47,332
עריכות
שינויים
←בטיחות בדרכים
הולכי רגל נחשבים משתמשי דרך פגיעים, ושיעור היפגעותם ב[[תאונות דרכים]] גבוה בהשוואה לשיעור היפגעותם של משתמשי דרך אחרים.
הולכי רגל נחשבים משתמשי דרך פגיעים, ושיעור היפגעותם ב[[תאונות דרכים]] גבוה בהשוואה לשיעור היפגעותם של משתמשי דרך אחרים.
בשנת 2011 נהרגו בישראל 125 הולכי רגל ב[[בטיחות בדרכים|תאונות דרכים]], בדומה לשיעור ההרוגים בשנת 2010, ועם שיעור דומה של הרוגים שלא ירד מאז 2007. רוב הולכי הרגל ההרוגים (65%) נפגעו בתחום העירוני. 41% מהולכי הרגל שנהרגו לא חצו את הכביש כלל, אלא עמדו או הלכו בכביש, בשולי הכביש, על המדרכה או באי ההפרדה. שיעור זהה - 41% - חצו את הכביש שלא במעבר חצייה, ו-14% חצו במעבר חצייה.[http://rsa.gov.il/mishtamaheyderech/holcheiregel/Pages/default.aspx]
נכון לשנת 2016, שיעור הולכי הרגל שמתו בתאונות דרכים ב[[הולנד]] עומד 3 הולכי רגל ביחס למיליון תושבים, זהו השיעור הנמוך ביותר באירופה (יחד עם [[שוודיה]] ו[[נורבגיה]]). זהו שיעור נמוך פי 2 לעומת גרמניה, בלגיה, שוויץ בריטניה, ודנמרק, ושיעור נמוך פי 3 לעומת אוסטריה, צרפת, איטליה, ספרד וסלובניה, ופי 4-5 לעומת מדינות כמו צ'כיה, פולין, יוון, והונגריה. {{הערה|[https://ec.europa.eu/transport/road_safety/sites/roadsafety/files/mapcare_pedest_2016.pdf Road Deaths per Million Inhabitants,Pedestrians, 2016], European Commission, Statistics – accidents data }}
בשנת 2016 [[הולכי רגל בישראל|נהרגו בישראל 103 הולכי רגל]], כך ששיעור ההרוגים הולכי הרגל בישראל עומד על 12 הרוגים למיליון תושבים. מכאן ששיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל גבוה פי 4 לעומת הולנד. לו שיעור הולכי הרגל בישראל היה דומה לשיעורם בהולנד אבל הבטיחות היתה נותרת ללא שינוי, שיעור הנפגעים בקרב הולכי הרגל בישראל היה גבוה פי 8 לעומת הולנד. הולכי הרגל מהווים שליש מבין ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה בהולנד, בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]
רוב הולכי הרגל ההרוגים (65%) נפגעו בתחום העירוני. 41% מהולכי הרגל שנהרגו לא חצו את הכביש כלל, אלא עמדו או הלכו בכביש, בשולי הכביש, על המדרכה או באי ההפרדה. שיעור זהה - 41% - חצו את הכביש שלא במעבר חצייה, ו-14% חצו במעבר חצייה.[http://rsa.gov.il/mishtamaheyderech/holcheiregel/Pages/default.aspx]
אוכלוסיות פגיעות במיוחד כוללות ילדים (שמכירים פחות את כללי הבטיחות, מתקשים לאמוד את מהירות ומרחק המכונית ויש להם נראות נמוכה יותר)וקשישים (שמגיבים לאט יותר, שומעים ורואים פחות טוב, מתקשים יותר להגיע אל מעבר חצייה ובמקרה של תאונה הגוף שלהם פגיע יותר).
אוכלוסיות פגיעות במיוחד כוללות ילדים (שמכירים פחות את כללי הבטיחות, מתקשים לאמוד את מהירות ומרחק המכונית ויש להם נראות נמוכה יותר)וקשישים (שמגיבים לאט יותר, שומעים ורואים פחות טוב, מתקשים יותר להגיע אל מעבר חצייה ובמקרה של תאונה הגוף שלהם פגיע יותר).
לתכנון העירוני וסדרי העדיפויות בתחבורה יש השפעה מכרעת על בטיחותם של הולכי הרגל. בין היתר הדבר כולל קיצור מרחקי ההליכה על ידי [[עירוב שימושי קרקע]], ותכנון עירוני צפוף. מדרכות רחבות יותר ואכיפה נגד מכוניות החונות על המדרכה מונעות ירידה של הולכי הרגל אל הכביש.
לתכנון העירוני וסדרי העדיפויות בתחבורה יש השפעה מכרעת על בטיחותם של הולכי הרגל. בין היתר הדבר כולל קיצור מרחקי ההליכה על ידי [[עירוב שימושי קרקע]], ותכנון עירוני צפוף. מדרכות רחבות יותר ואכיפה נגד מכוניות החונות על המדרכה מונעות ירידה של הולכי הרגל אל הכביש.
מחקר משנת 2011 שבוצע על ידי חוקרים מ[[מונטריאול]] מצא כי תושבי שכונות [[עוני|עניות]] היו חשופים יותר לתאונות דרכים. הולכי רגל נפצעו בשיעור גדול פי 6, ו[[אופניים|רוכבי אופניים]] ואופנועים נפצעו בשיעור גדול פי 4 יחסית לתושבים משכונות עמידות. הסיבה לפי המחקר היא שבשכונות עוני עברו יותר עורקי תנועה ראשיים. בשכונות עניות כמות נפחי התנועה הייתה גדולה פי 2.4.[http://dc.streetsblog.org/2012/04/24/study-low-income-neighborhoods-much-more-likely-to-have-dangerous-roads/]
מחקר משנת 2011 שבוצע על ידי חוקרים מ[[מונטריאול]] מצא כי תושבי שכונות [[עוני|עניות]] היו חשופים יותר לתאונות דרכים. הולכי רגל נפצעו בשיעור גדול פי 6, ו[[אופניים|רוכבי אופניים]] ואופנועים נפצעו בשיעור גדול פי 4 יחסית לתושבים משכונות עמידות. הסיבה לפי המחקר היא שבשכונות עוני עברו יותר עורקי תנועה ראשיים. בשכונות עניות כמות נפחי התנועה הייתה גדולה פי 2.4.[http://dc.streetsblog.org/2012/04/24/study-low-income-neighborhoods-much-more-likely-to-have-dangerous-roads/]
הורדת מהירות התנועה של רכב ממונע בעיר מורידה הן את הסיכוי לתאונה והן את חומרת הפציעה והסיכוי למוות באופן דרסטי. לפי משרד התחבורה הבריטי, בתאונה בה מכונית שנוסעת במהירות של 64 קמ"ש פוגעת בהולך רגל, הסיכוי שלו למות הוא 85%. במהירות של-48 קמ"ש יש סיכוי של 45% שהולך הרגל ימות מהתאונה. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302]
הורדת מהירות התנועה של רכב ממונע בעיר מורידה בצורה דרסטית הן את הסיכוי לפגיעה בהולך רגל, והן את חומרת הפציעה והסיכוי למוות במקרה של התרחשות פגיעה בהולך הרגל. לפי משרד התחבורה הבריטי, בתאונה בה מכונית שנוסעת במהירות של 64 קמ"ש פוגעת בהולך רגל, הסיכוי שלו למות הוא 85%. במהירות של-48 קמ"ש יש סיכוי של 45% שהולך הרגל ימות מהתאונה. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302]
מסיבות אלו, מקודמים כיום בעולם (בעיקר באירופה) ובערים מסויימות בישראל איזורי [[מיתון תנועה]], שבהן מוגבלת מהירות התנועה ל-30 קמ"ש על ידי אמצעים פיזיים כמו "אוזניים" בתחילת הרחוב, מעברי חצייה מוגבהים, במפרים, כיכרות ועוד. כמו כן יש ערים רבות שמתחילות ליישם [[מדרחוב|מדרחובים]] ו[[איזורים ללא מכוניות]] כדי להגביר את בטיחות הולכי הרגל.
מסיבות אלו, מקודמים כיום בעולם (בעיקר באירופה) ובערים מסויימות בישראל [[איזורי מיתון תנועה]], שבהן מוגבלת מהירות התנועה ל-30 קמ"ש על ידי אמצעים פיזיים כמו "אוזניים" בתחילת הרחוב, מעברי חצייה מוגבהים, במפרים, כיכרות ועוד. כמו כן יש ערים רבות שמתחילות ליישם [[מדרחוב|מדרחובים]] ו[[איזורים ללא מכוניות]] כדי להגביר את בטיחות הולכי הרגל. צעד נוסף הוא [[מיתון תנועה]] ברחובות מסחריים ל-40 קמ"ש.
בישראל מוקדמת תשתית להפחתת תאונות דרכים של הולכי רגל, אך לפי מחקר מאת פרופ' דוד בלשה ואחרים יש צורך בשינוי מערכתי לשיפור בתשתיות להולכי הרגל ולמיתון תנועה כדי להביא לשינוי:
בישראל מוקדמת תשתית להפחתת תאונות דרכים של הולכי רגל, אך לפי מחקר מאת פרופ' דוד בלשה ואחרים יש צורך בשינוי מערכתי לשיפור בתשתיות להולכי הרגל ולמיתון תנועה כדי להביא לשינוי: