שינויים

'''תעשיית הבגדים''' (Clothing industry) עוסקת בתעשיות ובמסחר לאורך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור חיים]] של בגדים, כולל תעשיית הטקסטיל (הפקת או גידול [[חומרי גלם]] כגון [[כותנה]], צמר, פרוות וסיבים סינטטטים), עבור ב[[תעשיית האופנה]] ומכירה סיטונאית וקמעונית של בגדים, שימוש בבגדים כולל [[כביסה]] ו[[ניקוי יבש]] ועד למכירה של בגדים מיד שנייה או [[מחזור בגדים]].  

'''תעשיית הבגדים''' (Clothing industry) עוסקת בתעשיות ובמסחר לאורך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור חיים]] של בגדים, כולל תעשיית הטקסטיל (הפקת או גידול [[חומרי גלם]] כגון [[כותנה]], צמר, פרוות וסיבים סינטטטים), עבור ב[[תעשיית האופנה]] ומכירה סיטונאית וקמעונית של בגדים, שימוש בבגדים כולל [[כביסה]] ו[[ניקוי יבש]] ועד למכירה של בגדים מיד שנייה או [[מחזור בגדים]].  

תעשיית הבגדים נחשבת לענף תעשייתי בעייתי שכן יש לו [[השפעות סביבתיות]] וחברתיות שונות כמו העסקת ילדים ונשים בתנאי עבודה קשים או מסוכנים, [[זיהום]] בגידול חומרי הגלם וייצור הבגדים, יצירת [[התיישנות מכוונת]] בעיקר על ידי מנגון של אופנה ושיווק מאסיבי וגרימה של בעיות פסולת. חלק מתעשיית הבגדים נוגע גם ל[[זכויות בעלי חיים|פגיעה בבעלי חיים]] כמו תעשיית הפרוות, תעשיות עור, מריטת נוצות ועוד. היבט נוסף הוא [[זיהום מים]] וצריכת מים עקב כביסה, וזיהום קשה יותר ופגיעה בעובדים עקב [[ניקוי יבש]]. בנוסף לכך [[תרבות הצריכה]] שמלווה לתעשיית האופנה משפיעה בצורות שונות על [[הדימוי העצמי]], דימוי גוף והזהות של אנשים ויש ביקורת עליה מכיוונים שונים - הדימוי של נשים וסוגיות פמינסטיות, האשמות בהחפצה, עידוד של אנרוקסיה ובעיות אכילה, ועוד. בעשורים האחרונים קיימת מגמה של [[גלובליזציה]] של תעשיות הבגדים כך שחלק גדול מהייצור של בגדים עבר מייצור מקומי למדינות בעלות שכר נמוך , דבר זה משפיע על היכולת להבטיח כי הבגדים נעשים בתנאי העסקה הוגנים וללא השפעות מזיקות לסביבה.  חלק מהביקות הוא מהכיוון של [[פשטות מרצון]] או [[כלכלכה בת קיימא]] שטוענים שבעצם רוב הבזבוז נוצר עקב [[צריכת-יתר]] ו[[התיישנות נתפסת]] כאשר הבגדים משמשים כ[[סמל סטטוס]] ולמעשה ניתן היה להלביש את תושבי העולם במחיר זול יותר ועם הרבה פחות צריכת משאבים. כדי לנסות להתמודד עם בעיות אלה קיימים פתרונות שונים כמו [[פשטות מרצון]], [[סחר הוגן]], [[ביגוד בר קיימא]], [[ביגוד טבעוני]] ו[[כביסה בת קיימא]].  

תעשיית הבגדים נחשבת לענף תעשייתי בעייתי שכן יש לו [[השפעות סביבתיות]] וחברתיות שונות כמו העסקת ילדים ונשים בתנאי עבודה קשים או מסוכנים, [[זיהום]] בגידול חומרי הגלם וייצור הבגדים, יצירת [[התיישנות מכוונת]] בעיקר על ידי מנגון של אופנה ושיווק מאסיבי וגרימה של בעיות פסולת. חלק מתעשיית הבגדים נוגע גם ל[[זכויות בעלי חיים|פגיעה בבעלי חיים]] כמו תעשיית הפרוות, תעשיות עור, מריטת נוצות ועוד. היבט נוסף הוא [[זיהום מים]] וצריכת מים עקב כביסה, וזיהום קשה יותר ופגיעה בעובדים עקב [[ניקוי יבש]]. בנוסף לכך [[תרבות הצריכה]] שמלווה לתעשיית האופנה משפיעה בצורות שונות על [[הדימוי העצמי]], דימוי גוף והזהות של אנשים ויש ביקורת עליה מכיוונים שונים - הדימוי של נשים וסוגיות פמינסטיות, האשמות בהחפצה, עידוד של אנרוקסיה ובעיות אכילה, ועוד. בעשורים האחרונים קיימת מגמה של [[גלובליזציה]] של תעשיות הבגדים כך שחלק גדול מהייצור של בגדים עבר מייצור מקומי למדינות בעלות שכר נמוך , דבר זה משפיע על היכולת להבטיח כי הבגדים נעשים בתנאי העסקה הוגנים וללא השפעות מזיקות לסביבה.  חלק מהביקות הוא מהכיוון של [[פשטות מרצון]] או [[כלכלה בת קיימא]] שטוענים שבעצם רוב הבזבוז נוצר עקב [[צריכת-יתר]] ו[[התיישנות נתפסת]] כאשר הבגדים משמשים כ[[סמל סטטוס]] ולמעשה ניתן היה להלביש את תושבי העולם במחיר זול יותר ועם הרבה פחות צריכת משאבים. כדי לנסות להתמודד עם בעיות אלה קיימים פתרונות שונים כמו [[פשטות מרצון]], [[סחר הוגן]], [[ביגוד בר קיימא]], [[ביגוד טבעוני]] ו[[כביסה בת קיימא]].  

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Clothing_industry תעשיית הבגדים]

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Clothing_industry תעשיית הבגדים] ויקיפדיה באנגלית

* אילנה לייזין, [http://www.zavit.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95/ מחזור החיים של הבגדים שלנו], [[זוויות]], 26 במרץ 2017  

* אילנה לייזין, [http://www.zavit.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95/ מחזור החיים של הבגדים שלנו], [[זוויות]], 26 במרץ 2017  

* [https://www.davar1.co.il/topic/%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%94/ תעשיית האופנה], תגית ב"[[דבר ראשון]".  

* [https://www.davar1.co.il/topic/%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%94/ תעשיית האופנה], תגית ב"[[דבר ראשון]".  

* [https://www.economist.com/the-economist-explains/2017/04/11/the-environmental-costs-of-creating-clothes The environmental costs of creating clothes], The Economist, Apr 11th 2017

* [https://www.economist.com/the-economist-explains/2017/04/11/the-environmental-costs-of-creating-clothes The environmental costs of creating clothes], The Economist, Apr 11th 2017

* PATSY PERRY, [https://www.independent.co.uk/life-style/fashion/environment-costs-fast-fashion-pollution-waste-sustainability-a8139386.html THE ENVIRONMENTAL COSTS OF FAST FASHION], The Independent, 8 January 2018

* PATSY PERRY, [https://www.independent.co.uk/life-style/fashion/environment-costs-fast-fashion-pollution-waste-sustainability-a8139386.html THE ENVIRONMENTAL COSTS OF FAST FASHION], The Independent, 8 January 2018

 

* נדן פלדמן, [https://www.themarker.com/magazine/1.5932604 סוף העונה של תעשיית האופנה], על איומים על תעשיית האופנה מצד מדפסות תלת מימד וטכנולוגיות חדשות, דה מרקר, 08.04.2018

* נדן פלדמן, [https://www.themarker.com/magazine/1.5932604 סוף העונה של תעשיית האופנה], על איומים על תעשיית האופנה מצד מדפסות תלת מימד וטכנולוגיות חדשות, דה מרקר, 08.04.2018

* [https://www.themarker.com/wallstreet/1.5862814 לבוא בטרנינג לעבודה: מותם של הבגדים] בלומברג, דה מרקר, 28.02.2018

* [https://www.themarker.com/wallstreet/1.5862814 לבוא בטרנינג לעבודה: מותם של הבגדים] בלומברג, דה מרקר, 28.02.2018