שורה 10: |
שורה 10: |
| ===האמצעים=== | | ===האמצעים=== |
| | | |
− | * הכלכלה האנושית תלויה לחלוטין באספקת הטבע, איכות ניצול המשאבים נמדדת במידת היעילות בה אנו רותמים את חומרי הגלם ומקורות האנרגיה לצרכינו (החוק השני של [[תרמודינמיקה]]).
| + | :1. הכלכלה האנושית תלויה לחלוטין באספקת הטבע, איכות ניצול המשאבים נמדדת במידת היעילות בה אנו רותמים את חומרי הגלם ומקורות האנרגיה לצרכינו (החוק השני של [[תרמודינמיקה]]). |
− | *ידע טכנולוגי הנצבר עוזר לנו להשתמש בחוקי האנטרופיה ביעילות רבה יותר, אך בשום פנים ואופן אנו עוזר לנו לשנות את כיוון הזרימה האנרגטית (מגבוה לנמוך).
| + | :2. ידע טכנולוגי הנצבר עוזר לנו להשתמש בחוקי האנטרופיה ביעילות רבה יותר, אך בשום פנים ואופן אנו עוזר לנו לשנות את כיוון הזרימה האנרגטית (מגבוה לנמוך). |
− | *אנרגיה יכולה להיות ממוחזרת על ידי השקעת אנרגיה נוספת ולעולם לא תהיה רווחית ללא קשר לעלות (האמצעים למחזור הם מכונות שאף הם זקוקות לאנרגיה, תחזוקה וכו').
| + | :3. אנרגיה יכולה להיות ממוחזרת על ידי השקעת אנרגיה נוספת ולעולם לא תהיה רווחית ללא קשר לעלות (האמצעים למחזור הם מכונות שאף הם זקוקות לאנרגיה, תחזוקה וכו'). |
− | * השאיפה לאנטרופיה נמוכה : יחסי אנרגיה-חומר יעילים מגבירה את היכולת להקטין כמות החומר שהולך לאיבוד במהלך התהליך ניצול המשאב, אולם אנו יכולים לקבל רק כמות נתונה של אנרגיה מגוש פחם, איננו יכולים לשרוף את אותו גוש פחם פעמיים ויתרת האפר והחום הבלתי מנוצל יגיעו בסופו של תהליך אל בורות שופכין של הטבע.
| + | :4. השאיפה לאנטרופיה נמוכה : יחסי אנרגיה-חומר יעילים מגבירה את היכולת להקטין כמות החומר שהולך לאיבוד במהלך התהליך ניצול המשאב, אולם אנו יכולים לקבל רק כמות נתונה של אנרגיה מגוש פחם, איננו יכולים לשרוף את אותו גוש פחם פעמיים ויתרת האפר והחום הבלתי מנוצל יגיעו בסופו של תהליך אל בורות שופכין של הטבע. |
− | *זה הוא איננו עניין בלעדי של אנרגיה-חומר אלא גם תופעות הלוואי הכרוכות בכך כגון זיהום. תהליך יעיל יותר של ניצול החומר ישרת מטרה כפולה – הפחתת הזיהום וכן רמת ניצולת אנרגטית גבוה יותר.
| + | :5. זה הוא איננו עניין בלעדי של אנרגיה-חומר אלא גם תופעות הלוואי הכרוכות בכך כגון זיהום. תהליך יעיל יותר של ניצול החומר ישרת מטרה כפולה – הפחתת הזיהום וכן רמת ניצולת אנרגטית גבוה יותר. |
− | *התדלדלות המשאבים הפיזיים של כדור הארץ וההבנה שידע הוא משאב בעל חשיבות לא פחותה, צריך להובילנו במהלך שאיפתנו להשגת מטרותינו.
| + | :6. התדלדלות המשאבים הפיזיים של כדור הארץ וההבנה שידע הוא משאב בעל חשיבות לא פחותה, צריך להובילנו במהלך שאיפתנו להשגת מטרותינו. |
− | *ידע הנצבר לאורך השנים ומשמשנו להתמודדות בחיי היום יום, אם ברמה האישית או בהסתכלות אל דורת העתיד.ידע יכול למצוא את דרכו בשני דרכים אם להילמד באופן אקטיבי וגם להילמד בכל דור ודור. הוא גם יכול להיזנח ולהישכח, לעיתים חלק מן הידע הולך לאיבוד במהלך נתיב הפצתו.
| + | :7. ידע הנצבר לאורך השנים ומשמשנו להתמודדות בחיי היום יום, אם ברמה האישית או בהסתכלות אל דורת העתיד.ידע יכול למצוא את דרכו בשני דרכים אם להילמד באופן אקטיבי וגם להילמד בכל דור ודור. הוא גם יכול להיזנח ולהישכח, לעיתים חלק מן הידע הולך לאיבוד במהלך נתיב הפצתו. |
− | *זו היא בורות להניח שדורות העתיד ידעו יותר מן הדורות שקדמו לכן – כל דור שנולד מתחיל מנקודת אפס ועליו לצבור ידע במלך שנות חייו.
| + | :8. זו היא בורות להניח שדורות העתיד ידעו יותר מן הדורות שקדמו לכן – כל דור שנולד מתחיל מנקודת אפס ועליו לצבור ידע במלך שנות חייו. |
− | *פסולת הינה משאב חשוב מאין כמוהו אולם טרם למדנו לנצלו במידה הראויה.
| + | :9. פסולת הינה משאב חשוב מאין כמוהו אולם טרם למדנו לנצלו במידה הראויה. |
− | *בעידן הנשען על ידע כמשאב, חשיבותו של הפצת ידע כמעט זהה לחשיבותו של חלוקה הוגנת של הון, אם בין אישית ואם בין דורית ( כל פי רוב ידע מופץ בעזרת מחשבים המרמז על רמת הכנסה מינימאלית).
| + | :10. בעידן הנשען על ידע כמשאב, חשיבותו של הפצת ידע כמעט זהה לחשיבותו של חלוקה הוגנת של הון, אם בין אישית ואם בין דורית ( כל פי רוב ידע מופץ בעזרת מחשבים המרמז על רמת הכנסה מינימאלית). |
| | | |
| ===המטרה=== | | ===המטרה=== |