שינויים

שורה 9: שורה 9:  
המאבק עם החופים בישראל הוא חלק ממאבק של [[שמירת טבע]] בישראל וכן ממאבק [[סביבתנות|סביבתי]] שנועד לא רק להגן על הטבע אלא לאפשר [[צדק חברתי]] כך שכלל האוכלוסיה תוכל להנות מהחופים. היבט נוסף הוא [[צדק בין דורי]] שיאפשר גם לדורות הבאים להנות מיופיו של החוף ומהמערכות האקולוגיות של החופים והים. מבחינה [[חקר הכלכלה|כלכלית]] ופוליטית, היבטים רבים של מאבק על החופים נוגעים ל[[הטרגדיה של נחלת הכלל|הטרגדיה של נחללת הכלל]] ולקושי של שמירה על [[מוצר ציבורי]].  
 
המאבק עם החופים בישראל הוא חלק ממאבק של [[שמירת טבע]] בישראל וכן ממאבק [[סביבתנות|סביבתי]] שנועד לא רק להגן על הטבע אלא לאפשר [[צדק חברתי]] כך שכלל האוכלוסיה תוכל להנות מהחופים. היבט נוסף הוא [[צדק בין דורי]] שיאפשר גם לדורות הבאים להנות מיופיו של החוף ומהמערכות האקולוגיות של החופים והים. מבחינה [[חקר הכלכלה|כלכלית]] ופוליטית, היבטים רבים של מאבק על החופים נוגעים ל[[הטרגדיה של נחלת הכלל|הטרגדיה של נחללת הכלל]] ולקושי של שמירה על [[מוצר ציבורי]].  
   −
==רקע==
+
==רקע: חשיבות החופים בישראל==
 
[[הים בישראל]] הוא מרחב של חופש, פנאי וטבע. בים התיכון הישראלי מתקיימות מערכות אקולוגיות יחודיות המכילות יצורים חיים: חסרי חוליות, דגים, צבי ים, יונקים ימיים ועוד. הים הוא גם [[משאבי טבע בישראל|משאב טבע]] משמעותי: [[זיהום אוויר בישראל|מקור לאוויר נקי]], מקור מזון ושתיה ובסיס לענפים כלכליים כמו [[תיירות בישראל|תיירות]]. היכולת לספק את [[שירותי המערכת האקולוגית|שירות המערכת אקולוגית]] לאדם תלויה בין היתר בקיומן של מערכות אקולוגיות בריאות ומתפקדות. לאורך עשרות השנים האחרונות, המערכות האקולוגיות בים התיכון חוות התדרדרות מדאיגה כתוצאה מ[[דייג יתר]], חדירה של [[מינים פולשים]], [[זיהום ים בישראל|הזרמות שפכים]], עלייה ניכרת בפסולת מוצקה המגיעה לים וגורמים נוספים כמו בניה בחוף. חלק מהאיומים על בריאות הים ניתן להפחית על ידי מעורבות הציבור. [https://www.teva.org.il/?CategoryID=11859]
 
[[הים בישראל]] הוא מרחב של חופש, פנאי וטבע. בים התיכון הישראלי מתקיימות מערכות אקולוגיות יחודיות המכילות יצורים חיים: חסרי חוליות, דגים, צבי ים, יונקים ימיים ועוד. הים הוא גם [[משאבי טבע בישראל|משאב טבע]] משמעותי: [[זיהום אוויר בישראל|מקור לאוויר נקי]], מקור מזון ושתיה ובסיס לענפים כלכליים כמו [[תיירות בישראל|תיירות]]. היכולת לספק את [[שירותי המערכת האקולוגית|שירות המערכת אקולוגית]] לאדם תלויה בין היתר בקיומן של מערכות אקולוגיות בריאות ומתפקדות. לאורך עשרות השנים האחרונות, המערכות האקולוגיות בים התיכון חוות התדרדרות מדאיגה כתוצאה מ[[דייג יתר]], חדירה של [[מינים פולשים]], [[זיהום ים בישראל|הזרמות שפכים]], עלייה ניכרת בפסולת מוצקה המגיעה לים וגורמים נוספים כמו בניה בחוף. חלק מהאיומים על בריאות הים ניתן להפחית על ידי מעורבות הציבור. [https://www.teva.org.il/?CategoryID=11859]
 +
 +
בישראל קיים [[השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל|מחסור במים המתגבר עקב שינויי האקלים]] ולכן חשוב לחסוך בהם. כאשר אין חוף אנשים נוטים להשתמש בבריכות פרטיות, זה מבזבז מים וצריכים לחסוך אותם. כך לדוגמה בבריכה זולה, כזאת שמרכיבים אותה ולאחר השימוש מפרקים, באורח של 4 מטר, רוחב של 3 מטר ועומק של מטר אחד נכנסים 12 מטר קוב מים. מכיוון שהצריכה הממוצעת בישאל היא כ 100 מטר קוב לנפש בשנה, ובמשפחה יש 5 נפשות בממוצע, מספיק להשתמש בבריכה 10 פעמים בשנה כדי להגדיל את צריכת המים ביותר מ 20% - יותר מחמישית. אם המשפחה תשתמש בבריכה רק פעם בשבוע בממוצע - 52 פעמים, היא יותר מתכפיל את צריכת המים שלה.  בבריכה קבועה, ברוחב של 10 על 10 מטר ובעומק ממוצע של מטר אחד יכולים להכנס בקלות כ 100 מטר קוב מים ואז מספיק למלא אותה 5 פעמים בשנה כדי שהצריכה תוכפל!
    
==המאבק על גישה חופשית לחופים==
 
==המאבק על גישה חופשית לחופים==
4,291

עריכות