47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''שיעור הפריון בישראל ''' הוא מספר הילדים שיש לאישה אחת בכל ימי חייה, בממוצע עבור אוכלוסי..."
'''שיעור הפריון בישראל ''' הוא מספר הילדים שיש לאישה אחת בכל ימי חייה, בממוצע עבור [[אוכלוסיית ישראל|האוכלוסייה במדינת ישראל]]. הפריון בישראל הוא מהגבוהים במדינות המפותחות, עם שיעור פריון כולל של 3.1 ב-2015, ובשנים האחרונות אף נרשמה מגמת עלייה. מגמה זו עומדת בסתירה לתאוריות דמוגרפית שנצפית במדינות רבות וידועה בשם [[מעבר דמוגרפי]] הגורסות ששיעור הפריון מרבית המדינות בחברה המודרנית צפוי לרדת על רקע שינויים חברתיים, תרבותיים וכלכליים. {{הערה|שם=cbs2018}} הפריון הגבוה בישראל גורר [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול גבוה של אוכלוסיה]] ואיתו שלל השפעות חברתיות סביבתיות וכלכליות כמו הגדלת [[פקקי תנועה בישראל|פקקי התנועה]], [[ייקור מחירי הדיור בישראל|ייקור מחירי הדיור]], החרפת [[בצורת בישראל|משבר המים]], עליה במחירי הירקות והפירות ועוד.
שיעורי הפריון בישראל שונים בין אכולוסיות שונות והם בעלי מגמות שונות. הפריון בקרב החרדים עומד על כ-7 ילדים לאשה, ונותר ברמה זו, עם תנודות לכאן ולכאן כבר 30 שנה, הפריון בקרב יהודים לא חרדים ירד בשנות ה-80 ואחר כך עלה חזרה ל 2.5 ילדים לאשה. הפריון בקרב הערבים יורד בצורה איטית וכמעט מונוטונית משנות ה-1980 ועומד על קצת יותר מ-3 ילדים. {{הערה|שם=cbs2018}} יש הבדלים נוספים בפריון בין ערבים בדואיים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים.
על פי הערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2018, הפריון בישראל יוותר גבוה למדי בכלל האוכלוסיות. התחזיות של מומחים בנושא שראיינה הלשכה היא של ירידה מתונה בפריון בכלל קבוצות האוכלוסיה. הערכות אלה משמשות כבסיס לתרחישים שונים ל[[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול עתידי של אוכלוסיית ישראל]]. בתרחיש גידול בינוני, האכולוסיה בישראל צפויה להגיע ל-11 מיליון תושבים עד שנת 2030, בשנת 2040 יחיו בה 13 מיליון תושבים, ובשנת 2050 יחיו בה 16 מיליון תושבים. תרחיש הגידול הנמוך הוא של 14 מיליון תושבים בשנת 2050 והתרחיש הגבוה הוא של 18 מיליון תושבים בשנת 2050. {{הערה|שם=cbs2018|סופיה פראן, אביעד קלינגר, [http://www.cbs.gov.il/publications18/forcast_2016_15.pdf תחזית אוכלוסיית ישראל 2065‒2015], הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאי 2018}}
===פריון על פני שנים לפי אוכלוסיות===
כאמור, בשנים האחרונות יש מגמת עליה בפריון והוא עומד נכון לשנת 2015 על 3.1. מגמת העליה בפריון שונה במקצת בין אוכלוסיות שונות.
* '''בקרב יהודים לא חרדים''', הפריון עמד על 2.5 ילדים בממוצע לאשה עד שנת 1985, בין שנה זו לבין 1990 חלה ירידה בפריון והוא הגיע קצת מעל 2 ילדים לאשה. משנת 2003 הפריון בקרב קבוצה דו הלך וגדל, עד שבשנת 2018 הוא עמד על 2.5 ילדים בממוצע לכל אשה. {{הערה|שם=cbs2018}}
* '''בקרב החרדים''', בשנת 1980 הפריון עמד על 6 ילדים לאשה, והוא עלה לפריון של 7 ילדים לאשה עד שנת 1990. מאז הוא נשאר ברמה דומה. עם עליות וירידות קטנות : בשנים 1994-1996 ירידה, ואז עליה לרמה של 7.5 ילדים לאשה, משנת 2004 היתה ירידה לרמת פריון של כ 6.8 ילדים לאשה, ורמה זו נותרה ללא שינוי משמעותי מאז. {{הערה|שם=cbs2018}}
* '''בקרב כלל האכולוסיה הערבית''' פריון הילודה נמצא במגמת ירידה כללית. בשנת 1980 הפריון לאשה ערביה היתה 5.5 ילדים. עד 1995 הפריון ירד ל-4 ילדים לאשה. בשנה זו חלה עליה ל 4.4 ילדים, עד לשנת 2000 שאז החלה ירידה שהפכה חדה יותר משנת 2004 אז היה הפריון ברמה של 4 ילדים לאשה. הירידה נמשכה עד לשנת 2015 (השנה העדכניות ביותר) עם קצת יותר מ-3 ילדים בממוצע לאשה. {{הערה|שם=cbs2018}}
העלייה בשיעור הפריון הכולל בשנת 2007 נבעה מעליה בשיעור הפריון בקרב הנשים היהודיות מרמה של 2.75 ילדים לאישה בשנת 2006 ל 2.80 ב-2007, זאת על אף הירידה בשיעורי הפריון בקרב נשים מקבוצות הדת האחרות.<ref name="cbs_11_2008_"/> בעשור משנת 1997, הירידה הגדולה ביותר בשיעור הפריון נצפתה בקרב הנשים הדרוזיות, מ-3.18 בשנת 1997 ל-2.49 בשנת 2007. באוכלוסייה המוסלמית יש מגמת ירידה בשיעורי הפריון שהחלה בתחילת שנות האלפיים; לאחר תקופה של יציבות ברמת הפריון שנמשכה כ-15 שנה (מאמצע שנות השמונים), ירד שיעור הפריון הכולל מ-4.74 ילדים לאישה בשנת 2000 ל 3.90- בשנת 2007. <ref name="cbs_11_2008_"/> ירידה ברמת הפריון נרשמה גם בקרב האוכלוסייה הנוצרית ערבית. שיעור הפריון. של אוכלוסייה זו ירד במהלך העשור האחרון מ-2.68 בשנת 1997 ל-2.18 בשנת 2007.<ref name="cbs_11_2008_"/>
נתוני הפריון נכון לשנת 2000 בחלוקה לפי מגזרים שונים, הם [http://www.cbs.gov.il/www/publications/popul2005/pdf/t08.pdf]:
*יהודים - 2.9
* מוסלמים סה"כ - 4.2
** במרכז ובצפון - 4.7
** מוסלמים בדרום - 9
* דרוזים - 2.9
* נוצרים ערבים - 2.5
עיקר גידול האוכלוסייה הוא איפה באוכלוסייה המוסלמית, בדגש על הבדואים, ובאוכלוסייה החרדית.
לפי נתונים שפרסם [[מרכז טאוב]] בשנת 2014, נעצר גידול האוכלוסייה במגזר החרדי ויש ירידה בילודה במגזר הערבי וזאת על פי נתונים על הרכב קבוצות האוכלוסייה בחינוך היסודי, שבהם לומדים ילדים בגילאי 12-6. <ref>[http://www.themarker.com/news/1.2514866# נעצר הגידול הטבעי החיובי במגזר החרדי; ירידה בילודה במגזר הערבי] ליאור דטל, דה מרקר, 17.12.2014 </ref> מגמות אלו דומות למה שהתרחש גם לאחר מכן - ירידה בפריון הילודה הערבי ויציבות בפריון החרדי.
בשנת 2007 שיעור הפריון בישראל היה 2.9. <ref name="cbs_11_2008_">[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=200801231 דפוסי פריון בישראל בשנת 2007]</ref> נכון לשנת 2009, ישראל נמצאת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בפריון ילודה, עם 3 ילדים בממוצע לאישה. המדינה הבאה בתור היא איסלנד עם 2.2 ילדים לאישה, והממוצע במדינות ה-OECD עומד על 1.7 ילדים לאישה בממוצע. [https://docs.google.com/file/d/0Bw3bHSDrs8K1N2IxY2Q2MmQtZDAzNS00NjI2LTk4YWQtMjAwYjU5MTJmMjRk/preview?pli=1]
פריון הילודה משתנה לפי אוכלוסיות שונות. נכון לשנת 2007 התחלקו נתוני הפריון כך:
* יהודיות - 2.8
* דרוזיות - 2.49
* נוצריות ערביות - 2.18
* מוסלמיות - 3.9<ref name="cbs_11_2008_"/>
בקרב החרדים יש שיעורי פריון כללי גבוהים בהרבה - נכון לשנת 2001 עמד שיעור הפריון על 7.7 ילדים [http://www.peopleil.org/default.aspx] ויש מקומות עם שיעורי פריון גבוהים עוד יותר של 8-9 ילדים בערים חרדיות כמו אלעד. בעקבות קיצוץ קצבאות הילדים ירד הפריון בכילד אחד בממוצע בקרב החרדים, ירד גם הילודה במגזר הבדואי מתשעה ילדים בשנת 2003, ל-7.6 ילדים בשנת 2005. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1020441.html]
==גורמים המשפיעים על פריון הילודה==
יש מספר גורמים המשפיעים על הפריון. הגורם המשמעותי ביותר הוא דת ותרבות. כפי שניתן לראות בקרב הציבור החרדי, הבדואי והמוסלמי קיימים שיעורי פריון גבוהים יותר יחסית לשאר האוכלוסייה. הדבר נובע מציווים דתיים כמו גם מ[[נורמות חברתיות]] ומ[[מעמד האשה]] בחברה.
גורם משמעותי נוסף הוא קצבאות הילדים. בעקבות קיצוץ קצבאות הילדים בשנת 2003, בעיקר קצבאות שניתנו לילד החמישי ומעלה שהיו גבוהות בהרבה יחסית לקצבאות לילד הראשון, נרשמו ירידות בשיעורי הפריון בכל המגזרים שלהם ילדים רבים, בעיקר במגזר הבדואי, וכן גם במגזר המוסלמי והחרדי. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1020441.html] עם זאת יש הבדל מאז בין החרדים לערבים - אצל החרדים הירידה נעצרה ואילו אצל הערבים הירידה בפריון המשיכה מאז. הבדל זה יכול לנבוע ממספר סיבות: סיבה אחת היא אפשרות שהחרדים מצאו אפיק תמיכה אחר שלא דרך קצבאות הילדים להגדלת מספר הילדים, אפשרות אחרת היא הבדלים בנורמות בין האוכלוסיות, אפשרות שלישית היא שהאוכלוסיה החרדית הצליחה לשפר את מצבה הכלכלי ללא קצבאות או תמיכות אחרות ולכן הירידה בפריון הילודה במגזר זה נבלמה.
עוד גורמים שישודעים כמשפיעים על הפריון הם מודעות לתכנון המשפחה, יציאת נשים לעבודה, גישה לאמצעי מניעה, ועליית גיל הנישואים עקב שנות לימוד רבות וחשיבות עולה להתמחות כלכלית, וייקור רמת המחיה. עם זאת נראה שהשפעת גורמים אלה משתנה בין אוכלסיות שונות. לדוגמה למרות יציאת נשים לעבודה בקרב נשים יהודיות לא חרדיות הפריון באוכלוסיה זו גדל.
==ראו גם==
* [[אכולוסיית ישראל]]
{{אוכלוסין}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישראל]]
[[קטגוריה:אוכלוסין]]
[[קטגוריה:ישראל: דמוגרפיה]]
שיעורי הפריון בישראל שונים בין אכולוסיות שונות והם בעלי מגמות שונות. הפריון בקרב החרדים עומד על כ-7 ילדים לאשה, ונותר ברמה זו, עם תנודות לכאן ולכאן כבר 30 שנה, הפריון בקרב יהודים לא חרדים ירד בשנות ה-80 ואחר כך עלה חזרה ל 2.5 ילדים לאשה. הפריון בקרב הערבים יורד בצורה איטית וכמעט מונוטונית משנות ה-1980 ועומד על קצת יותר מ-3 ילדים. {{הערה|שם=cbs2018}} יש הבדלים נוספים בפריון בין ערבים בדואיים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים.
על פי הערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2018, הפריון בישראל יוותר גבוה למדי בכלל האוכלוסיות. התחזיות של מומחים בנושא שראיינה הלשכה היא של ירידה מתונה בפריון בכלל קבוצות האוכלוסיה. הערכות אלה משמשות כבסיס לתרחישים שונים ל[[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול עתידי של אוכלוסיית ישראל]]. בתרחיש גידול בינוני, האכולוסיה בישראל צפויה להגיע ל-11 מיליון תושבים עד שנת 2030, בשנת 2040 יחיו בה 13 מיליון תושבים, ובשנת 2050 יחיו בה 16 מיליון תושבים. תרחיש הגידול הנמוך הוא של 14 מיליון תושבים בשנת 2050 והתרחיש הגבוה הוא של 18 מיליון תושבים בשנת 2050. {{הערה|שם=cbs2018|סופיה פראן, אביעד קלינגר, [http://www.cbs.gov.il/publications18/forcast_2016_15.pdf תחזית אוכלוסיית ישראל 2065‒2015], הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאי 2018}}
===פריון על פני שנים לפי אוכלוסיות===
כאמור, בשנים האחרונות יש מגמת עליה בפריון והוא עומד נכון לשנת 2015 על 3.1. מגמת העליה בפריון שונה במקצת בין אוכלוסיות שונות.
* '''בקרב יהודים לא חרדים''', הפריון עמד על 2.5 ילדים בממוצע לאשה עד שנת 1985, בין שנה זו לבין 1990 חלה ירידה בפריון והוא הגיע קצת מעל 2 ילדים לאשה. משנת 2003 הפריון בקרב קבוצה דו הלך וגדל, עד שבשנת 2018 הוא עמד על 2.5 ילדים בממוצע לכל אשה. {{הערה|שם=cbs2018}}
* '''בקרב החרדים''', בשנת 1980 הפריון עמד על 6 ילדים לאשה, והוא עלה לפריון של 7 ילדים לאשה עד שנת 1990. מאז הוא נשאר ברמה דומה. עם עליות וירידות קטנות : בשנים 1994-1996 ירידה, ואז עליה לרמה של 7.5 ילדים לאשה, משנת 2004 היתה ירידה לרמת פריון של כ 6.8 ילדים לאשה, ורמה זו נותרה ללא שינוי משמעותי מאז. {{הערה|שם=cbs2018}}
* '''בקרב כלל האכולוסיה הערבית''' פריון הילודה נמצא במגמת ירידה כללית. בשנת 1980 הפריון לאשה ערביה היתה 5.5 ילדים. עד 1995 הפריון ירד ל-4 ילדים לאשה. בשנה זו חלה עליה ל 4.4 ילדים, עד לשנת 2000 שאז החלה ירידה שהפכה חדה יותר משנת 2004 אז היה הפריון ברמה של 4 ילדים לאשה. הירידה נמשכה עד לשנת 2015 (השנה העדכניות ביותר) עם קצת יותר מ-3 ילדים בממוצע לאשה. {{הערה|שם=cbs2018}}
העלייה בשיעור הפריון הכולל בשנת 2007 נבעה מעליה בשיעור הפריון בקרב הנשים היהודיות מרמה של 2.75 ילדים לאישה בשנת 2006 ל 2.80 ב-2007, זאת על אף הירידה בשיעורי הפריון בקרב נשים מקבוצות הדת האחרות.<ref name="cbs_11_2008_"/> בעשור משנת 1997, הירידה הגדולה ביותר בשיעור הפריון נצפתה בקרב הנשים הדרוזיות, מ-3.18 בשנת 1997 ל-2.49 בשנת 2007. באוכלוסייה המוסלמית יש מגמת ירידה בשיעורי הפריון שהחלה בתחילת שנות האלפיים; לאחר תקופה של יציבות ברמת הפריון שנמשכה כ-15 שנה (מאמצע שנות השמונים), ירד שיעור הפריון הכולל מ-4.74 ילדים לאישה בשנת 2000 ל 3.90- בשנת 2007. <ref name="cbs_11_2008_"/> ירידה ברמת הפריון נרשמה גם בקרב האוכלוסייה הנוצרית ערבית. שיעור הפריון. של אוכלוסייה זו ירד במהלך העשור האחרון מ-2.68 בשנת 1997 ל-2.18 בשנת 2007.<ref name="cbs_11_2008_"/>
נתוני הפריון נכון לשנת 2000 בחלוקה לפי מגזרים שונים, הם [http://www.cbs.gov.il/www/publications/popul2005/pdf/t08.pdf]:
*יהודים - 2.9
* מוסלמים סה"כ - 4.2
** במרכז ובצפון - 4.7
** מוסלמים בדרום - 9
* דרוזים - 2.9
* נוצרים ערבים - 2.5
עיקר גידול האוכלוסייה הוא איפה באוכלוסייה המוסלמית, בדגש על הבדואים, ובאוכלוסייה החרדית.
לפי נתונים שפרסם [[מרכז טאוב]] בשנת 2014, נעצר גידול האוכלוסייה במגזר החרדי ויש ירידה בילודה במגזר הערבי וזאת על פי נתונים על הרכב קבוצות האוכלוסייה בחינוך היסודי, שבהם לומדים ילדים בגילאי 12-6. <ref>[http://www.themarker.com/news/1.2514866# נעצר הגידול הטבעי החיובי במגזר החרדי; ירידה בילודה במגזר הערבי] ליאור דטל, דה מרקר, 17.12.2014 </ref> מגמות אלו דומות למה שהתרחש גם לאחר מכן - ירידה בפריון הילודה הערבי ויציבות בפריון החרדי.
בשנת 2007 שיעור הפריון בישראל היה 2.9. <ref name="cbs_11_2008_">[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=200801231 דפוסי פריון בישראל בשנת 2007]</ref> נכון לשנת 2009, ישראל נמצאת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בפריון ילודה, עם 3 ילדים בממוצע לאישה. המדינה הבאה בתור היא איסלנד עם 2.2 ילדים לאישה, והממוצע במדינות ה-OECD עומד על 1.7 ילדים לאישה בממוצע. [https://docs.google.com/file/d/0Bw3bHSDrs8K1N2IxY2Q2MmQtZDAzNS00NjI2LTk4YWQtMjAwYjU5MTJmMjRk/preview?pli=1]
פריון הילודה משתנה לפי אוכלוסיות שונות. נכון לשנת 2007 התחלקו נתוני הפריון כך:
* יהודיות - 2.8
* דרוזיות - 2.49
* נוצריות ערביות - 2.18
* מוסלמיות - 3.9<ref name="cbs_11_2008_"/>
בקרב החרדים יש שיעורי פריון כללי גבוהים בהרבה - נכון לשנת 2001 עמד שיעור הפריון על 7.7 ילדים [http://www.peopleil.org/default.aspx] ויש מקומות עם שיעורי פריון גבוהים עוד יותר של 8-9 ילדים בערים חרדיות כמו אלעד. בעקבות קיצוץ קצבאות הילדים ירד הפריון בכילד אחד בממוצע בקרב החרדים, ירד גם הילודה במגזר הבדואי מתשעה ילדים בשנת 2003, ל-7.6 ילדים בשנת 2005. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1020441.html]
==גורמים המשפיעים על פריון הילודה==
יש מספר גורמים המשפיעים על הפריון. הגורם המשמעותי ביותר הוא דת ותרבות. כפי שניתן לראות בקרב הציבור החרדי, הבדואי והמוסלמי קיימים שיעורי פריון גבוהים יותר יחסית לשאר האוכלוסייה. הדבר נובע מציווים דתיים כמו גם מ[[נורמות חברתיות]] ומ[[מעמד האשה]] בחברה.
גורם משמעותי נוסף הוא קצבאות הילדים. בעקבות קיצוץ קצבאות הילדים בשנת 2003, בעיקר קצבאות שניתנו לילד החמישי ומעלה שהיו גבוהות בהרבה יחסית לקצבאות לילד הראשון, נרשמו ירידות בשיעורי הפריון בכל המגזרים שלהם ילדים רבים, בעיקר במגזר הבדואי, וכן גם במגזר המוסלמי והחרדי. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1020441.html] עם זאת יש הבדל מאז בין החרדים לערבים - אצל החרדים הירידה נעצרה ואילו אצל הערבים הירידה בפריון המשיכה מאז. הבדל זה יכול לנבוע ממספר סיבות: סיבה אחת היא אפשרות שהחרדים מצאו אפיק תמיכה אחר שלא דרך קצבאות הילדים להגדלת מספר הילדים, אפשרות אחרת היא הבדלים בנורמות בין האוכלוסיות, אפשרות שלישית היא שהאוכלוסיה החרדית הצליחה לשפר את מצבה הכלכלי ללא קצבאות או תמיכות אחרות ולכן הירידה בפריון הילודה במגזר זה נבלמה.
עוד גורמים שישודעים כמשפיעים על הפריון הם מודעות לתכנון המשפחה, יציאת נשים לעבודה, גישה לאמצעי מניעה, ועליית גיל הנישואים עקב שנות לימוד רבות וחשיבות עולה להתמחות כלכלית, וייקור רמת המחיה. עם זאת נראה שהשפעת גורמים אלה משתנה בין אוכלסיות שונות. לדוגמה למרות יציאת נשים לעבודה בקרב נשים יהודיות לא חרדיות הפריון באוכלוסיה זו גדל.
==ראו גם==
* [[אכולוסיית ישראל]]
{{אוכלוסין}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישראל]]
[[קטגוריה:אוכלוסין]]
[[קטגוריה:ישראל: דמוגרפיה]]