שורה 17: |
שורה 17: |
| דרישות נוספת לייצוב חקלאות בת קיימא מודרנית כוללות יצירת בסיס צרכנים מקומי. דוגמאות נפוצות לכך הן [[חקלאות נתמכת קהילה]] או [[קואופרטיב אורגני]]. דבר זה מאפשר [[שימור אנרגיה|לחסוך בעלויות אנרגיה]] של הובלה ובמקרה של חקלאות נתמכת קהילה הדבר יכול לסייע בביטוח החקלאי נגד בעיות בתנובה. כמו כן הדבר מאפשר פיקוח קל והדוק יותר על החקלאים ותמיכה בהם במקרה של בעיה.המודל הזה מתקיים במיוחד לתוצרת טרייה של מזון כמו פירות וירקות, ופחות לייצור [[דגנים]], זרעים ותבלינים או חקלאות למוצרי תעשייה כמו בד, נייר, גומי, וכו'. אפשרות אחרת לחקלאות בת קיימא היא במסגרת יוזמות [[סחר הוגן]]. | | דרישות נוספת לייצוב חקלאות בת קיימא מודרנית כוללות יצירת בסיס צרכנים מקומי. דוגמאות נפוצות לכך הן [[חקלאות נתמכת קהילה]] או [[קואופרטיב אורגני]]. דבר זה מאפשר [[שימור אנרגיה|לחסוך בעלויות אנרגיה]] של הובלה ובמקרה של חקלאות נתמכת קהילה הדבר יכול לסייע בביטוח החקלאי נגד בעיות בתנובה. כמו כן הדבר מאפשר פיקוח קל והדוק יותר על החקלאים ותמיכה בהם במקרה של בעיה.המודל הזה מתקיים במיוחד לתוצרת טרייה של מזון כמו פירות וירקות, ופחות לייצור [[דגנים]], זרעים ותבלינים או חקלאות למוצרי תעשייה כמו בד, נייר, גומי, וכו'. אפשרות אחרת לחקלאות בת קיימא היא במסגרת יוזמות [[סחר הוגן]]. |
| | | |
− | == הצעדים העיקריים כדי להגיע לחקלאות בת קיימא במונחים פשוטים== | + | == שיטות נפוצות בחקלאות בת קיימא == |
| הצעדים העיקריים כדי להגיע לחקלאות בת קיימא לפי הסדר הכרונולוגי של תהליך ייצור המזון נראים כך: | | הצעדים העיקריים כדי להגיע לחקלאות בת קיימא לפי הסדר הכרונולוגי של תהליך ייצור המזון נראים כך: |
| | | |
− | 1. '''לבחור כמה מזון לייצר:''' אחד הצעדים החשובים ביותר שאותו הרבה פעמים שוכחים. נכון ל 2018 שליש עד חצי מהמזון המיוצר נזרק בין היתר בגלל תכונות מסוימות של המערכת הקפיטליסטית. נוטעים יותר ממה שצריך זורקים חלק ואנשים ממשיכים לרעוב. | + | 1. '''לבחור כמה מזון לייצר:''' אחד הצעדים החשובים ביותר שאותו הרבה פעמים שוכחים. נכון ל 2018 שליש עד חצי מהמזון המיוצר נזרק, בין היתר, בגלל תכונות מסוימות של [[קפיטליזם|השיטה הקפיטליסטית]]. נוטעים יותר ממה שצריך, זורקים חלק, לדוגמא, כדי שהמחיר לא ירד ואנשים ממשיכים לרעוב. |
| | | |
− | 2. '''לבחור איזה מזון לייצר:''' מזון טבעוני פוגע בסביבה יותר מבשר תעשייתי. לא כולם מסכימים על תפריט טבעוני בלבד אבל כולם מסכימים שבמזרח התיכון לדוגמה עדיף לאכול בשר עוף פעם בשבוע ובשר בקר פעם בחודש(משרד הבריאות אפילו כותב את זה על לחם דוידוביץ'). | + | 2. '''לבחור איזה מזון לייצר:''' מזון [[טבעונות|טבעוני]] פוגע בסביבה פחות מבשר תעשייתי. לא כולם מסכימים על תפריט טבעוני בלבד אבל כולם מסכימים שבמזרח התיכון לדוגמה עדיף לאכול בשר עוף פעם בשבוע ובשר בקר פעם בחודש(המידע הזה שמגיע ממשרד הבריאות אפילו כתוב על לחם דוידוביץ'). |
| | | |
− | 3. '''לבחור איפה לייצר:''' חשוב שהייצור יהיה קרוב כמה שניתן לצרכן כדי לא לפלוט גזי חממה וזיהום אוויר במהלך התעבורה. כמו כן חשוב לייצר במקום שפחות פוגע בסביבה. אם היו מגדלים את הבקר במקומות בהם הפגיעה היא מעטה יחסית, לדוגמה, בטקסס במקום על חשבון יערות הגשם בברזיל, הרבה פגיעה היתה נמנעת. אם החקלאים בברזיל היו נוטעים רחוק מיערות הגשם גם. ואפילו עם מישהו היה נוטע על קרחת יער במקום תוך כריתת עצים זה היה עוזר. אבל לא עושים אתזה מטעמי רווח כלכלי. | + | 3. '''לבחור איפה לייצר:''' חשוב שהייצור יהיה קרוב כמה שניתן לצרכן כדי לא לפלוט גזי חממה וזיהום אוויר במהלך התעבורה - ייצור מקומי. כמו כן, חשוב לייצר במקום שפחות פוגע בסביבה. אם היו מגדלים את הבקר במקומות בהם הפגיעה בסביבה היא מעטה יחסית, לדוגמה, בטקסס במקום על חשבון יערות הגשם בברזיל, הרבה פגיעה היתה נמנעת. אם החקלאים בברזיל היו נוטעים רחוק מיערות הגשם גם. ואפילו עם מישהו היה נוטע על קרחת יער במקום תוך כריתת עצים זה היה עוזר. אבל לא עושים אתזה מטעמי רווח כלכלי. |
| | | |
− | 4. '''לבחור באמצעות איזו אנרגיה לעבד את הקרקע:''' מיכון מסוים חיוני כדי שהחקלאות תתקיים, אבל מיכון יתר יכול להביא לפליטטת גזי חממה, זיהום אוויר ואורח חיים יושבני. | + | 4. '''לבחור באמצעות איזו אנרגיה לעבד את הקרקע:''' מיכון מסוים חיוני כדי שהחקלאות תתקיים, אבל מיכון יתר יכול להביא לפליטות [[גזי חממה]], [[זיהום אוויר]] ו[[אורח חיים יושבני]]. [[אנרגיה סולארית]] נחשבת למזהמת פחות מ[[נפט]] שממנו מופק הבנזין בטרקטורים אם כי גם לה יש השלכות סביבתיות מסוימות. |
| | | |
− | 5. '''לשתול בצורה נכונה:''' כאשר מפנים שטח לגידולים חקלאיים, להעתיק צמחייה מקומית במקום לכרות, לדוגמה. | + | 5. '''לשתול בצורה נכונה:''' כאשר מפנים שטח לגידולים חקלאיים, להעתיק צמחייה מקומית במקום לכרות, לדוגמה. לשתול כך שהצמחים יעזרו אחד לשני באמצעות הצללה חיזוק קרקע - זה אחד מהעקרונות של [[יערות מאכל]]. |
| | | |
− | 6. '''לדשן באמצעים טבעיים:''' לדשן באנמצעות זיבול אורגני ולא דשן כימי. | + | 6. '''להשקות נכון:''' להשקות כך שהמים לא יתזבזו אלא יגיעו לצמח, ליישם אמצעים שונים לחסכון במים, כמו לדוגמה טראסות המונעות זרימת מים במורד ההר. ישראל משתמשת בהרבה אמצעים כאלה וגם מייצאת אותם. |
| | | |
− | 7. '''להרחיק מתחרים באמצעים הנכונים:''' להרחיק בעלי חיים שרוצים לאכול את הגידולים או צמחים הרוצים לצמוח במקום, רצוי, ללא פגיעה בהם: באמצעת רשתות והעתקת צמחים, לדוגמה. אם זה לא מצליח אז באמצעות טורפים טבעיים. | + | 7. '''לדשן באמצעים טבעיים:''' לדשן באנמצעות [[דשן אורגני]] ולא [[דשן כימי]]. |
| | | |
− | 8. '''לקצור נכון:''' השארת חלק מהצמח בשדה לשנה הבאה (גבעול, שורשים), יכולה לעודד את מחזור התחדשות הקרקע, מגנה על הקרקע מסחף, התייבשות. | + | 8. '''להרחיק מתחרים באמצעים הנכונים:''' להרחיק בעלי חיים שרוצים לאכול את הגידולים או צמחים הרוצים לצמוח במקום, רצוי, ללא פגיעה בהם: באמצעת רשתות והעתקת צמחים, לדוגמה. אם זה לא מצליח אז באמצעות טורפים טבעיים. יש לציין שהשמדת מצחריעם גורמת לכך שהם מתרבים יותר ונעשים לא רגישים לרעלים - כך בעצם נוצרים המזיקים. הרחקת מתחרים יכטלה להביא לכך שהם ילמדו לאכול משהו אחר או לצמוח לא במקום בו צומחים גידולים שנוטע האדם ויעבירו את התכונה לצאצאיהם. |
| | | |
− | 9. '''לצרוך נכון:''' להשתדל שמזון לא יזרק (ראה נקודה 1), להשתמש בו בצורה היעילה ביותר לצורכי האנשים, בעלי החיים ולדשן, ליבול הבא. | + | 9. '''לקצור נכון:''' השארת חלק מהצמח בשדה לשנה הבאה (גבעול, שורשים), יכולה לעודד את מחזור התחדשות הקרקע, מגן על הקרקע מסחף, התייבשות (באמצעות הצללה). |
| + | |
| + | 10. '''לצרוך נכון:''' להשתדל שמזון לא יזרק (ראה נקודה 1), להשתמש בו בצורה היעילה ביותר לצורכי האנשים, בעלי החיים ולדשן, ליבול הבא. |
| | | |
| == היסטורית החקלאות מנקודת מבט של קיימות == | | == היסטורית החקלאות מנקודת מבט של קיימות == |