47,332
עריכות
שינויים
←דרכים לעודד הליכתיות
==דרכים לעודד הליכתיות==
==דרכים לעודד הליכתיות==
ספק מציע מספר דרכים לעודד [[תחבורה בת קיימא]] ו[[תחבורה פעילה]] ולהקטין שימוש במכוניות:[https://www.citylab.com/solutions/2012/12/10-techniques-making-cities-more-walkable/4047/]
ספק מציע מספר דרכים לעודד [[הליכתיות]] ו[[תחבורה פעילה]] ולהקטין שימוש במכוניות:[https://www.citylab.com/solutions/2012/12/10-techniques-making-cities-more-walkable/4047/][https://www.citylab.com/solutions/2012/12/10-techniques-making-cities-more-walkable/4047/]
* '''להציב את המכונית במקומה''' - לא במקום הראשון כמו שנהגו מהנדסי תנועה במשך עשרות שנים. ספק ביקורתי כלפי מחקרי תחבורה רבים שמעודדים הוספת עוד נתיבים ועוד כבישים מהירים בטענה שאלו מתעלמים מאפקט של [[ביקוש מושרה]] בתחורה.
* '''צעד 1: להחזיר את המכונית למקומה''' - לא במקום הראשון כמו שנהגו מהנדסי תנועה במשך עשרות שנים. ספק ביקורתי כלפי מחקרי תחבורה רבים שמעודדים הוספת עוד נתיבים ועוד כבישים מהירים בטענה שאלו מתעלמים מאפקט של [[ביקוש מושרה]] בתחבורה.
* '''לעודד עירוב שימושים''' - יש הרבה יותר הליכה בשכונות שבהם יש [[עירוב שימושי קרקע]] כלומר חנויות או עבודה במרחק הליכה ממגורים (לעיתים באותו בניין או אותו רחוב). הטענה של ספק היא שבערים רבות בארצות הברית הבעיה היא מחסור במקומות מגורים במרכז העיר.
* '''צעד 2: לערב שימושים''' - יש הרבה יותר הליכה בשכונות שבהם יש [[עירוב שימושי קרקע]] כלומר חנויות או עבודה במרחק הליכה ממגורים (לעיתים באותו בניין או אותו רחוב). הטענה של ספק היא שבערים רבות בארצות הברית הבעיה היא מחסור במקומות מגורים במרכז העיר.
* '''לתקן את החניות''' - [[חניה]] בשפע מעודדת נהיגה - תקן חניה מינמלי (כזה שקיים בישראל ובארצות הברית) לבניינים גורר עודף שימוש במכוניות. תוצאת לוואי של זה היא שקשה יותר לשפץ מבנים ישנים (בעיה דומה למניעת קידום [[תמ"א 38]] בישראל) בגלל דרישות חניה. ספק מציע לאחד מגרשי חניה של בניינים סמוכים, איחוד מקומות חניה של עסקים שונים. כמו כן הוא מציא לייקר את החנייה כך שיפסק סבסוד נסתר שלה, במיוחד חניות ציבוריות ברחוב.
* '''צעד 3: לנהל נכון את מדיניות החניה בעיר''' - [[חניה]] בשפע מעודדת נהיגה - תקן חניה מינמלי (כזה שקיים בישראל ובארצות הברית) לבניינים גורר עודף שימוש במכוניות. תוצאת לוואי של זה היא שקשה יותר לשפץ מבנים ישנים (בעיה דומה למניעת קידום [[תמ"א 38]] בישראל) בגלל דרישות חניה. ספק מציע לאחד מגרשי חניה של בניינים סמוכים, איחוד מקומות חניה של עסקים שונים. כמו כן הוא מציא לייקר את החנייה כך שיפסק סבסוד נסתר שלה, במיוחד חניות ציבוריות ברחוב.
* '''שיפור התחבורה הציבורית''' - ספק מעיר כי תחבורה ציבורית והליכה ברגל הם בעלי תכונות של [[מוצרים משלימים]] - אחד מחזק את השני. אבל בעוד שתחבורה ציבורית מסייעת להליכתיות, ההליכיתיות היא דבר חיוני לתחבורה הציבורית. ספק מציין את האכזבה מהרכבת הקלה בדאלס, טקסס, כדוגמה למה שלא כדאי לעשות - בניית תחבורה ציבורית בלי תנאי הליכה טובים - בלי מספיק [[צפיפות עירונית|צפיפות מגורים]], יותר מידי [[חנייה]] במרכז העיר, נתיבים שמופרדים ממרכזי העסקים, תדירות לא מספקת ומחסור בשכונות עם עירוב שימושים וידידותיות להולכי רגל בקרבת התחנות. הוא מצטט גם את מתכנן התחבורה, Darrin Nordahl, שטוען כי "תחבורה ציבורית היא צורה ניידת של מרחב ציבורי" ולכן צריך להתייחס אליה בכבוד ולהפוך אותה למקום נעים.
* '''צעד 4: שיפור התחבורה הציבורית''' - ספק מעיר כי תחבורה ציבורית והליכה ברגל הם בעלי תכונות של [[מוצרים משלימים]] - אחד מחזק את השני. אבל בעוד שתחבורה ציבורית מסייעת להליכתיות, ההליכיתיות היא דבר חיוני לתחבורה הציבורית. ספק מציין את האכזבה מהרכבת הקלה בדאלס, טקסס, כדוגמה למה שלא כדאי לעשות - בניית תחבורה ציבורית בלי תנאי הליכה טובים - בלי מספיק [[צפיפות עירונית|צפיפות מגורים]], יותר מידי [[חנייה]] במרכז העיר, נתיבים שמופרדים ממרכזי העסקים, תדירות לא מספקת ומחסור בשכונות עם עירוב שימושים וידידותיות להולכי רגל בקרבת התחנות. הוא מצטט גם את מתכנן התחבורה, Darrin Nordahl, שטוען כי "תחבורה ציבורית היא צורה ניידת של מרחב ציבורי" ולכן צריך להתייחס אליה בכבוד ולהפוך אותה למקום נעים.
* '''הגנה על הולך הרגל''' - דרכים לשיפור בטיחות הולכי הרגל כמו הפחתת מהירות התנועה ברחוב. ספק מצטרף לזרם רעיוני לפיו הכנסת שלטים רבים לעיר גוררים תחושה של בטחון מזוייף עבור הנהג ובטחון מזוייף זה גורר נהיגה מהירה ולא זהירה שפוגעת בבטיחות של הולכי הרגל.
* '''צעד 5: להגן על הולכי הרגל''' - דרכים לשיפור [[בטיחות הולכי הרגל]] כמו [[איזור מיתון תנועה|הפחתת מהירות התנועה ברחוב]]. יש צעדים רבים בתכנון העירוני שמשפיעים על הבטיחות - כמו אורך הבלוק, רוחב הנתיבים, הסטת התנועה המנועית, כיוון זרימת התנועה, תימרור, ועוד. ספק תומך ברעיון לפיו הכנסת שלטים רבים לעיר גוררים תחושה של בטחון מזוייף עבור הנהג ובטחון מזוייף זה גורר נהיגה מהירה ולא זהירה שפוגעת בבטיחות של הולכי הרגל (ראו [[מרחב משותף]]).
* '''צעד 6: לעודד את רוכבי האופניים.''' - [[תחבורת אופניים]] גורמת לנהיגה מתונה יותר של המכוניות ודבר זה מגן על הולכי הרגל.
* '''צעד 7: לעצב את נכון את הסביבה''' ספק טוען כי "אם העיצוב יהיה נכון אנשים ילכו כמעט בכל אקלים". המרחב צריך לספק תחושה נעימה של מרחב פתוח אבל גם לאזן את זה על ידי תחושה של מרחב מוגדר ותחום כדי לתת תחושת בטחון. מרחב עם יותר מדי בטון אפור, או יותר מדי דשא ירוק עלול להרתיע הליכה. [[חניה|מגרשי חניה]] עלולים להרתיע הליכה, כך גם קירות חשופים וכן מבנים שאדירכלים מייצרים בשביל הרושם "אריכטקטורת-הביטו-בי!" . ספק טוען כי כדי לספק הליכתיות טובה יש צורך ב[[צפיפות עירונית]] אבל לא צפיפות כזו שמחייבת [[מגדל מגורים|מגדלים]] (קיימים פתרונות אחרים לצפיפות כמו [[בנייה מרקמית]]).
* '''צעד 8: לנטוע עצים''' [[עצים בעיר]] מספקים צל ומפחיתים את החום גם בדרכים אחרות, בנוסף הם מספקים יתרונות אחרים כמו נוף, טיהור האוויר ועוד. יש מומחי בטיחות שחושבים שעצים מפריעים לראייה ברחוב ולכן פוגעים בבטיחות, אבל ספק טוען כי המצב הפוך וכי עצים תורמים לבטיחות ברחוב. בנוסף, עצים בעיר מפחיתים את הפליטות של [[גזי חממה]] וחוסכים אנרגיה של מזגנים, והם מקטינים בעיות של [[זיהום מים]] בזמן גשמים עקב תרומה שלהם ל[[קציר מי נגר|ניהול מי נגר בעיר]].
* '''צעד 9: ליצור מקומות ידידותיים ומעניינים''' ההליכה צריכה להרגיש נוחה ובטוחה, אבל כדאי גם שהליכה תהיה מעניינת, עליה להפתיע ולסקרן. דרך אחת לעשות זאת היא על ידי חזיתות בתים מגוונות ומעניינות. דרך נוספת היא חזיתות עם חלונות-ראווה מעניינים (דבר שבנקים ובתי מרקחת בדרך כלל לא עושים).
* '''צעד 10: לבחור היכן משקיעים.''' לא כל אזור יצליח למשוך הולכי רגל. תכנון נכון של המיקום והגודל של מרחבי הליכה יסייע להימנע מבזבוז משאבים. ספק ממליץ על השקעה ב[[מרכז עסקים ראשי|מרכז העסקים הראשי]] (downtown) של העיר. וכן במסדרונות קצרים שיכולים לחבר בין שכונות עם הליכתיות טובה.
==ראו גם==
==ראו גם==