47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
[[קובץ:Gauchetière Street, pedestrian section (take 2), Montreal 2005-10-21.JPG|350px|thumb|[[הולכי רגל]] ב[[מדרחוב]] הומה, במונטריאול שב[[קנדה]]]]
[[קובץ:Gauchetière Street, pedestrian section (take 2), Montreal 2005-10-21.JPG|350px|thumb|[[הולכי רגל]] ב[[מדרחוב]] הומה, במונטריאול שב[[קנדה]]]]
'''איזור ידידותי להולכי רגל''' הוא איזור או רחוב שיש לו '''נוחות הליכה''' (באנגלית: '''Walkability''') או '''הליכתיות'''. זו מידת ההתאמה של רחוב או איזור ל[[הולכי רגל]]. לנוחות ההליכה של רחוב יכולת מהותית בעידוד ההליכה ברגל ולכך יש [[תחבורה פעילה|יתרונות רבים מבחינה בריאותית]], [[סביבתנות|סביבתית]], חברתית וכלכלית.
'''הליכתיות''' או '''נוחות הליכה''' (באנגלית: '''Walkability'''), היא מידת הנוחות הבטיחות וההתאמה של רחוב, שכונה או עיר [[הולכי רגל]]. לנוחות ההליכה של רחוב יכולת מהותית בעידוד ההליכה ברגל, בפרט ול[[תחבורה פעילה]] בכלל. הליכתיות היא היבט חשוב ב[[אקולוגיה עירונית|תכנון עירוני בר קיימא]] ויש לה יתרונות כלכליים, בריאותיים, סביבתיים וחברתיים רבים. מסיבה זו יותר ויותר ערים בעולם כיום מקדמות את נוחות ההליכה.
לנוחות הליכה יש השלכה מהותית על יכולת התפקוד של [[עיר|ערים]] מבחינה כלכלית וחברתית וליעילות התפקוד של [[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורה בת קיימא]]. להליכתיות השלכות כלכליות נרחבות, כולל תרומה חשובה לשגשוג של עסקים מקומיים במרחב העירוני. לנוחות ההליכה יש גם יתרונות רבים גם מבחינה בריאותית]], [[סביבתנות|סביבתית]], וחברתית. '''איזור ידידותי להולכי רגל''' הוא איזור או רחוב שיש לו נוחות הליכה, אבל הדגש אינו חייב להיות על איזור מיוחד והוא יכול להתפרס על פני עיר או מטרופולין שלמים. דוגמה נרחבת להיבטים אלה ניתן למצוע בערים [[פריז]], ו[[ברצלונה]].
גורמים המשפיעים על נוחות ההליכה כוללים את הקיום והאיכות של מדרכות, שבילי הליכה ושאר תשתיות למען זכות-קדימה להולכי-רגל, מצב התנועה של כלי רכב והסדרי התנועה ברחוב, דפוסי שימושי קרקע, גישה לבניינים, בטיחות ברחוב (נגד פשיעה, [[תאונות דרכים]] ותאונות אחרות), יכולות התמצאות ברחוב, שימושיות הרחוב וכמה הוא אסתטי ונעים. הליכתיות היא מושג חשוב ב[[תכנון ערים מקיים]], [[עירוניות מתחדשת]] ו[[אקולוגיה עירונית]].
גורמים המשפיעים על נוחות ההליכה כוללים את הקיום והאיכות של מדרכות, שבילי הליכה ושאר תשתיות למען זכות-קדימה להולכי-רגל, מצב התנועה של כלי רכב והסדרי התנועה ברחוב, דפוסי שימושי קרקע, גישה לבניינים, בטיחות ברחוב (נגד פשיעה, [[תאונות דרכים]] ותאונות אחרות), יכולות התמצאות ברחוב, שימושיות הרחוב וכמה הוא אסתטי ונעים. הליכתיות היא מושג חשוב ב[[תכנון ערים מקיים]], [[עירוניות מתחדשת]] ו[[אקולוגיה עירונית]].
שכונות או ערים נעימות להולכי רגל יכולות להגביר את התנועה של הולכי רגל ברחובות, ולדבר זה יש השלכות רבות בתחומים רבים: היבט אחד הוא שיפור את [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של התושבים, כתוצאה מכך יש שיפור עקב [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|יתרונות בריאותיים של פעילות כזו]] לדגומה הפחתת תחלואה במחלות לב, שיפור ההרגשה, התפתחות ילדים בריאה יותר, פחות [[מתח נפשי]] ועוד. השפעות נוספות כוללות שיפור התפקוד של מוסדות ציבוריים, לשפר רווחיות של עסקים מקומיים, לשפר [[הון חברתי]] בשכונות, הורדת רמת הפשיעה בעיר, עידוד של חיי תרבות תוססים בעיר, ועוד. הפחתה של בעיות של [[זיהום אוויר]], [[פקקי תנועה]], בעיות [[חנייה]] וכן הפחתת [[בטיחות בדרכים|תאונות דרכים]], ובעיות ו[[זיהום רעש]] או [[אי חום עירוני]] הנגרמים מ[[השפעות חיצוניות של רכב פרטי]].
==רקע==
==רקע==
כדי שאנשים ילכו ברחוב, על הרחוב להיות בטוח, נוח, מושך ומקושר לרחובות אחרים. מרחק ההליכה הנוח לרוב האנשים הוא כ-400 מטר, שאדם ממוצע עובר בזמן הליכה של כ-5 דקות. בחברה מודרנית, מרחקים גדולים יותר מגבירים את הסיכוי לכך שאנשים יבחרו באמצעי תחבורה אחרים כמו [[מכונית]] או [[אופניים]]. [https://www.youtube.com/watch?v=ifKOB-d3uds]
כדי שאנשים ילכו ברחוב, על הרחוב להיות בטוח, נוח, מושך ומקושר לרחובות אחרים. מרחק ההליכה הנוח לרוב האנשים הוא כ-400 מטר, שאדם ממוצע עובר בזמן הליכה של כ-5 דקות. בחברה מודרנית, מרחקים גדולים יותר מגבירים את הסיכוי לכך שאנשים יבחרו באמצעי תחבורה אחרים כמו [[מכונית]] או [[אופניים]]. [https://www.youtube.com/watch?v=ifKOB-d3uds]
לא כדאי לשפוט את נוחות ההליכה רק על-ידי מדידת מרחק אווירי מהמוצא ליעד. [[שימושי קרקע]] (כמו חנויות, מוסדות חינוך או גנים) שמופרדים מהולך הרגל על ידי [[כבישים ראשיים]], רחובות ללא מוצא, בלוקים גדולים, גדרות, מחייבים את הולך הרגל לבצע עיקופים גדולים. פרוש הדבר שלא נוח ולא נעים להגיע לחלק מהמקומות, או שהם נמצאים בפועל במרחק גדול יותר מ-5 דקות הליכה.
==גורמים המשפיעים על נוחות ההליכה ברגל==
==גורמים המשפיעים על נוחות ההליכה ברגל==
===קיום של יעדים רבים במרחק הליכה===
===קיום של יעדים רבים במרחק הליכה===
[[קובץ:Paris Night.jpg|ממוזער|700px|פריז בשעת הלילה. בתמונה רואים שני היבטים של [[עירוניות מתחדשת]] - [[בנייה מרקמית]] של בתים בגובה 4-8 קומות, דבר שמוביל לצפיפות עירונית גבוה של 20 תושבים לדונם; ובלוקים קצרים שמאפשרים קיצור של מרחקי הליכה. <br /> תכנון עירוני כזה, יחד עם היבטים נוספים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], גורם לכך שלעיתים קרובות, מקום העובדה נמצא במרחק של פחות מקילומטר מהבית. שיעור העובדים שמגיעים לעבודה ב[[תחבורה פעילה]] עומד על 55% ונמצא במגמת עליה, ליותר מחצי ממשקי הבית בפריז אין מכונית. גם קניות, לימודים, חברים ושירותים עירוניים נמצאים לעיתים קרובות במרחק הליכה. היבטים אלה מייעלים מאד גם את ה[[תחבורה ציבורית]]- קל להגיע לתחנות שלה בהליכה, היא יכולה לאסוף מספר רב של נוסעים ללא צורך בפיתולים, ודבר זה מקצר את זמן הנסיעה לנוסע ומאפשר תדירות גבוה של התחבורה הציבורית]]
היבט מרכזי בשיפור הידידותיות של עיר או שכונה להולכי רגל הוא הצבת שימושי קרקע נחוצים כמו חנויות מזון ונוחות, מוסדות חינוך, גינות בשכונות מגורים, כך שאנשים יוכלו להגיע אליהם בהליכה רגלית בתוך כ-5 דקות. היבט נוסף הוא לקדם תעסוקה בתוך שכונות מגורים על ידי משרדים ועוד בתוך השכונה כך שחלק מהאנשים יכולים להגיע לעבודה ברגל. דבר נוסף הוא לא לתכנן בלוקים עירוניים גדולים שקשה לעקוף אותם. במקרה של בלוקים קיימים, כדאי לתכנן דרכי קיצור בטוחות ונעימות שעוברות דרך הבלוקים האלה.
[[קובץ:Paris Night.jpg|ממוזער|700px|פריז בשעת הלילה. בתמונה רואים שני היבטים של [[עירוניות מתחדשת]] - [[בנייה מרקמית]] של בתים בגובה 4-8 קומות, דבר שמוביל ל[[צפיפות עירונית]] גבוהה של 20 תושבים לדונם; ובלוקים קצרים שמאפשרים קיצור של מרחקי הליכה. <br /> תכנון עירוני כזה, יחד עם היבטים נוספים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], גורם לכך שלעיתים קרובות, מקום העבודה נמצא במרחק של פחות מקילומטר מהבית. שיעור העובדים שמגיעים לעבודה ב[[תחבורה פעילה]] בפריז עומד על 55% ונמצא במגמת עליה, ליותר מחצי ממשקי הבית בפריז אין מכונית. גם קניות, לימודים, חברים ושירותים עירוניים נמצאים לעיתים קרובות במרחק הליכה. {{הערה|ראו פרטים נוספים ומקורות לנתונים ב[[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם]]}} היבטים אלה מייעלים מאד גם את ה[[תחבורה ציבורית]]- קל להגיע לתחנות שלה בהליכה, היא יכולה לאסוף מספר רב של נוסעים ללא צורך בפיתולים, ודבר זה מקצר את זמן הנסיעה לנוסע ומאפשר תדירות גבוה של התחבורה הציבורית]]
מרחק הליכה נוח הוא כ-400 מטרים. יש מקומות , במיוחד בתכנון מוטה רכב פרטי, פרבור או ליד כבישים ראשיים שבהם מרחק קצר בקו אווירי נחסם על ידי כבישים, גדרות, מבנים או תשתיות אחרות כך שהולכי הרגל צריכים לבצע עיקופים גדולים. במצב כזה הולכי רגל רבים מוותרים על ההליכה ועוברים לאמצעים אחרים. בערים בעלות אחוז גבוה של הולכי רגל (פריז, ברצלונה, טוקיו, מדריד, בילבאו ועוד) יעדים רבים נמצאים במרחק הליכה. דבר זה מוגש על ידי שילוב של צפיפות עירונית (בדרך כלל על ידי [[בנייה מרקמית]]), גריד עירוני צפוף, בלוקים קצרים, ועירוב שימושי קרקע.
מרחק הליכה נוח הוא כ-400 מטרים. יש מקומות, במיוחד בתכנון מוטה רכב פרטי, פרבור או ליד כבישים ראשיים שבהם מרחק קצר בקו אווירי נחסם על ידי כבישים, גדרות, מבנים או תשתיות אחרות כך שהולכי הרגל צריכים לבצע עיקופים גדולים. במצב כזה הולכי רגל רבים מוותרים על ההליכה ועוברים לאמצעים אחרים. בערים בעלות אחוז גבוה של הולכי רגל (פריז, ברצלונה, טוקיו, מדריד, בילבאו ועוד יעדים רבים נמצאים במרחק הליכה.{{הערה|ראו דוגמאות ב[[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם]]}}) דבר זה מושג על ידי שילוב של צפיפות עירונית (בדרך כלל על ידי [[בנייה מרקמית]]), גריד עירוני צפוף, בלוקים קצרים, ועירוב שימושי קרקע.
* '''צפיפות עירונית''' הצפיפות העירונית קובעת כמה מבנים יהיו בשטח מסויים. הצפיפות הזו, יחד עם היבט [[עירוב שימושי קרקע]] קובעת מה מספר היעדים שנמצאים במרחק הליכה מבית מגורים - מה המרחק לבית ספר, לגן, לחנויות, לחברים וכן לעבודה. צפיפות כזו ניתן להשיג ב[[בנייה מרקמית]] (הפתרון המקובל באירופה) או בנייה במגדלים (במקומות כמו מנהטן).
* '''צפיפות עירונית''' הצפיפות העירונית קובעת כמה מבנים יהיו בשטח מסויים. הצפיפות הזו, יחד עם היבט [[עירוב שימושי קרקע]] קובעת מה מספר היעדים שנמצאים במרחק הליכה מבית מגורים - מה המרחק לבית ספר, לגן, לחנויות, לחברים וכן לעבודה. צפיפות כזו ניתן להשיג ב[[בנייה מרקמית]] (הפתרון המקובל באירופה) או בנייה במגדלים (במקומות כמו מנהטן).
* '''קיומן או העדרן של מדרכות'''. יש רחובות ואיזורים ללא מדרכה כלל, או שהמדרכה קיימת רק בצד אחד של הכביש ומחייבת חצייה מסוכנת של כבישים. מחסור במדרכות עלול להתקיים במיוחד לצד כבישים ראשיים.{{הערה|1=ראו לדוגמה [https://www.google.co.il/maps/@32.0991128,34.7892806,3a,75y,289.16h,80.95t/data=!3m7!1e1!3m5!1svTUHuwdNCrwFXEPbkUngGg!2e0!6s%2F%2Fgeo2.ggpht.com%2Fcbk%3Fpanoid%3DvTUHuwdNCrwFXEPbkUngGg%26output%3Dthumbnail%26cb_client%3Dmaps_sv.tactile.gps%26thumb%3D2%26w%3D203%26h%3D100%26yaw%3D330.64188%26pitch%3D0%26thumbfov%3D100!7i13312!8i6656 שדרות רוקח בתל אביב]}}
* '''קיומן או העדרן של מדרכות'''. יש רחובות ואיזורים ללא מדרכה כלל, או שהמדרכה קיימת רק בצד אחד של הכביש ומחייבת חצייה מסוכנת של כבישים. מחסור במדרכות עלול להתקיים במיוחד לצד כבישים ראשיים.{{הערה|1=ראו לדוגמה [https://www.google.co.il/maps/@32.0991128,34.7892806,3a,75y,289.16h,80.95t/data=!3m7!1e1!3m5!1svTUHuwdNCrwFXEPbkUngGg!2e0!6s%2F%2Fgeo2.ggpht.com%2Fcbk%3Fpanoid%3DvTUHuwdNCrwFXEPbkUngGg%26output%3Dthumbnail%26cb_client%3Dmaps_sv.tactile.gps%26thumb%3D2%26w%3D203%26h%3D100%26yaw%3D330.64188%26pitch%3D0%26thumbfov%3D100!7i13312!8i6656 שדרות רוקח בתל אביב]}}
* '''רוחב המדרכה''' - מדרכה צריכה להיות רחבה מספיק להליכה נוחה של לפחות אדם אחד. בנוסף היא אמורה לאפשר מעבר להורים עם עגלות ילדים ולאנשים עם עגלות קניות.
* '''רוחב המדרכה''' - הרוחב המינימלי של מדרכה הוא כך שהיא תספיק להליכה נוחה של לפחות אדם אחד. בנוסף היא אמורה לאפשר מעבר להורים עם עגלות ילדים ולאנשים עם עגלות קניות. מדרכה נוחה היא מדרכה שמאפשרת לשני אנשים בוגרים ללכת זה אחד ליד השני. המדרכה יכולה להיות רחבה יותר ברחובות שבהם צפויים הולכי רגל רבים יותר כמו ברחובות מסחריים במרכזי הערים.
* '''איכות משטח ההליכה ''' - מדרכות צריכות להיות ללא מכשולים ושקעים, וללא מרצפות שבורות או רופפות. בורות ניקוז ומכסים אחרים צריכים לאפשר הליכה בטוחה. כמו כן אסור שהמשטח יהיה חלק.
* '''איכות משטח ההליכה ''' - מדרכות צריכות להיות ללא מכשולים ושקעים, וללא מרצפות שבורות או רופפות. בורות ניקוז ומכסים אחרים צריכים לאפשר הליכה בטוחה. כמו כן אסור שהמשטח יהיה חלק מידי דבר שיגרום להחלקות.
* '''רצועת הליכה נקיה ממכשולים נייחים''' - מכשולים נייחים עלולים להיות עצים, עמודי חשמל, ספסלים, ארונות חשמל וטלפוניה, ברזי כיבוי אש, מתקני קשירה לאופניים, עמודים וגדרות.
* '''רצועת הליכה נקיה ממכשולים נייחים''' - מכשולים נייחים עלולים להיות עצים, עמודי חשמל, ספסלים, ארונות חשמל וטלפוניה, ברזי כיבוי אש, מתקני קשירה לאופניים, עמודים וגדרות.
* '''רצועת הליכה נקיה ממכשולים נייחים''' - מדרכות עלולות להחסם באופן חלקי או מלא על ידי: מכוניות חונות, אופנועים חונים, משאיות הפורקות סחורה, פסולת או מוצרים של אתרי בניה, פסולת, גזם, פחי אשפה, כלובי מחזור, אופניים שחונים על המדרכה, כסאות ושולחנות של בתי קפה או מסעדות, סחורה, ארגזים או אשפה של חנויות, זרימת ביוב ו/או מים.
* '''רצועת הליכה נקיה ממכשולים נייחים''' - מדרכות עלולות להחסם באופן חלקי או מלא על ידי: מכוניות חונות, אופנועים חונים, משאיות הפורקות סחורה, פסולת או מוצרים של אתרי בניה, פסולת, גזם, פחי אשפה, כלובי מחזור, אופניים שחונים על המדרכה, כסאות ושולחנות של בתי קפה או מסעדות, סחורה, ארגזים או אשפה של חנויות, זרימת ביוב ו/או מים.
* '''שבילים להולכי רגל''' ומקומות אחרים שבהם להולכי רגל יש זכות קדימה כמו [[מדרחוב]]. שבילי הליכה מאפשרים להולכי רגל לקצר מרחקים במקום לבצע הקפות ארוכות והם גם מרחב בטוח נעים ושקט. שבילי הליכה מאפשרים גמישות הליכה רבה יותר - מעבר בין בנינים או בשטח פתוח שבו אין מכוניות. דוגמה לשבילי הליכה קצרים בין בניינים, המקצרים מרחקי הליכה יש בכפר סבא. עם זאת שבילים כאלה צריכים להיות נעימים מספיק להליכה בהיבטים של בטחון אישי, תאורה וכדומה.
* '''שבילים להולכי רגל''' ומקומות אחרים שבהם להולכי רגל יש זכות קדימה כמו [[מדרחוב]]. שבילי הליכה מאפשרים להולכי רגל לקצר מרחקים במקום לבצע הקפות ארוכות והם גם מרחב בטוח נעים ושקט. שבילי הליכה מאפשרים גמישות הליכה רבה יותר - מעבר בין בנינים או בשטח פתוח שבו אין מכוניות. עם זאת שבילים כאלה צריכים להיות נעימים מספיק להליכה בהיבטים של בטחון אישי, תאורה וכדומה. דוגמה לשבילי הליכה אשר מקצרים מרחקי הליכה בין בלוקים אפשר למצוא בכפר סבא. {{הערה|1=ראו לדוגמה [https://www.openstreetmap.org/#map=18/32.17187/34.90599 OpenStreetMap] }}
===איכות ובטיחות של חציית כבישים===
===איכות ובטיחות של חציית כבישים===
* '''נוחות ובטיחות של חציית כבישים''' מהו רוחב הכבישים שיש לחצות כמה נתיבים יש בהם (ראו גם [[דיאטת כבישים]])? האם יש בהם הרבה תנועה? האם יש [[מעבר חצייה|מעברי חצייה?]] האם מעברי החצייה מוגבהים? באיזו מהירות מגיע הנהג למעבר החצייה? האם יש זכות קדימה בצמתים להולכי רגל? [[מיתון תנועה]] יכול לשפר מאד את בטיחות הכבישים שצריך לחצות.
* '''נוחות ובטיחות של חציית כבישים''' מהו רוחב הכבישים שיש לחצות, כמה נתיבים יש בהם? האם יש בהם הרבה תנועה? האם יש [[מעבר חצייה|מעברי חצייה?]] האם מעברי החצייה מוגבהים? באיזו מהירות מגיע הנהג למעבר החצייה? האם יש זכות קדימה בצמתים להולכי רגל? [[מיתון תנועה]] יכול לשפר מאד את בטיחות הכבישים שצריך לחצות. דרך נוספת היא [[דיאטת כבישים]].
* '''תכנון רמזורים להולכי רגל''' - צמתים רבים מתוכננים מתוך [[תכנון מוטה רכב פרטי|מחשבה רק על תנועת המכוניות]], כאשר רמזורי הולכי הרגל הם קצרים מידי ואינם מתוזמנים לנוחות הולכי הרגל. כתוצאה מכך הולכי הרגל נאלצים לחכות זמן רב כשהם רוצים ללכת ברגל. לעומת זאת יש בעולם (וגם במספר מוגבל של מקומות בישראל){{הערה|לדוגמה בכיכר נח ברחוב כצלנסון בגבעתיים}} צמתים עם "גל ירוק להולכי הרגל" שבהם הולך רגל יכול לחצות את כל הצומת בלי להמתין זמן רב מידי. במסגרת [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים|חזון אפס]] מושקעת מחשבה רבה במעברי חציה בטוחים יותר - לדוגמה מעבר חציה ללא רמזור שבו יש "אי חצייה" שמאפשר להולך הרגל לבדוק רק נתיב אחד בכל פעם. כמו כן קיימת טענה לפיה אם נהג מגיע למעבר חצייה במהירות גבוהה מ-40 קמ"ש הדבר גורם לנהגים לא לרצות לעצור ולתת זכות קדימה. אי מתן זכות קדימה במעברי חצייה מהווה את אחד הסיכונים החשובים עבור הולכי רגל.
* '''תכנון רמזורים להולכי רגל''' - צמתים רבים מתוכננים מתוך [[תכנון מוטה רכב פרטי|מחשבה רק על תנועת המכוניות]], כאשר רמזורי הולכי הרגל הם קצרים מידי ואינם מתוזמנים לנוחות הולכי הרגל. כתוצאה מכך הולכי הרגל נאלצים לחכות זמן רב כשהם רוצים ללכת ברגל. לעומת זאת יש בעולם (וגם במספר מוגבל של מקומות בישראל){{הערה|לדוגמה בכיכר נח ברחוב כצלנסון בגבעתיים}} צמתים עם "גל ירוק להולכי הרגל" שבהם הולך רגל יכול לחצות את כל הצומת בלי להמתין זמן רב מידי. במסגרת [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים|חזון אפס]] מושקעת מחשבה רבה ב[[מעברי חציה בטוחים]] יותר - לדוגמה מעבר חציה ללא רמזור שבו יש "אי חצייה" שמאפשר להולך הרגל לבדוק רק נתיב אחד בכל פעם. כמו כן קיימת טענה לפיה אם נהג מגיע למעבר חצייה במהירות גבוהה מ-40 קמ"ש הדבר מפחית את הסיכוי שנהגים יעצרו ויתנו זכות קדימה. אי מתן זכות קדימה במעברי חצייה מהווה את אחד הסיכונים החשובים עבור הולכי רגל.
* '''מצב תנועת המכוניות ומצב הכבישים והדרכים''' - לדוגמה כבישים מהירים אינם מאפשרים חציית הולכי רגל והם מחייבים אמצעים חצייה מיוחדים. במידה והכביש אינו שקוע, יש להשתמש במנהרה או בגשר הולכי רגל אך אמצעים אלה מרתיעים הולכי רגל רבים שעלולים לנסות לחצות את הכביש בצורה ישירה. כבישים רחבים מידי מקשים על חצייה בטוחה של הולכי רגל. [[מיתון תנועה]] ורחובות שקטים נוחים יותר להליכה ולחצייה.
* '''מצב תנועת המכוניות ומצב הכבישים והדרכים''' - לדוגמה כבישים מהירים אינם מאפשרים חציית הולכי רגל והם מחייבים אמצעים חצייה מיוחדים. במידה והכביש אינו שקוע, יש להשתמש במנהרה או בגשר הולכי רגל אך אמצעים אלה מרתיעים הולכי רגל רבים שעלולים לנסות לחצות את הכביש בצורה ישירה. כבישים רחבים מידי מקשים על חצייה בטוחה של הולכי רגל. [[מיתון תנועה]] ורחובות שקטים, נוחים יותר להליכה ולחצייה.
===נוחות אקלימית===
===נוחות אקלימית===
* '''[[הצללה]] ומשטר אלקימי נוח''' היבט זה חשוב במיוחד בערים חמות כמו הערים בישראל. יש הבדלים בין ערים יבשות לערים לחות. היבטים כמו צל, רוחות, מסה תרמית, אי חום עירוני, קרינה מהרצפה ומשמשטחים אחרים (כמו קירות, מכוניות). יש חשיבות למניעת [[אי חום עירוני]] הנוצר על ידי עודף בטון ומשטחי אספלט שחורים הקולטים את החום. היבטים אלה יכולים להשפיע בצורה ניכרת על הנוחות האלקימית של הולכי הרגל. צל מושג בדרך כלל על ידי [[עצים בעיר|נטיעת עצים]] ושמירה עליהם ולפעמים גם על ידי קירות או מבנים קרובים למדרכה. אפשרות נוספת היא קומות עמודים בחזית חנויות - קולונדה (בדומה לרחוב אבן גבירול). פתרונות אחרים כוללים מעברים מקורים.
* '''[[הצללה]] ומשטר אלקימי נוח''' היבט זה חשוב במיוחד בערים חמות כמו הערים בישראל. יש הבדלים בין ערים יבשות לערים לחות. היבטים רבים משפיעים על הנוחות האקלימית: צל, רוחות, [[מסה תרמית]], [[אי חום עירוני]], קרינה מהרצפה ומשמשטחים אחרים (כמו קירות, מכוניות), לחות ועוד. יש חשיבות למניעת [[אי חום עירוני]] הנוצר על ידי עודף בטון ומשטחי אספלט שחורים הקולטים את החום. היבטים אלה יכולים להשפיע בצורה ניכרת על הנוחות האלקימית של הולכי הרגל. צל מושג בדרך כלל על ידי [[עצים בעיר|נטיעת עצים]] ושמירה עליהם ולפעמים גם על ידי קירות או מבנים קרובים למדרכה. אפשרות נוספת היא קומות עמודים בחזית חנויות - קולונדה (בדומה לרחוב אבן גבירול). פתרונות אחרים כוללים מעברים מקורים.
* '''מרחבים מוגנים מגשם, וניקוז''' - היבט חשוב הוא מניעת שלוליות במדרכה, מניעת הצטברות גשם בכבישים ומניעת התזה של מכוניות על הולכי רגל. היבט מרכזי בתחום זה הוא כמות מספקת של בורות ניקוז וניקוי של בורות ניקוז לקראת החורף. היבט נוסף הוא [[קציר מי נגר]] בבניינים כדי להקטין ולהאט את כמות המים שמגיעה למדרכות ולכבישים.
* '''מרחבים מוגנים מגשם, וניקוז''' - היבט נוסף הוא התמודדות עם מי גשם - אפילו במקומות כמו תל אביב כ-10% מהימים הם ימים גשומים. הדבר מקשה על הליכה ברגל הן בגלל הגשם עצמו, בגלל רוחות שעלולות לשבור מטריות או לפגוע בהולכי רגל ובגלל הצטברות של מי גשם רבים בכבישים ובמדרכות. שלוליות במדרכה עלולות לגרום החלקה או הרטבות של רגלי ההולכים. כבישים מוצפים עלולים לגרום לכך שכבישים יהיו בלתי עבירים בימי גשם. בעיה נוספת היא התזת מי גשם על הולכי רגל מצד מכוניות. היבט מרכזי בתחום זה הוא כמות מספקת של בורות ניקוז וניקוי של בורות ניקוז לקראת החורף. היבט נוסף הוא [[קציר מי נגר]] בשיטות שונות כדי להקטין ולהאט את כמות המים שמגיעה למדרכות ולכבישים. דבר זה כולל תכנון של המרזבים במבנים כך שינקזו את הגשם לאגני חלחול בטוחים (שלא יפגעו ביסודות הבניין או במדרכות) וכן הוספת אגני חלחול וצמחייה ברחוב שיכולים להאט את זרימת המים לכביש ולהפנות חלק מהמים לתוך תת הקרקע.
===היבטים נוספים===
===היבטים נוספים===
* '''כמה נחמד ונעים ללכת ברחוב''' - האם יש עצים ברחוב, האם הבתים בנויים בצורה יפה ומתוחזקים ללא לכלוך וכו'.
* '''כמה נחמד ונעים ללכת ברחוב''' - האם יש עצים ברחוב, האם הבתים בנויים בצורה יפה ומתוחזקים ללא לכלוך וכו'.
* '''בטיחות ובטחון אישי''' - לדוגמה איומים מצד מכוניות היוצאות מחניות בבתים, מכוניות החונות על המדרכה, אופנועים ואופניים הנוסעים על המדרכה, חפצים חדים או כבדים המונחים ברחוב בצורה לא בטוחה, כלבים נושכים או מפחידים, מדרכות רטובות וסכנת החלקה, מדרכות שבורות, בורות. ביטחון אישי כנגד פשיעה כגון כייסים, אנסים ושודדי רחוב. אמצעים להגדלת הבטיחות כוללים תאורת רחוב מספקת, חזיתות חנויות הפונות לרחוב, נוכחות הולכי רגל ורוכבי אופניים ברחוב. ראו פרטים בערך [[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]].
* '''בטיחות ובטחון אישי''' - לדוגמה איומים מצד מכוניות היוצאות מחניות בבתים, מכוניות החונות על המדרכה, אופנועים ואופניים הנוסעים על המדרכה, חפצים חדים או כבדים המונחים ברחוב בצורה לא בטוחה, כלבים נושכים או מפחידים, מדרכות רטובות וסכנת החלקה, מדרכות שבורות, בורות. ביטחון אישי כנגד פשיעה כגון כייסים, אנסים ושודדי רחוב. אמצעים להגדלת הבטיחות כוללים תאורת רחוב מספקת, חזיתות חנויות הפונות לרחוב, נוכחות הולכי רגל ורוכבי אופניים ברחוב. ראו פרטים בערך [[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]].
* '''[[רעש]] ו[[זיהום אוויר]]''' - רחובות רועשים ומזוהמים יותר מרתיעים הולכי רגל מללכת בהם, וגוררים חווית שימוש גרועה יותר ברחוב ולכן פוגמים גם בהצלחה של עסקים הממוקמים ברחוב.
* '''[[זיהום רעש]] ו[[זיהום אוויר]]''' - רחובות רועשים ומזוהמים יותר מרתיעים הולכי רגל מללכת בהם, וגוררים חווית שימוש גרועה יותר ברחוב ולכן פוגמים גם בהצלחה של עסקים הממוקמים ברחוב. דוגמה לרחוב הסובל מזיהום רעש וזיהום אוויר הוא רחוב אלנבי בתל אביב, וזאת עקב כמות גבוה של אוטובוסים שעוברים ברחוב. כאשר נמצאים ברחוב ביום שבת רואים שינוי מהותי באופיו של הרחוב.
* '''מידת התלילות של הרחוב''' - רחוב תלול הוא רחוב פחות נוח. במקומות תלולים ניתן לשלב דרגנועים לשם סיוע להולכי רגל המתקשים בעליות. פתרונות אחרים כוללים הגבלת השיפוע של הרחוב על ידי מדרגות לולאניות. כאשר צריך לחצות בקע בין שני רכסי גבעות ניתן להשתמש גם בגשרים.
* '''מידת התלילות של הרחוב''' - רחוב תלול הוא רחוב פחות נוח. במקומות תלולים ניתן לשלב דרגנועים לשם סיוע להולכי רגל המתקשים בעליות. פתרונות אחרים כוללים הגבלת השיפוע של הרחוב על ידי מדרגות לולאניות. כאשר צריך לחצות בקע בין שני רכסי גבעות ניתן להשתמש גם בגשרים.
* '''גישה למבנים''' - כמה קל להיכנס למבנה בתור הולך רגל.
* '''גישה למבנים''' - כמה קל להיכנס למבנה בתור הולך רגל.
* '''קלות ההתמצאות והניווט בעיר וברחוב''' - קיום שם שלטים ברורים על הבתים עם שם הרחוב ומספרי הבתים, קיום של מפות בעיר. תאורה בלילה ועוד.
* '''קלות ההתמצאות והניווט בעיר וברחוב''' - קיום שם שלטים ברורים על הבתים עם שם הרחוב ומספרי הבתים, קיום של מפות בעיר. תאורה בלילה ועוד.
היבט חשוב נוסף הוא התמקדות ב-Place making כלומר הפיכת היעדים של ההליכה למקומות שמכוונים לבני אדם ומעניינים, וזאת על ידי [[עירוב שימושי קרקע]] רבים כמו: חנויות, בתי מגורים, משרדים, ספסלים, מדרכות, שירותים, תאי מידע, מדרכות, [[שבילי אופניים]], נוף, אומנות, מזון ועוד, ועל ידי תכנון המרחב הציבורי כך שיתאים למגוון סוגי אנשים - נשים, גברים, [[נכות|נכים]], ואנשים בגילאים שונים. יש לזכור שכל הנסיעות מתחילות ומסתיימות בהליכה ברגל, ולכן אפילו במגרשי חניה יש צורך לתכנן שבילי הליכה בטוחים להולכי רגל.
היבט נוסף הוא התמקדות ב-Place making כלומר הפיכת היעדים של ההליכה למקומות שמכוונים לבני אדם ומעניינים, וזאת על ידי [[עירוב שימושי קרקע]] רבים כמו: חנויות, בתי מגורים, משרדים, ספסלים, מדרכות, שירותים, תאי מידע, מדרכות, [[שבילי אופניים]], נוף, אומנות, מזון ועוד, ועל ידי תכנון המרחב הציבורי כך שיתאים למגוון סוגי אנשים - נשים, גברים, [[נכות|נכים]], ואנשים בגילאים שונים. יש לזכור שכל הנסיעות מתחילות ומסתיימות בהליכה ברגל, ולכן אפילו במגרשי חניה יש צורך לתכנן שבילי הליכה בטוחים להולכי רגל.
צעד נוסף הוא לתכנן את השכונות והאיזורים בעיר כך שיהיה נעים ללכת בהן. בניינים, רחובות ותכנון הנוף צריכים להיות מכוונים לחוויה של האנשים. דוגמה לצעדים אוניברסליים לכך שהרחוב יהיה נעים יותר כוללים קירוב של הבניינים קרוב לרחוב, הימנעות מחזיתות בניינים ריקות (ללא חנויות או חלונות מגורים שפונים אל הרחוב), והשמה של עצים לאורך מדרכות. [https://www.youtube.com/watch?v=ifKOB-d3uds]
צעד נוסף הוא לתכנן את השכונות והאיזורים בעיר כך שיהיה נעים ללכת בהן. בניינים, רחובות ותכנון הנוף צריכים להיות מכוונים לחוויה של האנשים. דוגמה לצעדים אוניברסליים לכך שהרחוב יהיה נעים יותר כוללים קירוב של הבניינים קרוב לרחוב, הימנעות מחזיתות בניינים ריקות (ללא חנויות או חלונות מגורים שפונים אל הרחוב), והשמה של עצים לאורך מדרכות. [https://www.youtube.com/watch?v=ifKOB-d3uds]
* [[עצים בעיר]] משפרים את איכות האוויר, מספקים צל ומוסיפים יופי לרחוב. מחקר משנת 2005 של Kathleen L. Wolf מאוניברסיטת וושינגטון, מצא כי צרכנים היו מוכנים לשלם יותר בחנויות שממוקמות ברחוב עם עצים לעומת חנויות עם עיצוב דומה שממוקמות ברחוב ללא עצים. בערים קטנות ההפרש עמד על 9% ובערים גדולות על 12%.<ref>Kathleen L. Wolf, “[http://www.milliontreesnyc.org/downloads/pdf/journal_of_forestry_2005.pdf Business District Streetscapes, Trees, and Consumer Response]”, Journal of Forestry 103, no. 8 (2005): 396-400.</ref> [http://investfromthegroundup.org/trees-mean-business/]
* [[עצים בעיר]] משפרים את איכות האוויר, מספקים צל ומוסיפים יופי לרחוב. מחקר משנת 2005 של Kathleen L. Wolf מאוניברסיטת וושינגטון, מצא כי צרכנים היו מוכנים לשלם יותר בחנויות שממוקמות ברחוב עם עצים לעומת חנויות עם עיצוב דומה שממוקמות ברחוב ללא עצים. בערים קטנות ההפרש עמד על 9% ובערים גדולות על 12%.<ref>Kathleen L. Wolf, “[http://www.milliontreesnyc.org/downloads/pdf/journal_of_forestry_2005.pdf Business District Streetscapes, Trees, and Consumer Response]”, Journal of Forestry 103, no. 8 (2005): 396-400.</ref> [http://investfromthegroundup.org/trees-mean-business/]
==השפעות של תכנון ידידותי להולכי רגל==
==השפעות של תכנון ידידותי להולכי רגל==
השפעות תכנון ידידותי להולכי רגל כוללות יותר הולכי רגל ברחוב, ופחות שימוש באמצעי תחבורה אחרים, במיוחד פחות שימוש ב[[רכב פרטי]] על שלל ההשפעות החיצוניות שלו כגון [[פקקי תנועה]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר]] וכו'.
השפעות תכנון ידידותי להולכי רגל גוררת בדרך כלל יותר הולכי רגל ברחובות, והפיכה שלהם לבטוחים יותר ונעימים יותר. הדבר גורר גם הפחתה שימוש באמצעי תחבורה אחרים, במיוחד פחות שימוש ב[[רכב פרטי]] על שלל ההשפעות החיצוניות שלו כגון [[פקקי תנועה]], בעיות [[חנייה]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר]], [[זיהום רעש]] וכו'. במקביל יש שיפורים שונים לכלכלת העיר ויתרונות חברתיים כמו הגדלת [[הון חברתי]].
הגדלת הנוכחות של הולכי רגל ברחוב כוללת הפיכת הרחובות לבטוחים יותר ונעימים יותר, הקטנת מפגעי רעש והגדלת [[הון חברתי]].
===שיפור ההון החברתי===
===שיפור ההון החברתי===
לתכנון עירוני, ומרחבי השפעה רבה על ההון החברתי. המתכנן ו[[סביבתנות|הפעיל הסביבתי]] [[דיוויד אינגוויץ']] מדגיש את חשיבותם של רחובות עירוניים בעלי נוכחות ערה של הולכי רגל ליצירת מפגשים ספונטניים עם שכנים ומכרים. תנאים נוספים בתכנון עירוני יכולים להיות [[אזורים ללא מכוניות]] והקטנת כמות ה[[רעש]] לשיפור מפגשים ברחוב וכן הגדלת הצפיפות (הימנעות מ[[פרבור]]) ו[[עירוב שימושי קרקע]] לשם הגדלת הקרבה הפיזית בין אנשים והגדלת מספר אנשים אותם פוגשים ברחוב. היבטים נוספים יכולים להיות מפגשים חברתיים תדירים (כמו פעילות קהילתית קבועה) או מקומות מפגש כמו בתי ספר, [[גינות קהילתיות]] וכו'.
לתכנון עירוני, ומרחבי השפעה רבה על ההון החברתי. המתכנן ו[[סביבתנות|הפעיל הסביבתי]] [[דיוויד אינגוויץ']] מדגיש את חשיבותם של רחובות עירוניים בעלי נוכחות ערה של הולכי רגל ליצירת מפגשים ספונטניים עם שכנים ומכרים. תנאים נוספים בתכנון עירוני יכולים להיות [[אזורים ללא מכוניות]] והקטנת כמות ה[[רעש]] לשיפור מפגשים ברחוב וכן הגדלת הצפיפות (הימנעות מ[[פרבור]]) ו[[עירוב שימושי קרקע]] לשם הגדלת הקרבה הפיזית בין אנשים והגדלת מספר אנשים אותם פוגשים ברחוב. היבטים נוספים יכולים להיות מפגשים חברתיים תדירים (כמו פעילות קהילתית קבועה) או מקומות מפגש כמו בתי ספר, [[גינות קהילתיות]] וכו'.
מאמר משנת 2011 מאת עינת אמויאל ופרופ' נעמי כרמון טוען שהון חברתי הוא מושג חשוב למתכנני ערים. הטענה היא שתכנון עירוני נכון יכול להגדיל את כמות ההון החברתי וכן שמתכנני ערים יכולים להשתמש בו למטרות מגוונות: עבור אפיון שכונות, כבסיס לקידום תכניות של פיתוח והתחדשות עירונית, כמרכיב מרכזי בהיחלצות מ[[עוני]] ומרכיב המסייע לשמור על יציבות שכונות לאורך זמן. באמצעות עיצוב עירוני, עירוב חברתי בשכונות מגורים וקידומו של שיתוף ציבור, יכולים מתכננים לתרום להעלאת רמתו של ההון החברתי, לתועלתם של פרטים וקבוצות חברתיות ולקידומן של מטרות תכנוניות.<ref name="ccrs2011">עינת אמויאל ופרופ' נעמי כרמון [http://www.ccrs.technion.ac.il/files/2014/11/%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%992010-1.doc הון חברתי: משמעותו, מדידתו והקשרים בינו לבין תכנון עירוני], פורסם בביטאון איגוד המתכננים בישראל, תכנון, כרך 8(2), 2011, עמ' 20-43 </ref>
מאמר משנת 2011 מאת עינת אמויאל ופרופ' נעמי כרמון, טוען שהון חברתי הוא מושג חשוב למתכנני ערים. הטענה היא שתכנון עירוני נכון יכול להגדיל את כמות ההון החברתי וכן שמתכנני ערים יכולים להשתמש בו למטרות מגוונות: עבור אפיון שכונות, כבסיס לקידום תכניות של פיתוח והתחדשות עירונית, כמרכיב מרכזי בהיחלצות מ[[עוני]] ומרכיב המסייע לשמור על יציבות שכונות לאורך זמן. באמצעות עיצוב עירוני, עירוב חברתי בשכונות מגורים וקידומו של [[שיתוף ציבור]], יכולים מתכננים לתרום להעלאת רמתו של ההון החברתי, לתועלתם של פרטים וקבוצות חברתיות ולקידומן של מטרות תכנוניות.<ref name="ccrs2011">עינת אמויאל ופרופ' נעמי כרמון [http://www.ccrs.technion.ac.il/files/2014/11/%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%992010-1.doc הון חברתי: משמעותו, מדידתו והקשרים בינו לבין תכנון עירוני], פורסם בביטאון איגוד המתכננים בישראל, תכנון, כרך 8(2), 2011, עמ' 20-43 </ref>
===השפעות כלכליות ===
===השפעות כלכליות ===
הוגים שונים מהתחום של [[עירוניות מתחדשת]] כמו [[ג'יין ג'ייקובס]] הצביעו על היתרונות הכלכליים של הליכה לעיר. מחקר משנת 2016 של חוקרים מאוניברסיטת גורג' וושינגטון בדק את הנושא. החוקרים העניקו ציוני הליכתיות ל-30 המטרופולינים הגדולים בארצות הברית, בהתבסס על נתונים של כ-600 שכונות. הערים הנוחות ביותר להליכה מבין הערים הגדולות בארה"ב כללו את ניו יורק סיטי, וושינגטון הבירה, בוסטון, שיקאגו, סן פרנסיקו וסיאטל. לאחר מכן החוקרים בחנו קשרים בין הליכתיות של העיר לבין גורמים כמו פיתוח כלכלי (בהתבסס על [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש), שיעור הבוגרים עם תואר קולג' לפחות ושוויון חברתי (בהתבסס על מחירי דיור ותחבורה כמו גם מספר המשרות ליד מקום המגורים). בגלל ה[[פרבור]] הרב שיש בארצות הברית, שכונות עם הליכתיות גבוהה מהוות רק 1% מהשטח של 30 המטרופולינים, אבל הם מהווים רוב הפיתוח של משרדים ובניינים רבי קומות. בין 2010 ל-2015 נתח השוק של מקומות הליכתיים גדל בכל 30 המטרופולינים, כאשר ב-27 מתוכם הצמיחה גדלה פי 2 יחסית לשנת 2010. [https://www.citylab.com/transportation/2016/06/in-the-us-walkability-is-a-premium-good/487319/][https://smartgrowthamerica.org/resources/foot-traffic-ahead-2016/]
הוגים שונים מהתחום של [[עירוניות מתחדשת]] כמו [[ג'יין ג'ייקובס]] הצביעו על היתרונות הכלכליים של הליכה לעיר. מחקר משנת 2016 של חוקרים מאוניברסיטת גורג' וושינגטון בדק את הנושא. החוקרים העניקו ציוני הליכתיות ל-30 המטרופולינים הגדולים בארצות הברית, בהתבסס על נתונים של כ-600 שכונות. הערים הנוחות ביותר להליכה מבין הערים הגדולות בארה"ב כללו את ניו יורק סיטי, וושינגטון הבירה, בוסטון, שיקאגו, סן פרנסיקו וסיאטל. לאחר מכן החוקרים בחנו קשרים בין הליכתיות של העיר לבין גורמים כמו פיתוח כלכלי (בהתבסס על [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש), שיעור הבוגרים עם תואר קולג' לפחות ו[[שוויון חברתי]] (בהתבסס על מחירי דיור ותחבורה כמו גם מספר המשרות ליד מקום המגורים). בגלל ה[[פרבור]] הרב שיש בארצות הברית, שכונות עם הליכתיות גבוהה מהוות רק 1% מהשטח של 30 המטרופולינים, אבל הם מהווות את רוב הפיתוח של משרדים ובניינים רבי-קומות. בין 2010 ל-2015 נתח השוק של מקומות הליכתיים גדל בכל 30 המטרופולינים, כאשר ב-27 מתוכם הצמיחה גדלה פי 2 יחסית לשנת 2010. [https://www.citylab.com/transportation/2016/06/in-the-us-walkability-is-a-premium-good/487319/][https://smartgrowthamerica.org/resources/foot-traffic-ahead-2016/]
===השפעות בריאותיות של הליכתיות משופרת===
===השפעות בריאותיות של הליכתיות משופרת===
{{הפניה לערך מורחב|תחבורה פעילה}}
{{הפניה לערך מורחב|תחבורה פעילה}}
המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית ממליץ על [[פעילות גופנית]] מתונה כמו הליכה מהירה, במשך לפחות 22 דקות ביום, כדי לשמור על הכושר ועל הבריאות. רק מחצית מהאמריקאים המבוגרים מצליחים לעמוד בכך, אבל רוב נוסעי [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] מגיעים ליעד זה על ידי הליכה לתחנות של תחבורה ציבורית.
[[פיתוח מוטה תחבורה ציבורית|תשתית מפותחת של אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html] הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]), שיפור [[כושר גופני]] והבריאות הגופנית, שיפור הבריאות הנפשית (בעקבות עידוד של [[תחבורה פעילה]]), הפחתה ב[[זיהום אוויר מתחבורה]], שיפור הנגישות לשירותי רפואה, שיפור הנגישות למזון בריא יותר, אפשרויות כלכליות טובות יותר להשיג שירותים אלה והקטנת [[מתח נפשי|המתח הנפשי]] בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. על פי Todd Litman, מחבר הדו"ח, היבטים אלה לרוב אינם מחושבים בהערכות כדאיות כלכלית של פרוייקטי תחבורה שונים. <ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010</ref>
דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), מגלה כי תושבים המתגוררים בישובים עם [[פיתוח מוטה תחבורה ציבורית|תשתית מפותחת של אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html] הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]), שיפור [[כושר גופני]] והבריאות הגופנית, שיפור הבריאות הנפשית (בעקבות עידוד של [[תחבורה פעילה]]), הפחתה ב[[זיהום אוויר מתחבורה]], שיפור הנגישות לשירותי רפואה, שיפור הנגישות למזון בריא יותר, אפשרויות כלכליות טובות יותר להשיג שירותים אלה והקטנת [[מתח נפשי|המתח הנפשי]] בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. על פי Todd Litman, מחבר הדו"ח, היבטים אלה לרוב אינם מחושבים בהערכות כדאיות כלכלית של פרוייקטי תחבורה שונים. <ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010</ref>
מאפיינים של השכונה שמעודדים שימוש בתחבורה ציבורית כמו [[עירוב שימושי קרקע]], ותכנון מרחב ידידותי להולכי רגל משפרים גם הם את בריאות הציבור. מתוך התושבים שיכולים להגיע ליעדים עירוניים רצויים בתוך 10 דקות הליכה מהבית, מצליחים 43% להגיע ליעד המומלץ של פעילות גופנית, זאת לעומת 27% מאנשים שנמצאים באיזורים בעלי [[תכנון מוטה רכב פרטי]]<ref name="apta2010"/> מקרב אזרחים בוגרים שיכולים לבצע פעילות גופנית, מי שמצליחים להגיע ליעד של הפעילות הגופנית הם בעלי הוצאות בריאות של 1,019 דולר לשנה, הוצאות נמוכות ב-32% (או 330 דולר) יחסית לאנשים בעלי אורח חיים יושבני (1,349 דולר בשנה). <ref name="apta2010"/>
מאפיינים של השכונה שמעודדים שימוש בתחבורה ציבורית כמו [[עירוב שימושי קרקע]], ותכנון מרחב ידידותי להולכי רגל משפרים גם הם את בריאות הציבור. מתוך התושבים שיכולים להגיע ליעדים עירוניים רצויים בתוך 10 דקות הליכה מהבית, מצליחים 43% להגיע ליעד המומלץ של פעילות גופנית, זאת לעומת 27% מאנשים שנמצאים באיזורים בעלי [[תכנון מוטה רכב פרטי]]<ref name="apta2010"/> מקרב אזרחים בוגרים שיכולים לבצע פעילות גופנית, מי שמצליחים להגיע ליעד של הפעילות הגופנית הם בעלי הוצאות בריאות של 1,019 דולר לשנה, הוצאות נמוכות ב-32% (או 330 דולר) יחסית לאנשים בעלי אורח חיים יושבני (1,349 דולר בשנה). <ref name="apta2010"/>
* [[הולכי רגל]]
* [[הולכי רגל]]
* [[הולכי רגל בישראל]]
* [[הולכי רגל בישראל]]
* [[מדרחוב]]
* [[מיתון תנועה]], [[איזור מיתון תנועה]], [[מדרחוב]]
* [[חזון אפס]]
* [[מרחב משותף (תחבורה)]]
* [[מרחב משותף (תחבורה)]]
* [[עצים בעיר]]
* [[עצים בעיר]]