שורה 1: |
שורה 1: |
| {{הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית}} | | {{הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית}} |
− | {{בעבודה}}
| |
− | דיילי פרק 21 - סקאלה מקיימת
| |
| סיכם יונתן | | סיכם יונתן |
| | | |
שורה 29: |
שורה 27: |
| ==סחר במכסות== | | ==סחר במכסות== |
| סחר במכסות הינה שיטה המשיגה יעילות כלכלית גבוהה מאוד. בשיטה זו נקבעת '''כמות מקסימלית''' לזיהום (Quota) ולאחר מכן מחולקת בין שחקנים שיכולים לסחור בה. שיטה זו משמשת לשליטה בפליטות ה-So2 בארה"ב ([http://www.epa.gov/air/airtrends/sulfur.html מידע באתר הרשות האמריקנית להגנת הסביבה]). | | סחר במכסות הינה שיטה המשיגה יעילות כלכלית גבוהה מאוד. בשיטה זו נקבעת '''כמות מקסימלית''' לזיהום (Quota) ולאחר מכן מחולקת בין שחקנים שיכולים לסחור בה. שיטה זו משמשת לשליטה בפליטות ה-So2 בארה"ב ([http://www.epa.gov/air/airtrends/sulfur.html מידע באתר הרשות האמריקנית להגנת הסביבה]). |
− | ''' | + | '''כיצד קובעים את כמות הזיהום המותרת?''' מהבחינה הכלכלית, המכסה צריכה להיקבע היכן שעלות הפליטה השולית שווה לתועלת השולית. אולם יש לזכור את המידע החסר שברשותינו. בנוסף, עצם הקביעה של מגבלה תוביל לשינוי במחירים (ראה [[דיילי: פרק 19 זרמים בינלאומיים ומדיניות מאקרו כלכלית|פרק 19]]). |
− | כיצד קובעים את כמות הזיהום המותרת?''' מהבחינה הכלכלית, המכסה צריכה להיקבע היכן שעלות הפליטה השולית שווה לתועלת השולית. אולם יש לזכור את המידע החסר שברשותינו. בנוסף, עצם הקביעה של מגבלה תוביל לשינוי במחירים (ראה [[דיילי: פרק 19 זרמים בינלאומיים ומדיניות מאקרו כלכלית|פרק 19]]). | |
| | | |
| במקרה של משאבים מתחדשים, יש להתייחס הן לקרן והן לשירות אותו המשאב מספק. כיום הנטייה היא לקבוע את הגבול לפי חישובי הזרם של המאגר, כלומר גבול אשר מאפשר לאוכלוסיה להשתמר. אולם יש להתחשב גם בשירות אותו מספק המשאב המתחדש, מה שצפוי להוביל לרצון לשמר אוכלוסיה גדולה יותר. כמו כן יש לעצב את המערכת כך שיהיו בה חוצצים אשר מאפשרים לה לספוג זעזועים. | | במקרה של משאבים מתחדשים, יש להתייחס הן לקרן והן לשירות אותו המשאב מספק. כיום הנטייה היא לקבוע את הגבול לפי חישובי הזרם של המאגר, כלומר גבול אשר מאפשר לאוכלוסיה להשתמר. אולם יש להתחשב גם בשירות אותו מספק המשאב המתחדש, מה שצפוי להוביל לרצון לשמר אוכלוסיה גדולה יותר. כמו כן יש לעצב את המערכת כך שיהיו בה חוצצים אשר מאפשרים לה לספוג זעזועים. |
| | | |
− | לאחר שהמכסה נקבעת היא מתחלקת בין השחקנים. השאלה המרכזית היא '''כיצד לחלק את המכסות?''' ניתן להכניס שיקולים חברתיים, כלכליים ואחרים. מכסות המחולקות לתקופה קצובה מאפשרות לפירמות את הוודאות הכלכלית הגובהה ביותר, ולכן מאפשרות יעילות כלכלית. לאחר שהמכסות מחולקות החברות יכולות לסחור בהן. השוק ידאג לחלוקה יעילה של המכסות בין הצרכנים שונים שלהן - מי שצריך את המכסה הכי הרבה ישלם את המחיר הגבוה ביותר. חלוקת המכסות יוצרת שינוי בזכויות הקניין. | + | לאחר שהמכסה נקבעת היא מתחלקת בין השחקנים. השאלה המרכזית היא '''כיצד לחלק את המכסות?''' ניתן להכניס שיקולים חברתיים, כלכליים ואחרים. מכסות המחולקות לתקופה קצובה מאפשרות לפירמות את הוודאות הכלכלית הגובהה ביותר, ולכן מאפשרות יעילות כלכלית. לאחר שהמכסות מחולקות החברות יכולות לסחור בהן. השוק ידאג לחלוקה יעילה של המכסות בין הצרכנים שונים שלהן - מי שצריך את המכסה הכי הרבה ישלם את המחיר הגבוה ביותר. חלוקת המכסות יוצרת שינוי בזכויות הקניין, אך משאיר את ההשפעה בידי "בעל המאה". |
| | | |
| + | מכסות גם הן סובלות מהבעיה של חוסר מוטיבציה להפחית את הזיהום מתחת לרף שנקבע. אולם, שחקנים המעוניינים בהפחתה נוספת של הזיהום יכולים לקנות מכסות ולא לנצל אותם. כך יכולה לעשות גם הממשלה. |
| + | |
| + | ==ראו גם== |
| + | *[[רעיונות מפגישת הפורום ב-30.06.07]] |
| [[קטגוריה:הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית]] | | [[קטגוריה:הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית]] |
| + | [[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]] |
| + | [[קטגוריה:פתרונות]] |