4,291
עריכות
שינויים
←תוצאות
| 2018 || טקסט התא || טקסט התא ||
| 2018 || טקסט התא || טקסט התא ||
|}
|}
ניתן לראות שנכון ל 2016 למרות הגידול במספר הנסיעות בתחבורה הציבורית הנסוה הפרטית ממשיכה לגדול וכבר כמעט הגיע ליעד של 2030. לכך יכולות להיות מספר סיבות:
1. אין קמפיין הסברה שמסביר לאנשים את החשיבות של המאבק בשינויי אקלים ומה הם יכולים לעשות כדי לפתור את הבעיה, ואולי בגלל זה ככל שעולה הרווח למשפחה ונהיה קל יותר לקנות או לשכור רכב, האנשים נוטים לקנות אותו כי זה סמל לסטטוס מסוים.
2. אין תחבורה ציבורית בשבת.
3. [[תכנון מוטה רכב פרטי|תכנון ערים מוטה רכב פרטי]]: יש מרחק רב בין אזורי המגורים, העבודה, הקניות, הבילוי. אין רשת של [[נת"צ|נת"צים]] ציבורית ו[[שבילי אופניים]] ברמה שיש באירופה. לפעמים פשוט קשה ללכת או לנסוע באופניים ערים בגלל ריבוי כבישים, צמתים שצריך לחצות ומחסור בעצים שיתנו צל ויקלו על עומס החום. את קווי האוטובוסים מתכננים כך שהאנשים ילכו כמה שפחות, מה שגורם לריבוי קווים ותחנות בקווים האלה וכן לקווים מפותלים יותר ולכן ארוכים יותר. את תחנות הרכבת לעתים קרובות מתכננים כך שיהיה אפשר להגיע אליהם רק באוטובוס או רכב, מה ששוב גורם לפקקים, פליטת גזי חממה וזיהום אוויר. מוסיפים קווים נוספים שיתאימו לזמני הגעת הרכבות - "קו רציף", למרות שעדיף היה לשים את הדגש על הקלת ההגעה ברגל או על אופניים ולהפוך את קווי האוטובוסים שכבר מגיעים לרכבת לנת"צים.
===מיחזור, שימוש חוזר והפחתה במקור===
===מיחזור, שימוש חוזר והפחתה במקור===