שינויים

נוספו 36 בתים ,  09:51, 2 בספטמבר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:     
===בגדים ושטיחים כמוצרי יוקרה===
 
===בגדים ושטיחים כמוצרי יוקרה===
{{הפניה לערך מורחב|תעשיית הבגדים}}
   
דוגמה נוספת לשינוי ביכולת של מוצרים לסמן עצמם כמוצרי יוקרה הם בגדים ושטיחים. בעבר בדים, בגדים ושטיחים היו תוצאה של מלאכת יד, שדרשה שעות עבודה רבות של הכנת החוטים, צביעתם, אריגה, תפירה טוויה וכו', ולכן מחירם היה גבוה מאד. משום כך רק העשירים יכלו להרשות לעצמם שטיח ארוג או כמות גדולה של בגדים.  
 
דוגמה נוספת לשינוי ביכולת של מוצרים לסמן עצמם כמוצרי יוקרה הם בגדים ושטיחים. בעבר בדים, בגדים ושטיחים היו תוצאה של מלאכת יד, שדרשה שעות עבודה רבות של הכנת החוטים, צביעתם, אריגה, תפירה טוויה וכו', ולכן מחירם היה גבוה מאד. משום כך רק העשירים יכלו להרשות לעצמם שטיח ארוג או כמות גדולה של בגדים.  
   שורה 35: שורה 34:     
==צריכת ראווה באופנה==
 
==צריכת ראווה באופנה==
 +
{{הפניה לערך מורחב|תעשיית הבגדים}}
 
===בגדים כסמל סטטוס עד למאה ה-20===
 
===בגדים כסמל סטטוס עד למאה ה-20===
אחד המושגים הראשונים שבהם השתמש ובלן לתיאור צריכת ראווה הוא אופנה. לפי ובלן מעמד הפנאי מייצר אופנה מסויימת כדי להתבלט מעל מעמדות אחרים, המעמדות האחרים מנסים לחקות את המעמד השליט וכאשר הם עושים זאת בהצלחה, המעמד השליט מייצר אופנה חדשה. דוגמה מוחשית של תהליך כזה הייתה באירופה מאז ימי הביניים, בה היו תקופות שבהן נאסר על אנשים ממעמדות נמוכים ללבוש בגדים של מעמדות עליונים. <ref name="shechter0614">[http://www.themarker.com/magazine/1.2337113# איזהו עשיר? שנולד כזה] אשר שכטר, דה מרקר, 12.06.2014 </ref>
+
אחד המושגים הראשונים שבהם השתמש ובלן לתיאור צריכת ראווה הוא [[אופנה]]. לפי ובלן מעמד הפנאי מייצר אופנה מסויימת כדי להתבלט מעל מעמדות אחרים, המעמדות האחרים מנסים לחקות את המעמד השליט וכאשר הם עושים זאת בהצלחה, המעמד השליט מייצר אופנה חדשה. דוגמה מוחשית של תהליך כזה הייתה באירופה מאז ימי הביניים, בה היו תקופות שבהן נאסר על אנשים ממעמדות נמוכים ללבוש בגדים של מעמדות עליונים. <ref name="shechter0614">[http://www.themarker.com/magazine/1.2337113# איזהו עשיר? שנולד כזה] אשר שכטר, דה מרקר, 12.06.2014 </ref>
   −
בתקופות לפני [[המהפכה התעשייתית]] ובחלקה של התקופה גם לאחריה, מחירם של בדים היה יקר מאד. כך שלרוב האנשים היו בגד אחד או שניים (במקרה הטוב - בגד אחד ליום-יום, והשני לשבת ולימי חג), כך שגם ללא איום חוקי או בטאבו חברתי, לבוש היה כלי אפקטיבי לאיתות על עושרו של אדם. אדם ממעמד נמוך לא היה יכול להרשות לעצמו לרכוש בגדים מורכבים ויקרים שהיו בידי האצולה. בהמשך, כדי לשמור על הבדלים בין מעמדות היה ניתן להשתמש בבדים יקרים יותר (לדוגמה קטיפה, משי) או בדוגמאות מורכבות. היבט זה של הבגדים כאות אמין למעמד חברתי הלך והתרופף במהלך המאה ה-20, בגלל שיחסית להכנסה הממוצעת, מחירם של הבדים והבגדים בכלל הלך וירד.  
+
בתקופות לפני [[המהפכה התעשייתית]] ובחלקה של התקופה גם לאחריה, מחירם של בדים היה יקר מאד. כך שלרוב האנשים היו בגד אחד או שניים (במקרה הטוב - בגד אחד ליום-יום, והשני לשבת ולימי-חג), כך שגם ללא איום חוקי או ב[[טאבו]] חברתי, לבוש היה כלי אפקטיבי לאיתות על עושרו של אדם. אדם ממעמד נמוך לא היה יכול להרשות לעצמו לרכוש בגדים מורכבים ויקרים שהיו בידי האצולה. בהמשך, כדי לשמור על הבדלים בין מעמדות היה ניתן להשתמש בבדים יקרים יותר (לדוגמה קטיפה, משי) או בדוגמאות מורכבות. היבט זה של הבגדים כאות אמין למעמד חברתי הלך והתרופף במהלך המאה ה-20, בגלל שיחסית להכנסה הממוצעת, מחירם של הבדים והבגדים בכלל הלך וירד.  
    
===הבדלי ביגוד בעבודה===
 
===הבדלי ביגוד בעבודה===
דוגמה בולטת לצריכת ראווה או צריכה מבדלת המעידה על מעמדות, היא "חליפת מנהלים" שהיא גם יקרה יותר, לעיתים בהירה וקשה לניקיון. בלבוש זה המנהל בקו ייצור תעשייתי אינו יכול לבצע בעצמו שום עבודה ללא סיכון של החליפה שלו, ולכן גם הוא וגם הפועלים שלו מבינים שהוא לא יכול לסייע להם לעבוד או לפתור בעיה טכנית במפעל אלא על ידי מתן עצות או הוראות לעובדים האחרים.  
+
דוגמה בולטת לצריכת ראווה או צריכה מבדלת המעידה על מעמדות, היא "חליפת מנהלים" שהיא גם יקרה יותר, לעיתים בהירה וקשה לניקיון. בלבוש זה המנהל בקו ייצור תעשייתי אינו יכול לבצע בעצמו שום עבודה ללא סיכון של החליפה שלו, ולכן גם הוא וגם הפועלים שלו מבינים שהוא לא יכול לסייע להם לעבוד או לפתור בעיה טכנית במפעל, אלא רק על ידי מתן עצות או הוראות לעובדים האחרים.  
    
===מותגי אופנה===
 
===מותגי אופנה===
דוגמה מודרנית בולטת לצריכת ראווה היא מותגים בכלל ומותגים של מעצבים מפורסמים בפרט. בעוד שבמותגים יש לפעמים פערים באיכות, במותגי איכות, קשה מאד להבדיל בין המותג המקורי לבין המותג המזוייף ויש תעשייה פורחת של "זיוף" מוצרי מותגים. הכלכלן [[דן אריאלי]] דן בספר [[האמת על באמת]] בתופעה של זיוף מותגים ובהשפעה שיש לצרכנים שרכשו מותגים כאלה  (או מוצרים מזוייפים) ובהשפעה שיש לכך על הנכונות שלהם לרמות.  
+
דוגמה מודרנית בולטת לצריכת ראווה היא [[מותגים]] בכלל ומותגים של מעצבים מפורסמים בפרט. בעוד שבמותגים יש לפעמים פערים באיכות, במותגי איכות, קשה מאד להבדיל בין המותג המקורי לבין המותג המזוייף ויש תעשייה פורחת של "זיוף" מוצרי מותגים. הכלכלן [[דן אריאלי]] דן בספר [[האמת על באמת]] בתופעה של זיוף מותגים ובהשפעה שיש לצרכנים שרכשו מותגים כאלה  (או מוצרים מזוייפים) ובהשפעה שיש לכך על הנכונות שלהם לרמות.  
    
===הכתבת אופנות מלמטה===
 
===הכתבת אופנות מלמטה===
ביקורת על המודל של ובלן בתחום האופנה, מציינת כי המודל שלו אינו אוניברסלי. במהלך המאה ה-20 היו מקרים שבהם אופנות הוכתבו לאו דווקא מלמעלה למטה, אלא להפך - מלמטה למעלה. כך לדוגמה מכנסי ג'ינס וחולצות טי, שהם פריטי לבוש זולים לייצור, קלים וזולים לתחזוקה ובעלי עמידות גבוהה, נכנסו כאופנה פופולרית. דבר דומה התרחש עם לבוש בגדים במאה ה-18 - לבוש פשוט שהגיע מאנגליה הכפרית שכלל  חולצה, וסט, מקטורן קצר (ז'אקט), ומכנסיים דחופים לתוך מגפיים לא גבוהים והתפשט ברחבי אירופה [http://bezalel.secured.co.il/zope/home/he/1126095346/1126096534-merzel]
+
ביקורת על המודל של ובלן בתחום האופנה, מציינת כי המודל שלו אינו אוניברסלי. במהלך המאה ה-20, היו מקרים שבהם אופנות הוכתבו לאו דווקא מלמעלה למטה, אלא להפך - מלמטה למעלה. כך לדוגמה מכנסי ג'ינס וחולצות טי, שהם פריטי לבוש זולים לייצור, קלים וזולים לתחזוקה ובעלי עמידות גבוהה, נכנסו כאופנה פופולרית. דבר דומה התרחש עם לבוש בגדים במאה ה-18 - לבוש פשוט שהגיע מאנגליה הכפרית שכלל  חולצה, וסט, מקטורן קצר (ז'אקט), ומכנסיים דחופים לתוך מגפיים לא גבוהים והתפשט ברחבי אירופה [http://bezalel.secured.co.il/zope/home/he/1126095346/1126096534-merzel]
   −
דבר זה נבע ממספר סיבות, מאז הוזלת הביגוד פריטי לבוש כלליים מהווים סיגנל פחות טוב לעושר כלכלי. ואולי גם מסיבות אחרות - בגלל שינויים ב[[מיתוס|מיתוסים]] חברתיים שהשתנו בחברה במהלך אמצע המאה ה-20 - מחברה מעמדית עם [[אי שוויון כלכלי]] גבוה שבה כולם מנסים להגיע לראש הפירמידה ולהיות מוכבדים, לחברה שמגדישה את השוויון, לפחות מן השפה לחוץ - ושבה גם אנשים מפורסמים מנסים למתג את עצמם כ"חלק מהחברה" - לדוגמה על ידי פרסומם בשמם הפרטי או על ידי לבוש פשוט. כדי להדגיש את זה שהם בעצם "חלק מהעם" ולא מעמד עליון נפרד. היבטים אלה מרמזים שהאינטרס של המעמד העליון לבדל את עצמו משאר החברה, אינו קבוע בהכרח. יש נסיבות שבהן בידול כזה נתפס כיותר לגיטימי, ונסיבות שבהן הוא נתפס כמזיק.  
+
דבר זה נבע ממספר סיבות, מאז הוזלת הביגוד פריטי לבוש כלליים מהווים סיגנל פחות טוב לעושר כלכלי. ואולי גם מסיבות אחרות - בגלל שינויים ב[[מיתוס|מיתוסים]] חברתיים שהשתנו בחברה במהלך אמצע המאה ה-20 - מחברה מעמדית עם [[אי שוויון כלכלי]] גבוה שבה כולם מנסים להגיע לראש הפירמידה ולהיות מכובדים, לחברה שמגדישה את [[שוויון|השוויון]], לפחות מן השפה לחוץ - ושבה גם אנשים מפורסמים מנסים למתג את עצמם כ"חלק מהחברה" - לדוגמה על ידי פרסומם בשמם הפרטי או על ידי לבוש פשוט. כדי להדגיש את זה שהם בעצם "חלק מהעם" ולא מעמד עליון נפרד. היבטים אלה מרמזים שהאינטרס של המעמד העליון לבדל את עצמו משאר החברה, אינו קבוע בהכרח. יש נסיבות שבהן בידול כזה נתפס כיותר לגיטימי, ונסיבות שבהן הוא נתפס כמזיק.  
    
===הכתבת אופנה על ידי נשים צעירות ויפות===
 
===הכתבת אופנה על ידי נשים צעירות ויפות===