47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''קונצנזוס מדעי''' הוא שלב בהפתחות של תאוריה מדעית, והוא חלק מהשיטה המדעית. קונצנזוס במד..."
'''קונצנזוס מדעי''' הוא שלב בהפתחות של תאוריה מדעית, והוא חלק מ[[השיטה המדעית]]. קונצנזוס במדע שונה מ[[קונצנזוס|קונצנזוס פוליטי]] שכן לא מתקיימת הצבעה. כשיש קונצנזוס מדעי המדענים פשוט מפסיקים להתווכח, משום שהעקביות של העדויות היא חזקה מידי ותאוריות אחרות לא מחזיקות מעמד.{{הערה|שם=skeptical|1=ראו הרחבה ב[https://skepticalscience.com/translation.php?a=17&l=21 האם קיים קונצנזוס מדעי באשר להתחממות הגלובלית]}} ייתכן כי יש מדענים שמחזיקים בעמדה שונה, דעת מיעוט, עוד עשרות או לפמעמים מאות שנים, אבל אם עבודות שלהם לא מפורסמות בירחונים מדעיים, ואם הם לא מצליחים לשכנע בעמדה שלהם מדענים אחרים, בעלי השכלה רלוונטית בתחום, אזי קיים קונצנזוס מדעי.
מדענים משנים את דעתם על בסיס עובדות, ניסויים חדשים ותאוריות חדשות, והקונצנזוס מופיע במשך הזמן. לא רק שהמדענים מפסיקים להתווכח, הם גם מתחילים להסתמך זה על עבודתו של זה. כל המדע תלוי על תהליך זה וכאשר מדען אחד מסתמך על עבודתו של מדען אחר, הוא מעריך את העבודה של האחרים באמצעות ציטוטים. {{הערה|שם=skeptical}}
המדע מגיע לקונצנזוס כאשר המדענים מפסיקים להתווכח. בתחילת התהליך יש שאלה חדשה או שיש ערעור על תאוריה קודמת - לדוגמה השאלה כדור הארץ מסתובב סביב השמש? בתחילת התהליך יתכנו דעות שונות והסברים שונים - לדוגמה השמש מסתובבת סביב כדור הארץ, קיומן של "ספרות" אשר גורמות לכאורה לתנועת הכוכבים לאחור, תנועה של כדור הארץ סביב השמש במעגלים ועוד. במשך תקופת מה, כל רעיון נבחן ונבחן מחדש – הפעולה המוכרת של [[השיטה המדעית]] – משום שכל מהמדענים יודעים שהיוקרה והתהילה הולכים לאלו שמצאו את התשובה הנכונה (וכל האחרים הופכים להערות שוליים בהיסטוריה של המדע). בדרך כלל כמעט כל התיאוריות יפלו הצידה במהלך תקופת המבחן משום שרק תיאוריה אחת תיתן את התשובות הנכונות ביותר, בלי להשאיר כל מיני פינות מתנדנדות שלא משתלבות בהסבר. תיאוריות גרועות הן בדרך כלל לא הדוקות כלומר הן מסבירות חלק מהדברים אבל מגיעות לתחזיות שלא מסתדרות עם חלק מהתצפיות האחרות. ואולם בסופו של דבר מגיעה תקופת הניסויים לסופה. לאט לאט ובהדרגה המיקוד עובר על חקירה צרה של הנתיבים שממשיכים להראות הגיוניים. הם עדיין ממשיכים להצטבר ובסופו של דבר, תיאוריה טובה תחשוף תשובות נוספות, או שתיתן תחזיות רבות עוצמה, שתחזקנה את התאוריה. {{הערה|שם=skeptical}}
==דוגמאות לקונצנזוס מדעי==
'''כדור הארץ סובב את השמש '''- לכוכבים יוחסה חשיבות אסטרלוגית ודתית שכן כביכול הם חזו את העתיד. דבר זה הקנה להם גם חשיבות פוליטית שכן חיזוי נפילה של מלך עלול היה לעודד מהפכה. מסיבות אלה ובגלל, הסיוע של כוכבים לניווט היתה חשיבות ליכולת לקבוע את מסלול הכוכבים. בתחילה חשבו רוב האנשים ורוב המלומדים כי השמש, הירח והכוכבים סובבים את כדור הארץ, וחלקם אף סברו כי כדור הארץ הוא מרכז היקום. המודל של תלמי אודות כוכבי הלכת הציב את כדור הארץ במרכז. המודל נשען על ההיגיון הפשוט שכדור הארץ נראה לנו יציב מאד והכל סובב סביבנו. השמש זזה מסביב לכדור הארץ, הכוכבים זזים מסביב לכדור הארץ גם הם אבל הם גם נמצאים בתוך מין ספרות או עיגולים, שמבצעים סיבוב כאשר הם מקיפים את כדור הארץ. ולכן מידי פעם נראה שהם זזים אחורה. מודל זה היה הגיוני מאד, הוא העניק תחזיות טובות למדי למיקום הכוכבים בשמיים - איפה הם יהיו ביום נתון. במיוחד תחזיות טובות מספיק לאמצעי המדידה שהיו בזמנו של תלמי ולשנים רבות לאחר מכן, מודל זה שנתמך על ידי הכנסייה הקתולית בימי הביניים, (מנימוקים תאולוגיים ולא בהכרח מדעיים) תקע את האסטרונומיה למשך כ-1,500 שנה.
התאוריה לפיה כדור הארץ מסתובב לא היתה ברורה מאליה וסבלה מקשיים שונים - לדוגמה אם כדור הארץ מסתובב עליו לנוע במהירות זוויתית של מאות קילומרטים בשעה - ואם דבר זה נכון מדוע אין רוח חזקה שמעיפה את כל הדברים? בשלב מסויים עלתה התאוריה של קופרניקוס, ותאוריה זו התחזקה עקב חישובים של יוהנס קפלר. קפלר הבין שכדור הארץ וכן כוכבי הלכת האחרים מסתובבים במסלולים אליפטיים (לא מעגליים) סביב השמש. התנועה של השמש בשמיים נובעת מכך שכדור הארץ סובב סביב ציר שעובר סמוך לקטבים. במשך הזמן התרבו העדויות לכך - בשנת 1610 גילה גלילאו גליליי ארבעה ירחים המקיפים את כוכב הלכת צדק, בעזרת ההמצאה החדשה באותה תקופה - הטלסקופ. גילוי זה נתן משנה תוקף למודל ההליוצנטרי והיווה הוכחה שתנועה שאינה סביב כדור הארץ היא בגדר האפשר. אייזיק ניוטון ניסח על בסיס התאוריה של קפלר את העקרונות שלו למכניקה -חוקי התנועה של ניוטון. כך התאוריה של קפלר התקבלה כקונצנוס מדעי. בהמשך נמצאו יישומים וראיות נוספות לתאוריה של קופרינקוס וקפלר - לדוגמה שילוחי חלליות לכוכבי לכת הצריכו חישוב מדוייק יותר של המסלולים שלהם. בנוסף חלליות ולווינים שנמצאים כיום מחוץ לכדור הארץ יכולים לצלם את הסיבוב שלו והם נאלצים להתחשב בו לשם צילום של עצמים או לשם חזרה לכדור הארץ.
'''חוקי התנועה של ניוטון''' חוקים אלה מצהירים לדוגמה שעצם שנע בלא חיכוך וללא שכוחות חיצוניים אחרים יפעלו עליו ינוע בקו ישר וישמור על אותה מהירות. תאוריה זו היתה מנוגדת לתאוריות קודמות לפיה עצם רוצה לעצור במקומו. התאוריה הזו נראתה הגיונית כאשר היא דנה בחפצים שפועלים עם חיכוך כמו כדור שנע על הרצפה או חץ שעף באוויר. התאוריה של ניוטון סיפקה חיזויים מדוייקים יותר - לדוגמה ניוטון חישב את מקדמי החיכוך של אוויר, ברזל, עץ וכדומה וכך ניתן היה לחשב מהירות ומסלולים של עצמים שונים (לדוגמה מסלולים של כדורי תותח, דבר שהיתה לו חשיבות צבאית), כך הפכה התאוריה של ניוטון לקונצונס בתוך זמן קצר. כיום כאשר ניתן לייצר ריק או להגיע לחלל ניתן לראות חיזוקים נוספים לתאוריה של ניוטון. בתחילת המאה ה-20 התברר כי התאוריה של ניוטון אינה מדוייקת - כאשר מתקרבים למהירויות גבוהות מאוד יש צורך בתיקון של התאוריה באמצעות תורת הייחסות של איינשטיין. עם זאת במהירויות קטנות וכאשר לא נדרש דיור גבוה, משתמשים בתאוריה הניוטונית לשם התקנים מכנאיים פשוטים יחסית כמו שעונים, מסילות, שיפועי כבישים ועוד יישומים הנדסיים רבים.
'''הטבלה המחזורית '''המדען הרוסי דימיטרי מנדלייב בנה את טבלת היסודות שלו, הוא לא רק התאים אותה לכל היסודות הקיימים בהצלחה, הוא חזה קיומם של יסודות שיופיעו בהמשך, והם אכן הופיעו.
''' התחממות כדור הארץ''' - כאשר השאלה נשאלת לראשונה בשנות ה-70 של המאה הא-20, – לדוגמה האם כדור הארץ מתחמם, מתקרר או נשאר באותה טמפרטורה, יהיו השערות רבות והסברים שונים. עם הזמן נחשלו התאוריות של התקררות כדור הארץ או תאוריות על כך שהטמפרוטורה היא יציבה ויותר ויותר מדענים וגופי מחקר החלו לתמוך בתאוריה של התחממות עולמית מעשה ידי אדם.
העבודה היוצרת את הבסיס למדע של שינויי האקלים, מצוטטת בתדירות גבוהה בידי מדענים רבים אחרים מתחום האקלים, דבר המדגים כי תיאוריה זו מקובלת ושניתן לסמוך עליה. באופן דומה לניבויים שצמחו מתוך התאוריה של מנדלייב או קפלר, גם התאוריה של התחממות עולמית סיפקה מספר תחזיות שהתבררו בהמשך כנכונות - בין היתר הקיום של תהליך ההתחממות עצמו (בניגוד לדעות של [[התקררות עולמית]], עולם ללא שינוי או שינוי מחזורי), תופעה של התחממות מהירה יותר של איזורי הקטבים ותופעה של התקררות החלק העליון של האטמוספירה בד בבד עם התחממות החלק התחתון שלה).
[[קטגוריה:מדע]]
מדענים משנים את דעתם על בסיס עובדות, ניסויים חדשים ותאוריות חדשות, והקונצנזוס מופיע במשך הזמן. לא רק שהמדענים מפסיקים להתווכח, הם גם מתחילים להסתמך זה על עבודתו של זה. כל המדע תלוי על תהליך זה וכאשר מדען אחד מסתמך על עבודתו של מדען אחר, הוא מעריך את העבודה של האחרים באמצעות ציטוטים. {{הערה|שם=skeptical}}
המדע מגיע לקונצנזוס כאשר המדענים מפסיקים להתווכח. בתחילת התהליך יש שאלה חדשה או שיש ערעור על תאוריה קודמת - לדוגמה השאלה כדור הארץ מסתובב סביב השמש? בתחילת התהליך יתכנו דעות שונות והסברים שונים - לדוגמה השמש מסתובבת סביב כדור הארץ, קיומן של "ספרות" אשר גורמות לכאורה לתנועת הכוכבים לאחור, תנועה של כדור הארץ סביב השמש במעגלים ועוד. במשך תקופת מה, כל רעיון נבחן ונבחן מחדש – הפעולה המוכרת של [[השיטה המדעית]] – משום שכל מהמדענים יודעים שהיוקרה והתהילה הולכים לאלו שמצאו את התשובה הנכונה (וכל האחרים הופכים להערות שוליים בהיסטוריה של המדע). בדרך כלל כמעט כל התיאוריות יפלו הצידה במהלך תקופת המבחן משום שרק תיאוריה אחת תיתן את התשובות הנכונות ביותר, בלי להשאיר כל מיני פינות מתנדנדות שלא משתלבות בהסבר. תיאוריות גרועות הן בדרך כלל לא הדוקות כלומר הן מסבירות חלק מהדברים אבל מגיעות לתחזיות שלא מסתדרות עם חלק מהתצפיות האחרות. ואולם בסופו של דבר מגיעה תקופת הניסויים לסופה. לאט לאט ובהדרגה המיקוד עובר על חקירה צרה של הנתיבים שממשיכים להראות הגיוניים. הם עדיין ממשיכים להצטבר ובסופו של דבר, תיאוריה טובה תחשוף תשובות נוספות, או שתיתן תחזיות רבות עוצמה, שתחזקנה את התאוריה. {{הערה|שם=skeptical}}
==דוגמאות לקונצנזוס מדעי==
'''כדור הארץ סובב את השמש '''- לכוכבים יוחסה חשיבות אסטרלוגית ודתית שכן כביכול הם חזו את העתיד. דבר זה הקנה להם גם חשיבות פוליטית שכן חיזוי נפילה של מלך עלול היה לעודד מהפכה. מסיבות אלה ובגלל, הסיוע של כוכבים לניווט היתה חשיבות ליכולת לקבוע את מסלול הכוכבים. בתחילה חשבו רוב האנשים ורוב המלומדים כי השמש, הירח והכוכבים סובבים את כדור הארץ, וחלקם אף סברו כי כדור הארץ הוא מרכז היקום. המודל של תלמי אודות כוכבי הלכת הציב את כדור הארץ במרכז. המודל נשען על ההיגיון הפשוט שכדור הארץ נראה לנו יציב מאד והכל סובב סביבנו. השמש זזה מסביב לכדור הארץ, הכוכבים זזים מסביב לכדור הארץ גם הם אבל הם גם נמצאים בתוך מין ספרות או עיגולים, שמבצעים סיבוב כאשר הם מקיפים את כדור הארץ. ולכן מידי פעם נראה שהם זזים אחורה. מודל זה היה הגיוני מאד, הוא העניק תחזיות טובות למדי למיקום הכוכבים בשמיים - איפה הם יהיו ביום נתון. במיוחד תחזיות טובות מספיק לאמצעי המדידה שהיו בזמנו של תלמי ולשנים רבות לאחר מכן, מודל זה שנתמך על ידי הכנסייה הקתולית בימי הביניים, (מנימוקים תאולוגיים ולא בהכרח מדעיים) תקע את האסטרונומיה למשך כ-1,500 שנה.
התאוריה לפיה כדור הארץ מסתובב לא היתה ברורה מאליה וסבלה מקשיים שונים - לדוגמה אם כדור הארץ מסתובב עליו לנוע במהירות זוויתית של מאות קילומרטים בשעה - ואם דבר זה נכון מדוע אין רוח חזקה שמעיפה את כל הדברים? בשלב מסויים עלתה התאוריה של קופרניקוס, ותאוריה זו התחזקה עקב חישובים של יוהנס קפלר. קפלר הבין שכדור הארץ וכן כוכבי הלכת האחרים מסתובבים במסלולים אליפטיים (לא מעגליים) סביב השמש. התנועה של השמש בשמיים נובעת מכך שכדור הארץ סובב סביב ציר שעובר סמוך לקטבים. במשך הזמן התרבו העדויות לכך - בשנת 1610 גילה גלילאו גליליי ארבעה ירחים המקיפים את כוכב הלכת צדק, בעזרת ההמצאה החדשה באותה תקופה - הטלסקופ. גילוי זה נתן משנה תוקף למודל ההליוצנטרי והיווה הוכחה שתנועה שאינה סביב כדור הארץ היא בגדר האפשר. אייזיק ניוטון ניסח על בסיס התאוריה של קפלר את העקרונות שלו למכניקה -חוקי התנועה של ניוטון. כך התאוריה של קפלר התקבלה כקונצנוס מדעי. בהמשך נמצאו יישומים וראיות נוספות לתאוריה של קופרינקוס וקפלר - לדוגמה שילוחי חלליות לכוכבי לכת הצריכו חישוב מדוייק יותר של המסלולים שלהם. בנוסף חלליות ולווינים שנמצאים כיום מחוץ לכדור הארץ יכולים לצלם את הסיבוב שלו והם נאלצים להתחשב בו לשם צילום של עצמים או לשם חזרה לכדור הארץ.
'''חוקי התנועה של ניוטון''' חוקים אלה מצהירים לדוגמה שעצם שנע בלא חיכוך וללא שכוחות חיצוניים אחרים יפעלו עליו ינוע בקו ישר וישמור על אותה מהירות. תאוריה זו היתה מנוגדת לתאוריות קודמות לפיה עצם רוצה לעצור במקומו. התאוריה הזו נראתה הגיונית כאשר היא דנה בחפצים שפועלים עם חיכוך כמו כדור שנע על הרצפה או חץ שעף באוויר. התאוריה של ניוטון סיפקה חיזויים מדוייקים יותר - לדוגמה ניוטון חישב את מקדמי החיכוך של אוויר, ברזל, עץ וכדומה וכך ניתן היה לחשב מהירות ומסלולים של עצמים שונים (לדוגמה מסלולים של כדורי תותח, דבר שהיתה לו חשיבות צבאית), כך הפכה התאוריה של ניוטון לקונצונס בתוך זמן קצר. כיום כאשר ניתן לייצר ריק או להגיע לחלל ניתן לראות חיזוקים נוספים לתאוריה של ניוטון. בתחילת המאה ה-20 התברר כי התאוריה של ניוטון אינה מדוייקת - כאשר מתקרבים למהירויות גבוהות מאוד יש צורך בתיקון של התאוריה באמצעות תורת הייחסות של איינשטיין. עם זאת במהירויות קטנות וכאשר לא נדרש דיור גבוה, משתמשים בתאוריה הניוטונית לשם התקנים מכנאיים פשוטים יחסית כמו שעונים, מסילות, שיפועי כבישים ועוד יישומים הנדסיים רבים.
'''הטבלה המחזורית '''המדען הרוסי דימיטרי מנדלייב בנה את טבלת היסודות שלו, הוא לא רק התאים אותה לכל היסודות הקיימים בהצלחה, הוא חזה קיומם של יסודות שיופיעו בהמשך, והם אכן הופיעו.
''' התחממות כדור הארץ''' - כאשר השאלה נשאלת לראשונה בשנות ה-70 של המאה הא-20, – לדוגמה האם כדור הארץ מתחמם, מתקרר או נשאר באותה טמפרטורה, יהיו השערות רבות והסברים שונים. עם הזמן נחשלו התאוריות של התקררות כדור הארץ או תאוריות על כך שהטמפרוטורה היא יציבה ויותר ויותר מדענים וגופי מחקר החלו לתמוך בתאוריה של התחממות עולמית מעשה ידי אדם.
העבודה היוצרת את הבסיס למדע של שינויי האקלים, מצוטטת בתדירות גבוהה בידי מדענים רבים אחרים מתחום האקלים, דבר המדגים כי תיאוריה זו מקובלת ושניתן לסמוך עליה. באופן דומה לניבויים שצמחו מתוך התאוריה של מנדלייב או קפלר, גם התאוריה של התחממות עולמית סיפקה מספר תחזיות שהתבררו בהמשך כנכונות - בין היתר הקיום של תהליך ההתחממות עצמו (בניגוד לדעות של [[התקררות עולמית]], עולם ללא שינוי או שינוי מחזורי), תופעה של התחממות מהירה יותר של איזורי הקטבים ותופעה של התקררות החלק העליון של האטמוספירה בד בבד עם התחממות החלק התחתון שלה).
[[קטגוריה:מדע]]