47,332
עריכות
שינויים
←תהליכים המעודדים פקקים
==תהליכים המעודדים פקקים==
==תהליכים המעודדים פקקים==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[פקקי תנועה]], [[תכנון מוטה מכוניות]], [[ביקוש מושרה]]}}
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[פקקי תנועה]], [[תכנון מוטה מכוניות]], [[ביקוש מושרה]]}}
בדומה למקומות אחרים בעולם הסובלים מ[[פקקי תנועה]], [[תהליך|התהליכים]] העיקריים להתגברות עומסי התנועה הם [[גידול אוכלוסיית ישראל]], [[צמיחה כלכלית]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]]. הדבר יוצר מצב שבו כמות המכוניות וכמות הנסועה.
בדומה למקומות אחרים בעולם הסובלים מ[[פקקי תנועה]], [[תהליך|התהליכים]] העיקריים להתגברות עומסי התנועה הם [[גידול אוכלוסיית ישראל]], [[צמיחה כלכלית]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]]. הדבר יוצר מצב שבו כמות המכוניות וכמות הנסועה גדלים אבל כמות הכבישים לא גדלה באותו קצב. למעשה היכולת להוסיף כבישים חדשים הולכת ויורדת עקב הגברת הצפיפות.
{{תבנית:תחבורה בישראל}}
{{תבנית:תחבורה בישראל}}
חלק ניכר מבעית הפקקים בישראל נובע מ[[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]]- אלו גורמים לכך ש[[פיצול נסיעות|פיצול הנסיעות בישראל]] מוטה לכיוון של מכוניות שכל כל שאר האמצעים לא נוחים או לא בטוחים:
חלק ניכר מבעית הפקקים בישראל נובע מ[[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור בישראל]]- אלו גורמים לכך ש[[פיצול נסיעות|פיצול הנסיעות בישראל]] מוטה לכיוון של מכוניות שכל כל שאר האמצעים לא נוחים או לא בטוחים:
* [[תחבורה ציבורית בישראל]] סובלת משלל כשלים ומחסומים עקב העדר [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] והעדר מדיניות כללית בעד תחבורה זו -תשתיות [[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית בישראל]] מפגרות ביחס למדינות רבות בעולם והתכנון הקיים משקה על פיתוח יעיל שלהן: בניית [[שכונות בלון]], בעלות כניסה ויציאה אחת מקשה על תפעול קווי אוטובוס, צפיפות מגורים נמוכה (בחלק מהשכונות והישובים); העדר [[נתיבי תחבורה ציבורית]]; תחנות רכבת שממוקמות מחוץ לעיר; מחסור במסילות ברזל; מחסור בקרונות רכבת; איחורים ועוד בעיות אחרות. תחבורת האוטובוסים היא "תחבורת ספגטי" עם קווים מפותלים במקום [[תחבורת מעברים]]. במקומות רבים התחבורה הציבורית אינה אמינה או אינה נוחה - לכן ברוב המקרים השימוש בתחבורה ציבורית בישראל נמוך. עם זאת כאשר התחבורה הציבורית נוחה מספיק (כמו ברכבת) עלול להגרם עודף צפיפות לא נעימה ואיחורים שמרתיעים מפני שימוש.
* [[תחבורה ציבורית בישראל]] סובלת משלל כשלים ומחסומים עקב העדר [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] והעדר מדיניות כללית בעד תחבורה זו -תשתיות [[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית בישראל]] מפגרות ביחס למדינות רבות בעולם והתכנון הקיים משקה על פיתוח יעיל שלהן: בניית [[שכונות בלון]], בעלות כניסה ויציאה אחת מקשה על תפעול קווי אוטובוס, צפיפות מגורים נמוכה (בחלק מהשכונות והישובים); העדר [[נתיבי תחבורה ציבורית]]; תחנות רכבת שממוקמות מחוץ לעיר; מחסור במסילות ברזל; מחסור בקרונות רכבת; איחורים ועוד בעיות אחרות. תחבורת האוטובוסים היא "תחבורת ספגטי" עם קווים מפותלים במקום [[תחבורת מעברים]]. במקומות רבים התחבורה הציבורית אינה אמינה או אינה נוחה - לכן ברוב המקרים השימוש בתחבורה ציבורית בישראל נמוך. עם זאת כאשר התחבורה הציבורית נוחה מספיק (כמו ברכבת) עלול להגרם עודף צפיפות לא נעימה ואיחורים שמרתיעים מפני שימוש.
* [[הולכי רגל בישראל|הליכה ברגל ]] אינה נוחה ברוב המקומות בישראל (למעט שכונות ישנות שנבנו ברובן לפני הקמת המדינה ) - בעשרות השנים האחרונות אין כמעט [[הליכתיות|תכנון ידידותי להולכי רגל]]. תורמים לכך צפיפות עירונית נמוכה בחלק מהערים והשכונות, בלוקים עירוניים ארוכים (בשכונות החדשות של ירושלים לדוגמה), [[הפרדת שימושי קרקע]] שמרחיקה יעדי נסיעה לשכונות או ערים אחרות, [[פרבור]] משתרע שמקטין צפיפות, מדרכות במצב גרוע, [[מעבר חציה בטוח|מעברי חציה מסוכנים]], מחסור ב[[צל]] עקב [[עצים|כריתת עצים]], זמני המתנה ארוכים ברמזורים ועוד. כתוצאה מדברים אלה יש ירידה באחוז הולכי הרגל בישראל. בנוסף הדבר מקשה על פיתוח תחבורה ציבורית יעילה ועל הגדלת הצפיפות בישובים הנדרש לשם כך.
* [[הולכי רגל בישראל|הליכה ברגל ]] אינה נוחה ברוב המקומות בישראל (למעט שכונות ישנות שנבנו ברובן לפני הקמת המדינה ) - בעשרות השנים האחרונות אין כמעט [[הליכתיות|תכנון ידידותי להולכי רגל]]. תורמים לכך צפיפות עירונית נמוכה בחלק מהערים והשכונות, בלוקים עירוניים ארוכים (בשכונות החדשות של ירושלים לדוגמה), [[הפרדת שימושי קרקע]] שמרחיקה יעדי נסיעה לשכונות או ערים אחרות, [[פרבור]] משתרע שמקטין צפיפות, מדרכות במצב גרוע, [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חציה מסוכנים]], מחסור ב[[צל]] עקב [[עצים|כריתת עצים]], זמני המתנה ארוכים ברמזורים ועוד. כתוצאה מדברים אלה יש ירידה באחוז הולכי הרגל בישראל. בנוסף הדבר מקשה על פיתוח תחבורה ציבורית יעילה ועל הגדלת הצפיפות בישובים הנדרש לשם כך.
* בישראל אין כמעט [[תשתיות אופניים]] - כמעט בשום עיר אין [[שביל אופניים]] במרכז העיר, או רשת רציפה של שבילים. בנוסף אין בישראל כמעט [[איזורי מיתון תנועה]] ואין בה בכלל [[צומת ידידותי לאופניים|צמתים בטוחים לאופניים]] או [[רחוב אופניים|רחובות אופניים]]. בהנתן המצב הגרוע של פקקי התנועה והתחבורה הציבורית ישראלים רבים עברו ל[[תחבורת אופניים|אופניים]] ו[[אופניים חשמליים בישראל|אופניים חשמליים]], [[קורטינטים חשמליים]] וכלים נוספים של [[תחבורה רכה]]. עם זאת עקב מחסור התשתיות, השימוש בכלי תחבורה אלה אינו בטוח ודבר זה מרתיע רבים מלהשתמש בהם.
* בישראל אין כמעט [[תשתיות אופניים]] - כמעט בשום עיר אין [[שביל אופניים]] במרכז העיר, או רשת רציפה של שבילים. בנוסף אין בישראל כמעט [[איזורי מיתון תנועה]] ואין בה בכלל [[צומת ידידותי לאופניים|צמתים בטוחים לאופניים]] או [[רחוב אופניים|רחובות אופניים]]. בהנתן המצב הגרוע של פקקי התנועה והתחבורה הציבורית ישראלים רבים עברו ל[[תחבורת אופניים|אופניים]] ו[[אופניים חשמליים בישראל|אופניים חשמליים]], [[קורקינטים חשמליים]] וכלים נוספים של [[תחבורה רכה]]. עם זאת עקב מחסור התשתיות, השימוש בכלי תחבורה אלה אינו בטוח ודבר זה מרתיע רבים מלהשתמש בהם.
הפרבור המשתרע והתכנון מוטה המכוניות לא רק שמגדילים את הקניה של מכוניות ומרתיעים את השימוש באמצעים אחרים, הם גם מגדילים את הנסועה במכוניות. כך שגם אם משפחה היא בעלת אותה כמות של מכוניות היא נאלצת לנסוע יותר. דוגמה להשפעה זו היא הקמת [[קניונים]] מחוץ לערים. דבר זה נובע מכך שחנויות בתוך מרכזי הערים או במרכז שכונות, מתקשות לשרוד בשל מיעוט קונים במרחק הליכה, מחירי שכירות גבוהים יותר וקושי של קונים להגיע אליהן במכוניות בשל בעיות חניה. כאשר חנויות מקומיות נסגרות פרוש הדבר פרבור המסחר ודבר זה מאלץ אנשים להגדיל את המרחק שהן נוסעים כדי לבצע קניות או סידורים, ומאלץ אנשים רבים יותר לעבוד במרחק גדול יותר. כפי שיתואר בהמשך התכנון מוטה המכוניות גורר ששני התהליכים הנוספים - גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית - מחריפים את בעיות הפקקים.
[[גידול אוכלוסיית ישראל]] גורר יותר משפחות והוספת עוד שכונות ויעדים של בתים ומקומות עבודה. כמות משקי הבית עולה. אם כל משק בית קונה כמות מכוניות דומה לאורך השנים (ללא צמיחה כלכלית) , נקבל גידול בכמות המכוניות וכן גידול בכמות הנסועה. לכאורה ניתן גם להגדיל את כמות הכבישים, אבל דבר זה מסתבך הן בעיר והן מחוצה לה. בנייה נוספת בתוך הערים הקיימות (בתכניות כמו תמ"א 38, פינוי בינוי) מגדילה את הצפיפות העירונית, אבל ללא תוספת של כבישים חדשים. בנוסף להגדלת הביקוש לכבישים הקיימים, המכוניות של משפחות חדשות תופסות [[מקומות חניה]]. מחסור בחניה (שנובע בין היתר ממתן חניה "חינם" לתושבי העיר) גורר אנשים רבים להסתובב בעיר בחיפוש אחר חניה "חינם" ודבר זה מחריף עוד יותר את הפקקים. בנוסף גידול האוכלוסין גורר תהליכים כמו בניית ערים חדשות, תשתיות נוספות לאוכלוסיה (כמו מתקני התפלה, תחנות כוח ועוד) ומגמות של [[פרבור]]- והיבטים אלה מקשים על בניית עוד כבישים או מסילות רכבת לחיבור בין הישובים. כך לדוגמה בישראל קיימים 3 כבישי אורך מרכזיים - כביש 2, 4, ו-6. קשה לראות היכן יש מקום לכביש אורך נוסף. במדינה צפופה יותר גם נוצרים מצבים של עומסי תשתיות ואילוצי תכנון מסובכים יותר (לדוגמה שדות תעופה או תחנות כוח ליד ישובים) ודבר זה מאט ומייקר הקמת תשתיות כבישים או תחבורה נוספות.
הצמיחה הכלכלית גוררת יכולת קניה גבוה יותר של מכוניות. במשך הזמן יש מגמה ברורה של הגדלת כמות המכוניות למשק בית כמעט בכל עשירוני ההכנסה. בנוסף לכך רכבים חדשים יותר מקלים על ביצוע נסיעות ארוכות יותר, ועליה בהכנסות מעלה גם את הנכונות לשלם על עלות דלק יקרה יותר של נסיעות. בנוסף הצמיחה גם מאפשרת קניית דירות גדולות יותר וכן דרישה לפחות בקרב חלק מהתושבים לבתים צמודי קרקע או לפארקים ליד הבית. היבטים אלו גם מגבירים פרבור ותכנון מוטה מכוניות.
הצמיחה הכלכלית גוררת יכולת קניה גבוה יותר של מכוניות. במשך הזמן יש מגמה ברורה של הגדלת כמות המכוניות למשק בית כמעט בכל עשירוני ההכנסה. בנוסף לכך רכבים חדשים יותר מקלים על ביצוע נסיעות ארוכות יותר, ועליה בהכנסות מעלה גם את הנכונות לשלם על עלות דלק יקרה יותר של נסיעות. בנוסף הצמיחה גם מאפשרת קניית דירות גדולות יותר וכן דרישה לפחות בקרב חלק מהתושבים לבתים צמודי קרקע או לפארקים ליד הבית. היבטים אלו גם מגבירים פרבור ותכנון מוטה מכוניות.
תכנון מוטה מכונית הוא כנראה הגורם המהותי ביותר בהתפתחות הפקקים, שכן בהנתן גורם זה, התהליכים האחרים גורמים להחרפת הפקקים. גידול אוכלוסייה וצמיחה כלכלית, יכולים, לפחות עד גבול מסויים, לעודד דווקא שימוש ב[[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות מתחדשת]] ולהקטין את הביקוש למכוניות. ערים צפופות יותר כמו [[פריז]] או [[ברצלונה]], שיש בהם אלמנטים של [[הליכתיות]] כמו [[עירוב שימושי קרקע]] וגורמים נוספים, הן בעלות שימוש נמוך במכוניות וחלק ניכר מהאכולוסיה [[הולכי רגל|הולך ברגל]], צפיפות מגורים ועסקים גבוה מקלה על השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] - שכן קל לאסוף הרבה נוסעים בכל תחנה. צמיחה כלכלית יכולה לא רק להגדיל את הביקוש למכוניות אלא גם להגדיל את המודעות לחשיבות של [[תחבורה פעילה]] ל[[קידום בריאות|בריאות]], להתנגד ל[[זיהום אוויר מתחבורה]], או לפתח תשתיות שונות של [[תחבורה בת קיימא]] כמו [[עבודה מרחוק]], [[רכבת תחתית]] או [[שבילי אופניים]].
תכנון מוטה מכונית הוא כנראה הגורם המהותי ביותר בהתפתחות הפקקים, שכן בהנתן גורם זה, התהליכים האחרים גורמים להחרפת הפקקים. גידול אוכלוסייה וצמיחה כלכלית, יכולים, לפחות עד גבול מסויים, לעודד דווקא שימוש ב[[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות מתחדשת]] ולהקטין את הביקוש למכוניות. ערים צפופות יותר כמו [[פריז]] או [[ברצלונה]], שיש בהם אלמנטים של [[הליכתיות]] כמו [[עירוב שימושי קרקע]] וגורמים נוספים, הן בעלות שימוש נמוך במכוניות וחלק ניכר מהאכולוסיה [[הולכי רגל|הולך ברגל]], צפיפות מגורים ועסקים גבוה מקלה על השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] - שכן קל לאסוף הרבה נוסעים בכל תחנה. צמיחה כלכלית יכולה לא רק להגדיל את הביקוש למכוניות אלא גם להגדיל את המודעות לחשיבות של [[תחבורה פעילה]] ל[[קידום בריאות|בריאות]], להתנגד ל[[זיהום אוויר מתחבורה]], או לפתח תשתיות שונות של [[תחבורה בת קיימא]] כמו [[עבודה מרחוק]], [[רכבת תחתית]] או [[שבילי אופניים]].
בישראל יש שילוב של כמה היבטים שלא קיימים ברוב מדינות העולם - מחד מדובר [[צפיפות אוכלוסין|אחת המדינות הצפופות בעולם]] חלק ממדינות אירופה (הולנד), אבל בניגוד לרוב מדינות אירופה יש בישראל [[גידול אוכלוסין]] מהיר כמו במדינות עולם שלישי. מאידך בניגוד למדינות עניות רבות בישראל יש [[תוצר מקומי גולמי]] גבוה ולכן יכולת קניית רכבים גבוה, בדומה לחלק מהמדינות העניות בישראל גם אין תשתיות תחבורה ציבורית משובחת. לכל אלה מצטרפת מגמה של כ-70 שנה של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] שקיים בעולם בעיקר בערים בארצות הברית שבהן יש צפיפות אוכלוסין נמוכה. בערים רבות בארצות הברית מנסים כיום לנוע לכיוון של [[עירוניות מתחדשת]] ולהדמות יותר לערים באירופה וזאת משום תשלום גבוה בפקקים, תאונות דרכים ובזבוז דלק וזיהום. בישראל שינוי כזה מתרחש בעצלתיים.
==עלות כלכלית של פקקי התנועה==
==עלות כלכלית של פקקי התנועה==