שינויים

בחודש יולי של 2015 ערכו [[המשרד להגנת הסביבה]] ו[[משרד הכלכלה]] בשיתוף עם משרד הגנת הסביבה הגרמני, כנס בנושא, בדגש על חדשנות וקיימות.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/june2015/Sustainable-Innovation-Paris2015.aspx]. בספטמבר 2015 ערך המשרד להגנת הסביבה כנס נוסף בנושא הערכות ישראל לשינויי האקלים[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ClimateChange/ConferencesCC/Pages/ccadaptation-conf.aspx].  

בחודש יולי של 2015 ערכו [[המשרד להגנת הסביבה]] ו[[משרד הכלכלה]] בשיתוף עם משרד הגנת הסביבה הגרמני, כנס בנושא, בדגש על חדשנות וקיימות.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/june2015/Sustainable-Innovation-Paris2015.aspx]. בספטמבר 2015 ערך המשרד להגנת הסביבה כנס נוסף בנושא הערכות ישראל לשינויי האקלים[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ClimateChange/ConferencesCC/Pages/ccadaptation-conf.aspx].  

בדצמבר 2015 נחתם [[הסכם פריז]] למאבק בשינוי האקלים. במסגרת ההסכם כל מדינה קבעה לעצמה יעד להפחתת פליטות. ישראל חתמה על הסכם זה כאשר את ההתחייבויות שלה הציגה הממשלה ב-20 בספטמבר 2015 כ"[http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/climatechange/parisconfcc2015/documents/climatechange-gov-17092015.pdf היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק]: 81 מיליון טון באקוויולנט של פחמן דו חמצני עד 2030. הכמות כמעט זהה לכמות הנפלטת היום, אך למרות שזאת איננה הפחתה אבסולוטית היא מהווה הפחתה ניכרת לעומת תרחיש "עסקים כרגיל" במיוחד לאור הגידול הצפוי באוכלוסייה בישראל. המשמעות היא 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב-2030 וזאת לעומת "תרחיש עסקים כרגיל" שהיה אמור להגיע ל-10 טון לנפש. פרוש הדבר הוא הפחתה של כ-25% מפליטות גזי החממה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד 2030. יעדים נוספים שנקבעו בתוכנית הם  17% [[התייעלות אנרגטית]] בצריכת חשמל; יעד של 17% [[אנרגיה מתחדשת בישראל|ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות]]; ויעד של 20% [[תחבורה בישראל|הפחתה בנסועה במכוניות פרטיות]] עד 2030. התועלת למשק הישראלי אמורה להגיע למעל 100 מיליארד ש"ח. לשם מימוש התוכנית האוצר אמור להקדיש לה חצי מיליארד ש"ח, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ש"ח לארבע שנים.<ref name="sviva_paris">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ClimateChange/ParisConfCC2015/Pages/default.aspx לקראת ועידת האקלים בפריז 2015] המשרד להגנת הסביבה</ref>

בדצמבר 2015 נחתם [[הסכם פריז]] למאבק בשינוי האקלים. במסגרת ההסכם כל מדינה קבעה לעצמה יעד להפחתת פליטות. ישראל חתמה על הסכם זה כאשר את ההתחייבויות שלה הציגה הממשלה ב-20 בספטמבר 2015 כ"[http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/climatechange/parisconfcc2015/documents/climatechange-gov-17092015.pdf היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק]:  

ראש ממשלת ישראל, [[בנימין נתניהו]], השתתף בוועידת פריז, וניצל אותה כדי לדבר על הניסיון של ישראל בהסתגלות לשינויי אקלים וגם כדי להיפגש עם מנהיגים שונים ביניהם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.[http://www.tashtiot.co.il/2015/12/01/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-281/] [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2779116] ב-14 בנובמבר 2016 אושרר הסכם פריז על ידי הממשלה. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2016/november2016/Israel-Confirmed-Paris-climate-agreement.aspx].

 

 

 

 

 

ראש ממשלת ישראל, [[בנימין נתניהו]], השתתף בוועידת פריז, וניצל אותה כדי לדבר על הניסיון של ישראל בהסתגלות לשינויי אקלים וגם כדי להיפגש עם מנהיגים שונים ביניהם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין[http://www.tashtiot.co.il/2015/12/01/%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-281/] [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2779116]. ב-14 בנובמבר 2016 אושרר הסכם פריז על ידי הממשלה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2016/november2016/Israel-Confirmed-Paris-climate-agreement.aspx].

== פעילות בפועל של הממשלה==

== פעילות בפועל של הממשלה==

=== צמצום פליטות גזי חממה מכלי רכב ===

=== צמצום פליטות גזי חממה מכלי רכב ===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[תחבורה בת קיימא]], [[השפעות חיצוניות של מכוניות]], [[תחבורת אופניים בישראל]], [[תחבורה ציבורית בישראל]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[תחבורה בת קיימא]], [[השפעות חיצוניות של מכוניות]], [[תחבורת אופניים בישראל]], [[תחבורה ציבורית בישראל]]}}

'''הורדה במחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית:'''

'''הורדה במחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית:'''

כתוצאה מצעדים שונים שנקטה הממשלה מספר הנוסיעות ברכבת בשנת 2017 צפוי להגיע ל 64 מיליון - מעבר לכל התחזיות. הבעיה עם הרכבת היא שהרבה פעמים התחנות ממוקמות הרחק ממקומות המגורים ולכן צריכים לנסוע אליהם ולא יכולים להגיע אליהם ב[[הליכה|ברגל]] או ב[[אופניים]]. משרד התחבורה טוען שהוא וראשי הערים ממקמים את התחנות מחוץ לעיר במכוון כדי שאנשים מהרבה יישובים יסעו לשם, כאשר הכוונה היא שהם יגיעו לשם בתחבורה ממונעת. זה שהתוצאה תהיה יותר פליטות [[גזי חממה]], [[זיהום אוויר]], [[אורח חיים יושבני]], [[השמנה]], כנראה לא נלקח בחשבון{{הערה|אסף זגריזק [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5060146,00.html תחנה לא מרכזית: מיקום תחנות הרכבת מונע פיתוח עירוני] 22.12.2017}}.

כתוצאה מצעדים שונים שנקטה הממשלה מספר הנוסיעות ברכבת בשנת 2017 צפוי להגיע ל 64 מיליון - מעבר לכל התחזיות. הבעיה עם הרכבת היא שהרבה פעמים התחנות ממוקמות הרחק ממקומות המגורים ולכן צריכים לנסוע אליהם ולא יכולים להגיע אליהם ב[[הליכה|ברגל]] או ב[[אופניים]]. משרד התחבורה טוען שהוא וראשי הערים ממקמים את התחנות מחוץ לעיר במכוון כדי שאנשים מהרבה יישובים יסעו לשם, כאשר הכוונה היא שהם יגיעו לשם בתחבורה ממונעת. זה שהתוצאה תהיה יותר פליטות [[גזי חממה]], [[זיהום אוויר]], [[אורח חיים יושבני]], [[השמנה]], כנראה לא נלקח בחשבון{{הערה|אסף זגריזק [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5060146,00.html תחנה לא מרכזית: מיקום תחנות הרכבת מונע פיתוח עירוני] 22.12.2017}}.

למרות זאת, יש תחנות שקרובות למגורים כמו חיפה מרכז השמונה, בת גלים, תל אביב ההגנה, תל אביב מרכז(מהצד של תל אביב), עתלית, בנימינה, קרית חיים, קרית מוצקין, עכו, נהריה.

למרות זאת, יש תחנות שקרובות למגורים כמו '''חיפה מרכז השמונה, בת גלים, תל אביב ההגנה, תל אביב מרכז(מהצד של תל אביב), עתלית, בנימינה, קרית חיים, קרית מוצקין, עכו, נהריה.'''

בעשור האחרון כחלק מ[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#.D7.A4.D7.A8.D7.95.D7.99.D7.A7.D7.98.D7.99.D7.9D_.D7.A9.D7.94.D7.95.D7.A9.D7.9C.D7.9E.D7.95 תכנית החומש של רכבת ישראל] הוקמו קווי רכבת נוספים: מסילת תל אביב-בני דרום, מסילת אשקלון-באר שבע, ובסתיו 2016-רכבת העמק[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4866877,00.html]. ב 20 בספטמבר 2017 נפתח קו עכו - כרמיאל{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A2%D7%9B%D7%95_-_%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C מסילת עכו - כרמיאל]}}. נכון ל 1 בדצמבר 2017 במסילה לכרמיאל או בשמה הרשמי מסילת הגליל, נסעו כחצי מיליון בני אדם (תוך 3 חודשים מפתיחתה) ובמסילת העמק יותר מ 2 מיליון{{הערה|רעות הדר [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/361821 חצי מיליון נוסעים בשלושה חודשים] 20.12.2017, ערוץ 7}}.  

בעשור האחרון כחלק מ[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#.D7.A4.D7.A8.D7.95.D7.99.D7.A7.D7.98.D7.99.D7.9D_.D7.A9.D7.94.D7.95.D7.A9.D7.9C.D7.9E.D7.95 תכנית החומש של רכבת ישראל] הוקמו קווי רכבת נוספים: מסילת תל אביב-בני דרום, מסילת אשקלון-באר שבע, ובסתיו 2016-רכבת העמק[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4866877,00.html]. ב 20 בספטמבר 2017 נפתח קו עכו - כרמיאל{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%A2%D7%9B%D7%95_-_%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C מסילת עכו - כרמיאל]}}. נכון ל 1 בדצמבר 2017 במסילה לכרמיאל או בשמה הרשמי מסילת הגליל, נסעו כחצי מיליון בני אדם (תוך 3 חודשים מפתיחתה) ובמסילת העמק יותר מ 2 מיליון{{הערה|רעות הדר [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/361821 חצי מיליון נוסעים בשלושה חודשים] 20.12.2017, ערוץ 7}}.  

ב-17 בספטמבר בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל קץ, נפתחה תחנת "קרית מלאכי - יואב" שקודם נקראה גם "תחנת כפר מנחם". ליד התחנה יש חניון למכוניות אבל גם חניון אופניים. המרחק לשכונת המגורים הקרובה ביותר הוא כ 1.8 קילומטר בקו ישר(כפר מנחם). המרחק לעיר הקרובה ביותר (גדרה) הוא כ 6.3 קילומטר בקו ישר. מכיון שהדרך לא הולכת בקו ישר בפועל זה יותר. כלומר התחנה מתוכננת כך שרוב הנוסעים יגיעו אליה רק ברכב פרטי ובתחבורה ציבורית{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99_%E2%80%93_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91 תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב]}}.

ב-17 בספטמבר בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל קץ, נפתחה תחנת "קרית מלאכי - יואב" שקודם נקראה גם "תחנת כפר מנחם". ליד התחנה יש חניון למכוניות אבל גם חניון אופניים. המרחק לשכונת המגורים הקרובה ביותר הוא כ 1.8 קילומטר בקו ישר(כפר מנחם). המרחק לעיר הקרובה ביותר (גדרה) הוא כ 6.3 קילומטר בקו ישר. מכיון שהדרך לא הולכת בקו ישר בפועל זה יותר. כלומר התחנה מתוכננת כך שרוב הנוסעים יגיעו אליה רק ברכב פרטי ובתחבורה ציבורית{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99_%E2%80%93_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91 תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב]}}.

ב-23 לספטמבר 2018 צפויה להיפתח המסילה המהירה בין ירושלים לתל אביב. המסילה החשמלית תגיע בינתיים רק עד נמל התעופה בן גוריון ומשם יצטרכו הנוסעים להחליף רכבת למסילה שמחברת את נמל התעופה לתל אביב כעת. המסילה החשמלית תגיע לתל אביב בתחילת 2019{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D קו הרכבת המהיר לירושלים]}}.

ב-25 בספטמבר 2018, נפתחה המסילה המהירה בין ירושלים לתל אביב. המסילה החשמלית מגיע בינתיים רק עד נמל התעופה בן גוריון ומשם יצטרכו הנוסעים להחליף רכבת למסילה שמחברת את נמל התעופה לתל אביב כעת. המסילה החשמלית תגיע לתל אביב בתחילת 2019. עד שהמסילה תחובר לתל אביב הנסיעה הכוללת תיקח 45 דקות. אחרי שזה יקרה זה יקח חצי שעה. המסילה צפויה להעביר כמות גדולה של נוסעים. נכון ל 27 בספטמבר הרכבת יוצאת כל חצי שעה לכל כיוון ויש הגבלה של 400 בני אדם לנסיעה. בהמשך הגבלת מספר הנוסעים תבוטל ומספר הנוסעים יוכל להגיע ל 1,000 בני אדם לנסיעה. תדירות הקו צפויה לגדול קודם ל 4 רכבות לשעה ואז ל 6 רכבות לשעה. ב 3 החודשים הראשונים הנסיעה צפויה להיות בחינם ל 2 הכיוונים. כדי למנוע עומס יתר נכון לסוף ספטמבר, הזמנת מקומות אפשרית רק מראש באתר הרכבת{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D קו הרכבת המהיר לירושלים]}}.

באוקטובר 2018 צפויה להפתח תחנת הרכבת "מזכרת בתיה" על מסילת הדרום{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%94 תחנת הרכבת מזכרת בתיה]}}.

באוקטובר 2018 צפויה להפתח תחנת הרכבת "מזכרת בתיה" על מסילת הדרום{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%94 תחנת הרכבת מזכרת בתיה]}}.

* ישראל הציבה לעצמה יעד גבוה של מעבר לתחליפי דלקים מכלי רכב: 60% דלקים לא מבוססים על נפט עד 2025{{הערה|משרד ראש הממשלה [http://www.pmo.gov.il/Secretary/sederyom/gov34/Documents/GAS.pdf התכנית הלאומית לתחליפי דלקים]}}. יש תכניות להגביר ברמה משמעותית מאוד את המס הירוק על הדלקים מהבנזין וגם מהגז{{הערה|ליאור גוטמן ועמרי מילמן, "כלכליסט" [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4905965,00.html האוצר יעודד שימוש בגז אך יעלה את המס עליו פי 135] ויינט 11.01.2017}}, כלומר לכוון למכוניות חשמליות, תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים. ב 2018 ניר משה, האחראי על תחום התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, אמר בדיון שעל פי התוכנית הרב־שנתית של המשרד, עד שנת 2025, כ–60% מהאוטובוסים בישראל יהיו מונעים בחשמל{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.6245998 האוטו של סיזיפוס: בישראל ובעולם מגלים עניין מחודש ברכבים חשמליים] 07 ליולי 2018, הארץ}}. יש לציין עם זאת שכאשר החשמל איננו מופק באמצעות אנרגיה נקייה, המעבר לרכבים חשמליים מגדיל את פליטות גזי החממה מתחנות הכוח.

* ישראל הציבה לעצמה יעד גבוה של מעבר לתחליפי דלקים מכלי רכב: 60% דלקים לא מבוססים על נפט עד 2025{{הערה|משרד ראש הממשלה [http://www.pmo.gov.il/Secretary/sederyom/gov34/Documents/GAS.pdf התכנית הלאומית לתחליפי דלקים]}}. יש תכניות להגביר ברמה משמעותית מאוד את המס הירוק על הדלקים מהבנזין וגם מהגז{{הערה|ליאור גוטמן ועמרי מילמן, "כלכליסט" [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4905965,00.html האוצר יעודד שימוש בגז אך יעלה את המס עליו פי 135] ויינט 11.01.2017}}, כלומר לכוון למכוניות חשמליות, תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים. ב 2018 ניר משה, האחראי על תחום התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, אמר בדיון שעל פי התוכנית הרב־שנתית של המשרד, עד שנת 2025, כ–60% מהאוטובוסים בישראל יהיו מונעים בחשמל{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.6245998 האוטו של סיזיפוס: בישראל ובעולם מגלים עניין מחודש ברכבים חשמליים] 07 ליולי 2018, הארץ}}. יש לציין עם זאת שכאשר החשמל איננו מופק באמצעות אנרגיה נקייה, המעבר לרכבים חשמליים מגדיל את פליטות גזי החממה מתחנות הכוח.

בהצעת המחליטים נכתב: " צמצום הנסועה הפרטית בשיעור של 20% עד לשנת 2030 ,ביחס לנסועה הצפויה באותה השנה לפי התחזית והמגמות נכון לשנת 2015 – עמידה ביעד זה תביא לצמצום היקף הנסועה הפרטית מ- 55.5 מיליון ק"מ נסיעות לשנה, אשר צפויות בתרחיש עסקים כרגיל, ל-44.4 מיליון ק"מ נסיעות לשנה."{{הערה|אבי גבאי, יובל שטייניץ, מושה כחלון [http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/climatechange/parisconfcc2015/documents/climatechange-gov-17092015.pdf הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק הצעה להחלטה]}}. אכן נעשו מספר צעדים בתחום זה ועוד כמה בתהליך ביצוע(ראה פרוט הצעדים בהמשך הסעיף) והם כבר הביאו לתוצאות חיוביות. לפי נתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בשנים 2015-2017 חלה עלייה משמעותית בנסיעות בתחבורה ציבורית.  

'''תוצאות:'''

 

הצעדים שננקטו כבר הביאו לתוצאות חיוביות. לפי נתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בשנים 2015-2017 חלה עלייה משמעותית בנסיעות בתחבורה ציבורית.  

על פי הנתונים, בחודשים ינואר עד מרץ 2017, נרשם גידול של 14% במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית, לעומת התקופה המקבילה של שנת 2015. במספר הנוסעים באוטובוסים חל גידול של 13%, ברכבת נרשם גידול של 25% וברכבת הקלה בירושלים נרשם בתקופה זאת, גידול של 14%.  

על פי הנתונים, בחודשים ינואר עד מרץ 2017, נרשם גידול של 14% במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית, לעומת התקופה המקבילה של שנת 2015. במספר הנוסעים באוטובוסים חל גידול של 13%, ברכבת נרשם גידול של 25% וברכבת הקלה בירושלים נרשם בתקופה זאת, גידול של 14%.  

|}

|}

ניתן לראות שנכון ל 2016 למרות הגידול במספר הנסיעות בתחבורה הציבורית הנסוה הפרטית ממשיכה לגדול וכבר כמעט הגיע ליעד של 2030. לכך יכולות להיות מספר סיבות:

ניתן לראות שנכון ל 2016 למרות הגידול במספר הנסיעות בתחבורה הציבורית הנסועה הפרטית ממשיכה לגדול וכבר כמעט הגיע ליעד של 2030. לכך יכולות להיות מספר סיבות:

1. אין קמפיין הסברה שמסביר לאנשים את החשיבות של המאבק בשינויי אקלים ומה הם יכולים לעשות כדי לפתור את הבעיה, ואולי בגלל זה ככל שעולה הרווח למשפחה ונהיה קל יותר לקנות או לשכור רכב, האנשים נוטים לקנות אותו כי זה סמל לסטטוס מסוים.  

1. אין קמפיין הסברה שמסביר לאנשים את החשיבות של המאבק בשינויי אקלים ומה הם יכולים לעשות כדי לפתור את הבעיה, ואולי בגלל זה ככל שעולה הרווח למשפחה ונהיה קל יותר לקנות או לשכור רכב, האנשים נוטים לקנות אותו כי זה סמל לסטטוס מסוים.