6,923
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "{{הצבעת מחיקה}} '''כלכלה נטולת ריבית'''{{הערה|[https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1062976901001193 The relative..."
{{הצבעת מחיקה}}
'''כלכלה נטולת ריבית'''{{הערה|[https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1062976901001193 The relative efficiency of interest-free monetary system: some empirical evidence Author links open overlay panelAli FDarrat Show more https://doi.org/10.1016/S1062-9769(01)00119-3]}}{{הערה|[https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=2477660 Merits and Demerits of Interest-Free Financial System International Journal of Management Focus, Jan-March, 2014 7 Pages Posted: 9 Aug 2014 Mohammad Kashif Pondicherry University - Department of International Business P. Sridharan Pondicherry University - Department of International Business Date Written: January 2014]}}{{הערה|[https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1527310 Corporate Finance in an Interest Free Economy: An Alternate Approach to Practiced Islamic Corporate Finance Journal of Islamic Banking & Finance, International Association of Islamic Banks 17 Pages Posted: 28 Dec 2009 Last revised: 17 Nov 2010 Salman Ahmed Ahmed Shaikh Szabist, Karachi Date Written: December 22, 2009]}}{{הערה|[https://www.greaterkashmir.com/news/gk-magazine/can-we-have-an-interest-free-economy/65105.html Greater Kashmir Publish Date: Dec 28 2009 12:00PM, Greater Kashmir, Publish Date: Dec 28 2009 12:00PM]}}{{הערה|[https://realcurrencies.wordpress.com/interest-free-economics/ "Interest-Free Economics", Anthony Migchels Arnhem, the Netherlands, dedicated blog]}}{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=7EXG_XdX9uU Can a Muslim have an account in an interest based bank? By Dr Zakir Naik, Dr Naik's YouTube channel, uploaded: Published on Jul 13, 2015]}} היא גישה כלכלית המאפיינת כל [[משטר כלכלי]] שאין בו כל שימוש ב[[ריבית]] (שלילית או חיובית); הגישה יכולה להתבטא בהיעדר שימוש בריבית ב[[בנק|בנקאות]] [[השוק האפור|ובשוק האפור]], ברכישת נכס ([[מקרקעין|דלא ניידי]] ו[[כלי רכב מנועי|ניידי]] כאחת), בקנסות של רשויות המדינה, בריבית גלומה (ב[[תמחור]] של מוצר או שירות) וכן בהיעדר שימוש ב[[חיסכון#תוכנית_חיסכון|תוכניות חיסכון]].
המעוניינים ליישם כלכלה נטולת ריבית עשויים להיות כאלו ש[[איסור ריבית בדת|דתם אוסרת ריבית]] באופן גורף, כמו רוב ה[[מוסלמי]]ם{{הערה| [https://www.jstor.org/stable/25825037?seq=1#page_scan_tab_contents JOURNAL ARTICLE INTEREST-FREE ECONOMICS AND THE ISLAMIC MACROECONOMIC SYSTEM Zaidi Sattar Pakistan Economic and Social Review Vol. 27, No. 2 (Winter 1989), pp. 109-138 Published by: Department of Economics, University of the Punjab https://www.jstor.org/stable/25825037 Page Count: 30]}}{{הערה|Thomas, Abdulkader (ed.) (2006). Interest in Islamic Economics. London: Routledge, p.127.}}{{הערה|שם=Cooney|[http://distributistreview.com/the-errors-of-the-economists-usury/ David W. Cooney, The Distributist Review; THE ERRORS OF THE ECONOMISTS: USURY July 31, 2011]}} אך ישנם גם אישים וגופים [[חילוניים]] שביטאו גישה כזו, כגון בתחילת המאה ה-20 פעל בגרמניה התאורטיקן החילוני [[גוטפריד פדר]] שהיה נאצי{{ביאור|פדר היה נאצי אך לפי סברה נפוצה לאחר שהיטלר מנע ממנו להתמנות לשר האוצר בממשלה הנאצית החדשה, משרה בה פדר חשק מאד, פדר החל להתרחק מן הנאציזם ואף פרש מתפקידיו במפלגה והפך למרצה אקדמי באוניברסיטה הטכנית של ברלין}}, שם פרסם את ספרו "מניפסט לביטול ההשתעבדות לריבית על לכסף"{{הערה|Gottfried Feder, "manifesto on breaking the shackles of interest" ("Brechung der Zinsknechtschaft"),1919, Germany}}{{הערה|שם=Feder_Ynet|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4469669,00.html "מה חשב המורה של היטלר על קפיטליזם?" הוא יצא נגד ההון, התריע מהטייקונים ששולטים בממון וחשב שהבנקים עושים כסף מכלום. האם גוטפריד פדר, ממקימי המפלגה הנאצית, היה סוציאליסט? ד״ר אושי שהם קראוספורסם: 27.12.13 , 08:00]}} שהיה בין החיבורים הראשונים הלא דתיים נגד רעיון הריבית; זהו חיבור אתנו-אקונומי, בו פדר תוקף את מה שהוא מכונה "ממוניזם", חורבן הכלכלה הגרמנית על ידי חובות-ריבית שיצרו מי שהוא מזהה כממוניסטים, ופריסת משנתו על החלפת הכלכלה הגרמנית דאז בארכיטקטורה כלכלית אחרת, נטולת ריבית, אותה הוא מציג בספר. גם זרם ה[[דיסטריבוטיזם]] המאוחר (זרם כלכלי) מבקש ליישם כלכלה נטולת ריבית{{הערה|דיסטריבוטיזם היא אידאולוגיה כלכלית, שהתפתחה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, הדוגלת בביזור מרבי של [[אמצעי הייצור]], כדי שרוב המשפחות ייהנו מבעלות פרטית עליהם.}}{{הערה|ANAMNESIS, "UUITY AND EQUILIBRIUM: THE POLITICAL ECONOMY OF DISTRIBUTISM", DECEMBER 29, 2011, IN ONLINE ESSAYS, JOHN C. MÉDAILLE}}{{הערה|Toward A Truly Free Market w/ Author John Medaille, interview by Cenk Uygur, TYT Interviews (official YouTube channel), Published on Aug 13, 2010}}. דוגמה לבנק (לא-אסלאמי) התומך בכלכלה נטולת ריבית מבחינה אידאולוגית ויישומית הוא הבנק ה[[קואופרטיב]]י JAK ב[[שוודיה]] הפועל משנת [[1965]]{{הערה| JAK lockar folk som ogillar ränta, e24.se 2010-08-18 ("JAK attracts people who dislike interest") (in Swedish)}}{{הערה|[https://monneta.org/en/the-jak-bank-model/ monneta.org, The JAK Bank Model]}}{{הערה|[http://www.feasta.org/documents/review2/carrie2.htm How interest-free banking works: The case of JAK Ana Carrie]}}.
נכון לשנת [[2018]] ה[[מדינה]] היחידה בה השימוש בריבית נאסר (לפחות באופן פורמלי), היא [[איראן]]{{הערה|שם=IFDC|[https://www.islamicfinance.com/2015/02/establishment-national-interest-free-banking-systems-iran-sudan-pakistan/#Iran_8211_The_Worlds_Only_Completely_Riba_Free_Banking_System www.islamicfinance.com, National Interest Free Banking in Iran, Sudan and Pakistan, 19th February 2015]}} זאת מכוח החוק האיראני המחייב בנקאות נטולת ריבית{{הערה|The Law for Usury (Interest) Free Banking, CENTRAL BANK OF THE ISLAMIC REPUBLIC OF IRAN, http://www.cbi.ir, as appears in 2018}}.
==לקריאה נוספת==
* ''The Difference between Debt-Free Money and Interest-Free Credit'', by Anthony Migchels on October 11, 2013
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|כלכלה}}
[[קטגוריה:בנקאות]]
[[קטגוריה:אסלאם]]
[[קטגוריה:ריבית]]
{{ערך יתום}}
'''כלכלה נטולת ריבית'''{{הערה|[https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1062976901001193 The relative efficiency of interest-free monetary system: some empirical evidence Author links open overlay panelAli FDarrat Show more https://doi.org/10.1016/S1062-9769(01)00119-3]}}{{הערה|[https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=2477660 Merits and Demerits of Interest-Free Financial System International Journal of Management Focus, Jan-March, 2014 7 Pages Posted: 9 Aug 2014 Mohammad Kashif Pondicherry University - Department of International Business P. Sridharan Pondicherry University - Department of International Business Date Written: January 2014]}}{{הערה|[https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=1527310 Corporate Finance in an Interest Free Economy: An Alternate Approach to Practiced Islamic Corporate Finance Journal of Islamic Banking & Finance, International Association of Islamic Banks 17 Pages Posted: 28 Dec 2009 Last revised: 17 Nov 2010 Salman Ahmed Ahmed Shaikh Szabist, Karachi Date Written: December 22, 2009]}}{{הערה|[https://www.greaterkashmir.com/news/gk-magazine/can-we-have-an-interest-free-economy/65105.html Greater Kashmir Publish Date: Dec 28 2009 12:00PM, Greater Kashmir, Publish Date: Dec 28 2009 12:00PM]}}{{הערה|[https://realcurrencies.wordpress.com/interest-free-economics/ "Interest-Free Economics", Anthony Migchels Arnhem, the Netherlands, dedicated blog]}}{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=7EXG_XdX9uU Can a Muslim have an account in an interest based bank? By Dr Zakir Naik, Dr Naik's YouTube channel, uploaded: Published on Jul 13, 2015]}} היא גישה כלכלית המאפיינת כל [[משטר כלכלי]] שאין בו כל שימוש ב[[ריבית]] (שלילית או חיובית); הגישה יכולה להתבטא בהיעדר שימוש בריבית ב[[בנק|בנקאות]] [[השוק האפור|ובשוק האפור]], ברכישת נכס ([[מקרקעין|דלא ניידי]] ו[[כלי רכב מנועי|ניידי]] כאחת), בקנסות של רשויות המדינה, בריבית גלומה (ב[[תמחור]] של מוצר או שירות) וכן בהיעדר שימוש ב[[חיסכון#תוכנית_חיסכון|תוכניות חיסכון]].
המעוניינים ליישם כלכלה נטולת ריבית עשויים להיות כאלו ש[[איסור ריבית בדת|דתם אוסרת ריבית]] באופן גורף, כמו רוב ה[[מוסלמי]]ם{{הערה| [https://www.jstor.org/stable/25825037?seq=1#page_scan_tab_contents JOURNAL ARTICLE INTEREST-FREE ECONOMICS AND THE ISLAMIC MACROECONOMIC SYSTEM Zaidi Sattar Pakistan Economic and Social Review Vol. 27, No. 2 (Winter 1989), pp. 109-138 Published by: Department of Economics, University of the Punjab https://www.jstor.org/stable/25825037 Page Count: 30]}}{{הערה|Thomas, Abdulkader (ed.) (2006). Interest in Islamic Economics. London: Routledge, p.127.}}{{הערה|שם=Cooney|[http://distributistreview.com/the-errors-of-the-economists-usury/ David W. Cooney, The Distributist Review; THE ERRORS OF THE ECONOMISTS: USURY July 31, 2011]}} אך ישנם גם אישים וגופים [[חילוניים]] שביטאו גישה כזו, כגון בתחילת המאה ה-20 פעל בגרמניה התאורטיקן החילוני [[גוטפריד פדר]] שהיה נאצי{{ביאור|פדר היה נאצי אך לפי סברה נפוצה לאחר שהיטלר מנע ממנו להתמנות לשר האוצר בממשלה הנאצית החדשה, משרה בה פדר חשק מאד, פדר החל להתרחק מן הנאציזם ואף פרש מתפקידיו במפלגה והפך למרצה אקדמי באוניברסיטה הטכנית של ברלין}}, שם פרסם את ספרו "מניפסט לביטול ההשתעבדות לריבית על לכסף"{{הערה|Gottfried Feder, "manifesto on breaking the shackles of interest" ("Brechung der Zinsknechtschaft"),1919, Germany}}{{הערה|שם=Feder_Ynet|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4469669,00.html "מה חשב המורה של היטלר על קפיטליזם?" הוא יצא נגד ההון, התריע מהטייקונים ששולטים בממון וחשב שהבנקים עושים כסף מכלום. האם גוטפריד פדר, ממקימי המפלגה הנאצית, היה סוציאליסט? ד״ר אושי שהם קראוספורסם: 27.12.13 , 08:00]}} שהיה בין החיבורים הראשונים הלא דתיים נגד רעיון הריבית; זהו חיבור אתנו-אקונומי, בו פדר תוקף את מה שהוא מכונה "ממוניזם", חורבן הכלכלה הגרמנית על ידי חובות-ריבית שיצרו מי שהוא מזהה כממוניסטים, ופריסת משנתו על החלפת הכלכלה הגרמנית דאז בארכיטקטורה כלכלית אחרת, נטולת ריבית, אותה הוא מציג בספר. גם זרם ה[[דיסטריבוטיזם]] המאוחר (זרם כלכלי) מבקש ליישם כלכלה נטולת ריבית{{הערה|דיסטריבוטיזם היא אידאולוגיה כלכלית, שהתפתחה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, הדוגלת בביזור מרבי של [[אמצעי הייצור]], כדי שרוב המשפחות ייהנו מבעלות פרטית עליהם.}}{{הערה|ANAMNESIS, "UUITY AND EQUILIBRIUM: THE POLITICAL ECONOMY OF DISTRIBUTISM", DECEMBER 29, 2011, IN ONLINE ESSAYS, JOHN C. MÉDAILLE}}{{הערה|Toward A Truly Free Market w/ Author John Medaille, interview by Cenk Uygur, TYT Interviews (official YouTube channel), Published on Aug 13, 2010}}. דוגמה לבנק (לא-אסלאמי) התומך בכלכלה נטולת ריבית מבחינה אידאולוגית ויישומית הוא הבנק ה[[קואופרטיב]]י JAK ב[[שוודיה]] הפועל משנת [[1965]]{{הערה| JAK lockar folk som ogillar ränta, e24.se 2010-08-18 ("JAK attracts people who dislike interest") (in Swedish)}}{{הערה|[https://monneta.org/en/the-jak-bank-model/ monneta.org, The JAK Bank Model]}}{{הערה|[http://www.feasta.org/documents/review2/carrie2.htm How interest-free banking works: The case of JAK Ana Carrie]}}.
נכון לשנת [[2018]] ה[[מדינה]] היחידה בה השימוש בריבית נאסר (לפחות באופן פורמלי), היא [[איראן]]{{הערה|שם=IFDC|[https://www.islamicfinance.com/2015/02/establishment-national-interest-free-banking-systems-iran-sudan-pakistan/#Iran_8211_The_Worlds_Only_Completely_Riba_Free_Banking_System www.islamicfinance.com, National Interest Free Banking in Iran, Sudan and Pakistan, 19th February 2015]}} זאת מכוח החוק האיראני המחייב בנקאות נטולת ריבית{{הערה|The Law for Usury (Interest) Free Banking, CENTRAL BANK OF THE ISLAMIC REPUBLIC OF IRAN, http://www.cbi.ir, as appears in 2018}}.
==לקריאה נוספת==
* ''The Difference between Debt-Free Money and Interest-Free Credit'', by Anthony Migchels on October 11, 2013
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|כלכלה}}
[[קטגוריה:בנקאות]]
[[קטגוריה:אסלאם]]
[[קטגוריה:ריבית]]
{{ערך יתום}}