שינויים

נוספו 18 בתים ,  15:46, 28 בספטמבר 2018
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''כלכלת השמנה''' (Obesity Economics) הוא הנושא שעוסק בשאלה כיצד אינטרסים של גופים מסחריים שונים' כמו [[חברות מזון]] מעודדים צריכה של מזון עשיר מידי, או [[תזונה בריאה|מזון לא בריא]] אחר, ותורמים ל[[השמנה]] ולבעיות בריאותיות אחרות כמו [[סוכרת]], וכן בשאלות דומות, כמו איך משפיעים גורמים חברתיים שונים כמו [[אי שוויון בריאותי]] על הסיכון לפתח הרגלי תזונה לא בריאים, ומהן העלויות של ההשמנה למשק ולממשלה.  
+
'''כלכלת השמנה''' (באנגלית: '''Obesity Economics''') הוא הנושא שעוסק בשאלה כיצד אינטרסים של גופים מסחריים שונים' כמו [[חברות מזון]] מעודדים צריכה של מזון עשיר מידי, או [[תזונה בריאה|מזון לא בריא]] אחר, ותורמים ל[[השמנה]] ולבעיות בריאותיות אחרות כמו [[סוכרת]], וכן בשאלות דומות, כמו איך משפיעים גורמים חברתיים שונים כמו [[אי שוויון בריאותי]] על הסיכון לפתח הרגלי תזונה לא בריאים, ומהן העלויות של ההשמנה למשק ולממשלה.  
    
==הרגלי אכילה ושתייה==
 
==הרגלי אכילה ושתייה==
מנגנונים שונים של חינוך, הרגלי תזונה ותהליכים מטבוליים שונים גורמים לכך ש[[הרגלי אכילה]] והרגלי [[שתייה]] שנרכשו בגיל צעיר, כמו גם נטייה ל[[השמנה]], עלולים להמשך גם בגיל מבוגר יותר - דבר הדומה ל[[התמכרות]]. להלן מספר מנגונים שגורמים להתקבעות של הרגלי אכילה:
+
מנגנונים שונים של חינוך, הרגלי תזונה ותהליכים מטבוליים שונים גורמים לכך ש[[הרגלי אכילה]] והרגלי [[שתייה]] שנרכשו בגיל צעיר, כמו גם נטייה ל[[השמנה]], עלולים להמשך גם בגיל מבוגר יותר - דבר הדומה ל[[התמכרות]]. להלן מספר מנגנונים שגורמים להתקבעות של הרגלי אכילה:
    
* '''הגדלת כמות תאי השומן בילדות''' תאי השומן הקיימים בגוף מתחלקים ומתרבים עד גיל מסויים בדרך כלל עד גיל 18-20. מעבר לגיל זה התאים אינם מתרבים. ילד שהשמין הוא בעל תאי שומן רבים יותר יחסית לילד רזה יותר, כמבוגר, הילד השמן יכול להוריד ממשקלו על ידי הקטנת כמות אחוז השומן שנמצא בכל תא שומן, אבל הוא אינו יכול להוריד את מספר תאי השומן שצבר כילד.{{הערה|יפית קסלר, [https://healthy.walla.co.il/item/2805346 8 דברים שלא ידעתם על השומן בגוף שלכם], וואלה, נובמבר 2014}} מסיבה זו יש סיכוי גדול יותר שמי שהיה שמן בתור ילד יהיה שמן גם בתור מבוגר. לדבר זה יכולה להיות השפעה על הדימוי העצמי ועל נורמות אכילה שונות.  
 
* '''הגדלת כמות תאי השומן בילדות''' תאי השומן הקיימים בגוף מתחלקים ומתרבים עד גיל מסויים בדרך כלל עד גיל 18-20. מעבר לגיל זה התאים אינם מתרבים. ילד שהשמין הוא בעל תאי שומן רבים יותר יחסית לילד רזה יותר, כמבוגר, הילד השמן יכול להוריד ממשקלו על ידי הקטנת כמות אחוז השומן שנמצא בכל תא שומן, אבל הוא אינו יכול להוריד את מספר תאי השומן שצבר כילד.{{הערה|יפית קסלר, [https://healthy.walla.co.il/item/2805346 8 דברים שלא ידעתם על השומן בגוף שלכם], וואלה, נובמבר 2014}} מסיבה זו יש סיכוי גדול יותר שמי שהיה שמן בתור ילד יהיה שמן גם בתור מבוגר. לדבר זה יכולה להיות השפעה על הדימוי העצמי ועל נורמות אכילה שונות.  
שורה 8: שורה 8:  
* '''התרגלות ל[[מלח]]''' - מזון מלוח יותר מגביר את תחושת התיאבון ומגביר את הצמא ולכן מעודד שתייה (שהיא לרוב שתייה ממותקת). לכן לחברות רבות, מסעדות ועוד יש אינטרס להגביר את צריכת המלח. צריכה ממושכת של מלח בכמות גבוהה מידי עלולה לגרום התרגלות למזון מלוח מידי. אנשים כאלה ממליחים את המזון שלהם וגורמים לעצמם נזק בריאותי על ידי הגברת העומס על הכליות ועל ידי יתר לחץ דם. ניתן להגביר את צריכת המלח על ידי הסוואת המלח בטעמים חריפים אחרים כגון הכנסתו למזון ממותק, במרקים ובמאכלים חריפים. מי שרגיל לרמות גבוהות של מלח מרגיש שמזון בלי כמות עודפת של מלח הוא תפל. אפשר להוריד בהדרגה את כמות המלח ועם הזמן לא מרגישים צורך בעודף מלח.  
 
* '''התרגלות ל[[מלח]]''' - מזון מלוח יותר מגביר את תחושת התיאבון ומגביר את הצמא ולכן מעודד שתייה (שהיא לרוב שתייה ממותקת). לכן לחברות רבות, מסעדות ועוד יש אינטרס להגביר את צריכת המלח. צריכה ממושכת של מלח בכמות גבוהה מידי עלולה לגרום התרגלות למזון מלוח מידי. אנשים כאלה ממליחים את המזון שלהם וגורמים לעצמם נזק בריאותי על ידי הגברת העומס על הכליות ועל ידי יתר לחץ דם. ניתן להגביר את צריכת המלח על ידי הסוואת המלח בטעמים חריפים אחרים כגון הכנסתו למזון ממותק, במרקים ובמאכלים חריפים. מי שרגיל לרמות גבוהות של מלח מרגיש שמזון בלי כמות עודפת של מלח הוא תפל. אפשר להוריד בהדרגה את כמות המלח ועם הזמן לא מרגישים צורך בעודף מלח.  
 
* '''מזון חריף''' - גם מזון חריף מגדיל את השתייה ואת התיאבון. עם הזמן מזון חריף פוגע בפקעיות הטעם שעל הלשון וגורם לכך שהאדם חש פחות ופחות בחריפות המזון.
 
* '''מזון חריף''' - גם מזון חריף מגדיל את השתייה ואת התיאבון. עם הזמן מזון חריף פוגע בפקעיות הטעם שעל הלשון וגורם לכך שהאדם חש פחות ופחות בחריפות המזון.
* '''התרגלות לסוכר''' - יש הטוענים (לדוגמה בסרט [[!Fed Up]]) כי בדומה למלח צריכה של מזון מהיר, צריכת [[סוכר]] בכמות רבה, ומזון עתיר שומן הם הרגלי תזונה ואף בעלי מאפיינים של התמכרות. בגלל האפקט של הספקת סוכר מהירה לדם יש טענה דומה לגבי משקאות מתוקים, לחם לבן וכו'. לפי הפסיכולויגית וחוקרת התזונה, Nicole Avena, צריכה של סוכר או מזונות עתירי פחמימות כמו דגני בוקר, שולחת סינגל חיובי במוח של דופמין, שאומר למוח שכדאי לצורך עוד מהסוכר. כאשר אוכלים ארוחה מזינה יש הנאה ממנה, אבל עם הזמן הנאה זו יורדת. לעומת זאת בסוכר המצב שונה - אם אוכלים ממנו בכמות קטנה או אוכלים אותו בצורה נדירה, ההשפעה שלו דומה לארוחה מזינה ויש התרגלות עם הזמן של הסניגנל, לעומת זאת אם צורכים אותו בכמות גדולה, רמות הדופמין לא יורדות ואכילת הסוכר ממשיכה להיות מתגמלת, במובן זה של "[[התמכרות]", סוכר מתנהג קצת בדומה לסמים. {{הערה|1=Nicole Avena, [https://www.youtube.com/watch?v=lEXBxijQREo How sugar affects the brain] סרטון של TED-Ed, 7 בינואר, 2014}}{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=rY5Bafa1Qdc Dr. Nicole Avena - The New Science of Sugar Addiction], 15 בדצמ׳ 2014}}
+
* '''התרגלות לסוכר''' - יש הטוענים (לדוגמה בסרט [[!Fed Up]]) כי בדומה למלח צריכה של מזון מהיר, צריכת [[סוכר]] בכמות רבה, ומזון עתיר שומן הם הרגלי תזונה ואף בעלי מאפיינים של התמכרות. בגלל האפקט של הספקת סוכר מהירה לדם יש טענה דומה לגבי משקאות מתוקים, לחם לבן וכו'. לפי הפסיכולוגית וחוקרת התזונה, Nicole Avena, צריכה של סוכר או מזונות עתירי פחמימות כמו דגני בוקר, שולחת סינגל חיובי במוח של דופמין, שאומר למוח שכדאי לצורך עוד מהסוכר. כאשר אוכלים ארוחה מזינה יש הנאה ממנה, אבל עם הזמן הנאה זו יורדת. לעומת זאת בסוכר המצב שונה - אם אוכלים ממנו בכמות קטנה או אוכלים אותו בצורה נדירה, ההשפעה שלו דומה לארוחה מזינה ויש התרגלות עם הזמן של הסניגנל, לעומת זאת אם צורכים אותו בכמות גדולה, רמות הדופמין לא יורדות ואכילת הסוכר ממשיכה להיות מתגמלת, במובן זה של "[[התמכרות]", סוכר מתנהג קצת בדומה לסמים. {{הערה|1=Nicole Avena, [https://www.youtube.com/watch?v=lEXBxijQREo How sugar affects the brain] סרטון של TED-Ed, 7 בינואר, 2014}}{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=rY5Bafa1Qdc Dr. Nicole Avena - The New Science of Sugar Addiction], 15 בדצמ׳ 2014}}
 
* '''[[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|צפייה מוגברת בטלוויזיה]]''', מעודדת צריכה של חטיפים, מזון מהיר ומשקאות מתוקים. הן כהרגלי נשנוש בזמן הצפייה והן כ"חינוך" על ידי פרסומות ובתכנים של התוכניות עצמן. אכילה מול הטלוויזיה, ובמידה פחותה אכילה תוך כדי הסחת דעת לדוגמה קריאה בזמן הארוחה הופכת בעצמה להרגל.
 
* '''[[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|צפייה מוגברת בטלוויזיה]]''', מעודדת צריכה של חטיפים, מזון מהיר ומשקאות מתוקים. הן כהרגלי נשנוש בזמן הצפייה והן כ"חינוך" על ידי פרסומות ובתכנים של התוכניות עצמן. אכילה מול הטלוויזיה, ובמידה פחותה אכילה תוך כדי הסחת דעת לדוגמה קריאה בזמן הארוחה הופכת בעצמה להרגל.
 
* '''התרגלות לטעמים מהילדות'''. אנשים רבים מעדיפים אוכל מוכר מילדותם הן בגלל מנגנון התרגלות של הטעם המרקם והריחות והן בגלל היבטים פסיכולוגיים של שייכות, נחמה, נוסטלגיה וכו'.  
 
* '''התרגלות לטעמים מהילדות'''. אנשים רבים מעדיפים אוכל מוכר מילדותם הן בגלל מנגנון התרגלות של הטעם המרקם והריחות והן בגלל היבטים פסיכולוגיים של שייכות, נחמה, נוסטלגיה וכו'.  
 
* '''מנגנוני השמנה פסיכולוגיים''' - [[השמנה]] גוררת מגוון היבטים פסיכולוגיים שיכולים להשפיע על הרגלי התזונה. בין היתר השמנה עלולה לגרור דימוי עצמי נמוך, במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים, ודבר זה מלווה ב[[מתח נפשי]]. מתח נפשי עלול לגרור השפעות לוואי כגון [[מניעת עישון|התחלת עישון]] או אכילת נחמה.
 
* '''מנגנוני השמנה פסיכולוגיים''' - [[השמנה]] גוררת מגוון היבטים פסיכולוגיים שיכולים להשפיע על הרגלי התזונה. בין היתר השמנה עלולה לגרור דימוי עצמי נמוך, במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים, ודבר זה מלווה ב[[מתח נפשי]]. מתח נפשי עלול לגרור השפעות לוואי כגון [[מניעת עישון|התחלת עישון]] או אכילת נחמה.
* '''דיאטות כאסח''' - דיאטות בזק שאמורות לספק הרזיה מהירה גורמות לגוף להיכנס לדחק ולאמץ מנגנוני יעול אנרגטי שמעלים בהמשך את המשקל. מנגנונים כמו פגיעה ברקמות שריר בגוף משפיעות למשך כל החיים. {{הערה|עדה אופיר, [http://saloona.co.il/blog/%D7%93%D7%99%D7%90%D7%98%D7%AA-%D7%9B%D7%90%D7%A1%D7%97-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%9F/ דיאטת כסאח: למה זה מסוכן?], סלונה, 12/07/2015}}
+
* '''דיאטות כאסח''' - דיאטות בזק שאמורות לספק הרזיה מהירה גורמות לגוף להיכנס לדחק ולאמץ מנגנוני יעול אנרגטי שמעלים בהמשך את המשקל. מנגנונים כמו פגיעה ברקמות שריר בגוף משפיעות למשך כל החיים. {{הערה|עדה אופיר, [http://saloona.co.il/blog/%D7%93%D7%99%D7%90%D7%98%D7%AA-%D7%9B%D7%90%D7%A1%D7%97-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%9F/ דיאטת כסאח: למה זה מסוכן?], סלונה, 12/07/2015}}
 
* '''הרגלים נוספים''' - הרגלי [[צפייה בטלוויזיה]], [[הרגלי שינה]], שתיית קפה, [[עישון]] והרגלי [[פעילות גופנית]] - כל הגורמים האלה משפיעים על איכות וכמות המזון ומושפעים ממנו. בעוד עישון מדכא את התיאבון, כמות גדולה של מזון ממותק לפני השינה, או שתיית קפה, או צפייה בטלוויזיה עלולות לפגוע באיכות השינה. הליכה מאוחרת לישון או קימה באמצע הלילה קשורות בעצמן לאכילה לילית. פעילות גופנית סדירה עשויה להשפיע גם על הרגלי התזונה - מחד היא עלולה ליצור רושם מוטעה לפיו מותר לאכול הכל ובכמות גדולה, מאידך היא עשויה להגביר את המוטיבציה להקטין צריכה של מזון לא בריא, ולגרום לתחושה גרועה יותר עקב צריכה של מזון כזה.  
 
* '''הרגלים נוספים''' - הרגלי [[צפייה בטלוויזיה]], [[הרגלי שינה]], שתיית קפה, [[עישון]] והרגלי [[פעילות גופנית]] - כל הגורמים האלה משפיעים על איכות וכמות המזון ומושפעים ממנו. בעוד עישון מדכא את התיאבון, כמות גדולה של מזון ממותק לפני השינה, או שתיית קפה, או צפייה בטלוויזיה עלולות לפגוע באיכות השינה. הליכה מאוחרת לישון או קימה באמצע הלילה קשורות בעצמן לאכילה לילית. פעילות גופנית סדירה עשויה להשפיע גם על הרגלי התזונה - מחד היא עלולה ליצור רושם מוטעה לפיו מותר לאכול הכל ובכמות גדולה, מאידך היא עשויה להגביר את המוטיבציה להקטין צריכה של מזון לא בריא, ולגרום לתחושה גרועה יותר עקב צריכה של מזון כזה.  
   שורה 26: שורה 26:  
בארצות הברית הפרסום למזון הוא השני בהיקפו לאחר הפרסום ל[[מכוניות]]. הפרסום מבוצע בכל ערוצי המדיה כולל רדיו, אינטרנט, עיתונות, שלטי חוצות והדגש הוא על פרסום בטלוויזיה. ערוצי הטלוויזיה לילדים בארצות הברית מראים בשבת בבוקר ואחר הצהריים ביתר ימי השבוע כ-76% יותר פרסומות למזון לשעה מאשר ערוצי טלוויזיה אחרים. כשליש מהפרסומות בתוכניות הטלוויזיה לילדים מוקדשות למזון בהשוואה לחמישית בתוכניות עבור קהל הצופים המבוגר. רוב הפרסומות, כ-70%, מתמקדות במזונות עתירי סוכר או שומן. רק כ-1.7% מהפרסומות מוקדשות לירקות ופירות. כ-40% מהפרסומות לילדים מתמקדות בדגני בוקר, בעיקר ממותקים בסוכר. יתר הפרסומות מתמקדות בממתקים, מסעדות מזון מהיר וצ'יפס, או חטיפים מלוחים אחרים. <ref name="shtern">ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור, [http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=113 פרסומות למזון והרגלי צריכת מזון של ילדים ונוער] </ref>
 
בארצות הברית הפרסום למזון הוא השני בהיקפו לאחר הפרסום ל[[מכוניות]]. הפרסום מבוצע בכל ערוצי המדיה כולל רדיו, אינטרנט, עיתונות, שלטי חוצות והדגש הוא על פרסום בטלוויזיה. ערוצי הטלוויזיה לילדים בארצות הברית מראים בשבת בבוקר ואחר הצהריים ביתר ימי השבוע כ-76% יותר פרסומות למזון לשעה מאשר ערוצי טלוויזיה אחרים. כשליש מהפרסומות בתוכניות הטלוויזיה לילדים מוקדשות למזון בהשוואה לחמישית בתוכניות עבור קהל הצופים המבוגר. רוב הפרסומות, כ-70%, מתמקדות במזונות עתירי סוכר או שומן. רק כ-1.7% מהפרסומות מוקדשות לירקות ופירות. כ-40% מהפרסומות לילדים מתמקדות בדגני בוקר, בעיקר ממותקים בסוכר. יתר הפרסומות מתמקדות בממתקים, מסעדות מזון מהיר וצ'יפס, או חטיפים מלוחים אחרים. <ref name="shtern">ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור, [http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=113 פרסומות למזון והרגלי צריכת מזון של ילדים ונוער] </ref>
   −
צפייה בטלוויזיה ובערוצים אחרים, חושפת ילדים וכן נוער ומבוגרים לפרסומות למזונות לא בריאים ומשקאות ממותקים בסוכר. הילדים זוכרים את הפרסומות ומעדיפים לצרוך את המוצרים הללו על פני מוצרים אחרים. מתברר כי אפילו חשיפה קצרה לפרסומות גורמת לכך שהילדים יעדיפו את המזון שהופיע בפרסומת, וכי פרסומות של מזון מגבירות את הצריכה הקלורית בקרב ילדים..<ref name="tfuer2010">[http://www.tafuralay.co.il/manage-pages/stop-kids-getting-fat.aspx , משרד החינוך ומשרד הבריאות המלחמה בהשמנה: מכבים את הטלויזיה] טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, באדיבות האתר תזונה טובה, תפור עלי - תוכנית לקידום הבריאות בבתי הספר ובגני הילדים.</ref>
+
צפייה בטלוויזיה ובערוצים אחרים, חושפת ילדים וכן נוער ומבוגרים לפרסומות למזונות לא בריאים ומשקאות ממותקים בסוכר. הילדים זוכרים את הפרסומות ומעדיפים לצרוך את המוצרים הללו על פני מוצרים אחרים. מתברר כי אפילו חשיפה קצרה לפרסומות גורמת לכך שהילדים יעדיפו את המזון שהופיע בפרסומת, וכי פרסומות של מזון מגבירות את הצריכה הקלורית בקרב ילדים..<ref name="tfuer2010">[http://www.tafuralay.co.il/manage-pages/stop-kids-getting-fat.aspx , משרד החינוך ומשרד הבריאות המלחמה בהשמנה: מכבים את הטלויזיה] טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, באדיבות האתר תזונה טובה, תפור עלי - תוכנית לקידום הבריאות בבתי הספר ובגני הילדים.</ref>
    
בני נוער חשופים גם הם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, משקאות ממותקים בסוכר וממתקים.<ref name="shtern"/>
 
בני נוער חשופים גם הם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, משקאות ממותקים בסוכר וממתקים.<ref name="shtern"/>
שורה 59: שורה 59:  
זמן מסך קשור בתדירות גבוהה יותר של אכילת מזון מהיר ותעשייתי: במחקר שפורסם בשנת 2006, נמצא שככל שהילדים בילו זמן רב יותר מול משחקי וידאו ומחשב כך אכלו כמות גדולה יותר של מזון מהיר.<ref name="tfuer2010"/>
 
זמן מסך קשור בתדירות גבוהה יותר של אכילת מזון מהיר ותעשייתי: במחקר שפורסם בשנת 2006, נמצא שככל שהילדים בילו זמן רב יותר מול משחקי וידאו ומחשב כך אכלו כמות גדולה יותר של מזון מהיר.<ref name="tfuer2010"/>
   −
כאמור, אפיק מרכזי אחד להשמנה בקרב מבוגרים וילדים קשור לעידוד מזון רווי שומן ומתוק בפרסומות ובתכנים. צפייה בטלוויזיה פוגעת באיכות התזונה של ילדים. במחקר שפורסם בשנת 2008 נמצא, שעל כל שעת צפיה בטלויזיה ביום, עלתה צריכת הקלוריות ממגוון מזונות מתוקים ועתירי שומן, ובמקביל, פחתה צריכת הפירות והירקות, וכן רכיבים כמו סידן וסיבים תזונתיים.<ref name="tfuer2010"/>
+
כאמור, אפיק מרכזי אחד להשמנה בקרב מבוגרים וילדים קשור לעידוד מזון רווי שומן ומתוק בפרסומות ובתכנים. צפייה בטלוויזיה פוגעת באיכות התזונה של ילדים. במחקר שפורסם בשנת 2008 נמצא, שעל כל שעת צפיה בטלוויזיה ביום, עלתה צריכת הקלוריות ממגוון מזונות מתוקים ועתירי שומן, ובמקביל, פחתה צריכת הפירות והירקות, וכן רכיבים כמו סידן וסיבים תזונתיים.<ref name="tfuer2010"/>
    
;הסחות דעת בזמן האכילה מגבירים את צריכת המזון:
 
;הסחות דעת בזמן האכילה מגבירים את צריכת המזון: