות רואים רק תמונות נבחרות מהחיים של אנשים אחרים - כמו טיולים, בישולים, מסעדות וכו' - דבר זה עלול להחמיר את ההרגשה שכולם עושים חיים ורק אנחנו לא. הדבר עלול לגרור גם עליה ב[[תרבות הצריכה]] ונסיון לפצות על פגיעה בקשרים חברתיים דרך אפיקים שלא עוזרים או לתרום לתחושה של דימוי-עצמי נמוך. [https://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-0307cbffc7ac741006.htm]
ד"ר רחלי ברקן, פסיכולוגית חברתית ומרצה במחלקה למנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון בנגב טוענת כי שימושי טכנולוגיה יכולים לפעמים להקל על בדידות - לדוגמה שיחת וידאו עם קרובי משפחה רחוקים או שימוש בקבוצות חברתיות כדי למצוא ידידים [https://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-0307cbffc7ac741006.htm]
== השפעת מכשירים כמו מחשבים וטלפונים סלולריים על האקלים ==
== השפעת מכשירים כמו מחשבים וטלפונים סלולריים על האקלים ==