47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''יחסי ציבור''' (בראשי תיבות: '''יח"צ'''; ומהם נגזר שם העצם יַחְצָנוּת, והעוסק במקצוע: יַחְצָן;..."
'''יחסי ציבור''' (בראשי תיבות: '''יח"צ'''; ומהם נגזר שם העצם יַחְצָנוּת, והעוסק במקצוע: יַחְצָן; באנגלית: Public Relations, ר"ת: PR) הם פעילות תקשורת המונים שמטרתה להשפיע על הציבור, או על קהל יעד מסוים, להשגת מוניטין הרצוי ליוזם פעילות זו. ליחסי ציבור יש השפעה חברתית מעבר לדבר זה והיא השפעה על עבודת העיתונות, ה[[אמון]] שיש לציבור כלפי העיתונות והגברה או הפחתה של [[מיתוס|מיתוסים]].
החל משנות ה-20 של המאה ה-20 החלו חברות מסחריות ו[[תאגידים]], פוליטיקאים, ממשלות, אישים מתחום האמנות ועסקי השעשועים, וועדי עובדים, קבוצות [[לובי פוליטי]] ועוד להעסיק אנשי יחסי ציבור ("יחצנים") במשרה מלאה. במקרים אחרים מסתפקים גופים בשירותיו הקבלניים של משרד יחסי ציבור חיצוני. בישראל פועלים משרדי יחסי ציבור רבים, חלקם קשורים למשרדי פרסום וחלקם פועלים באופן עצמאי. חשיבות היחצ"נות לגוף שמשלם לו גדולה יותר בעיתות משבר כאשר הגוף מנסה לבצע "ניהול משבר" לשם שליטה על הנטריב הציבורי כדי שיועיל לצרכיו.
להבדיל מפרסומאי, היחצ"ן משתמש בחלק העיתונאי ולא הפרסומי של אמצעי התקשורת. לדוגמה, רכישת שטח בעיתון לצורכי פרסום מודעה היא פעילות פרסום; השפעה ישירה או עקיפה על עיתונאי להכנסת כתבה אוהדת לעיתון או לכלי תקשורת אחר היא פעילות יחסי ציבור. יחסי ציבור עשויים לספק הסברה אבל גם היבטים של [[תעמולה]], הפצה של [[ספין עיתונאי]] ו[[דיסאינפורמציה]] וכן הם עלולים להיות [[פרסום סמוי]].
עיתונאים, חוקרי תקשורת ופעילים קובלים על כך שחלק הולך וגדל מתוך העיתונות והתקשורת מושפע מתכנים שמקורם ביחסי ציבור, עד כדי כך שחלק מהותי מתוך העיתונות מקורה בהודעות יח"צ של גורמים שונים, אף כי דבר זה אינו גלוי כלל לקוראים. כמו כן איכות הכתבות נפגעת שכן רוב המידע בעצם מוצג על ידי נקודת מבט אחת או לכל היותר שתי נקודות מבט שאינן בהכרח מדוייקות ואינן בהכרח מייצגות את כלל האינטרסים של הציבור.
==ראו גם==
* [[המאה של העצמי]]
* [[תרבות הצריכה]]
* [[מיתוס]]
* [[תעמולה]]
* [[אמת כמוצר ציבורי]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://haemori.wordpress.com/2011/06/29/p-r/ היח"צנים], עופר אילני, בלוג "ארץ האמורי", 29 ביוני 2011
[[קטגוריה:תקשורת]]
החל משנות ה-20 של המאה ה-20 החלו חברות מסחריות ו[[תאגידים]], פוליטיקאים, ממשלות, אישים מתחום האמנות ועסקי השעשועים, וועדי עובדים, קבוצות [[לובי פוליטי]] ועוד להעסיק אנשי יחסי ציבור ("יחצנים") במשרה מלאה. במקרים אחרים מסתפקים גופים בשירותיו הקבלניים של משרד יחסי ציבור חיצוני. בישראל פועלים משרדי יחסי ציבור רבים, חלקם קשורים למשרדי פרסום וחלקם פועלים באופן עצמאי. חשיבות היחצ"נות לגוף שמשלם לו גדולה יותר בעיתות משבר כאשר הגוף מנסה לבצע "ניהול משבר" לשם שליטה על הנטריב הציבורי כדי שיועיל לצרכיו.
להבדיל מפרסומאי, היחצ"ן משתמש בחלק העיתונאי ולא הפרסומי של אמצעי התקשורת. לדוגמה, רכישת שטח בעיתון לצורכי פרסום מודעה היא פעילות פרסום; השפעה ישירה או עקיפה על עיתונאי להכנסת כתבה אוהדת לעיתון או לכלי תקשורת אחר היא פעילות יחסי ציבור. יחסי ציבור עשויים לספק הסברה אבל גם היבטים של [[תעמולה]], הפצה של [[ספין עיתונאי]] ו[[דיסאינפורמציה]] וכן הם עלולים להיות [[פרסום סמוי]].
עיתונאים, חוקרי תקשורת ופעילים קובלים על כך שחלק הולך וגדל מתוך העיתונות והתקשורת מושפע מתכנים שמקורם ביחסי ציבור, עד כדי כך שחלק מהותי מתוך העיתונות מקורה בהודעות יח"צ של גורמים שונים, אף כי דבר זה אינו גלוי כלל לקוראים. כמו כן איכות הכתבות נפגעת שכן רוב המידע בעצם מוצג על ידי נקודת מבט אחת או לכל היותר שתי נקודות מבט שאינן בהכרח מדוייקות ואינן בהכרח מייצגות את כלל האינטרסים של הציבור.
==ראו גם==
* [[המאה של העצמי]]
* [[תרבות הצריכה]]
* [[מיתוס]]
* [[תעמולה]]
* [[אמת כמוצר ציבורי]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://haemori.wordpress.com/2011/06/29/p-r/ היח"צנים], עופר אילני, בלוג "ארץ האמורי", 29 ביוני 2011
[[קטגוריה:תקשורת]]