שינויים

מוצעות דרכים שונות להתמודדות כדי להקטין או להתמודד עם סיכוני אסון עולמיים, חלקם דוגלים ב[[כלכלה בת קיימא]] וצעדים אחרים לקיימות, וחלקם נוגעים ל[[תכנון ארוך טווח]]. היבטים חשובים נוגעים לא רק להתמודדות טכנולוגית עם אתגרים אלא גם לאתגרים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. לדוגמה הצעות ל[[פדרליזם עולמי]] וכן פתרונות נוספים מוצעים כדי לחזק ולקיים [[שלום עולמי]] או כדי לקדם [[שיתוף פעולה בינלאומי]] או עולמי. עולם בטוח יותר מפני סיכון לעולם כולו הוא בעל מאפיינים של [[מוצר ציבורי]] - כל או רוב האנשים יכולים להנות מקיומו אבל קשה לתמחר זאת דרך מנגנון של [[שוק]] בגלל שאדם יכול להנות מכך גם אם לא שילם - דבר דומה להנאה ממערכת הגנה מפני שיטפונות או הגנה צבאית.  

מוצעות דרכים שונות להתמודדות כדי להקטין או להתמודד עם סיכוני אסון עולמיים, חלקם דוגלים ב[[כלכלה בת קיימא]] וצעדים אחרים לקיימות, וחלקם נוגעים ל[[תכנון ארוך טווח]]. היבטים חשובים נוגעים לא רק להתמודדות טכנולוגית עם אתגרים אלא גם לאתגרים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. לדוגמה הצעות ל[[פדרליזם עולמי]] וכן פתרונות נוספים מוצעים כדי לחזק ולקיים [[שלום עולמי]] או כדי לקדם [[שיתוף פעולה בינלאומי]] או עולמי. עולם בטוח יותר מפני סיכון לעולם כולו הוא בעל מאפיינים של [[מוצר ציבורי]] - כל או רוב האנשים יכולים להנות מקיומו אבל קשה לתמחר זאת דרך מנגנון של [[שוק]] בגלל שאדם יכול להנות מכך גם אם לא שילם - דבר דומה להנאה ממערכת הגנה מפני שיטפונות או הגנה צבאית.  

מנקודת מבט [[חקר הכלכלה|כלכלית]], צעדים להקטנת סיכונים לכלל האנושות או להפחתת הנזק מסיכונים כאלה הם סוג של [[מוצר ציבורי]] - שכן צעדים כאלה, לדוגמה מערכת להגנה מפני אסטרואידים או צעדים להקטנת העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה מאופיינים בשתי תכונות שמגדירות השתייכות למוצר ציבורי - מצד אחד אדם יכול להנות מהגנה מסיכון כזה גם אם לא שילם עליו ([[מוצר בלבדי|העדר בלבדיות]]) ומצד שני ההנאה של אדם אחד מצעדים אלה לא מונעת הנאה של אדם אחר ([[מוצר יריבי|מוצר לא יריבי]]). דווקא היבטים אלה מקשים על הספקת של מוצרים כאלה על ידי [[שוק חופשי]] ואף מעודדים לפעמים פגיעה בהם כאשר הדבר משתלם לחברות פרטיות.  

מנקודת מבט [[חקר הכלכלה|כלכלית]], צעדים להקטנת סיכונים לכלל האנושות או להפחתת הנזק מסיכונים כאלה הם סוג של [[מוצר ציבורי]] - שכן צעדים כאלה, לדוגמה מערכת להגנה מפני אסטרואידים או צעדים להקטנת העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה מאופיינים בשתי תכונות שמגדירות השתייכות למוצר ציבורי - מצד אחד אדם יכול להנות מהגנה מסיכון כזה גם אם לא שילם עליו ([[מוצר בלבדי|העדר בלבדיות]]) ומצד שני ההנאה של אדם אחד מצעדים אלה לא מונעת הנאה של אדם אחר ([[מוצר יריבי|מוצר לא יריבי]]). דווקא היבטים אלה מקשים על הספקת של מוצרים כאלה על ידי [[שוק חופשי]] ואף מעודדים לפעמים פגיעה בהם כאשר הדבר משתלם לחברות פרטיות. מנקודת מבט של [[פסיכולוגיה חברתית]] התקלות במידע על סכנה לאסון עולמי עלולים לגרור [[הדחקה]] עקב [[תאוריית ניהול האימה|התמודדות עם אימת -המוות]] - התמודדות שלרוב מתרגמת לאמונה בערך עצמי שנובע מתרומה לטוב משותף לאומי או דתי - היות וסיכון אסון עולמי מהווה סיכון, הן לחיים שלנו והן לתרבות שנותנת משמעות לחיינו, דרך אחת להתמודד איתו היא להכחיש את הסכנה מכל וכל.  

== סיווג הסיכונים ==

== סיווג הסיכונים ==

בוסטרום מגדיר ארבעה סוגים של סיכון קיומי:

בוסטרום מגדיר ארבעה סוגים של סיכון קיומי:

* "מפצים" (Bangs) הם אסונות פתאומיים, היכולים להיות מכוונים או כתוצאה מתאונה. הוא חושב שהמפצים הסבירים ביותר הם שימוש לרעה ב[[ננוטכנולוגיה]], מלחמה גרעינית והאפשרות שהיקום הוא [[סימולציה]] שתיפסק.

* '''"מפצים" (Bangs)''' הם אסונות פתאומיים, היכולים להיות מכוונים או כתוצאה מתאונה. הוא חושב שהמפצים הסבירים ביותר הם שימוש לרעה ב[[ננוטכנולוגיה]], [[מלחמה גרעינית]] והאפשרות שהיקום הוא [[סימולציה]] שתיפסק.

* "קראנצ'ים" (Crunches) הם תרחישים בהם האנושות שורדת, אך ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] נהרסת לעד. הסיבות הסבירות לדעתו הן מיצוי ה[[משאב טבע|משאבים הטבעיים]], [[ממשלה עולמית]] יציבה המונעת התפתחות טכנולוגית או התנוונות האינטליגנציה.  

* '''"קראנצ'ים" (Crunches)''' הם תרחישים בהם האנושות שורדת, אך ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] נהרסת לעד. הסיבות הסבירות לדעתו הן מיצוי ה[[משאב טבע|משאבים הטבעיים]], [[ממשלה עולמית]] יציבה המונעת התפתחות טכנולוגית או התנוונות האינטליגנציה.  

* "צרחות" (Shrieks) הם עתיד לא רצוי. לדוגמה, אם יחיד מחליט להגביר את כוחותיו על ידי מיזוגו עם מחשב, הוא יכול לשלוט על המין האנושי, דבר אשר עלול להיות רע.

* '''"צרחות" (Shrieks)''' הם עתיד לא רצוי. לדוגמה, אם אדם מחליט להגביר את כוחותיו על ידי מיזוגו עם מחשב, הוא יכול לשלוט על המין האנושי, דבר אשר עלול להיות רע.

* "יבבות" (Whimpers) מתייחס לירידה הדרגתית של התרבות אנושית או הערכים הנוכחיים. הוא חושב שהתרחיש הסביר במקרה זה יהיה אבולוציה של שינוי בהעדפה [[מוסר|מוסרית]], ולאחריה פלישת [[חוצנים]].

* '''"יבבות" (Whimpers)''' מתייחס לירידה הדרגתית של התרבות אנושית או הערכים הנוכחיים. הוא חושב שהתרחיש הסביר במקרה זה יהיה [[אבולוציה]] של שינוי בהעדפה [[מוסר|מוסרית]], או תרחיש פחות סביר של פלישת [[חוצנים]].

בספרו של [[ריצ'רד פוזנר]] מצוינים אירועים המביאים להרס מוחלט בקנה מידה עולמי, במקום בקנה מידה מקומי או אזורי. פוזנר חושב שאירועים אלה נדרשים להתייחסות מיוחדת על בסיס [[ניתוח עלות-תועלת|עלות-תועלת]] מכיוון שהם עלולים לסכן ישירות או בעקיפין את המין האנושי. האירועים של פוזנר כוללים [[אירוע פגיעה|אירוע פגיעת]] מטאור, התחממות עולמית, [[עיסה אפורה]], טרור ביולוגי ותאונה ב[[מאיץ חלקיקים]].

בספרו של [[ריצ'רד פוזנר]] מצוינים אירועים המביאים להרס מוחלט בקנה מידה עולמי, במקום בקנה מידה מקומי או אזורי. פוזנר חושב שאירועים אלה נדרשים להתייחסות מיוחדת על בסיס [[ניתוח עלות-תועלת|עלות-תועלת]] מכיוון שהם עלולים לסכן ישירות או בעקיפין את המין האנושי. האירועים של פוזנר כוללים אירוע פגיעת מטאור, [[התחממות עולמית]], [[עיסה אפורה]], טרור ביולוגי ותאונה ב[[מאיץ חלקיקים]].

== הסתברות לאסון קיומי ==

== הסתברות לאסון קיומי ==

להלן דוגמאות של אנשים ומוסדות שביצעו תחזיות הסתברות על אירועים קיומיים. חלק מהסיכונים, כמו פגיעת אסטרואיד, הם בסיכוי של אחד למיליון לגרום להכחדת האנושות במאה השנים הבאות. הסיכוי להתפרצות געש בעלת עוצמה מספקת על מנת לגרום לאסון [[אקלים |אקלימי]], בדומה ל[[תאוריית אסון טובה]], אשר ייתכן וכמעט גרם להכחדת המין האנושי, מוערך ב-1 לכל 50 אלף שנים. הסכנה היחסית מאיומים אחרים היא קשה יותר לחישוב. ב-2008 העריכה קבוצה של "מומחים בסיכוני אסון עולמיים" בכנס סיכוני אסון עולמיים שנערך ב[[אוניברסיטת אוקספורד]], שיש סיכוי של 19% שהמין האנושי ייכחד במאה השנים הבאות.  

להלן דוגמאות של אנשים ומוסדות שביצעו תחזיות הסתברות על אירועים קיומיים. חלק מהסיכונים, כמו פגיעת אסטרואיד, הם בסיכוי של אחד למיליון לגרום להכחדת האנושות במאה השנים הבאות. הסיכוי להתפרצות געשית בעלת עוצמה מספקת על מנת לגרום ל[[אסון אקלים]], בדומה ל[[תאוריית אסון טובה]], אשר ייתכן וכמעט גרם להכחדת המין האנושי, מוערך ב-1 לכל 50 אלף שנים. הסכנה היחסית מאיומים אחרים היא קשה יותר לחישוב. ב-2008 העריכה קבוצה של "מומחים בסיכוני אסון עולמיים" בכנס סיכוני אסון עולמיים שנערך ב[[אוניברסיטת אוקספורד]], שיש סיכוי של 19% שהמין האנושי ייכחד במאה השנים הבאות.  

הסיבות הן:

הסיבות הן: