שינויים

נשק בארצות הברית (הצגת מקור)

גרסה מ־14:51, 1 באוגוסט 2018

הוסרו 15 בתים , 14:51, 1 באוגוסט 2018

מ

אין תקציר עריכה

שורה 11: שורה 11:

תעשיית הנשק בארצות הברית גדלה עם השנים במונחים של מכירות. בשנת 2014 תעשייה זו מכרה 4.2 מיליון כלי ירייה, ובשנת 2015 כמות זו גדלה ל 8.9 מיליון כלי ירייה. במונחים של מספר מועסקים תעשיית הנשק היא היא קטנה יחסית. דו"ח של תעשיית הנשק עצמה, טוען שהיא תומכת ב-141 אלף משרות - שהם פחות מ-0.1 אחוז מבין המועסקים בארצות הברית. {{הערה|שם=economist2017|[https://www.economist.com/blogs/democracyinamerica/2017/11/small-group-committed-citizens-0 The outsize influence of the gun lobby],האקונומיסט, Nov 28th 2017}}

−

מחקר של Victoria Smith ועמיתים אחרים מאוניברסיטת בוסטון שהתפרסם בשנת 2017 מצא כי [[אוליגופול|מספר קטן של חברות]] שולט בשוק הנשק. מעל מחצית מבין 4.4 מיליון האקדחים שיוצרו לשם שימוש בארצות הברית עצמה בשנת 2015 יוצרו על ידי שתי חברות נשק Sturm Ruger ו-Smith & Wesson. מבין 3.7 הרובים שיוצרו בשנה זו למכירה בארצות הברית כמחצית יוצרו על ידי שלוש חברות נשק: Remington, Sturm Ruger, ו-Savage Arms.{{הערה|שם=economist2017}}

+

מחקר של Victoria Smith ועמיתים אחרים מאוניברסיטת בוסטון שהתפרסם בשנת 2017 מצא כי [[אוליגופול|מספר קטן של חברות]] שולט בשוק הנשק. מעל מחצית מבין 4.4 מיליון האקדחים שיוצרו לשם שימוש בארצות הברית עצמה בשנת 2015 יוצרו על ידי שתי חברות נשק Sturm Ruger ו-Smith & Wesson. מבין 3.7 הרובים שיוצרו בשנה זו למכירה בארצות הברית כמחצית יוצרו על ידי שלוש חברות נשק: Remington, Sturm Ruger, ו-Savage Arms.{{הערה|שם=economist2017}}

===תפוצה של נשק חם בארצות הברית===

−

בארצות הברית יש כמות נשקים גבוהה ~~מאד~~ ביחס למדינות מערביות אחרות. הכמות המדוייקת של נשקים בארצות הברית אינה ידועה (התעשייה הצליחה להטיל מגבלות על מחקרים הנוגעים לנשק בארצות הברית- ראו בהמשך). הערכות של כמות הנשק החם שיש בידי האוכלוסייה בארצות הברית (לא כולל נשק בידי הצבא והמשטרה) נעה בין 270 מיליון נשקים לבין 310 מיליון נשקים - כמעט כלי נשק חם לכל גבר אשה או ילד. עם זאת רק מיעוט מבין הבתים בארצות הברית מחזיקים נשק - סקר של מכון PEW בשנת 2013 מצא כי ב-37% ממשקי הבית בארצות הברית יש לפחות נשק אחד - 24% מהמשיבים אמרו שיש להם אקדח או רובה, 13% מהמשיבים אמרו כי מישהו אחר במשק הבית שלהם מחזיק כלי נשק חם. {{הערה|שם=pew2013}} סקר של מכון PEW משנת 2017 מצא כי 42% מהתושבים גרים במשק בית שיש בו נשק חם. 30% מתוך התושבים הבוגרים בארצות הברית אומרים שיש להם נשק, עוד כ-11% לא מחזיקים בנשק בעצמם אבל חיים עם אדם שמחזיק נשק. כ-36% מבין התושבים שאומרים שאין להם אקדח, אומרים שהם עשויים להיות פתוחים לרעיון של קניית אקדח בעתיד. 33% מהמבוגרים אומרים שהם לא מחזיקים אקדח או רובה ולא יכולים לראות את עצמם מחזיקים אקדח מתישהו בעתיד. {{הערה|שם=pew2017|[http://www.pewsocialtrends.org/2017/06/22/americas-complex-relationship-with-guns/ America’s Complex Relationship With Guns], An in-depth look at the attitudes and experiences of U.S. adults, Pew Research Center, JUNE 22, 2017}}

+

בארצות הברית יש כמות נשקים גבוהה מאוד ביחס למדינות מערביות אחרות. הכמות המדוייקת של נשקים בארצות הברית אינה ידועה (התעשייה הצליחה להטיל מגבלות על מחקרים הנוגעים לנשק בארצות הברית- ראו בהמשך). הערכות של כמות הנשק החם שיש בידי האוכלוסייה בארצות הברית (לא כולל נשק בידי הצבא והמשטרה) נעה בין 270 מיליון נשקים לבין 310 מיליון נשקים - כמעט כלי נשק חם לכל גבר אשה או ילד. עם זאת רק מיעוט מבין הבתים בארצות הברית מחזיקים נשק - סקר של מכון PEW בשנת 2013 מצא כי ב-37% ממשקי הבית בארצות הברית יש לפחות נשק אחד - 24% מהמשיבים אמרו שיש להם אקדח או רובה, 13% מהמשיבים אמרו כי מישהו אחר במשק הבית שלהם מחזיק כלי נשק חם. {{הערה|שם=pew2013}} סקר של מכון PEW משנת 2017 מצא כי 42% מהתושבים גרים במשק בית שיש בו נשק חם. 30% מתוך התושבים הבוגרים בארצות הברית אומרים שיש להם נשק, עוד כ-11% לא מחזיקים בנשק בעצמם אבל חיים עם אדם שמחזיק נשק. כ-36% מבין התושבים שאומרים שאין להם אקדח, אומרים שהם עשויים להיות פתוחים לרעיון של קניית אקדח בעתיד. 33% מהמבוגרים אומרים שהם לא מחזיקים אקדח או רובה ולא יכולים לראות את עצמם מחזיקים אקדח מתישהו בעתיד. {{הערה|שם=pew2017|[http://www.pewsocialtrends.org/2017/06/22/americas-complex-relationship-with-guns/ America’s Complex Relationship With Guns], An in-depth look at the attitudes and experiences of U.S. adults, Pew Research Center, JUNE 22, 2017}}

הפער בין כמות הנשקים לבין זה שפחות מ-40% ממשקי הבית יש נשק מוסבר בכך שחלק מבעלי הרובים מחזיקים מלאי גדול של כלי נשק. בסקר משנת 2017 נמצא כי מבין המחזיקים בכלי נשק חם, כשליש מחזיקים כלי ירייה אחד, שליש מחזיקים 2-4 רובים והשליש הנותר מחזיקים 5 רובים או יותר. {{הערה|שם=pew2017}} סקר לאומי של כלי נשק שבוצע בידי Deborah Azreal מאוניברסיטת הארווארד מצאי כי 14% מבין בעלי הנשקים מחזיקים כ-50% מבין כלי הנשק. בגלל שכמות המחזיקים בכלי נשק מוערכת בכשליש עד רבע מבין האוכלוסייה, פרוש הדבר הוא כי כ-3%-4% מתוך האוכלוסייה המבוגרת בארצות הברית מחזיקים כמחצית מתוך כ-270 מיליון כלי ירייה. {{הערה|שם=economist2017}}

שורה 24: שורה 24:

כמעט שני שליש מהתושבים בארצות הברית חיו בשלב כלשהו של חייהם בבית שהיה בו נשק חם. 48% מהתושבים גדלו בבית שהיה בו נשק חם. כ-70% מהתושבים הבוגרים בארצות הברית ירו באקדח או רובה בשלב כלשהו בחייהם. דבר זה כולל 55% מתוך התושבים שאין להם נשק. {{הערה|שם=pew2017}}

−

תומכים של החזקת נשק קל טוענים לפעמים כי יש מדינות מערביות שבהן יש תפוצה גבוהה של נשקים - כמו ישראל או שווייץ וטוענים כי דבר זה מצביע על חוסר קשר בין החזקת נשק לבין מקרי היפגעות מנשק. אולם בשתי המדינות הללו החזקת נשקים מבוצעת בעיקר על ידי חיילים לצרכים צבאיים. אין אפשרות קלה לקנות אקדחים או רובים כשהמטרה היא מניעת פשיעה, הגישה לנשק היא קשה יחסית, ואין נשיאה של הנשק כ"זכות חוקתית". נשק בידי חיילים בישראל מוגבל בעיקר לחיילים קרביים (שהם קבוצה קטנה יחסית מתוך כלל החיילים) או קצינים, ואילו חיילי מילואים או חיילים בסדיר שאינם קרביים אינם נושאים נשק, מלבד נשק זה עד לשנים האחרונות המדינה הגבילה את החזקת הנשקים בידי אזרחים. ~~בשוויץ~~ יש לתושבים נשק אבל הוא מאופסן לשם שימוש צבאי בשעת חירום ואין עידוד של נשיאת נשק בגלוי או החזקת נשק לשם צרכים אחרים, אין גישה קלה של האזרחים לנשק. כמו כן הן ~~בשוויץ~~ והן בישראל יש שיעור גבוה יחסית של מקרי מוות מירי ביחס למדינות מערביות אחרות.

+

תומכים של החזקת נשק קל טוענים לפעמים כי יש מדינות מערביות שבהן יש תפוצה גבוהה של נשקים - כמו ישראל או שווייץ וטוענים כי דבר זה מצביע על חוסר קשר בין החזקת נשק לבין מקרי היפגעות מנשק. אולם בשתי המדינות הללו החזקת נשקים מבוצעת בעיקר על ידי חיילים לצרכים צבאיים. אין אפשרות קלה לקנות אקדחים או רובים כשהמטרה היא מניעת פשיעה, הגישה לנשק היא קשה יחסית, ואין נשיאה של הנשק כ"זכות חוקתית". נשק בידי חיילים בישראל מוגבל בעיקר לחיילים קרביים (שהם קבוצה קטנה יחסית מתוך כלל החיילים) או קצינים, ואילו חיילי מילואים או חיילים בסדיר שאינם קרביים אינם נושאים נשק, מלבד נשק זה עד לשנים האחרונות המדינה הגבילה את החזקת הנשקים בידי אזרחים. בשווייץ יש לתושבים נשק אבל הוא מאופסן לשם שימוש צבאי בשעת חירום ואין עידוד של נשיאת נשק בגלוי או החזקת נשק לשם צרכים אחרים, אין גישה קלה של האזרחים לנשק. כמו כן הן בשווייץ והן בישראל יש שיעור גבוה יחסית של מקרי מוות מירי ביחס למדינות מערביות אחרות.

==השפעות של נשק חם בארצות הברית==

===הרוגים מנשק חם בארצות הברית===

−

[[קובץ:מקרי מוות מנשק חם.PNG|300px|ממוזער| כמות מקרי המוות עקב נשק חם בשנה, ביחס לאוכלוסייה של 100 אלף איש, נכון לשנת 2003. בארה"ב הנתון גבוה פי 7 ביחס למדינות עשירות אחרות. קיימים הפרשים של מאות אחוזים בין ארה"ב למדינות מערביות אחרות ביחס לכל סוגי ההרג בנשק חם - רצח, התאבדות ותאונות]]

+

[[קובץ:מקרי מוות מנשק חם.PNG|300px|ממוזער| כמות מקרי המוות עקב נשק חם בשנה, ביחס לאוכלוסייה של 100 אלף איש, נכון לשנת 2003. בארה"ב הנתון גבוה פי 7 ביחס למדינות עשירות אחרות. קיימים הפרשים של מאות אחוזים בין ארה"ב למדינות מערביות אחרות ביחס לכל סוגי ההרג בנשק חם - רצח, התאבדות ותאונות.]]

−

בשנת 2014 מתו בארצות הברית כ-34 אלף אנשים מנשק חם. {{הערה|שם=economist2017}} בשנת 2015 מתו 33,594 בני אדם בארצות הברית מנשק חם, כמעט אותה כמות כמו כמות התמותה מתאונות. באותה שנה נפצעו מנשקים בארצות הברית 85 אלף בני אדם, כולל כמעט 10,000 ילדים. [http://theconversation.com/why-is-there-so-little-research-on-guns-in-the-us-6-questions-answered-92163]

+

בשנת 2014 מתו בארצות הברית כ-34 אלף אנשים מנשק חם. {{הערה|שם=economist2017}} בשנת 2015 מתו 33,594 בני אדם בארצות הברית מנשק חם, כמעט אותה כמות כמו כמות התמותה מתאונות. באותה שנה נפצעו מנשקים בארצות הברית 85 אלף בני אדם, כולל כמעט 10,000 ילדים. [http://theconversation.com/why-is-there-so-little-research-on-guns-in-the-us-6-questions-answered-92163]

בשנת 2011 מתו בארצות הברית 31 אלף בני אדם עקב נשק חם, כלומר כ-90 אנשים בממוצע בכל יום. מקרי המוות האלו נחלקו לכ-19 אלף (62%) מקרי רצח, 11 אלף (36%) התאבדויות, ו-600 תאונות (2%). מקרי מוות כתוצאה מנשק חם היו אחת מעשר סיבות המוות המובילות בארצות הברית.[http://library.med.utah.edu/WebPath/TUTORIAL/GUNS/GUNSTAT.html]<ref name="Richardson2011"/>

−

בשנת 2004, מתו בארצות הברית 81 אנשים בממוצע בכל יום עקב ירי מנשק חם, סה"כ 29,569 בני אדם, לפי מדידה של המרכזים לבקרה ומניעת מחלות CDC. עוד 64,389 בני אדם נפצעו מנשק חם. כ-176 אנשים ביום בממוצע - יותר מפי 2 מכמות מקרי המוות. מקרי הרצח נפוצים יותר אצל שחורים וצעירים ומקרי ההתאבדות בנשק נפוצים יותר בקרב לבנים מבוגרים. ניתן לחלק את 81 מקרי המוות של הממוצע היומי לפי סיבות הירי ולפי גיל הקורבן:

+

בשנת 2004, מתו בארצות הברית 81 אנשים בממוצע בכל יום עקב ירי מנשק חם, סה"כ 29,569 בני אדם, לפי מדידה של המרכזים לבקרה ומניעת מחלות CDC. עוד 64,389 בני אדם נפצעו מנשק חם. כ-176 אנשים ביום בממוצע - יותר מפי 2 מכמות מקרי המוות. מקרי הרצח נפוצים יותר אצל שחורים וצעירים ומקרי ההתאבדות בנשק נפוצים יותר בקרב לבנים מבוגרים. ניתן לחלק את 81 מקרי המוות של הממוצע היומי לפי סיבות הירי ולפי גיל הקורבן:

{{הערה|Bill Marsh, [http://graphics8.nytimes.com/images/2007/04/21/weekinreview/0422marsh.1270.1060.jpg An Accounting of Daily Gun Deaths], New York Times}}

שורה 65: שורה 65:

[[קובץ:מקרי מוות מנשק חם 40 מדינות מובילות.PNG|350px|ממוזער|כמות מקרי המוות עקב נשק חם בשנה, ביחס לאוכלוסייה של 100 אלף איש ב-40 המדינות המובילות בעולם בשכיחות המוות מנשק חם. הנתונים נכונים לשנים 2011-2013 במדינות מערביות, בחלק מהמדינות העניות הנתונים פחות אמינים ופחות מעודכנים]]

−

בהשוואה בין-לאומית, ארצות הברית נמצאת במקום גבוה יחסית של כמות ההרוגים מנשק חם. השוואה כזו לא כוללת חלק מהמדינות שבהן מתקיימת מלחמה או מלחמת אזרחים כמו תימן, סוריה, עיראק או חלק ממדינות אפריקה. מבין המדינות שבהן בוצעו מדידות, יש כמות גבוהה של הרוגים מנשק חם במדינות דרום אמריקה ומרכז אמריקה כמו הונדורס, ברזיל, קולומביה ומקסיקו שגם בהן יש תפוצה גבוהה וקלה של נשק חם. ארצות הברית מדורגת במקום ה-12 בעולם בכמות ההרוגים ל-100 אלף איש - מעל 10 אנשים ל-100 אלף איש בשנה - המדינה המערבית עם מספר מקרי המוות ~~הגבוהים~~ ביותר עקב ירי. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_firearm-related_death_rate#]

+

בהשוואה בין-לאומית, ארצות הברית נמצאת במקום גבוה יחסית של כמות ההרוגים מנשק חם. השוואה כזו לא כוללת חלק מהמדינות שבהן מתקיימת מלחמה או מלחמת אזרחים כמו תימן, סוריה, עיראק או חלק ממדינות אפריקה. מבין המדינות שבהן בוצעו מדידות, יש כמות גבוהה של הרוגים מנשק חם במדינות דרום אמריקה ומרכז אמריקה כמו הונדורס, ברזיל, קולומביה ומקסיקו שגם בהן יש תפוצה גבוהה וקלה של נשק חם. ארצות הברית מדורגת במקום ה-12 בעולם בכמות ההרוגים ל-100 אלף איש - מעל 10 אנשים ל-100 אלף איש בשנה - המדינה המערבית עם מספר מקרי המוות הגבוה ביותר עקב ירי. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_firearm-related_death_rate#]

;השוואה לגורמי תמותה אחרים:

−

[[נשק קל]] הוא גורם חשוב ובולט למוות בארצות הברית, במקום הראשון לסיבות מוות טראומטי היו [[תאונות דרכים]], אך עקב הירידה בתאונות ועליה במקרי הירי נכון לשנת 2017 כמות המוות משני הגורמים היא דומה. {{הערה|שם=economist2017}} בשנת 2006 [[תאונות דרכים]] בארצות הברית גרמו למוות של כ-40 אלף איש בשנה, כלומר בשיעור גבוה ב-25% יותר מאשר כלל מקרי המוות עקב ירי. בשני התחומים גיל הקורבנות כולל אנשים בגיל נמוך יותר יחסית לנפגעים מ[[מחלות לב]] או [[מחלות סרטן]] ולכן התופעה גורמות לאובדן משמעותי של [[שנות חיים בריאות]] וכן לטראומה נפשית וחברתית גדולה הרבה יותר. לפי National Center for Injury Prevention and Control תאונות דרכים גבו כ-1,186,070 שנות חיים מדי שנה בארצות הברית, נכון ל-2006.<ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010</ref> עד שנת 2013 הייתה ירידה בכמות ההרוגים בתאונות דרכים והן הרגו 35,369 בני אדם. כ-13 אלף בני אדם מתים בשנה מנשק חם עקב רצח ותאונות נשק, כך שתאונות דרכים בארצות הברית הורגות פי 2.5 יותר בני אדם ביחס להיבט זה. [http://www.iii.org/fact-statistic/mortality-risk]. כמו בנושא הנשק הקל, לממשלה יכולת גבוהה מאד למנוע מוות עקב תאונות דרכים - ניתן להגדיל את כמות הנסועה והתאונות על ידי מדיניות של [[פרבור]] ולהקטין אותה על ידי מדיניות שמצמצמת תנועה מנועית על ידי [[עירוניות מתחדשת]]. במדינות אירופאיות רבות החלו ליישם בשנים האחרונות את [[חזון אפס תאונות דרכים]]. נקודת דמיון נוספת של תאונות דרכים ונשק היא פעילות של [[לובי פוליטי]] מאסיבי של [[תעשיית המכוניות]] ושל [[תעשיית הנשק הקל]] וכן שימוש במנגנונים של [[תעמולה]] כדי למנוע צעדי [[רגולציה]] ולשמור על דעת קהל אוהדת לתעשייה, בדומה לפעולות שנקטו בעבר [[חברות הטבק]] ביחס ל[[הכחשת נזקי העישון]].

+

[[נשק קל]] הוא גורם חשוב ובולט למוות בארצות הברית, במקום הראשון לסיבות מוות טראומטי היו [[תאונות דרכים]], אך עקב הירידה בתאונות ועליה במקרי הירי נכון לשנת 2017 כמות המוות משני הגורמים היא דומה. {{הערה|שם=economist2017}} בשנת 2006 [[תאונות דרכים]] בארצות הברית גרמו למוות של כ-40 אלף איש בשנה, כלומר בשיעור גבוה ב-25% יותר מאשר כלל מקרי המוות עקב ירי. בשני התחומים גיל הקורבנות כולל אנשים בגיל נמוך יותר יחסית לנפגעים מ[[מחלות לב]] או [[מחלות סרטן]] ולכן התופעה גורמות לאובדן משמעותי של [[שנות חיים בריאות]] וכן לטראומה נפשית וחברתית גדולה הרבה יותר. לפי National Center for Injury Prevention and Control תאונות דרכים גבו כ-1,186,070 שנות חיים מדי שנה בארצות הברית, נכון ל-2006.<ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010</ref> עד שנת 2013 הייתה ירידה בכמות ההרוגים בתאונות דרכים והן הרגו 35,369 בני אדם. כ-13 אלף בני אדם מתים בשנה מנשק חם עקב רצח ותאונות נשק, כך שתאונות דרכים בארצות הברית הורגות פי 2.5 יותר בני אדם ביחס להיבט זה. [http://www.iii.org/fact-statistic/mortality-risk]. כמו בנושא הנשק הקל, לממשלה יכולת גבוהה מאד למנוע מוות עקב תאונות דרכים - ניתן להגדיל את כמות הנסועה והתאונות על ידי מדיניות של [[פרבור]] ולהקטין אותה על ידי מדיניות שמצמצמת תנועה מנועית על ידי [[עירוניות מתחדשת]]. במדינות אירופאיות רבות החלו ליישם בשנים האחרונות את [[חזון אפס תאונות דרכים]]. נקודת דמיון נוספת של תאונות דרכים ונשק היא פעילות של [[לובי פוליטי]] מאסיבי של [[תעשיית המכוניות]] ושל [[תעשיית הנשק הקל]] וכן שימוש במנגנונים של [[תעמולה]] כדי למנוע צעדי [[רגולציה]] ולשמור על דעת קהל אוהדת לתעשייה, בדומה לפעולות שנקטו בעבר [[חברות הטבק]] ביחס ל[[הכחשת נזקי העישון]].

;גורמים הקשורים לתמותה ממוות עקב מקרי ירי:

−

מחקר קלאסי של Richard Nisbett, [[פסיכולוג חברתי]] מאוניברסיטת מישיגן, פורסם ב-American Psychologist בשנת 1993. ניסבט בחן את ~~שיעור~~ האלימות הגבוהים יותר בדרום ארצות הברית. הוא בחן הסברים כמו עוני, מורשת העבדות, ואפילו אקלים חם יותר. ההסבר שלו לבסוף הוא "תרבות של כבוד" שבה התושבים נותנים חשיבות גבוהה לתדמית אישית, משפחה ורכוש. איומים על היבטים אלה עלולים לגרום תגובה אלימה שגורמים לשיעור גבוה יותר של רציחות ואלימות בבית. {{הערה|Richard Nisbett, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8512156 Violence and U.S. regional culture.] Am Psychol. 1993 Apr;48(4):441-9.}} מחקר משנת 2009 מצא כי "תרבות של כבוד" קשורה לסיכוי מוגבר שתלמידים יביאו נשק לבתי הספר וכן לסיכוי שיהיו בו תקריות ירי. המחקר קשר בין תוקפנות בבית הספר לבין פעילות נקמה עקב הרגשת איום על הזהות.{{הערה|Ryan P. Brown, Lindsey L. Osterman, Collin D. Barnes, [http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1111/j.1467-9280.2009.02456.x School Violence and the Culture of Honor], Psychological Science , Vol 20, Issue 11, pp. 1400 - 1405, November 1, 2009}}[https://www.theatlantic.com/national/archive/2011/01/the-psychogeography-of-gun-violence/69353/]

+

מחקר קלאסי של Richard Nisbett, [[פסיכולוג חברתי]] מאוניברסיטת מישיגן, פורסם ב-American Psychologist בשנת 1993. ניסבט בחן את שיעורי האלימות הגבוהים יותר בדרום ארצות הברית. הוא בחן הסברים כמו עוני, מורשת העבדות, ואפילו אקלים חם יותר. ההסבר שלו לבסוף הוא "תרבות של כבוד" שבה התושבים נותנים חשיבות גבוהה לתדמית אישית, משפחה ורכוש. איומים על היבטים אלה עלולים לגרום תגובה אלימה שגורמים לשיעור גבוה יותר של רציחות ואלימות בבית. {{הערה|Richard Nisbett, [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8512156 Violence and U.S. regional culture.] Am Psychol. 1993 Apr;48(4):441-9.}} מחקר משנת 2009 מצא כי "תרבות של כבוד" קשורה לסיכוי מוגבר שתלמידים יביאו נשק לבתי הספר וכן לסיכוי שיהיו בו תקריות ירי. המחקר קשר בין תוקפנות בבית הספר לבין פעילות נקמה עקב הרגשת איום על הזהות.{{הערה|Ryan P. Brown, Lindsey L. Osterman, Collin D. Barnes, [http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1111/j.1467-9280.2009.02456.x School Violence and the Culture of Honor], Psychological Science , Vol 20, Issue 11, pp. 1400 - 1405, November 1, 2009}}[https://www.theatlantic.com/national/archive/2011/01/the-psychogeography-of-gun-violence/69353/]

מחקר של ריצ'רד פלורידה (Richard Florida) משנת 2012 ניסה למצוא קשרים בין אחוז מקרי המוות מירי (תאונות, התאבדויות, ירי להגנה עצמית ורציחות) במדינות שונות, לבין גורמים חברתיים שונים. הוא לא מצא קשר לצריכת סמים, רמות [[מתח נפשי]], או הפרעות נוירוטיות במדינות, וגם לא קשר ל[[אבטלה]] או ל[[אי שוויון כלכלי]] בתוך המדינה. לעומת זאת הוא כן מצא כי חוקים לפיקוח על נשק כמו איסור על רובי סער, דרישה לנצרות וחובה לאפסון בטוח קשורים לכמות קטנה יותר של מוות מירי. {{הערה|Richard Florida, [https://www.citylab.com/equity/2012/07/geography-gun-violence/2655/ The Geography of Gun Violence], citylab.com, JUL 20, 2012}} הנרי מורץ ועוד מחקרים של פלורידה בדקו היבטים נוספים של השוואת אלימות בערים. [https://nextcity.org/daily/entry/urban-nation-narrowing-the-gun-violence-map][https://www.citylab.com/equity/2012/12/geography-gun-violence-cities-versus-metros/4044/]

שורה 79: שורה 79:

*''' הירי מהמגדל של אוניברסיטת טקסס''' - ב-1 באוגוסט 1966, צ'ארלס ג'וזף ויטמן, שהיה צלף צבאי בעברו, ביצע מסע רצח מקומת התצפית של המגדל המרכזי באוניברסיטת טקסס באוסטין. סך הכל רצח ויטמן 18 בני אדם (כולל את אשתו ואמו אותן רצח מספר שעות קודם לכן) ופצע 31 אנשים נוספים. לאחר 96 דקות של ירי הצליחה המשטרה לירות ברוצח.

−

* '''רונלד ג'ין סימונס''' היה רס"ר בחיל האוויר האמריקאי שרצח 16 בני אדם במסע רצח שנמשך שבוע בשנת 1987. 14 קרבנותיו הראשונים היו כל בני משפחתו - אשתו, בניו ובתו, כלתו וחתנו ונכדיו.

+

* '''רונלד ג'ין סימונס''' היה רס"ר בחיל האוויר האמריקאי שרצח 16 בני אדם במסע רצח שנמשך שבוע בשנת 1987. 14 קרבנותיו הראשונים היו כל בני משפחתו - אשתו, בניו ובתו, כלתו וחתנו ונכדיו.

−

* '''הירי בתיכון ת'ורסטון באורגון''' - קיפלנד פיליפ קינקל היה תלמיד בן 15, שביצע רצח המוני ב-21 במאי 1998. הוא רצח את הוריו ולאחר מכן שניים מחבריו לכיתה, ופצע 25 תלמידים אחרים ב- בתיכון ת'ורסטון בספרינגפילד, במדינת אורגון. לקינקל היה עניין חזק באקדחים ובפצצות מגיל מוקדם. בהתחלה, אביו התנגד לזה, אך מאחור יותר הוא רשם את בנו לשיעורי נשק, קנה לו רובה קליבר 22 ובסוף אקדח 9 מ"מ גלוק. יום לפני הרצח סולק קינקל מתיכון ת'ורסטון על אחזקת אקדח אותו גנב חברו מאביו של אחד התלמידים האחרים.

+

* '''הירי בתיכון ת'ורסטון באורגון''' - קיפלנד פיליפ קינקל היה תלמיד בן 15, שביצע רצח המוני ב-21 במאי 1998. הוא רצח את הוריו ולאחר מכן שניים מחבריו לכיתה, ופצע 25 תלמידים אחרים ב- בתיכון ת'ורסטון בספרינגפילד, במדינת אורגון. לקינקל היה עניין חזק באקדחים ובפצצות מגיל מוקדם. בהתחלה, אביו התנגד לזה, אך מאחור יותר הוא רשם את בנו לשיעורי נשק, קנה לו רובה קליבר 22 ובסוף אקדח 9 מ"מ גלוק. יום לפני הרצח סולק קינקל מתיכון ת'ורסטון על אחזקת אקדח אותו גנב חברו מאביו של אחד התלמידים האחרים.

* '''הטבח בתיכון קולומביין''' - התרחש ב-20 באפריל 1999, בבית הספר התיכון "קולומביין" במחוז ג'פרסון שבקולורדו, ליד הערים דנבר וליטלטון. שני תלמידים, אריק האריס בן ה-18 ודילן קלבולד בן ה-17, ביצעו טבח ירי המוני וגרמו למותם של 12 תלמידים ומורה אחד, ולפציעתם של 24 אחרים, ולאחר מכן התאבדו.

−

* '''הטבח בווירג'יניה טק''' - התרחש ב-16 באפריל 2007 בקמפוס אוניברסיטת "וירג'יניה טק" בעיר בלקסבורג שבמדינת וירג'יניה. סונג-הוי צ'ו, סטודנט באוניברסיטה בן 23, השתמש בשני אקדחים חצי אוטומטיים, כדי לרצוח 32 תלמידים ומרצים והתאבד בירייה.

+

* '''הטבח בווירג'יניה טק''' - התרחש ב-16 באפריל 2007 בקמפוס אוניברסיטת "וירג'יניה טק" בעיר בלקסבורג שבמדינת וירג'יניה. סונג-הוי צ'ו, סטודנט באוניברסיטה בן 23, השתמש בשני אקדחים חצי אוטומטיים, כדי לרצוח 32 תלמידים ומרצים והתאבד בירייה.

* '''הטבח בפורט הוד''' - ב-5 בנובמבר 2009 התרחש ירי בבסיס בפורט הוד, טקסס. נידל האסן, פסיכיאטר וקצין בצבא רצח 13 אנשים ופצע 30 אחרים. הרצח בוצע ככל הנראה על רקע קשריו של האסן עם ארגון אל-קעידה.

* '''הטבח בבית הספר היסודי סנדי הוק''' - התרחש ב-14 בדצמבר 2012 בניוטאון, קונטיקט, ארצות הברית, ובמהלכו נרצחו 27 בני אדם. הרוצח, אדם לאנזה בן ה-20, שהיה חמוש בשני אקדחים ורובה, רצח תחילה את אמו בביתה ולאחר מכן 20 ילדים בגילאי חמש עד עשר ושישה מבוגרים בבית הספר היסודי סנדי הוק, זאת בטרם התאבד בירייה.

* '''פיגוע הירי באורורה''' - התרחש ב-20 ביולי 2012, באולם התשיעי של תאטרון המאה, שנמצא במרכז העיר אורורה במדינת קולורדו. הוא אירע בעת הקרנת הבכורה של הסרט "עלייתו של האביר האפל". הסטודנט ג'יימס איגן הולמס בן ה-24 נכנס לאולם הקולנוע כשהוא מחופש לדמותו של הג'וקר ופניו מכוסות במסכת גז, זרק רימון עשן וביצע טבח ירי המוני באמצעות כלי נשק רבים וגרם למותם של 12 מהצופים ולפציעתם של 59 אחרים. הולמס נתפס מאוחר יותר על ידי כוחות המשטרה במגרש החניה שמחוץ לאולם הקולנוע, כאשר ברשותו רובה, אקדח וחומרי נפץ.

* '''הטבח בבסיס הצי האמריקני בוושינגטון''' - התרחש ב-16 בספטמבר 2013, בבניין המפקדה בבסיס חיל הים של ארצות הברית, דרומית מזרחית לעיר הבירה וושינגטון. 13 אנשים (ובכללם הרוצח) נהרגו, 14 נוספים נפצעו. הרוצח, אהרון אלקסיס, שחור בן 34, ששרת בעברו בצי וסבל מבעיות נפשיות, נהרג בחילופי אש עם המשטרה.

−

* '''פיגוע הירי בצ'ארלסטון''' - התרחש ב-17 ביוני 2015, בכנסייה האפריקנית מתודיסטית אפיסקופלית עמנואל בצ'רלסטון שבקרוליינה הדרומית. בפיגוע נהרגו תשעה בני אדם, ובהם הכומר הראשי בכנסייה. הרוצח, דילן סטורם רוף, לבן גזען בן 21, נתפס יום לאחר האירוע בשלבי, קרוליינה הצפונית.

+

* '''פיגוע הירי בצ'ארלסטון''' - התרחש ב-17 ביוני 2015, בכנסייה האפריקנית מתודיסטית אפיסקופלית עמנואל בצ'רלסטון שבקרוליינה הדרומית. בפיגוע נהרגו תשעה בני אדם, ובהם הכומר הראשי בכנסייה. הרוצח, דילן סטורם רוף, לבן גזען בן 21, נתפס יום לאחר האירוע בשלבי, קרוליינה הצפונית.

* '''הירי במכללה הקהילתית אומפקווה''' ב-1 באוקטובר 2015, התרחש ירי במכללה הקהילתית אומפקווה, במחוז דאגלס בסמוך לעיר רוזברג שבאורגון. היורה, כריס הרפר מרסר בן ה-26, רצח 9 בני אדם לפני שנהרג בחילופי אש עם המשטרה.

* '''פיגוע הירי במועדון הלהט"ב באורלנדו''' - התבצע ב-12 ביוני 2016, ב"פּוֹלְס" (Pulse), מועדון לילה ומקום מפגש פופולרי של הקהילה הגאה בעיר אורלנדו, פלורידה. הפיגוע, בו נרצחו 49 בני אדם ונפצעו 58, זו הייתה התקרית הקטלנית ביותר נגד הקהילה הלהט"בית בהיסטוריה האמריקאית. הרוצח היה עומר סדיק מאטין, מוסלמי ממוצא אפגני יליד ניו יורק, אשר עבד כמאבטח ונשא נשק ברישיון. מאטין נהרג מחילופי יריות במהלך פעולת ההשתלטות של היחידה לא ברור אם הרקע לרצח הוא טרור איסלמי או שנאה על רקע הומופובי.

שורה 94: שורה 94:

===חשיפה לאלימות מרובים ויצירת תרבות פחד===

−

בעוד שרבים מתושבי ארצות הברית רואים בנשיאת נשק מקור לגאווה ותחושה של חופש, יש פערים ניכרים בנושא זה בין אזרחים שונים. מלבד ההשפעה של מי שנרצחו מירי, תרבות הנשק משפיעה על גם על מעגלים רחבים יותר - 44% מהאזרחים הבוגרים בארצות הברית טוענים כי הם מכירים באופן אישי מישהו שנורה בטעות או במכוון על ידי נשק חם. כמעט רבע מהתושבים הבוגרים (23%) טוענים כי הפחידו עם נשק או איימו בנשק או עליהם או על מישהו ממשפחתם. חצי מהתושבים רואים באלימות מנשק חם בעיה גדולה מאד בארצות הברית כיום. {{הערה|שם=pew2017}}

+

בעוד שרבים מתושבי ארצות הברית רואים בנשיאת נשק מקור לגאווה ותחושה של חופש, יש פערים ניכרים בנושא זה בין אזרחים שונים. מלבד ההשפעה של מי שנרצחו מירי, תרבות הנשק משפיעה על גם על מעגלים רחבים יותר - 44% מהאזרחים הבוגרים בארצות הברית טוענים כי הם מכירים באופן אישי מישהו שנורה בטעות או במכוון על ידי נשק חם. כמעט רבע מהתושבים הבוגרים (23%) טוענים כי הפחידו עם נשק או איימו בנשק או עליהם או על מישהו ממשפחתם. חצי מהתושבים רואים באלימות מנשק חם בעיה גדולה מאד בארצות הברית כיום. {{הערה|שם=pew2017}}

מקרי הירי ההמוניים והחשיפה של כלי נשק רבים תורמים לכך שקיימת בארצות הברית תרבות של פחד - לדוגמה יש שכונות של שחורים שבהם לבנים ממעטים להיכנס, ולהפך. יש מקומות שבהם מומלץ לתיירים לא להיכנס בשעות הלילה וכו'. תרבות הפחד נתרמת גם על ידי ריבוי דיווחים על ירי ועל מעשי פשיעה בחדשות. בנוסף לכך מקרי ירי המוניים תורמים עוד יותר לפחד. פחד זה תורם לכך שאנשים קונים אקדחים כדי להגן על עצמם ועל משפחתם.

−

על פי סקרים של גאלופ, בין 1966 ל-1982 הייתה ירידה בשיעור האנשים שאמרו שהם לא מרגישים בטוח ללכת ברחוב בלילה במרחק מייל אחד מהבית שלהם. משיעור של 66% לשיעור של 52%, מאז הייתה עליה באי בטחון לשיעור של 69% בשנת 2002 ודבר זה ירד בצורה מסויימת ל-63% בשנת 2014. תחושת חוסר הביטחון חזקה יותר אצל צעירים מאשר אצל מבוגרים, ייתכן כי דבר זה קשור למקום המגורים - אנשים מבוגרים יותר חיים בפרברים ואילו צעירים יותר חיים יותר בעיר. כמו כן עניים ונשים מרגישים פחות בטוח ללכת בחוץ בלילה. עד שנת 1998 הייתה ירידה הן בשיעור הפשיעה האלימה (בא לידי ביטוי ב-"victimization rate") והן בתחושה כי כמות הפשיעה עלתה השנה. בשנת 2000 חשבו 40% כי יש יותר פשיעה השנה, מתקופה זו יש פיצול - שיעור הפשיעה האלימה ירדו (לפי נתוני הממשל) אבל הייתה עליה בכמות האנשים שדיווחו כי הם מרגישים שיש יותר פשיעה השנה תחושה שעמדה בשנת 2014 על 63%. {{הערה| Lindsey Cookת [https://www.usnews.com/news/blogs/data-mine/2014/11/25/women-young-and-low-income-americans-dont-feel-safe-in-neighborhoods Women, Young and Low-Income Americans Don't Feel Safe in Neighborhoods], us news Nov. 25, 2014}}

+

על פי סקרים של גאלופ, בין 1966 ל-1982 הייתה ירידה בשיעור האנשים שאמרו שהם לא מרגישים בטוח ללכת ברחוב בלילה במרחק מייל אחד מהבית שלהם. משיעור של 66% לשיעור של 52%, מאז הייתה עליה באי בטחון לשיעור של 69% בשנת 2002 ודבר זה ירד בצורה מסויימת ל-63% בשנת 2014. תחושת חוסר הביטחון חזקה יותר אצל צעירים מאשר אצל מבוגרים, ייתכן כי דבר זה קשור למקום המגורים - אנשים מבוגרים יותר חיים בפרברים ואילו צעירים יותר חיים יותר בעיר. כמו כן עניים ונשים מרגישים פחות בטוח ללכת בחוץ בלילה. עד שנת 1998 הייתה ירידה הן בשיעור הפשיעה האלימה (בא לידי ביטוי ב-"victimization rate") והן בתחושה כי כמות הפשיעה עלתה השנה. בשנת 2000 חשבו 40% כי יש יותר פשיעה השנה, מתקופה זו יש פיצול - שיעור הפשיעה האלימה ירדו (לפי נתוני הממשל) אבל הייתה עליה בכמות האנשים שדיווחו כי הם מרגישים שיש יותר פשיעה השנה תחושה שעמדה בשנת 2014 על 63%. {{הערה| Lindsey Cookת [https://www.usnews.com/news/blogs/data-mine/2014/11/25/women-young-and-low-income-americans-dont-feel-safe-in-neighborhoods Women, Young and Low-Income Americans Don't Feel Safe in Neighborhoods], us news Nov. 25, 2014}}

==פוליטיקה של נשק בארצות הברית==

שורה 107: שורה 107:

העדר מגבלות על נשיאת נשק, מעוגנת בתיקון השני לחוקת ארצות הברית משנת 1791 ובשנת 1868 אומץ התיקון הארבע עשר לחוקה. ההשפעה של שני החוקים אלה על פוליטיקה של נשק בארצות הברית הייתה מהותית. בשנת 2008 ו-2010 החלטות של בית המשפט העליון בארצות הברית קבעו כי זכותם של אזרחים לשאת נשק לשם הגנה עצמית.

−

בסקר של מכון PEW משנת 2017 נמצא כי יש נושאים שבהם יש פערים גבוהים בין אנשים שיש להם נשק (כ-30% מהאוכלוסייה) לבין שאר האוכלוסייה. לדוגמה שלושה מתוך ארבעה מתוך אלו שמחזיקים נשק טוענים כי מדובר בזכות חיונית שקשורה להרגשת חופש, לעומת זאת רק 35% מאלו שלא מחזיקים נשק חושבים כך. גם בתוך המחזיקים בנשק יש הבדלים ביחס לנושא זה - 25% חושבים שהחזקת נשק היא חלק חשוב מאד בזהות שלהם, 25% חושבים שזה חלק מסויים בזהות שלהם, 30% חושבים שמדובר בחלק לא מאד חשוב בזהות שלהם ו-20% חושבים שזה לא חלק חשוב בזהות שלהם בכלל. {{הערה|שם=pew2017}}

+

בסקר של מכון PEW משנת 2017 נמצא כי יש נושאים שבהם יש פערים גבוהים בין אנשים שיש להם נשק (כ-30% מהאוכלוסייה) לבין שאר האוכלוסייה. לדוגמה שלושה מתוך ארבעה מתוך אלו שמחזיקים נשק טוענים כי מדובר בזכות חיונית שקשורה להרגשת חופש, לעומת זאת רק 35% מאלו שלא מחזיקים נשק חושבים כך. גם בתוך המחזיקים בנשק יש הבדלים ביחס לנושא זה - 25% חושבים שהחזקת נשק היא חלק חשוב מאד בזהות שלהם, 25% חושבים שזה חלק מסויים בזהות שלהם, 30% חושבים שמדובר בחלק לא מאד חשוב בזהות שלהם ו-20% חושבים שזה לא חלק חשוב בזהות שלהם בכלל. {{הערה|שם=pew2017}}

יש מספר נושאים של הגבלות ברכישת נשק שבהם יש הסכמה רחבה בקרב כלל האוכלוסייה ואין בהם פערים בין בעלי אקדחים לבין שאר האוכלוסייה. לדוגמה 89% אחוז מהאזרחים הבוגרים בארצות הברית מתנגדים למכירת נשק לאנשים עם בעיות נפשיות, ואין הבדל בתחום זה בין בעלי אקדחים לשאר הציבור. 84% בעד ביצוע בדיקות רקע על קונים של נשק בעת ירידי נשק. ועל מגבלות שונות של נשק. בנושאים אחרים יש פערים בין הציבורים אבל עדיין יש תמיכה ציבורית רחבה בקיומם - כמו איסור מכירה של רובי-סער (68%), קיום בסיס נתונים על מכירות נשקים (71%), ואיסור מכירה של מחסניות גדולות (65%) {{הערה|שם=pew2017}} למרות שהסכמה זו חוצת מחנות, הם אינם מקודמים עקב לובי פוליטי של חברות הנשק.

בשנת 1996 הקונגרס בארצות הברית העביר את "התיקון של דיקי" שקבע כי למרכז לבקרה ולמניעת מחלות (CDC) הגוף המרכזי בארצות הברית שחוקר [[רפואה מונעת|כיצד למנוע מחלות ופציעות]] אסור לחקור היבטים של מגבלות על נשק. הגבלות דומות הוטלו על סוכנויות ממשלתיות נוספות. התוצאה היא שהתקצוב הממשלתי למחקרים ומחקרים על נשק חם ירדו באופן חד מאד. במאמר בירחון הרפואי JAMA נכתב כי "שימוש אלים בנשקים חמים הרג בערך אותו מספר אנשים כזיהום דלקתי. עם זאת, המימון למחקר... [בנושא זה] היה בערך 0.7% מהמימון לזיהום דלקתי, ונפח הפרסומים היה בערך 4%." מניעת המחקר משרתת אינטרסים של חברות הנשק משום שכאשר מושמעים טיעונים בעד מגבלות נשק, מושמעת הטענה שאין מספיק מידע כדי לתמוך בעמדה לכאן או לכאן.

−

{{הערה|רועי צזנה, [http://www.xn--7dbl2a.com/2018/02/23/%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%A6%D7%96%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%98%D7%91%D7%97-%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%A1%D7%A4/#comment-7174 הון, שלטון וטבח ילדים בבתי ספר], 23 בפברואר 2018, אתר "ייצור ידע"}} דבר זה דומה לאסטרטגית [[נטיעת ספק]] שהשתמשו בה [[חברות הטבק]] במשך מספר עשורים כדי [[הכחשת נזקי העישון|להכחיש את נזקי העישון]] וכן היבטים אחרים של העישון כמו [[התמכרות לטבק]] או סכנות של [[עישון פסיבי]].

+

{{הערה|רועי צזנה, [http://www.xn--7dbl2a.com/2018/02/23/%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%A6%D7%96%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%98%D7%91%D7%97-%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%A1%D7%A4/#comment-7174 הון, שלטון וטבח ילדים בבתי ספר], 23 בפברואר 2018, אתר "ייצור ידע"}} דבר זה דומה לאסטרטגית [[נטיעת ספק]] שהשתמשו בה [[חברות הטבק]] במשך מספר עשורים כדי [[הכחשת נזקי העישון|להכחיש את נזקי העישון]] וכן היבטים אחרים של העישון כמו [[התמכרות לטבק]] או סכנות של [[עישון פסיבי]].

−

לפי הערכה של Center for Responsive Politics, [[איגוד הרובאים הלאומי]], ה-NRA, הוציא כ-59 מיליון דולר עבור פעולות לובי ומימון חיצוני בשנת 2016. סכום זה גבוה בהרבה לעומת סכומים שהוציאו תומכים בהגבלות על נשק. כמו כן זהו סכום גדול יחסית לגודלה של התעשייה ביחס למספר המועסקים שלה. עם זאת מדובר בסכום קטן יחסית מסך ההוצאות למימון קמפיינים פוליטיים. ההוצאות להשפעה על הבחירות הפדרליות בארצות הברית בשנת 2016 הגיעו ל-6.4 מיליארד דולר - סכום גבוה יותר מפי 100 יחסית לכספים שמוציא איגוד הרובאים הלאומי. למרות זאת ההשפעה של הלובי ~~גבוה~~ מאד והוא מצליח לחסום מאמצי חקיקה שונים להגבלות על נשק - גם כאלו שזוכים לתמיכה מצד הציבור שקונה נשקים. {{הערה|שם=economist2017}}

+

לפי הערכה של Center for Responsive Politics, [[איגוד הרובאים הלאומי]], ה-NRA, הוציא כ-59 מיליון דולר עבור פעולות לובי ומימון חיצוני בשנת 2016. סכום זה גבוה בהרבה לעומת סכומים שהוציאו תומכים בהגבלות על נשק. כמו כן זהו סכום גדול יחסית לגודלה של התעשייה ביחס למספר המועסקים שלה. עם זאת מדובר בסכום קטן יחסית מסך ההוצאות למימון קמפיינים פוליטיים. ההוצאות להשפעה על הבחירות הפדרליות בארצות הברית בשנת 2016 הגיעו ל-6.4 מיליארד דולר - סכום גבוה יותר מפי 100 יחסית לכספים שמוציא איגוד הרובאים הלאומי. למרות זאת ההשפעה של הלובי גבוהה מאד והוא מצליח לחסום מאמצי חקיקה שונים להגבלות על נשק - גם כאלו שזוכים לתמיכה מצד הציבור שקונה נשקים. {{הערה|שם=economist2017}}

==טיעונים בעד ונגד נשק חם בארצות הברית==

שורה 120: שורה 120:

אחד הטיעונים הנפוצים לטובת החזקת כלי ירייה הוא שרובים ואקדחים מסייעים להפחית פשיעה כדי להרתיע פושעים או כדי למנוע פשע בעת התרחשותו, דבר המכונה "Home defense".

−

כמות הפשיעה בארצות הברית ~~גבוה~~ למדי, וכך גם כמות מקרי הרצח הכללית ומקרי הרצח כתוצאה מירי. השוואה למדינות מערביות נוספות מצביעה על כך שמאות שנים של תפוצת נשק בארצות הברית לא הובילה לכמות פשיעה נמוכה יותר. מחקרים שמנתחים השפעת תפוצה של נשק חם בארצות הברית מראים שעל כל מקרה של מניעת פשיעה יש מקרים רבים אחרים שבהם הנשק גורם לרצח, לתאונות ולאיומים על בני משפחה. מחקרים אחרים מצביעים על כך שאזרחים שומרי חוק שמנסים לאיים על פושעים עם נשק הם בעלי סיכון מוגבר להיפגע מירי של פושעים לעומת אזרחים שומרי חוק חסרי נזק. ההתמקדות של ארצות הברית במניעת פשיעה על ידי שילוב של נשקים ושל עונשים וצעדים משפטיים באים על חשבון ניסיונות מניעה אחרים של פשיעה כמו חינוך, עיצוב בטוח יותר של רחובות, ביטוח לאומי להקלת עוני, הדגשת ערכים של סולידריות וקבלת האחר במקום ערכים של תחרותיות וגזענות, וצעדים נוספים.

+

כמות הפשיעה בארצות הברית גבוהה למדי, וכך גם כמות מקרי הרצח הכללית ומקרי הרצח כתוצאה מירי. השוואה למדינות מערביות נוספות מצביעה על כך שמאות שנים של תפוצת נשק בארצות הברית לא הובילה לכמות פשיעה נמוכה יותר. מחקרים שמנתחים השפעת תפוצה של נשק חם בארצות הברית מראים שעל כל מקרה של מניעת פשיעה יש מקרים רבים אחרים שבהם הנשק גורם לרצח, לתאונות ולאיומים על בני משפחה. מחקרים אחרים מצביעים על כך שאזרחים שומרי חוק שמנסים לאיים על פושעים עם נשק הם בעלי סיכון מוגבר להיפגע מירי של פושעים לעומת אזרחים שומרי חוק חסרי נזק. ההתמקדות של ארצות הברית במניעת פשיעה על ידי שילוב של נשקים ושל עונשים וצעדים משפטיים באים על חשבון ניסיונות מניעה אחרים של פשיעה כמו חינוך, עיצוב בטוח יותר של רחובות, ביטוח לאומי להקלת עוני, הדגשת ערכים של סולידריות וקבלת האחר במקום ערכים של תחרותיות וגזענות, וצעדים נוספים.

−

מחקר משנת 1987 של 626 מקרי ירי בבתי מגורים או לידם בערים בארצות הברית, מצא כי על כל מקרה ירי שהיה מוצדק מבחינה חוקית, או שימש לשם הגנה עצמית, היו 4 מקרים של ירי בלתי מכוון, 7 מקרים של תקיפה לא חוקית או רצח, ו-11 מקרים של התאבדות וניסיונות-התאבדות. מעל 50% ממשקי הבית בארצות הברית מודים שברשותם כלי נשק. מחקר אחר משנת 2004 מצא שללא תלות בסוג הנשק, נהלי האפסון, או מספר כלי הנשק שיש בבית, החזקת כלי נשק חם בבית מקושרת לסיכון מוגבר להתאבדות או לרצח בבית. מחקר מ-2005, מצא שאנשים שיש להם כלי נשק ומנצלים את בני\ בנות זוגם הם בעלי סיכון גבוה יותר לאיים על בני או בנות הזוג.[http://library.med.utah.edu/WebPath/TUTORIAL/GUNS/GUNSTAT.html]

+

מחקר משנת 1987 של 626 מקרי ירי בבתי מגורים או לידם בערים בארצות הברית, מצא כי על כל מקרה ירי שהיה מוצדק מבחינה חוקית, או שימש לשם הגנה עצמית, היו 4 מקרים של ירי בלתי מכוון, 7 מקרים של תקיפה לא חוקית או רצח, ו-11 מקרים של התאבדות וניסיונות-התאבדות. מעל 50% ממשקי הבית בארצות הברית מודים שברשותם כלי נשק. מחקר אחר משנת 2004 מצא שללא תלות בסוג הנשק, נהלי האפסון, או מספר כלי הנשק שיש בבית, החזקת כלי נשק חם בבית מקושרת לסיכון מוגבר להתאבדות או לרצח בבית. מחקר מ-2005, מצא שאנשים שיש להם כלי נשק ומנצלים את בני/בנות זוגם הם בעלי סיכון גבוה יותר לאיים על בני או בנות הזוג.[http://library.med.utah.edu/WebPath/TUTORIAL/GUNS/GUNSTAT.html]

−

מחקר משנת 2009 בחן מאות מקרי ירי בפילדלפיה ומצא שאנשים שהיה ברשותם אקדח בזמן תקיפה, הם בעלי סיכון גבוה יותר להיפגע מירי ולמות מירי בזמן התקיפה בסיכון גבוה פי 4.46 לעומת אנשים שאין ברשותם נשק, וזאת לאחר נטרול גורמי סיכון אחרים שיכולים להגדיל את הסיכוי לתקיפה כמו גיל, מוצא שחור או לבן, עיסוק בכסף מזומן, אלכוהול וכו'. הסיבה היסודית לכך היא שהן לאזרח שומר החוק והן לפושע יש נשק, אבל הפושע מיומן יותר ופחות לחוץ לעומת האזרח, האזרח מנסה לפגוע בפושע אבל דבר זה מגדיל את הסיכוי לכך שהפושע ירה בו. {{הערה|Branas CC, Richmond TS, Culhane DP, Ten Have TR, Wiebe DJ. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2759797/ nvestigating the Link Between Gun Possession and Gun Assault]. American journal of public health. 2009;99(11):2034. doi:10.2105/AJPH.2008.143099.}}

+

מחקר משנת 2009 בחן מאות מקרי ירי בפילדלפיה ומצא שאנשים שהיה ברשותם אקדח בזמן תקיפה, הם בעלי סיכון גבוה יותר להיפגע מירי ולמות מירי בזמן התקיפה בסיכון גבוה פי 4.46 לעומת אנשים שאין ברשותם נשק, וזאת לאחר נטרול גורמי סיכון אחרים שיכולים להגדיל את הסיכוי לתקיפה כמו גיל, מוצא שחור או לבן, עיסוק בכסף מזומן, אלכוהול וכו'. הסיבה היסודית לכך היא שהן לאזרח שומר החוק והן לפושע יש נשק, אבל הפושע מיומן יותר ופחות לחוץ לעומת האזרח, האזרח מנסה לפגוע בפושע אבל דבר זה מגדיל את הסיכוי לכך שהפושע ירה בו. {{הערה|Branas CC, Richmond TS, Culhane DP, Ten Have TR, Wiebe DJ. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2759797/ nvestigating the Link Between Gun Possession and Gun Assault]. American journal of public health. 2009;99(11):2034. doi:10.2105/AJPH.2008.143099.}}

המיקוד של החברה בארצות הברית הוא על מניעת פשיעה בשלב מאוחר למדי של התרחשותה - לאחר שאדם כלשהו הפך לפושע והוא זומם לבצע פשע (הנשק אמור להרתיע אותו מלפגוע בבעלי נשק), לאחר שהפושע החליט כבר לבצע את מעשה הפשע (פגיעה או איום על הפושע עם נשק), או לאחר שהוא ביצע את הפשע (רדיפה אחר הפושע ומעצר או הרג שלו על ידי אזרחים). מתחומים אחרים של מניעת נזק - לדוגמה [[תאונות דרכים]] או [[בריאות הציבור]] ידוע כי בדרך כלל השלבים המאוחרים של התערבות בנזק הם השלבים היקרים והפחות אפקטיביים. דבר זה נכון גם לגבי התערבות אחרת שמקובלת בארצות הברית - תביעות משפטיות וענישה על ידי בתי כלא ועונשי מוות. לעומת זאת אין הרבה השקעה בנושאים אחרים שנועדו למנוע פשיעה- שיפור של [[הון חברתי]], הקניית חינוך והשכלה לילדים ובמיוחד ל[[עוני|ילדים עניים]], [[תכנון עירוני מונע פשיעה]], מניעת תרבות פשע, מניעת תמריצים כלכליים לפשיעה, הקניית כלים לניהול כעסים או פריקת כעסים בצורה לא פוגענית, [[תקשורת לא אלימה]] ועוד. [[כלכלה ניסויית|ניסויים]] של פרופסור [[דן אריאלי]] בנושא פשיעה קלה ורמייה, מצביעים על כך שאין הרבה חשיבות לסיכוי להיתפס, או לחומרת העונש ויש חשיבות רבה לנושאים אחרים לגמרי המשפיעים על דימוי עצמי של האדם. ניסויים ומחקרים אלה מפורטים בספר [[האמת על באמת]].

שורה 132: שורה 132:

טיעון נוסף לטובת החזקת נשק חם היא שהדבר נחוץ כדי למנוע מצב של משטרה מושחתת או של שלטון עריץ. אם לאזרחים יש נשק הם יכולים להתגונן מול שלטון כזה.

−

טיעון זה היה נכון אולי במהלך המאות ה-18 עד ה-19. לדוגמה במהלך מלחמת העצמאות בארצות הברית, הנשק של התושבים שימש אותם בקרבות נגד הבריטים. אבל מאז תחילת המאה ה-20 חלה עליה משמעותית ביכולת ההרג של צבאות מאורגנים כולל המצאות כמו טנקים, מטוסי קרב, מסוקי קרב, תותחים כבדים ועוד, כך שכוח צבאי מיומן ונחוש יכול להרוג אלפי אזרחים ללא אבדות משמעותיות. התגוננות מפני צבא מודרני דורשת אמצעי לחימה מתוחכמים יותר מרובים או תתי מקלע - כולל טילים נגד מטוסים, טילים נגד טנקים, יכולות מיקוש, וכן הכשרה צבאית. בנוסף צבא מודרני משקיע הרבה מאמץ בניהול לחימה משותף והיבטים אסטרטגים ותמיכת לחימה (כמו מודיעין, רפואה, לוגיסטיקה), שאזרחים חסרים אותם.

+

טיעון זה היה נכון אולי במהלך המאות ה-18 עד ה-19. לדוגמה במהלך מלחמת העצמאות בארצות הברית, הנשק של התושבים שימש אותם בקרבות נגד הבריטים. אבל מאז תחילת המאה ה-20 חלה עליה משמעותית ביכולת ההרג של צבאות מאורגנים כולל המצאות כמו טנקים, מטוסי קרב, מסוקי קרב, תותחים כבדים ועוד, כך שכוח צבאי מיומן ונחוש יכול להרוג אלפי אזרחים ללא אבדות משמעותיות. התגוננות מפני צבא מודרני דורשת אמצעי לחימה מתוחכמים יותר מרובים או תתי מקלע - כולל טילים נגד מטוסים, טילים נגד טנקים, יכולות מיקוש, וכן הכשרה צבאית. בנוסף צבא מודרני משקיע הרבה מאמץ בניהול לחימה משותף והיבטים אסטרטגים ותמיכת לחימה (כמו מודיעין, רפואה, לוגיסטיקה), שאזרחים חסרים אותם.

במהלך המאה ה-20 התרחשו מספר הפיכות ומהפכות חלקן עם נשק וחלקן בלעדיו. ובדרך כלל הדבר נבע משינוי פנימי בחברה ותמיכה של הצבא או חלקים מתוכו במורדים. הדבר לא נבע ממיליציות אזרחיות שהיו מצוידות מראש בנשק חם חוקי והתעמתו עם הצבא. במקרים אחרים כמויות גדולות של נשק קל ושל נשקים אחרים הגיעו אל המורדים דרך גניבת נשק מהצבא או דרך סיוע ממקורות אחרים. דוגמאות בולטות לשינויים כאלה כוללים את המהפכה נגד הצאר ברוסיה ב-1917, את מהפכה הגלסנוסט והדחת משטרים רודניים ברוסיה ובמזרח אירופה במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20, שינוי שלטון והפיכות בדרום אמריקה, המהפכה באוקראינה, המהפכה הכתומה ועוד. לעומת זאת ניסיון שינוי דמוקרטי בסין נתקל בהתנגדות צבאית של טנקים שהגנו על הצבא מפני מפגינים לא חמושים.

שורה 176: שורה 176:

* עידו קינן, [http://room404.net/?p=73380 🔫כמה כספי NRA קיבלו הפוליטיקאים המתאבלים על הטבח בטקסס, בשרשור טוויטר אחד], חדר 404, 6.11.2017

* [https://www.economist.com/blogs/democracyinamerica/2017/11/small-group-committed-citizens-0 The outsize influence of the gun lobby],האקונומיסט, Nov 28th 2017

−

* רועי צזנה, [http://www.xn--7dbl2a.com/2018/02/23/%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%A6%D7%96%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%98%D7%91%D7%97-%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%A1%D7%A4/#comment-7174 הון, שלטון וטבח ילדים בבתי ספר], 23 בפברואר 2018, אתר "ייצור ידע"

+

* רועי צזנה, [http://www.xn--7dbl2a.com/2018/02/23/%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%A6%D7%96%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%98%D7%91%D7%97-%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%A1%D7%A4/#comment-7174 הון, שלטון וטבח ילדים בבתי ספר], 23 בפברואר 2018, אתר "ייצור ידע"

* סוכנויות הידיעות, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5320664,00.html ברגע האחרון: צו עיכוב נגד "אקדחי הרפאים"], וואינט, 1.8.2018

−

~~{{תעשיות פוגעניות}}~~

==הערות שוליים==

+

[[קטגוריה:נשק]]

[[קטגוריה: ארצות הברית]]

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,779

עריכות