"אף פעם אין לחשוש מכך שיהיו יותר מדי אזרחים, משום שרק בני האדם הם המקור לעושר ולכוח", כתב ז'אן בודין בשנת 1577, וביטא חדות תפיסה ייחודית בתקופה שבה בילבלו לרוב בין עושרה של הממלכה לבין כמות הזהב שצבר המלך. עם זאת, החל מן המאה השמונה-עשרה, חזרו הכלכלנים הקלאסיים אל האינטואיציה של בודין והעמידו את בני האדם, את עבודתם ואת כישוריהם, בליבו של כל מחקר אודות "הטבע והסיבות של עושר העמים" (אם להשתמש בכותרת חיבורו המפורסם של אדם סמית מ-1776). | "אף פעם אין לחשוש מכך שיהיו יותר מדי אזרחים, משום שרק בני האדם הם המקור לעושר ולכוח", כתב ז'אן בודין בשנת 1577, וביטא חדות תפיסה ייחודית בתקופה שבה בילבלו לרוב בין עושרה של הממלכה לבין כמות הזהב שצבר המלך. עם זאת, החל מן המאה השמונה-עשרה, חזרו הכלכלנים הקלאסיים אל האינטואיציה של בודין והעמידו את בני האדם, את עבודתם ואת כישוריהם, בליבו של כל מחקר אודות "הטבע והסיבות של עושר העמים" (אם להשתמש בכותרת חיבורו המפורסם של אדם סמית מ-1776). |