שינויים

מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
*מאת: [[ז'אק ז'נראו]]
+
{{ז'אק ז'נראו:חוקי הכלכלה האמיתיים}}
*מתוך: [[חוקי הכלכלה האמיתיים]] , שפורסם בכתב העת 'חברה' ובאתר [http://www.yesod.net/yesod/archives/2004/09/_2.php יסוד].  
+
:מאת: [[ז'אק ז'נראו]]
*תרגום: עופר סיטבון  
+
:מתוך: [[חוקי הכלכלה האמיתיים]] , שפורסם בכתב העת 'חברה' ובאתר [http://www.yesod.net/yesod/archives/2004/09/_2.php יסוד].  
*עיבוד: יפתח גולדמן ועופר סיטבון
+
:תרגום: עופר סיטבון  
 +
:עיבוד: יפתח גולדמן ועופר סיטבון
    
הכל יודעים שעלייה באבטלה היא עניין מצער ושחידוש הצמיחה מהווה בשורה טובה, האם אין זה ברור באותה מידה שיש לברך על עודף במאזן המסחרי ולחשוש מפני התרחבות הגרעון התקציבי? העודף במאזן המסחרי (ההפרש בין היצוא ליבוא) נתפס כסימן לתחרותיות של המשק ברמה הבינלאומית, בעוד הגרעון התקציבי (הפער בין הכנסות המדינה והוצאותיה) נתפס כעדות לניהול גרוע. ואולם, לתפיסות אלו - שהפכו אט-אט לדוגמה של השיח הכביכול "תקין כלכלית" - אין שום ביסוס תיאורטי או אמפירי.
 
הכל יודעים שעלייה באבטלה היא עניין מצער ושחידוש הצמיחה מהווה בשורה טובה, האם אין זה ברור באותה מידה שיש לברך על עודף במאזן המסחרי ולחשוש מפני התרחבות הגרעון התקציבי? העודף במאזן המסחרי (ההפרש בין היצוא ליבוא) נתפס כסימן לתחרותיות של המשק ברמה הבינלאומית, בעוד הגרעון התקציבי (הפער בין הכנסות המדינה והוצאותיה) נתפס כעדות לניהול גרוע. ואולם, לתפיסות אלו - שהפכו אט-אט לדוגמה של השיח הכביכול "תקין כלכלית" - אין שום ביסוס תיאורטי או אמפירי.