שינויים

נוספו 3,345 בתים ,  11:09, 10 בנובמבר 2018
שורה 14: שורה 14:  
על פי מסמך רקע שהוגש לוועדת הכלכלה בשנת 2018, עלות פקקי התנועה למשק בישראל עומדת על 35 מיליארד ש"ח. ללא שינוי בתחבורה סכום זה עתיד לעלות ל-70 מיליארד ש"ח עד שנת 2040. {{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?mode=tv&nagish=1&did=1001222387&fid=3457 כך מדינת ישראל מפסידה 35 מיליארד דולר מידי שנה], גלובס, 5/2/2018}} {{הערה|אבי וקמסן, [https://www.themarker.com/allnews/1.6242014 נוסעים במכונית הפרטית שלכם? תשלמו: הפתרון של פלוג למכת הפקקים], דה מרקר, 03.07.2018 }}
 
על פי מסמך רקע שהוגש לוועדת הכלכלה בשנת 2018, עלות פקקי התנועה למשק בישראל עומדת על 35 מיליארד ש"ח. ללא שינוי בתחבורה סכום זה עתיד לעלות ל-70 מיליארד ש"ח עד שנת 2040. {{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?mode=tv&nagish=1&did=1001222387&fid=3457 כך מדינת ישראל מפסידה 35 מיליארד דולר מידי שנה], גלובס, 5/2/2018}} {{הערה|אבי וקמסן, [https://www.themarker.com/allnews/1.6242014 נוסעים במכונית הפרטית שלכם? תשלמו: הפתרון של פלוג למכת הפקקים], דה מרקר, 03.07.2018 }}
   −
לפי מחקרים אלה ניתן לראות כי מחירי פקקי התנועה הוערכו בחסר על ידי החוקרים, כאשר עליות שבשנת 2015 העריכו כי יגיעו רק בשנת 2030, הגיעו כבר בשנת 2018 להערכות חדשות גבוהות יותר.  
+
לפי מחקרים אלה ניתן לראות כי מחירי פקקי התנועה הוערכו בחסר על ידי החוקרים, כאשר עליות שבשנת 2015 העריכו כי יגיעו רק בשנת 2030, הגיעו כבר בשנת 2018 להערכות חדשות גבוהות יותר.
 +
 
 +
==פתרונות לפקקי תנועה==
 +
במשך שנים רבות המדיניות בישראל להפחתת פקקי תנועה התבססה על מדיניות של נסיון הגדלת היצע הכבישים. סלילת כבישים כמו [[כביש חוצה ישראל]], וכבישים מהירים ורחבים נוספים כמו נתיבי איילון, כביש בגין בירושלים, עוקף הקריות בחיפה ועוד. במידה רבה מדיניות זו נמשכת גם היום.
 +
 
 +
עם השנים חלה עליה במודעות בקרב חוקרים, פעילים חברתיים וחלק ממקבלי ההחלטות לבעיה של [[ביקוש מושרה]] ומנגונים של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] - קצב סלילת הכבישים נמוך בהרבה מקצב הגידול במכוניות {{הערה|ראו עוד נתונים ב[[נתונים על תחבורה בישראל]]}} במיוחד שסלילת כבישים כאלה מקלה על השימוש במכוניות ומעודדת בניית עוד פרברים ושכונות בצפיפות נמוכה שמתוכננות להקל על השימוש במכוניות. לדוגמה בישראל אין כמעט [[בניה מרקמית]] ותקני החניה גבוהים מאד ביחס לאירופה. מגמות אלה דומות למגמות שהיו במשך שנים בארצות הברית, אבל הם פחות מתאימים לישראל שבה [[צפיפות אוכלוסין]] מבין הגבוהות בעולם.
 +
 
 +
יותר ויותר מומחים ואחרים מצביעים על פתרונות שקיימים בעולם כמו [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ושדרוג [[תחבורה ציבורית בישראל]]. נשמעים גם קולות לנקוט בצעדים אחרים כמו [[מסי גודש]]. אנשים מתחום של [[עירוניות מתחדשת]] מצביעים על צעדים אחרים ונוספים שנדרשים לשם הפחתת בעיות הפקקים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], [[בנייה מרקמית]] צפופה עם בלוקים קצרים, ניהול וייקור של [[חנייה]] ושיפור של [[הליכתיות]] ו[[תחבורת אופניים]]. כמו כן נטען כי קשה למנוע פקקי תנועה - שכן אם יהיה פתרון כלשהו שיפחית את כמות המכוניות בכביש, לדוגמה [[רכבת תחתית בגוש דן]] הדבר יפנה מקום בכביש ויעודד אנשים לחזור חזרה לכבישים. קשה למנוע המשכות של פקקי התנועה, אך ניתן ליצור מצב שפקקים אלה משפיעים על פחות אנשים - שכן יש להם חלופות אחרות כמו [[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורה רכה]]. ניתן לראות דוגמאות לכך מערים כמו [[פריס]], [[טוקיו]] ועוד {{הערה|ראו [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם]]}} שבהן רק אחוז קטן מבין התושבים משתמש במכוניות כדי להגיע לעבודה ולשימושים אחרים, וחלק גדול ממקומות העבודה, הקניות והשרותים העירוניים נמצא במרחק הליכה או רכיבה על אופניים.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==