שינויים

מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
[[ארץ ישראל]] ממוקמת על מפגש של שני לוחות טקטונים, הקרוי השבר הסורי אפריקני, בשל כך היא היא מועדת לרעידות אדמה רבות. רוב הרעידות הן חלשות, אבל בממוצע בכל 80 שנים בישראל מתרחשת רעידת אדמה חזקה מגניטודה גבוהה מ-6.0. {{הערה|שם=shapira|ד"ר אבי שפירא, [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/riskAvi.aspx סיכוני רעידת אדמה במדינת ישראל],  ועדת ההיגוי להערכות לרעידת אדמה בישראל}} רעידות אדמה כאלה אלה יצרו לאורך ההיסטוריה אלפי הרוגים והחריבו ישובים שלמים. הן עלולות לגרום לתופעות נוספות כגון גלישות קרקע, התנזלות קרקע וצונאמי, שיוצרים נזקים נוספים [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/info.aspx]  
+
[[קובץ:Earthquake Grey Hill House Mount Scopus Jerusalem 1927.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רעידת אדמה, בית גריי היל בהר הצופים, 1927]]
 +
[[ארץ ישראל]] ממוקמת על מפגש של שני לוחות טקטוניים, הקרוי השבר הסורי אפריקני, בשל כך היא היא מועדת לרעידות אדמה רבות. רוב הרעידות הן חלשות, אבל בממוצע בכל 80 שנים בישראל מתרחשת רעידת אדמה חזקה מגניטודה גבוהה מ-6.0. {{הערה|שם=shapira|ד"ר אבי שפירא, [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/riskAvi.aspx סיכוני רעידת אדמה במדינת ישראל],  ועדת ההיגוי להערכות לרעידת אדמה בישראל}} רעידות אדמה כאלה אלה יצרו לאורך ההיסטוריה אלפי הרוגים והחריבו ישובים שלמים. הן עלולות לגרום לתופעות נוספות כגון גלישות קרקע, התנזלות קרקע וצונאמי, שיוצרים נזקים נוספים [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/info.aspx]  
   −
[[קובץ:Earthquake Grey Hill House Mount Scopus Jerusalem 1927.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רעידת אדמה, בית גריי היל בהר הצופים, 1927]]
      
המוכנות של ישראל לרעידת אדמה היא נמוכה. חיזוק מבנים פרטיים מתנהל לאיטו במסגרת "תמ"א 38" וחיזוק מבנים תקוע בגלל סיבות רבות בינהן [[תכנון מוטה רכב פרטי]] שמאלץ בנינים להוסיף [[חניה|חניות]] כתנאי להרחבת מספר הדיירים בבניין וכן קשיי תכנון מתגברים עקב הוספת תושבים לערים אבל מחסור בתשתיות כמו כבישים או חינוך בהיקף מספיק, וכן התנגדות תושבים ועיריות להוספת דיירים חדשים לבתים שעוברים שיפוץ. אופציה נוספת לחיזוק המבנים הוא בינוי קומת הקרקע על חשבון חניות אבל אפשרות זו היא בעייתית נוכח מצב [[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית]] בישראל וביקוש גבוה לחניות.  
 
המוכנות של ישראל לרעידת אדמה היא נמוכה. חיזוק מבנים פרטיים מתנהל לאיטו במסגרת "תמ"א 38" וחיזוק מבנים תקוע בגלל סיבות רבות בינהן [[תכנון מוטה רכב פרטי]] שמאלץ בנינים להוסיף [[חניה|חניות]] כתנאי להרחבת מספר הדיירים בבניין וכן קשיי תכנון מתגברים עקב הוספת תושבים לערים אבל מחסור בתשתיות כמו כבישים או חינוך בהיקף מספיק, וכן התנגדות תושבים ועיריות להוספת דיירים חדשים לבתים שעוברים שיפוץ. אופציה נוספת לחיזוק המבנים הוא בינוי קומת הקרקע על חשבון חניות אבל אפשרות זו היא בעייתית נוכח מצב [[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית]] בישראל וביקוש גבוה לחניות.  
    
==רקע והיסטוריה==
 
==רקע והיסטוריה==
כדי לאמוד את חוזקה של רעידת אדמה משתמשים הסיסמולוגים במושג "מגניטודה". שהיא מדד של כמות האנרגיה שהשתחררה באזור המוקד של רעידת האדמה. על פי "סולם ריכטר". עוצמת הרעש עולה בצורה לוגריתמית. הבדל ביחידת מגניטודה שקול לפקטור של פי 30 בכמות האנרגיה. בהשוואה לרמת האנרגיה המשתחררת ברעידת אדמה במגניטודה 3, משתחררת פי 30 יותר אנרגיה ברעידת אדמה במגניטודה 4 , ומשתחררת פי 1,000 יותר אנרגיה ברעידת אדמה במגניטודה 5. רעידות אדמה במגניטודות נמוכות מ- 3.5 אינן מורגשות בדרך כלל על ידי בני אדם, ומכנים אותן מיקרו רעידות אדמה. רעידת אדמה במגניטודה 5, אם תתרחש בקרבת יישוב, עלולה לגרום לנזקים קלים. דוגמה לכך היתה ברעידת אדמה במגניטודה 5.2, שהתרחשה ליד יוקנעם באוגוסט 1984. רעידות אדמה במגניטודה 6 יותר גרמו בארץ ישראל לאסונות כבדים בנפש וברכוש.{{הערה|שם=shapira}}
+
כדי לאמוד את חוזקה של רעידת אדמה משתמשים הסיסמולוגים במושג "מגניטודה". שהיא מדד של כמות האנרגיה שהשתחררה באזור המוקד של רעידת האדמה. על פי "סולם ריכטר". עוצמת הרעש עולה בצורה לוגריתמית. הבדל ביחידת מגניטודה שקול לפקטור של פי 30 בכמות האנרגיה. בהשוואה לרמת האנרגיה המשתחררת ברעידת אדמה במגניטודה 3, משתחררת פי 30 יותר אנרגיה ברעידת אדמה במגניטודה 4, ומשתחררת פי 1,000 יותר אנרגיה ברעידת אדמה במגניטודה 5. רעידות אדמה במגניטודות נמוכות מ- 3.5 אינן מורגשות בדרך כלל על ידי בני אדם, ומכנים אותן מיקרו רעידות אדמה. רעידת אדמה במגניטודה 5, אם תתרחש בקרבת יישוב, עלולה לגרום לנזקים קלים. דוגמה לכך היתה ברעידת אדמה במגניטודה 5.2, שהתרחשה ליד יוקנעם באוגוסט 1984. רעידות אדמה במגניטודה 6 יותר גרמו בארץ ישראל לאסונות כבדים בנפש וברכוש.{{הערה|שם=shapira}}
    
מרבית המידע על התרחשות רעידות אדמה בארץ ישראל, ובמיוחד החזקות שבהן, מתייחס לקטע שבין בקעת הלבנון לדרום ים המלח. רעידות אדמה במגניטודה גבוהה מ-6.0 גרמו בארץ ישראל להרס רב ולאסונות רבים בנפש. התפלגות קצב התרחשותן של רעידות האדמה לאורך קטע זה של השבר הסורי - אפריקאי מראה שרעידות אדמה במגניטודה 6 ומעלה מתרחשות (בקטע הנבדק) בממוצע פעם אחת בכ- 80 שנים. {{הערה|שם=shapira}}
 
מרבית המידע על התרחשות רעידות אדמה בארץ ישראל, ובמיוחד החזקות שבהן, מתייחס לקטע שבין בקעת הלבנון לדרום ים המלח. רעידות אדמה במגניטודה גבוהה מ-6.0 גרמו בארץ ישראל להרס רב ולאסונות רבים בנפש. התפלגות קצב התרחשותן של רעידות האדמה לאורך קטע זה של השבר הסורי - אפריקאי מראה שרעידות אדמה במגניטודה 6 ומעלה מתרחשות (בקטע הנבדק) בממוצע פעם אחת בכ- 80 שנים. {{הערה|שם=shapira}}
שורה 36: שורה 36:  
*22 בנובמבר  1995 - רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה אי פעם באזורנו (בזמנים המודרניים) המגניטודה שלה 7.1 ומוקד התרחשותה כ-100 ק"מ דרומית לערים אילת ועקבה. בגלל המרחק הגדול יחסית מאזורים מאוכלסים לא גרמה רעידת אדמה זו לנזקים חמורים בהיקפם ולהרוגים רבים.  {{הערה|שם=shapira}} עיקר הנזק והרוגים בודדים היו בכפרים הקטנים לאורך חופי סיני במצרים ובערב הסעודית.  בעיר אילת נפערו סדקים בכבישים ובניינים ניזוקו קלות, ומלון "גני שולמית" יצא מכלל שימוש והוגדר כמבנה מסוכן.
 
*22 בנובמבר  1995 - רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה אי פעם באזורנו (בזמנים המודרניים) המגניטודה שלה 7.1 ומוקד התרחשותה כ-100 ק"מ דרומית לערים אילת ועקבה. בגלל המרחק הגדול יחסית מאזורים מאוכלסים לא גרמה רעידת אדמה זו לנזקים חמורים בהיקפם ולהרוגים רבים.  {{הערה|שם=shapira}} עיקר הנזק והרוגים בודדים היו בכפרים הקטנים לאורך חופי סיני במצרים ובערב הסעודית.  בעיר אילת נפערו סדקים בכבישים ובניינים ניזוקו קלות, ומלון "גני שולמית" יצא מכלל שימוש והוגדר כמבנה מסוכן.
 
* ביולי 2018 התרחשו מספר רעידות אדמה במוקד שנמצא כתשעה ק"מ צפונית מזרחית מטבריה. הרעידה החזקה מתוכן היתה בעוצמה של 4.5 דרגות. [https://www.mako.co.il/hix-nature/Article-164e41cba5d7461006.htm]
 
* ביולי 2018 התרחשו מספר רעידות אדמה במוקד שנמצא כתשעה ק"מ צפונית מזרחית מטבריה. הרעידה החזקה מתוכן היתה בעוצמה של 4.5 דרגות. [https://www.mako.co.il/hix-nature/Article-164e41cba5d7461006.htm]
      
==איזורים רגישים לרעידות אדמה==
 
==איזורים רגישים לרעידות אדמה==
 
מרכז הכובד של רעידות האדמה בארץ הוא בבקעת הירדן, לאורך השבר הסורי-האפריקאי. רוב רעידות האדמה הקטלניות שאירעו בארץ היו לאורך השבר הזה, במגניטודה משוערת של 6.2 עד 6.6 והן מסוגלת להשפיע ברדיוס של 80-70 קילומטרים. לפיכך כל היישובים בארץ פגיעים לרעידות אדמה. [https://www.hayadan.org.il/ten-tousand-dead-can-be-in-a-major-earthquake-in-israel-010502/]  
 
מרכז הכובד של רעידות האדמה בארץ הוא בבקעת הירדן, לאורך השבר הסורי-האפריקאי. רוב רעידות האדמה הקטלניות שאירעו בארץ היו לאורך השבר הזה, במגניטודה משוערת של 6.2 עד 6.6 והן מסוגלת להשפיע ברדיוס של 80-70 קילומטרים. לפיכך כל היישובים בארץ פגיעים לרעידות אדמה. [https://www.hayadan.org.il/ten-tousand-dead-can-be-in-a-major-earthquake-in-israel-010502/]  
אם זאת ישובים שנמצאים בסיכון גבוה יותר - בדרום הארץ ישובי הבקעה, עד למרחק של כ 15 ק"מ מקו השבר, ולאורך קו השבר צפונה באיזור רחב יותר  שחלק גדול מהגליל המזרחי, הגולן וחיפה וסביבתה נמצאים בסיכון. סיכון בינוני קיים במערב הגליל. הסיכון נמוך יותר באיזור שמדרום לרכס הכרמל ומזרחית לירושלים - כולל המרכזים המטרופוליניים של ירושלים, תל אביב ובאר שבע.  
+
אם זאת ישובים שנמצאים בסיכון גבוה יותר - בדרום הארץ ישובי הבקעה, עד למרחק של כ-15 ק"מ מקו השבר, ולאורך קו השבר צפונה באיזור רחב יותר  שחלק גדול מהגליל המזרחי, הגולן וחיפה וסביבתה נמצאים בסיכון. סיכון בינוני קיים במערב הגליל. הסיכון נמוך יותר באיזור שמדרום לרכס הכרמל ומזרחית לירושלים - כולל המרכזים המטרופוליניים של ירושלים, תל אביב ובאר שבע.  
 
[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5305486,00.html]
 
[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5305486,00.html]
   שורה 50: שורה 49:  
על בסיס הידע שרעידת אדמה חזקה מתרחשת באיזור בתדירות של פעם ב-80 שנה ובידיעה שרעידת האדמה האחרונה התרחשה ב 1927, מעריכים מומחים כי קיים סיכוי גבוה מאוד שבתוך 50 שנה תתרחש שוב רעידת אדמה חזקה במקום כלשהו בין דרום הלבנון לדרום ים המלח. {{הערה|שם=shapira}}
 
על בסיס הידע שרעידת אדמה חזקה מתרחשת באיזור בתדירות של פעם ב-80 שנה ובידיעה שרעידת האדמה האחרונה התרחשה ב 1927, מעריכים מומחים כי קיים סיכוי גבוה מאוד שבתוך 50 שנה תתרחש שוב רעידת אדמה חזקה במקום כלשהו בין דרום הלבנון לדרום ים המלח. {{הערה|שם=shapira}}
   −
רעידת אדמה חזקה אינה חייבת להיות קטלנית - הדבר העיקרי הוא איכות הבנייה של מבנים. עיקר הסיכון הוא בהתמוטטות של מבנים, עקב תנודות אופקיות המטלטות את הבניין מצד לצד. הסיכון גדול במיוחד מבנים ישנים שנבנו לפני כניסת תקן 413 לתוקפו. התקן הישראלי 413 הוא תקנה משנת 1975, וכל מהנדס בניין חייב לפעול על פיו. התקן מגדיר את דרישות המינימום כדי למנוע אבדן בנפש במקרה של רעידה. אם זאת התקן לא נועד כדי למנוע נזקים לרכוש - אם כי נזק כזה יהיה נמוך יותר בהשווה לבניין שנבנה לא לפי התקן. {{הערה|שם=shapira}}
+
רעידת אדמה חזקה אינה חייבת להיות קטלנית - הדבר העיקרי הוא איכות הבנייה של מבנים. עיקר הסיכון הוא בהתמוטטות של מבנים, עקב תנודות אופקיות המטלטלות את הבניין מצד לצד. הסיכון גדול במיוחד מבנים ישנים שנבנו לפני כניסת תקן 413 לתוקפו. התקן הישראלי 413 הוא תקנה משנת 1975, וכל מהנדס בניין חייב לפעול על פיו. התקן מגדיר את דרישות המינימום כדי למנוע אבדן בנפש במקרה של רעידה. אם זאת התקן לא נועד כדי למנוע נזקים לרכוש - אם כי נזק כזה יהיה נמוך יותר בהשווה לבניין שנבנה לא לפי התקן. {{הערה|שם=shapira}}
    
בישראל קיימם בניינים רבים שאינם בנויים לפי תקן 413. מרביתם נבנו לפני חלות התקן. עם זאת לאו דווקא בניינים אלה יהרסו עקב רעש אדמה שכן הדבר תלוי בעוצמה ובמוקד הרעש. סיכון נוסף הוא שבישראל אין מערכת אכיפה של בנייה על פי התקן, וייתכן כי נבנו מבנים מודרניים יותר לא לפי התקן. לבניינים החדשים הנבנים בישראל יש יתרון נוסף, והוא הממ"ד (מרחב מוגן דירתי) שנותן מיגון נגד טילים ומשפר גם בצורה משמעותית את עמידות הבניין לרעש אדמה. בניין גבוה אינו בהכרח מסוכן יותר מבניין נמוך, אם כי בעת התרחשות רעידת אדמה יורגשו התנודות בעוצמה חזקה יותר ככל שעולים גבוה יותר.{{הערה|שם=shapira}}האזורים הפגיעים ביותר הם אלה המאופיינים בשכבת קרקע רכה. כאשר שכבת קרקע רכה מונחת על קרקע קשה (או סלע) גוברת העוצמה של תנודות הקרקע. {{הערה|שם=shapira}}
 
בישראל קיימם בניינים רבים שאינם בנויים לפי תקן 413. מרביתם נבנו לפני חלות התקן. עם זאת לאו דווקא בניינים אלה יהרסו עקב רעש אדמה שכן הדבר תלוי בעוצמה ובמוקד הרעש. סיכון נוסף הוא שבישראל אין מערכת אכיפה של בנייה על פי התקן, וייתכן כי נבנו מבנים מודרניים יותר לא לפי התקן. לבניינים החדשים הנבנים בישראל יש יתרון נוסף, והוא הממ"ד (מרחב מוגן דירתי) שנותן מיגון נגד טילים ומשפר גם בצורה משמעותית את עמידות הבניין לרעש אדמה. בניין גבוה אינו בהכרח מסוכן יותר מבניין נמוך, אם כי בעת התרחשות רעידת אדמה יורגשו התנודות בעוצמה חזקה יותר ככל שעולים גבוה יותר.{{הערה|שם=shapira}}האזורים הפגיעים ביותר הם אלה המאופיינים בשכבת קרקע רכה. כאשר שכבת קרקע רכה מונחת על קרקע קשה (או סלע) גוברת העוצמה של תנודות הקרקע. {{הערה|שם=shapira}}
שורה 60: שורה 59:  
על פי אומדן ראשוני שחישבה ועדת היכל, מספר ההרוגים ברעידת אדמה עלול לנוע בין 5,000(שבר יגור) ל- 10,000(השבר הסורי-האפריקאי). בנוסף עלולים להיות אלפי פצועים קשה, מאות אלפי מפונים ועקורים, אלפי בתים הרוסים ועשרות אלפי בתים שיינזקו. אומדן זה אינו כולל נזקים כלכליים עקב הרס כבישים, גשרים, שדות תעופה, נמלים, מתקנים ציבוריים, תחנות כוח ומפעלי תעשייה. הנזק הכספי מוערך ב-50 מיליארד דולר. [https://www.hayadan.org.il/ten-tousand-dead-can-be-in-a-major-earthquake-in-israel-010502/
 
על פי אומדן ראשוני שחישבה ועדת היכל, מספר ההרוגים ברעידת אדמה עלול לנוע בין 5,000(שבר יגור) ל- 10,000(השבר הסורי-האפריקאי). בנוסף עלולים להיות אלפי פצועים קשה, מאות אלפי מפונים ועקורים, אלפי בתים הרוסים ועשרות אלפי בתים שיינזקו. אומדן זה אינו כולל נזקים כלכליים עקב הרס כבישים, גשרים, שדות תעופה, נמלים, מתקנים ציבוריים, תחנות כוח ומפעלי תעשייה. הנזק הכספי מוערך ב-50 מיליארד דולר. [https://www.hayadan.org.il/ten-tousand-dead-can-be-in-a-major-earthquake-in-israel-010502/
 
]
 
]
לאחר הרעידה עצמה ייתכנו בעיות וסכנות שונות -  קיום של עקורים הדורשים מזון מים ומחסה. שבירה של צינורות מים וביוב עלולה לגרור בעיה של הספקת מים נקיים ובעיות עקב זיהום מים בביוב. יש חשש להתפרצות מגפות עקב מגורים צפופים, תנאי היגיינה נמוכים ומחלות הקשורות למים לא נקיים. תתכן פגיעה בתשיות לייצור חשמל, והתפלת מים, כמו כן פגיעה בכבישים ומסילות ברזל. תתכן פגיעה בשדות תעופה ונמלים דבר שישקשה על הטסת סיוע או הספקת של מוצרים חיוניים מבחוץ.
+
לאחר הרעידה עצמה ייתכנו בעיות וסכנות שונות -  קיום של עקורים הדורשים מזון מים ומחסה. שבירה של צינורות מים וביוב עלולה לגרור בעיה של הספקת מים נקיים ובעיות עקב זיהום מים בביוב. יש חשש להתפרצות מגפות עקב מגורים צפופים, תנאי היגיינה נמוכים ומחלות הקשורות למים לא נקיים. תתכן פגיעה בתשיות לייצור חשמל, והתפלת מים, כמו כן פגיעה בכבישים ומסילות ברזל. תתכן פגיעה בשדות תעופה ונמלים דבר שיקשה על הטסת סיוע או הספקת של מוצרים חיוניים מבחוץ.
    
סכנות מיוחדות עלולות להתרחש במפעלים כימיים ומתקנים רגישים עקב סכנת [[זיהום]] - הדבר כולל את המפעלים הפטרוכימיים בחיפה, איזור התעשייה רמת חובב בנגב, ומפעלים נוספים. סכנת רעידת אדמה מסכנת גם כורים גרעיניים ולכן מציבה סימני שאלה מול תוכניות שעולות מידי פעם סביב הקמת כור גרעיני להפקת חשמל בישראל.  
 
סכנות מיוחדות עלולות להתרחש במפעלים כימיים ומתקנים רגישים עקב סכנת [[זיהום]] - הדבר כולל את המפעלים הפטרוכימיים בחיפה, איזור התעשייה רמת חובב בנגב, ומפעלים נוספים. סכנת רעידת אדמה מסכנת גם כורים גרעיניים ולכן מציבה סימני שאלה מול תוכניות שעולות מידי פעם סביב הקמת כור גרעיני להפקת חשמל בישראל.  
שורה 67: שורה 66:  
ההיסטוריה מלמדת כי רעידות אדמה חזקות והרסניות ואף אירועי צונאמי התרחשו בעבר גם בארץ ישראל הניסיון שנצבר בעולם מראה, כי נקיטת פעולות היערכות לקראת רעידת אדמה וצונאמי והתנהגות נכונה בעת ולאחר האירוע, הצילו אנשים רבים וצמצמו את הנזק למבנים ולתשתיות. [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/info.aspx]  
 
ההיסטוריה מלמדת כי רעידות אדמה חזקות והרסניות ואף אירועי צונאמי התרחשו בעבר גם בארץ ישראל הניסיון שנצבר בעולם מראה, כי נקיטת פעולות היערכות לקראת רעידת אדמה וצונאמי והתנהגות נכונה בעת ולאחר האירוע, הצילו אנשים רבים וצמצמו את הנזק למבנים ולתשתיות. [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/info.aspx]  
   −
בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה ב-1999 בתורכיה, רעידה שהמחישה את ההרס העצום העלול להיגרם מרעידת אדמה, החליטה ממשלת ישראל להיערך לאפשרות של רעידת אדמה חזקה בישראל. באוגוסט 1999 מינתה הממשלה מינתה גוף מטה הקרוי "ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה" . בועדת ההיגוי כ- 40 נציגים של משרדי ממשלה, פיקוד העורף, גופי חירום, מכוני מחקר וארגונים אזרחיים. ועדת ההיגוי עוסקת בתיאום ובקרה על פעולות כלל משרדי הממשלה, גופי החירום ומכוני המחקר. ועדת ההיגוי מתמקדת בעשייה, בתחומים של בנייה ותשתיות; מחקר גיאולוגי, סיסמולוגי וגיאוגרפי;  היערכות למענה לרעידת אדמה וצונאמי; הסברה לציבור והכשרה מקצועית.  [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/info.aspx]
+
בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה ב-1999 בתורכיה, רעידה שהמחישה את ההרס העצום העלול להיגרם מרעידת אדמה, החליטה ממשלת ישראל להיערך לאפשרות של רעידת אדמה חזקה בישראל. באוגוסט 1999 מינתה הממשלה מינתה גוף מטה הקרוי "ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה". בועדת ההיגוי כ-40 נציגים של משרדי ממשלה, פיקוד העורף, גופי חירום, מכוני מחקר וארגונים אזרחיים. ועדת ההיגוי עוסקת בתיאום ובקרה על פעולות כלל משרדי הממשלה, גופי החירום ומכוני המחקר. ועדת ההיגוי מתמקדת בעשייה, בתחומים של בנייה ותשתיות; מחקר גיאולוגי, סיסמולוגי וגיאוגרפי;  היערכות למענה לרעידת אדמה וצונאמי; הסברה לציבור והכשרה מקצועית.  [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/info.aspx]
    
חרף זאת המוכנות בישראל לרעידות אדמה היא נמוכה. מהנדסים מתריעים, שיש בארץ מספר רב של מבנים מסוכנים הבנויים שלא לפי התקנים המקובלים בעולם המערבי. מרבית מוסדות החינוך, גני ילדים ובתי ספר נמנים על קבוצת המבנים המסוכנים. מבנים אלה, שנבנו בעיקר עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 צפויים להינזק באופן משמעותי ברעידות אדמה בינוניות עד חזקות.  
 
חרף זאת המוכנות בישראל לרעידות אדמה היא נמוכה. מהנדסים מתריעים, שיש בארץ מספר רב של מבנים מסוכנים הבנויים שלא לפי התקנים המקובלים בעולם המערבי. מרבית מוסדות החינוך, גני ילדים ובתי ספר נמנים על קבוצת המבנים המסוכנים. מבנים אלה, שנבנו בעיקר עד לשנות ה-70 של המאה ה-20 צפויים להינזק באופן משמעותי ברעידות אדמה בינוניות עד חזקות.  
שורה 78: שורה 77:  
הפעלת תמ"א 38 לצורך חיזוק מבנים בפריפריה היא בעייתית, כפי שנאמר במפורש בדברי ההסבר של התוכנית עצמה - עיקר חיזוק המבנים הנדרש הוא באיזורים עניים יותר כמו בית שאן, טבריה וצפת שבהם התושבים יתקשו לבצע שיפוץ ואין בהם ביקוש רב. [[מבקר המדינה]] פרסם במרץ 2011 דו"ח על "עמידות מבנים ותשתיות ברעידות אדמה – תמונת מצב". בדו"ח נאמר כי אין באמצעי העידוד הכלכליים והמנהליים שניתנו בתמ"א 38 משום תמריץ לחיזוקם של מבני מגורים באזורי הפריפריה. מהדו"ח עולה גם שנכון לתחילת שנת 2010 גם באזורים שבהם השתלם ליישם את תמ"א 38, התקדם היישום רק מעט, וחוזקו במסגרתה רק מעט מאד מבנים.
 
הפעלת תמ"א 38 לצורך חיזוק מבנים בפריפריה היא בעייתית, כפי שנאמר במפורש בדברי ההסבר של התוכנית עצמה - עיקר חיזוק המבנים הנדרש הוא באיזורים עניים יותר כמו בית שאן, טבריה וצפת שבהם התושבים יתקשו לבצע שיפוץ ואין בהם ביקוש רב. [[מבקר המדינה]] פרסם במרץ 2011 דו"ח על "עמידות מבנים ותשתיות ברעידות אדמה – תמונת מצב". בדו"ח נאמר כי אין באמצעי העידוד הכלכליים והמנהליים שניתנו בתמ"א 38 משום תמריץ לחיזוקם של מבני מגורים באזורי הפריפריה. מהדו"ח עולה גם שנכון לתחילת שנת 2010 גם באזורים שבהם השתלם ליישם את תמ"א 38, התקדם היישום רק מעט, וחוזקו במסגרתה רק מעט מאד מבנים.
   −
הבנייה במסגרת התמ"א מתירה הוספת קומות נוספות, וכן התקרבות לקווי הגבול של המגרש מעבר למה שמתירות התקנות בדרך כלל. המשמעות של הקטנת המרחקים והוספת הקומות היא הגדלת הצפיפות בין הבתים, דבר שעלול לפגוע באיכות חיי התושבים ובחזות העיר. בפרט תיתכן פגיעה באיכות החיים ובערך הדירות של בניינים שכנים לבניינים המשופצים. דבר זה גורר התנגדוית תושבים לתכניות תמ"א. בעיה זו מוחרפת עקב [[תכנון מוטה רכב פרטי]] בתכנון כזה הוספת דירות מגדילה בעיות של [[פקקי תנועה]] ומגדילה את המחסור של [[חניה]] בעיר - גם אם הבית עצמו נבנה עם חניה, עדיין נדרשים שטחי חניה נוספים בעיר כאשר אנשים נוסעים ליעדים שונים בה. הגדלת ה[[צפיפות עירונית]] נחשבת דווקא דבר מבורך ב[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות מתחדשת]] אבל מצב ה[[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית בישראל]] ומחסור ב[[תחבורת אופניים|תחבורת אופניים]] ותכנון עירוני תואם יוצרים מצב שתוספת תושבים לשכונה מגדילה בעיות תנועה במקום לשפר אותן.  
+
הבנייה במסגרת התמ"א מתירה הוספת קומות נוספות, וכן התקרבות לקווי הגבול של המגרש מעבר למה שמתירות התקנות בדרך כלל. המשמעות של הקטנת המרחקים והוספת הקומות היא הגדלת הצפיפות בין הבתים, דבר שעלול לפגוע באיכות חיי התושבים ובחזות העיר. בפרט תיתכן פגיעה באיכות החיים ובערך הדירות של בניינים שכנים לבניינים המשופצים. דבר זה גורר התנגדויות תושבים לתכניות תמ"א. בעיה זו מוחרפת עקב [[תכנון מוטה רכב פרטי]] בתכנון כזה הוספת דירות מגדילה בעיות של [[פקקי תנועה]] ומגדילה את המחסור של [[חניה]] בעיר - גם אם הבית עצמו נבנה עם חניה, עדיין נדרשים שטחי חניה נוספים בעיר כאשר אנשים נוסעים ליעדים שונים בה. הגדלת ה[[צפיפות עירונית]] נחשבת דווקא דבר מבורך ב[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות מתחדשת]] אבל מצב ה[[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית בישראל]] ומחסור ב[[תחבורת אופניים|תחבורת אופניים]] ותכנון עירוני תואם יוצרים מצב שתוספת תושבים לשכונה מגדילה בעיות תנועה במקום לשפר אותן.  
    
בנוסף, חיזוק של מבנים ישנים כנגד רעידות אדמה אמנם משפר את עמידותם, אך לא בהכרח עד כדי הנדרש בתקן - לפעמים אף לא קרוב לכך. מקובל כי למבנים מסוגים רבים, ובעיקר למבני מגורים, יש תוחלת חיים מסוימת, שבסיומה על המבנים להיהרס ובמקומם לבנות חדשים. התמ"א הביאה לדחיית ואף ביטול הריסה של מבנים ישנים מאד שראוי היה להרוס אותם ולבנות במקומם מבנים שמצד אחד תואמים את התקן, ומצד שני מותאמים לדפוס החיים הנוכחי ולא לזה שהתקיים עת נבנו בתים אלו, והחליפה פעולות אלו במעין "קוסמטיקה" חיצונית בלבד.
 
בנוסף, חיזוק של מבנים ישנים כנגד רעידות אדמה אמנם משפר את עמידותם, אך לא בהכרח עד כדי הנדרש בתקן - לפעמים אף לא קרוב לכך. מקובל כי למבנים מסוגים רבים, ובעיקר למבני מגורים, יש תוחלת חיים מסוימת, שבסיומה על המבנים להיהרס ובמקומם לבנות חדשים. התמ"א הביאה לדחיית ואף ביטול הריסה של מבנים ישנים מאד שראוי היה להרוס אותם ולבנות במקומם מבנים שמצד אחד תואמים את התקן, ומצד שני מותאמים לדפוס החיים הנוכחי ולא לזה שהתקיים עת נבנו בתים אלו, והחליפה פעולות אלו במעין "קוסמטיקה" חיצונית בלבד.
שורה 86: שורה 85:  
רעידת אדמה גורמת לקריסת מבנים, גלישות קרקע, נפילת חפצים, ניפוץ זגוגיות, דליפות גז ודלק, שריפות והצפות. דבר שעלול לגרום פגיעות שונות. פגיעה בתשתיות עלולה לגרום לאיחור בהגעת גופי החירום, העזרה וההצלה. הכנות מתאימות והתנהגות נכונה יכולות להציל חיים. [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/alignment-Samuel.aspx]
 
רעידת אדמה גורמת לקריסת מבנים, גלישות קרקע, נפילת חפצים, ניפוץ זגוגיות, דליפות גז ודלק, שריפות והצפות. דבר שעלול לגרום פגיעות שונות. פגיעה בתשתיות עלולה לגרום לאיחור בהגעת גופי החירום, העזרה וההצלה. הכנות מתאימות והתנהגות נכונה יכולות להציל חיים. [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/alignment-Samuel.aspx]
   −
משרד הבריאות ממליץ להשתלם בכללי עזרה ראשונה והצלת חיים, לרענן את הידיעות מדי שנה-שנתיים, ולהכין את הציוד והכלים מראש.  ערכת עזרה ראשונה היא פריט חשוב לכל מקרי החירום לרבות רעידת אדמה, ועל כן מומלץ להצטייד בערכה זו ולהחזיקה באופן קבוע בבית וברכב. חשוב לאחסן את התיק במקום נגיש ובטוח. כמו כן מומלץ להכיר מיומניות מיוחדות של שכנים כמו מתן עזרה ראשונה מצד צוות רפואי או מתן יעוץ במצבי לחץ נפשי.  
+
משרד הבריאות ממליץ להשתלם בכללי עזרה ראשונה והצלת חיים, לרענן את הידיעות מדי שנה-שנתיים, ולהכין את הציוד והכלים מראש.  ערכת עזרה ראשונה היא פריט חשוב לכל מקרי החירום לרבות רעידת אדמה, ועל כן מומלץ להצטייד בערכה זו ולהחזיקה באופן קבוע בבית וברכב. חשוב לאחסן את התיק במקום נגיש ובטוח. כמו כן מומלץ להכיר מיומנויות מיוחדות של שכנים כמו מתן עזרה ראשונה מצד צוות רפואי או מתן יעוץ במצבי לחץ נפשי.  
    
הפציעות השכיחות בעקבות רעידת אדמה הן: [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/alignment-Samuel.aspx]
 
הפציעות השכיחות בעקבות רעידת אדמה הן: [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/alignment-Samuel.aspx]
שורה 95: שורה 94:     
;הספקת מים:
 
;הספקת מים:
רעידת אדמה חזקה עלולה לפגוע במערכת אספקת המים. במצב תתכן מצוקת מי-שתייה . כמו כן קיים סיכון לזיהום המים ולהפיכתם למסוכנים לשתייה. כדי להיערך בהתאם, רצוי לשמור בבית בקבוקי מים בכמות התואמת את מספר בני המשפחה בבית, בכמות של 2 ליטר ליום לאדם, למשך 3 ימים לפחות. לדוגמה משפחה בת 5 נפשות תצטרך 30 ליטר. יש לרענן את המים מדי שלושה חודשים.  
+
רעידת אדמה חזקה עלולה לפגוע במערכת אספקת המים. במצב תתכן מצוקת מי-שתייה. כמו כן קיים סיכון לזיהום המים ולהפיכתם למסוכנים לשתייה. כדי להיערך בהתאם, רצוי לשמור בבית בקבוקי מים בכמות התואמת את מספר בני המשפחה בבית, בכמות של 2 ליטר ליום לאדם, למשך 3 ימים לפחות. לדוגמה משפחה בת 5 נפשות תצטרך 30 ליטר. יש לרענן את המים מדי שלושה חודשים.  
 
נוסף לכך רצוי לשמור בבית כדורי כלור לחיטוי המים. [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/alignment-Samuel.aspx]
 
נוסף לכך רצוי לשמור בבית כדורי כלור לחיטוי המים. [http://mapi.gov.il/Earthquake/Pages/alignment-Samuel.aspx]
   שורה 125: שורה 124:  
* [http://ready.org.il/israel/earthquakehistory/ היסטוריה של רעידות אדמה בישראל] - האתר לקידום המודעות והמוכנות לאסונות בישראל
 
* [http://ready.org.il/israel/earthquakehistory/ היסטוריה של רעידות אדמה בישראל] - האתר לקידום המודעות והמוכנות לאסונות בישראל
 
* [http://www.moin.gov.il/tama38 חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (מינהל התכנון, משרד הפנים) האתר מכיל מסמכי התמ"א, הוראות החקיקה המשלימה, חוזרי מנכ"ל משרד הפנים בנושא תמ"א 38 וחומרים נוספים בנושא]
 
* [http://www.moin.gov.il/tama38 חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (מינהל התכנון, משרד הפנים) האתר מכיל מסמכי התמ"א, הוראות החקיקה המשלימה, חוזרי מנכ"ל משרד הפנים בנושא תמ"א 38 וחומרים נוספים בנושא]
* [http://www.102.co.il/var/267/56369-1718.pdf סקירת לקחים מרעידות אדמה ושריפות] - עדי מונצז, מנהל תחום ההדרכה בנציכות הכבאות וההצלה
+
* [http://www.102.co.il/var/267/56369-1718.pdf סקירת לקחים מרעידות אדמה ושריפות] - עדי מונצז, מנהל תחום ההדרכה בנציבות הכבאות וההצלה
 
* הרצאה מוקלטת בנושא [http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=413530&cid=417037 רעידות האדמה בישראל] במסגרת הפודקסט: [http://israelipodcast.blogspot.com/ פה ושם בארץ ישראל], בהגשת יפתח מזור.
 
* הרצאה מוקלטת בנושא [http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=413530&cid=417037 רעידות האדמה בישראל] במסגרת הפודקסט: [http://israelipodcast.blogspot.com/ פה ושם בארץ ישראל], בהגשת יפתח מזור.
 
* [http://seis.gii.co.il/heb/index.php רעידות אדמה] - באתר של המכון הגיאופיסי לישראל
 
* [http://seis.gii.co.il/heb/index.php רעידות אדמה] - באתר של המכון הגיאופיסי לישראל
שורה 135: שורה 134:  
*{{nrg|אלכס דורון|פיתוח ישראלי: מיגון מפני רעידות אדמה בחצי העלות|778/103|25 באוגוסט 2008|16|1}}
 
*{{nrg|אלכס דורון|פיתוח ישראלי: מיגון מפני רעידות אדמה בחצי העלות|778/103|25 באוגוסט 2008|16|1}}
 
* {{דוידסון|ארז גרטי|נושא החודש פברואר 2010 – תזוזות באדמה|maagarmada/month_topic/נושא-החודש-פברואר-2010-–-תזוזות-באדמה|24 ינואר 2010}}
 
* {{דוידסון|ארז גרטי|נושא החודש פברואר 2010 – תזוזות באדמה|maagarmada/month_topic/נושא-החודש-פברואר-2010-–-תזוזות-באדמה|24 ינואר 2010}}
* אפרעים לאור, [http://actv.haifa.ac.il/programs/Item.aspx?it=1275 מוכנים לרעידות אדמה?], הערוץ האקדמי, 09/07/2008
+
* אפרעים לאור, [http://actv.haifa.ac.il/programs/Item.aspx?it=1275 מוכנים לרעידות אדמה?], הערוץ האקדמי, 09.07.2008
 
* אמוץ עגנון, [http://www.youtube.com/watch?v=mNaabP9l334 רעידות אדמה: היכן, מדוע, מתי?] – הרצאת וידאו
 
* אמוץ עגנון, [http://www.youtube.com/watch?v=mNaabP9l334 רעידות אדמה: היכן, מדוע, מתי?] – הרצאת וידאו
 
* אברהם בן-עזרא, [http://www.civileng.co.il/Default.aspx?cp=336&artPage=9&art=388&da=False&dt=False עמידות מבנים ברעידת אדמה]
 
* אברהם בן-עזרא, [http://www.civileng.co.il/Default.aspx?cp=336&artPage=9&art=388&da=False&dt=False עמידות מבנים ברעידת אדמה]
שורה 144: שורה 143:  
* רעידות אדמה בראי היהדות - [http://ready.org.il/2013/04/%d7%94%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%98-%d7%9c%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%a2%d7%93/ "המבט לארץ ותרעד"] - האתר לקידום המודעות והמוכנות לאסונות בישראל Ready.org.il
 
* רעידות אדמה בראי היהדות - [http://ready.org.il/2013/04/%d7%94%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%98-%d7%9c%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%a2%d7%93/ "המבט לארץ ותרעד"] - האתר לקידום המודעות והמוכנות לאסונות בישראל Ready.org.il
 
* מיכאל כהן, [http://www.iaa-conservation.org.il/article_Item_heb.asp?id=207&subject_id=46 סדנה בינלאומית בנושא היערכות לסיכונים מרעידות אדמה באתרי מורשת תרבות, 2014,] אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2014.
 
* מיכאל כהן, [http://www.iaa-conservation.org.il/article_Item_heb.asp?id=207&subject_id=46 סדנה בינלאומית בנושא היערכות לסיכונים מרעידות אדמה באתרי מורשת תרבות, 2014,] אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2014.
 +
* ירון דרוקמן, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5311783,00.html סכנת מחסור במים, חשמל ודלק. מאות אלפי מבנים לא חוזקו | לא ערוכים לרעידת אדמה], וואינט, 19.7.2018
    
[[קטגוריה:קיימות]]
 
[[קטגוריה:קיימות]]
 +
[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]
 +
[[קטגוריה:ישראל]]