שינויים

נוספו 15 בתים ,  18:53, 28 בספטמבר 2018
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''נלחמים בתנועה: שחר של עידן המכוניות בעיר האמריקאית''' (באנגלית: '''Fighting Traffic: The Dawn of the Motor Age in the American City''') הוא ספר עיון מאת פרוספור פטר די נורטון (Peter D. Norton), שעוסק במאבק על עתיד הרחובות בעיר בין [[הולכי רגל]], [[חברות הרכבות]] ו[[חברות המכוניות]] בארצות הברית בין השנים 1915 ל-1930. הספר מתאר את [[תכנון מוטה רכב פרטי|הדרך שבה עוצבו הערים לטובת מכוניות]] וכן כיצד קבוצות חברתיות השפיעו על [[שינוי טכנולוגי]]. נורטון הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת וירג'יניה. [https://engineering.virginia.edu/faculty/peter-d-norton] הספר יצא לאור בשנת 2011 בהוצאת MIT.  
+
'''נלחמים בתנועה: שחר של עידן המכוניות בעיר האמריקאית''' (באנגלית: '''Fighting Traffic: The Dawn of the Motor Age in the American City''') הוא ספר עיון מאת פרופ' פטר די נורטון (Peter D. Norton), שעוסק במאבק על עתיד הרחובות בעיר בין [[הולכי רגל]], [[חברות הרכבות]] ו[[חברות המכוניות]] בארצות הברית בין השנים 1915 ל-1930. הספר מתאר את [[תכנון מוטה רכב פרטי|הדרך שבה עוצבו הערים לטובת מכוניות]] וכן כיצד קבוצות חברתיות השפיעו על [[שינוי טכנולוגי]]. נורטון הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת וירג'יניה. [https://engineering.virginia.edu/faculty/peter-d-norton] הספר יצא לאור בשנת 2011 בהוצאת MIT.  
    
לפני עידן המכונית הפרטית, השימוש ברחובות היה מגוון ומשותף - הרחובות כללו ילדים ששיחקו ברחוב והולכי רגל בכמויות גדולות שחלקו יחד מרחב עם כרכרות, [[תחבורת אופניים|אופניים]] ו[[רכבת קלה|רכבות קלות]]. עד שנת 1930 רוב הרחובות הפכו לדרכי מעבר עבור מכוניות, ואילו ילדים ו[[הולכי רגל]] הודרו מהמרחב, הוגבלו בצורות שונות וכונו בכינוי גנאי בשם "Jaywalkers", שברבות הימים הפך גם למונח חוקי של הליכה לא חוקית בכביש. נורטון טוען בספר שכדי להכיל מכוניות העיר האמריקאית נאלצה לבצע לא רק שינויים פיזיים ([[תכנון מוטה רכב פרטי]], [[פרבור]]) אלא גם שינוי חברתי ותרבותי - לפני שניתן לבנות מחדש את העיר עבור מכוניות פרטיות, היה צורך לבנות מחדש את הרחובות מבחינה חברתית, כמקום שאליו המכוניות שייכות. לטענתו לא מדובר ב[[תהליך]] [[אבולוציה|התפתחותי]] אלא במהפכה רוויה בדם ולפעמים אלימה. נורטון מתאר כיצד משתמשי רחוב שונים נאבקו להגדיר או להגדיר-מחדש מהן המטרות של [[רחוב|רחובות]]. הוא בוחן התפתחויות בשנות המעבר הקריטיות בין 1910 לבין 1930. בנוסף הוא מתאר קמפיין רחב נגד המכוניות שכינה את המשתמשים ברכב ממונע כ"חזירי כביש" ("Road hogs") או "שדי מהירות" ("Speed demons") ומכוניות כ-"Juggernauts" או "מכוניות מוות" (Death cars).  
 
לפני עידן המכונית הפרטית, השימוש ברחובות היה מגוון ומשותף - הרחובות כללו ילדים ששיחקו ברחוב והולכי רגל בכמויות גדולות שחלקו יחד מרחב עם כרכרות, [[תחבורת אופניים|אופניים]] ו[[רכבת קלה|רכבות קלות]]. עד שנת 1930 רוב הרחובות הפכו לדרכי מעבר עבור מכוניות, ואילו ילדים ו[[הולכי רגל]] הודרו מהמרחב, הוגבלו בצורות שונות וכונו בכינוי גנאי בשם "Jaywalkers", שברבות הימים הפך גם למונח חוקי של הליכה לא חוקית בכביש. נורטון טוען בספר שכדי להכיל מכוניות העיר האמריקאית נאלצה לבצע לא רק שינויים פיזיים ([[תכנון מוטה רכב פרטי]], [[פרבור]]) אלא גם שינוי חברתי ותרבותי - לפני שניתן לבנות מחדש את העיר עבור מכוניות פרטיות, היה צורך לבנות מחדש את הרחובות מבחינה חברתית, כמקום שאליו המכוניות שייכות. לטענתו לא מדובר ב[[תהליך]] [[אבולוציה|התפתחותי]] אלא במהפכה רוויה בדם ולפעמים אלימה. נורטון מתאר כיצד משתמשי רחוב שונים נאבקו להגדיר או להגדיר-מחדש מהן המטרות של [[רחוב|רחובות]]. הוא בוחן התפתחויות בשנות המעבר הקריטיות בין 1910 לבין 1930. בנוסף הוא מתאר קמפיין רחב נגד המכוניות שכינה את המשתמשים ברכב ממונע כ"חזירי כביש" ("Road hogs") או "שדי מהירות" ("Speed demons") ומכוניות כ-"Juggernauts" או "מכוניות מוות" (Death cars).  
שורה 27: שורה 27:  
הצעת החוק בסינסנטי הובילה לתחילתו של קמפיין מצד התעשייה כדי לשנות את נקודת המבט הציבורית לגבי בטיחות ברחובות העיר. לפי פיטר נורטון, העיתון Cincinnati Enquirer קיבל פרסומות רבות מצד תעשיית המכוניות. הם החלו לפרסם טורי דעה  לפיהם הסיבה לתאונות לא נובעת ממכוניות אלא מנהגים חסרי אחריות. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1665] דבר זה מסמן קבוצת מיעוט של נהגים והטלת האשמה עליהם, וכך הסטת האשמה מהמכוניות. אם נאשים קבוצה קטנה, נסמן אותה כמיעוט, ונעניש אותה הדבר יאפשר לכלל האוכלוסייה לנהוג בצורה מהירה. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1690] דבר זה היווה העברת האחריות מהמכונית אל קבוצה קטנה של נהגים וכן להולכי רגל. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1713]   
 
הצעת החוק בסינסנטי הובילה לתחילתו של קמפיין מצד התעשייה כדי לשנות את נקודת המבט הציבורית לגבי בטיחות ברחובות העיר. לפי פיטר נורטון, העיתון Cincinnati Enquirer קיבל פרסומות רבות מצד תעשיית המכוניות. הם החלו לפרסם טורי דעה  לפיהם הסיבה לתאונות לא נובעת ממכוניות אלא מנהגים חסרי אחריות. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1665] דבר זה מסמן קבוצת מיעוט של נהגים והטלת האשמה עליהם, וכך הסטת האשמה מהמכוניות. אם נאשים קבוצה קטנה, נסמן אותה כמיעוט, ונעניש אותה הדבר יאפשר לכלל האוכלוסייה לנהוג בצורה מהירה. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1690] דבר זה היווה העברת האחריות מהמכונית אל קבוצה קטנה של נהגים וכן להולכי רגל. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1713]   
   −
צ'ארלס הייז (Charles Hayes) מ-Chicago Auto, שהיה סוחר רכב וכיהן גם כנשיא מועדון הרכב בשיקגו, כתב כי האתגר המרכזי הוא "להגדיר מחדש את הרחוב כמקום שנוצר כדי שמכוניות יוכלו לנסוע בו". למרות שדבר זה נראה רעיון נפוץ כיום זה היה רעיון רדיקלי בזמנו [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1728] כאשר התקינו מעברי חציה אנשים התעלמו מהם בתחילה.[https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1742] יצרן המכוניות George m graham טען בשנת 1924 כי "חייבים לחנך את הולכי הרגל כדי שידעו שלמכוניות יש זכויות." [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1755] הדרך לחנך את הציבור הייתה דרך מסעי פרסום ל"בטיחות". כולם בעד בטיחות. יצרני המכוניות יצרו קמפיינים שקראו לציבור לא לבצע "Jaywalk". ולחצות את הרחוב רק בצורה ישרה. כרטיסים עם הסברים על חציה רק במעבר חציה חולקו על ידי נערים מתנועת "הצופים" לכל מי שלא חצה את הרחוב במעברי חצייה.[https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1796]  חלק מהבעיה הייתה שאנשים לא ידעו מה זה "Jaywalker"
+
צ'ארלס הייז (Charles Hayes) מ-Chicago Auto, שהיה סוחר רכב וכיהן גם כנשיא מועדון הרכב בשיקגו, כתב כי האתגר המרכזי הוא "להגדיר מחדש את הרחוב כמקום שנוצר כדי שמכוניות יוכלו לנסוע בו". למרות שדבר זה נראה רעיון נפוץ כיום זה היה רעיון רדיקלי בזמנו [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1728] כאשר התקינו מעברי חציה אנשים התעלמו מהם בתחילה.[https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1742] יצרן המכוניות George m graham טען בשנת 1924 כי "חייבים לחנך את הולכי הרגל כדי שידעו שלמכוניות יש זכויות." [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1755] הדרך לחנך את הציבור הייתה דרך מסעי פרסום ל"בטיחות". כולם בעד בטיחות. יצרני המכוניות יצרו קמפיינים שקראו לציבור לא לבצע "Jaywalk". ולחצות את הרחוב רק בצורה ישרה. כרטיסים עם הסברים על חציה רק במעבר חציה חולקו על ידי נערים מתנועת "הצופים" לכל מי שלא חצה את הרחוב במעברי חצייה.[https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1796]  חלק מהבעיה הייתה שאנשים לא ידעו מה זה "Jaywalker"
    
e.b. Lefferts שהיה חבר של מועדון המכוניות של דרום קליפורניה הציע בשנת 1927 להשתמש בפסיכולוגיה. הטענה שלו הייתה שבמקום להסביר לאנשים שאסור לבצע "jaywalk" יותר טוב להגכיח את הולכי הרגל שחוצים בצורה כזו. אם אחרים יצחקו עליהם הם לא יעשו את זה יותר. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1858] בעקבות הצעה זו החל קמפיין של קריקטורות שהציגו את הולכי הרגל שחצו לא במעבר חציה כאנשים מגוכחים ונלעגים. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1879] כמו כן השתמשו בליצנים, גברים שהיו לבושים בבגדי נשים, או בגדים מוזרים שהיו "jaywalker" - דבר יצר אצל הקהל הרגשה שהוא לא רוצה להיות "Jaywalk" בעצמו. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1904] בהמשך לוס אנג'לס הוציאה חוק שאוסר על "Jaywalk". [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1922]
 
e.b. Lefferts שהיה חבר של מועדון המכוניות של דרום קליפורניה הציע בשנת 1927 להשתמש בפסיכולוגיה. הטענה שלו הייתה שבמקום להסביר לאנשים שאסור לבצע "jaywalk" יותר טוב להגכיח את הולכי הרגל שחוצים בצורה כזו. אם אחרים יצחקו עליהם הם לא יעשו את זה יותר. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1858] בעקבות הצעה זו החל קמפיין של קריקטורות שהציגו את הולכי הרגל שחצו לא במעבר חציה כאנשים מגוכחים ונלעגים. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1879] כמו כן השתמשו בליצנים, גברים שהיו לבושים בבגדי נשים, או בגדים מוזרים שהיו "jaywalker" - דבר יצר אצל הקהל הרגשה שהוא לא רוצה להיות "Jaywalk" בעצמו. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1904] בהמשך לוס אנג'לס הוציאה חוק שאוסר על "Jaywalk". [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1922]
שורה 38: שורה 38:     
==בעיות של עומסי תנועה==
 
==בעיות של עומסי תנועה==
בנוסף לבעיות של בטיחות היו גם בעיות של עומסי תנועה. עומסים כאלה היו כבר בשנות 1920 בשיקאגו. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=2129] הפתרון בשנות ה-20 נקרא "שליטה בתנועה" [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=2146] הכותב המפורסם ביותר בתחום היה Miller McClintock [https://en.wikipedia.org/wiki/Miller_McClintock] המסר היה להשתמש במשאבים הקיימים בצורה יותר יעילה במקום להרחיב אותם עוד ועוד. זאת על ידי "ארגון מדעי" של התנועה. פרוש הדבר לדוגמה היה שימוש בתזמון רמזורים כדי שנהגים יקבלו "גל ירוק".  דרך נוספת היא מניעת חניה בצד כדי שהמכוניות יוכלו לנסוע מהר יותר. מבחינת הולכי הרגל המצב הזה היה גרוע יותר בגלל שהרחוב הפך מסוכן יותר.  
+
בנוסף לבעיות של בטיחות היו גם בעיות של עומסי תנועה. עומסים כאלה היו כבר בשנות ה-20 של המאה ה-20 בשיקגו. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=2129] הפתרון בשנות ה-20 נקרא "שליטה בתנועה" [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=2146] הכותב המפורסם ביותר בתחום היה Miller McClintock [https://en.wikipedia.org/wiki/Miller_McClintock] המסר היה להשתמש במשאבים הקיימים בצורה יותר יעילה במקום להרחיב אותם עוד ועוד. זאת על ידי "ארגון מדעי" של התנועה. פרוש הדבר לדוגמה היה שימוש בתזמון רמזורים כדי שנהגים יקבלו "גל ירוק".  דרך נוספת היא מניעת חניה בצד כדי שהמכוניות יוכלו לנסוע מהר יותר. מבחינת הולכי הרגל המצב הזה היה גרוע יותר בגלל שהרחוב הפך מסוכן יותר.  
    
הדיון על יעילות בתנועה עודד חברות של רכבות להציף את זה שהם מסוגלים להעביר כמות אנשים גדולה בהרבה מאשר מכוניות. דבר זה חזר על עצמו גם במאה ה-21.  
 
הדיון על יעילות בתנועה עודד חברות של רכבות להציף את זה שהם מסוגלים להעביר כמות אנשים גדולה בהרבה מאשר מכוניות. דבר זה חזר על עצמו גם במאה ה-21.  
   −
בשנות ה-20 הייתה ירידה במכירות של מכוניות. המסקנה של חברות המכוניות היתה שיש בעיה בגלל עומסים. הדרך קדימה הייתה פרבור - שינוי של העיר כדי שתתאים למכוניות. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=2389]
+
בשנות ה-20 הייתה ירידה במכירות של מכוניות. המסקנה של חברות המכוניות הייתה שיש בעיה בגלל עומסים. הדרך קדימה הייתה פרבור - שינוי של העיר כדי שתתאים למכוניות. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=2389]
    
בשנת 1919 הציעו לראשונה לספק מס על דלק. בתחילה תומכי המכוניות התנגדו למס זה בצורה נחרצת. אבל משבר מכירות המכוניות גרם להם לשנות את דעתם. הם הסכימו למיסוי בתמורה לכך שכל המיסוי יופנה להכנת עוד תשתיות למכוניות - לדוגמה הקמת מחלפים. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=2417]
 
בשנת 1919 הציעו לראשונה לספק מס על דלק. בתחילה תומכי המכוניות התנגדו למס זה בצורה נחרצת. אבל משבר מכירות המכוניות גרם להם לשנות את דעתם. הם הסכימו למיסוי בתמורה לכך שכל המיסוי יופנה להכנת עוד תשתיות למכוניות - לדוגמה הקמת מחלפים. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=2417]