אקו-ויקי

שינויים

קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־08:19, 18 ביולי 2018

נוספו 358 בתים ,  08:19, 18 ביולי 2018
אין תקציר עריכה
שורה 49: שורה 49:  
{{ציטוט|תוכן=באיזו זכות מגיע לישראל מנכ"ל נובל אנרג'י, ומחליט שהגז הטבעי שיימצא במאגר לווייתן ייוצא לחו"ל? מדינה ריבונית צריכה לעסוק בזה יותר מאשר בתמלוגים... מוזר לי שאף אחד לא מדווח על תוכן הפגישות של שרי הממשלה עם ראשי נובל. באיזו זכות הם שותקים?|מקור=http://www.themarker.com/markets/1.583134}}
 
{{ציטוט|תוכן=באיזו זכות מגיע לישראל מנכ"ל נובל אנרג'י, ומחליט שהגז הטבעי שיימצא במאגר לווייתן ייוצא לחו"ל? מדינה ריבונית צריכה לעסוק בזה יותר מאשר בתמלוגים... מוזר לי שאף אחד לא מדווח על תוכן הפגישות של שרי הממשלה עם ראשי נובל. באיזו זכות הם שותקים?|מקור=http://www.themarker.com/markets/1.583134}}
    +
==קשרים ולחצים על פוליטיקאים==
 +
 +
[[קובץ:תשעה שלבים שוד הגז.jpg|ממוזער|תשעה שלבים בעייתיים בהתנהלות הממשלה ביחס לייצוא הגז. לדוגמה סירוב לפרסום [[הפרוטוקולים של ועדת צמח]].  אסתי סגל, 2013]]
 +
[[מטה מאבק הגז]] וארגונים נוספים הצביעו על [[קשרי הון שלטון]] בין מקבלי החלטות בנושא הגז לבין בעלי הון. כן עלו חששות מפני ניגודי אינטרסים, בעיקר של פקידים בכירים ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] של חברי כנסת, חברי ממשלה ועוד. חלק ממקבלי החלטות בוחרים להימנע מלעסוק בנושא או מנועים מלעסוק בו בגלל ניגודי עניינים, חלקם עוסקים בנושא חרף ניגודי עניינים שאולי יש להם. גילוי הקשרים בין מקבלי החלטות לתעשיות הגז מוביל לחשיפה של עוד קשרים כאלה עקב חשש לניגוד עניינים שיוביל להשלכות משפטיות. {{הערה|[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3662990,00.html היועץ המשפטי של הכנסת: ח"כ שיש לו עניין אישי בנוגע לגז – צריך לדווח על כך], אורי תובל, כלכליסט 28.06.2015}}
 +
 +
===בנימין נתניהו===
 +
בשנת 2015 התקבלה בקשתה של [[התנועה לחופש המידע]] לחשוף הסכמי ניגוד עניינים של שרים בממשלה. בחוות-דעת מיום 27 באוקטובר 2014  קבע היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, שבנימין נתניהו, צריך להימנע מלטפל בעניינים שבהם מטפל משרד עורכי הדין של פרקליטיו, עורכי הדין [[דוד שמרון]] ו[[יצחק מולכו]]. עו"ד דוד שמרון הוא עורך דינו האישי של נתניהו, ואילו עו"ד יצחק מולכו משמש כשליח מיוחד מטעמו לעניינים מדיניים. המקור להסכם ניגוד העניינים נגע לתחום התקשורת. עם זאת הדבר נגע גם לנושאים אחרים ""בכל מקרה שבו יתעורר צורך בהפעלת סמכות או במעורבות שלך, והפעלת הסמכות תהיה כרוכה בנושא בו מטפל משרד עורכי הדין, ובכן בכל מקרה אחר של ספק, יש צורך לפנות אל היועץ המשפטי לממשלה, על-מנת לבחון את הצורך בהעברת סמכויות או בנקיטת צעדים אחרים" רשימת לקוחות של המשרד אמורה לעבוד לעיון ראש הממשלה כל 3 חודשים. {{הערה|שם=megido|1= גור מגידו, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001079892#fromelement=hp_daily_news  ניגודי העניינים של נתניהו, כחלון, ארדן, אריאל, אקוניס ולפיד], גלובס, 10 בנובמבר 2015}} 
 +
 +
בנובמבר 2016 חשף ערוץ 10 כי ישראל אמורה לקנות 3 צוללות מגרמניה  בכ-6 מיליארד ש"ח (1.5 מיליארד יורו). את העסקה קידם נתניהו וזאת למרות התנגדות בצה"ל. שר הביטחון הקודם, משה יעלון, אף ניסה לטרפד את העסקה בטענה שזו לא הייתה כלולה בתוכניות הרב-שנתיות של צה"ל ומשרד הביטחון. עוד התגלה כי עסקת הצוללות לא הייתה היחידה שנתניהו ניסה לקדם עם גרמניה: ישראל החליטה לרכוש ארבעה כלי שיט כדי לאבטח את קידוחי הגז בים התיכון, ולאחר פרסום המכרז בנושא נתניהו ואנשיו לחצו לבטל את המכרז - ולאפשר לגרמנים למכור את כלי השיט לישראל. באותו חודש טען העיתונאי רביב דרוקר כי [[דוד שמרון]], פרקליטו של ראש הממשלה, מייצג את [[מיקי גנור]] הנציג בישראל של המספנה הגרמנית שאמורה לייצר את הצוללות שחיל הים אמור לקנות. בקיץ 2016 הובילו גנור ושמרון מהלך שנועד לשכנע שאת כלי השיט הללו צריכה לתחזק חברה שיקים גנור - ולא מספנת חיל הים כמו שקרה עד היום. {{הערה|1=[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1219005 חשיפה: פרקליטו של נתניהו מייצג את החברה שעומדת מאחורי עסקת הצוללות עם גרמניה ], רביב דרוקר, וואלה, 15/11/2016}}
 +
 +
===משה כחלון===
 +
[[שר האוצר]], [[משה כחלון]], טען לפני הבחירות כי יפרק את [[מונופול|מונופול הגז]], חרף היכרותו עם [[קובי מימון]], שהיה קשור לאחת מחבורת הגז. עם זאת לאחר הבחירות טען כחלון כי עליו להימנע מלעסוק בנושא הגז בשל ניגוד העניינים שיש לו<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =http://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = צפו בפליק-פלאק של כחלון: "קובי מימון? לא יודע מה יש לו ומה אין לו, אעסוק בגז"|אתר = הארץ|תאריך = 26 במאי 2015}}</ref>
 +
 +
===יובל שטייניץ===
 +
יובל שטייניץ שהיה שר האוצר במהלך [[ועדת ששינסקי]], וכיהן בהמשך כשר האנרגיה והתשתיות סיפר על הלחץ שהופעל עליו: {{ציטוטון|ממש מלחמה לחיים ולמוות. יועצים באוצר הזהירו אותי שההתעקשות מול המשקיעים עשויה לעלות לי בתפקיד. חודש אחרי שהקמתי את ועדת ששינסקי (לבדיקת נטל המס הראוי על הפקת גז טבעי בישראל, שמ"ב) נפגש איתי יועץ אסטרטגי בכיר מאוד שלא אנקוב בשמו ואמר לי, שמע, באתי להציל אותך. כדאי שתמהר להגיע לפשרה, אחרת תתרסק. יפעילו נגדך ועדות חקירה, יחפשו דברים אפלים מעברך, יבדקו אם עישנת חשיש פעם, בגדת באשתך או אולי הרחבת מרפסת בלי רישיון. אם לא ימצאו אצלך משהו, יחפשו במשפחה המורחבת. וזה יהיה סוף הקריירה שלך כשר אוצר. אז לפני שאתה מפסיד את המשרד והולך הביתה, תעשה לעצמך טובה ותרד מוועדת ששינסקי}}. <ref>{{קישור כללי|הכותב =  שרי מקובר-בליקוב |כתובת =http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html|כותרת =יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"|תאריך = 5  במאי 2013}}</ref>
 +
בזמן המאבק על ייצוא הגז טען שטייניץ כי אסור למדינה להסכים לגרירת רגליים של חברות הגז בפיתוח המאגרים, כי הייצוא אינו כדאי למשק וכי כדאי לצמצם אותו וכי אין להסכים למונופול. כעבור מספר חודשים, הוא מונה לשר האנרגיה ותמך במתווה הגז כשהוא אינו חושף טיעון או שיקול חדש שעלה על הפרק. <ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001060699|כותרת =שטייניץ וחברות הגז הגיעו להבנות - ומתווה הגז יעלה להצבעה ביום ראשון|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> גם הפרוטוקולים של אותן וועידות בהן שינה דעתו אינן נחשפות. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי |כתובת =http://hamishmar.org.il/gas-questions-from-protocols/|כותרת =איך הפכו עמדות חברות הגז לעמדותיו של שטייניץ? קריאה בפרוטוקולי מתווה הגז|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref>
 +
 +
===אריה דרעי===
 +
אריה דרעי כיהן כשר הפנים. בתוקף תפקידו הוא סרב לחתום על צו המורה לעקוף את הממונה הגבלים עסקיים, כדי להעביר את מתווה הגז,  למרות לחץ כזה מנתניהו. לבסוף התפטר מתפקידו בתמורה לתפקיד הפריפריה ותקציב של 300 מיליון שקל.<ref>{{קישור כללי|הכותב =סמי פרץ|כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2765642|כותרת =שר הנגב, הגליל והקומבינה|תאריך = 1  בנובמבר 2015}}</ref> לדבריו לא התפטר בשל לחציים פוליטיים. <ref>{{קישור כללי|הכותב =הדס גליקו ורוני זינגר |כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3671760,00.html|כותרת =אריה דרעי: "לא שלם עם מתווה הגז, רה"מ לא הפעיל עלי לחצים"א|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> בשנת 2017 פרסם עיתון הארץ תחקיר לפיו עסקים שונים במשק תרמו כסף רב לעמותת "מפעלות שמחה" שניהלה רעייתו של דרעי. בין יתר התורמים היתה חברת דלק של [[יצחק תשובה]] שתרמה סכום של 200 אלף ש"ח. החשש הוא שדרעי לא רצה לסבך את עצמו בהחלטה שבה עלול להיות לו ניגוד עניינים. מצד שני הוא לא חשף את הקשרים בינו לבין החברות {{הערה|ישראל קליין, [http://actualic.co.il/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%95-%D7%94%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99/ מדוע תרמו הטייקונים לעמותה של יפה דרעי?], "אקוטואליק, 28/05/2017}}
   −
==פקידים ובכירים שעברו לעבוד אצל חברות הגז ==
+
===פוליטיקאים נוספים===
 +
במשך שנים רבות כיהן '''חיים כץ'' כיו"ר ארגון העובדים של התעשייה האווירית.  הוא חבר כנסת מטעם הליכוד ומכהן ושר הרווחה משנת 2015. כץ מחזיק ביחידות של שותפות חיפושי הנפט והגז ישראמקו, שאותן רכש לפני גילוי גז במאגר תמר שהיא שותפה בו. כץ הוא ידיד אישי של אנשי העסקים המזוהים עם ישראמקו, חיים צוף ו[[קובי מימון]]. לפי הערכת כלכליסט, שווי המניות של כץ עומד על עשרות מיליוני שקלים. {{הערה|[http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3660586,00.html שווי אחזקות שר הרווחה בישראמקו: 50 מיליון שקל]}}
 +
בשנת 2009 פנתה רשות ניירות ערך ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בנוגע לפעילות חשודה במניית החברה. לפי החשד כץ ביצע מכירות ורכישות במניית ישראמקו בהסתמך על מידע פנים. החשדות התייחסו ליום אחד בינואר 2009, שבמהלכו זינקה המניה ב-19% באופן חריג בשעות היום. בשעות הערב דיווחה ישראמקו כי התגלו סימני גז טבעי בקידוח "תמר" מול חופי חיפה {{הערה| חגי עמית, [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1270300 לא רק חיים כץ יודע להריח גז], הארץ, 09.07.2009 }} חקירתה זו לא העלתה ממצאים שאישרו את החשד, וכץ נוקה ממנו. ב-17 במאי 2016 נחקר כץ באזהרה בידי רשות ניירות ערך, בחשד שגרף רווחים באמצעות שימוש במידע פנים. הרשות טוענת כי כץ רכש מניות של חברת נצבא זמן קצר לפני שהחברה דיווחה שהיא מתמזגת עם חברת איירפורט סיטי ביולי 2015, בעת שכיהן כשר בממשלה. [http://www.themarker.com/markets/1.2946466] מי שמסר לכץ את מידע הפנים, על פי החשד, הוא מוטי (מרדכי) בן ארי, היועץ הפיננסי של שתי החברות מאז 1999. מדובר בחברות בבעלותו של חיים צוף. {{הערה|יסמין גואטה, [http://www.themarker.com/law/1.3123561 רשות ניירות ערך: התחזקו הראיות בתיק החקירה שמתנהל נגד השר חיים כץ], 15.11.2016}}
 +
 
 +
בקשת חופש המידע של התנועה לחופש המידע חשפה הסכמי ניגודי עניינים של [[גלעד ארדן]]. ארדן עדכן לקראת סוף כהונתו כשר להגנת הסביבה על מינויה של אשתו לדירקטורית בחברת קציר השקעות, העוסקת בתחום חיפושי הגז והנפט. הוחלט כי עד לתום הכהונה במשרד להגנת הסביבה, ארדן לא יעסוק כלל בנושא הגז והנפט, וככל שיתעורר צורך בהחלטה בדרג שר בנושאים אלה עד לבחירות, יפנה ארדן לראש הממשלה, שימנה שר שיעסוק בכך.{{הערה|שם=megido}} בנוסף חשפה הבקשה קשרים של [[אופיר אקוניס]] ו[[יאיר לפיד]] לעולם העסקי - כולל קשרים של לפיד לקבוצת [[ידיעות אחרונות]] ולמשקיעים שונים.
 +
 
 +
שר הבינוי יואב גלנט מ"כולנו" מחזיק באופציות למניות במאגרי הגז "תנין" ו"כריש" האופציות למניות ניתנו לו בעת שהיה מנכ"ל Nammax של בני שטיינמץ, שניהלה מו"מ לרכישת המאגרים. הדברים מופיעים במסמך ניגודי העניינים של גלנט שנמסר על ידו בשנת 2015 ליועץ המשפטי לממשלה. {{הערה|גולן חזני, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3663148,00.html ניגוד העניינים של גלנט: מחזיק באופציות למניות במאגרי הגז "תנין" ו"כריש"], כלכליסט, 29.06.15}}
 +
 
 +
חבר הכנסת מיקי לוי מ'יש עתיד' היה סגן שר האוצר בזמן ההחלטה על יצוא הגז. לוי הוא בעל קשרים עם [[משפחת לבנת]] שמחזיקה בשרשור בחברת [[ישראמקו]], שלה אחזקות במאגר "תמר". לפי חוות דעת משפטית של המשנה ליועמ"ש דינה זילבר מינואר 2014, לוי מנוע לעסוק בנושאים הקשורים למשפחת לבנת. ב 2015 הוא הודיע כי לא ישתתף בהצבעה בכנסת על עקיפת הממונה על הגבלים עסקיים בניסיון להעביר את[[מתווה הגז]], וזאת בשל ניגוד עניינים. {{הערה|שי אספריל, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3663012,00.html ח"כ נוסף בחוץ: למיקי לוי ניגוד עניינים בגז, לא יצביע בכנסת], כלכליסט, 28.06.15}}
 +
 
 +
לחצים מטעם נתניהו הופעלו על השר [[אבי גבאי]], מי שהיה שר הסביבה, לא להופיע בוועדת הכלכלה, בפגישתה ב-22 בנובמבר 2015. הלחץ נועד למנוע מגבאי לפרט הסתייגויות שלו ממתווה הגז. אלפי מתנגדים הציפו את הפוסט אורח של השר בבקשה שלא יחזור בו מהחלטתו.<ref>{{קישור כללי|הכותב =עמית סגל|כתובת =http://www.mako.co.il/news-military/politics-q4_2015/Article-e805aa112db1151004.htm?Partner=rss|כותרת =הקרב על הגז: לשכת נתניהו נגד השר גבאי|תאריך = 18 בנובמבר 2015}}</ref>
 +
 
 +
היו שמועות שלחצו על משה גפני להצביע בעד המתווה חרף הצהרתו כי הצביע עבור המתווה בשל המשמעת קואליציונית, {{ציטוטון|אין לנו ספק שגפני שינה את עמדתו הנחרצת כנגד מתווה הגז והצביע בעד אך ורק עקב חששו מפני שבירת החרם הפרסומי על עיתון 'הפלס' על ידי חברות הגז}}. השמועות שנפוצו היו שאלפי שקלים יוזרמו בידי חברות הגז אל העיתון החרדי, [[יתד נאמן]], שגפני פטרונו ומקום יפסיקו את מימון העיתון [[הפלס]] המתחרה והמחרים את עיתון יתד נאמן. כך משני צדי המתרס טוענים החרדים, בעלי הון מצד אחד הטו ציבור שלם לתמוך במתווה הגז ומנגד לחצו על אחרים להצביע עבורו.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אליק מאור|כתובת =http://megafon-news.co.il/asys/archives/241824|כותרת =מתווה הגז: חרדים מאשימים – "באמצעות דיל עם חברות הגז, ח"כים חרדים הוטו להצביע בעד המתווה"|תאריך = 9 בספטמבר 2015}}</ref>
 +
 
 +
שלי יחימוביץ טענה כי קבלה הצעה כספית מתשובה בתמורה לתמיכתה במתווה.{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=DVgFzj2bGA0 שלי יחימוביץ': "יצחק תשובה הציע לי 100 מיליון ש"ח"]}} בנוסף קיים חשש כי הממשל האמריקני מפעיל לחצים כבדים על ראש הממשלה על מנת שיפעל לקידום המתווה. נתניהו עצמו קיבל מכתב מאדלסון לייעל את הרגולציה בשוק הגז.<ref>ראה תחת [[#התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים|התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים]]</ref>
 +
 
 +
==פקידים ובכירים בעלי קשרים לחברות הגז ==
 
[[קובץ:קשרי תשובה.jpg|ממוזער|קשרים של [[יצחק תשובה]] במוסדות שלטון ב[[בנקאות בישראל|בנקאות]] ובתקשורת. אסתי סגל, 2014]]
 
[[קובץ:קשרי תשובה.jpg|ממוזער|קשרים של [[יצחק תשובה]] במוסדות שלטון ב[[בנקאות בישראל|בנקאות]] ובתקשורת. אסתי סגל, 2014]]
 
{{הפניה לערך מורחב|תופעת הדלת המסתובבת}}
 
{{הפניה לערך מורחב|תופעת הדלת המסתובבת}}
−
פקידים בכירים, חברי כנסת, עיתונאים ובעלי תפקידים רבים אשר פעלו למען אינטרס חברות הגז מונו, אם בתום [[תקופת צינון]] ואם לא, לתפקידים בכירים בחברות הגז, בחברות בבעלותו של יצחק תשובה ובחברות דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתב “עניין מרכזי”|כתובת =http://www.news-israel.net/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A1%D7%99%D7%A7-20-%D7%9E%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%9D-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99-1.html|כותרת = תשובה שוכר בתנאים מפתים עשרות בכירים במשק עם סיום תפקידם הציבורי|אתר = עניין מרכזי|תאריך = 30 ביולי 2015}} וכן גם {{קישור כללי|הכותב =|כתובת =http://www.haaretz.co.il/misc/1.1335059|כותרת = חובב רגולטורים, לובשי מדים ובנקאים בדימוס|אתר = הארץ|תאריך = 3 ביולי 2008}} </ref> <ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן אזרן|כתובת =http://www.themarker.com/markets/1.2782076|כותרת = ח"כ רוזנטל מציג: הרשימה המדהימה של פקידי הממשלה שעברו לעבוד אצל יצחק תשובה|אתר = the marker|תאריך = 23 בנובמבר 2015}}  </ref> דבר זה גרר ביקורת ציבורית נוקבת. {{הערה|הסרטון הועלה לדף הפייסבוק של [https://www.facebook.com/j14live/videos/1136466533047930/ צדק חברתי - חדר מצב], אפקט הדלת המסתובבת: 22 פקידי ממשל שעברו לצד של תשובה (18 באוגוסט 2015)}} החשש הוא כי פקידים, עיתונאים ומקבלי החלטות נוקטים בקו שמסייע לחברות בתמורה להבטחה או בתקווה לטובת הנאה לא מפורשת בשירות חברות הגז עצמן או חברות הקשורות בהן.  
+
פקידים בכירים, חברי כנסת, עיתונאים ובעלי תפקידים רבים אשר פעלו למען אינטרס חברות הגז מונו, אם בתום [[תקופת צינון]] ואם לא, לתפקידים בכירים בחברות הגז, בחברות בבעלותו של יצחק תשובה ובחברות דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתב “עניין מרכזי”|כתובת =http://www.news-israel.net/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A1%D7%99%D7%A7-20-%D7%9E%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%9D-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99-1.html|כותרת = תשובה שוכר בתנאים מפתים עשרות בכירים במשק עם סיום תפקידם הציבורי|אתר = עניין מרכזי|תאריך = 30 ביולי 2015}} וכן גם {{קישור כללי|הכותב =|כתובת =http://www.haaretz.co.il/misc/1.1335059|כותרת = חובב רגולטורים, לובשי מדים ובנקאים בדימוס|אתר = הארץ|תאריך = 3 ביולי 2008}} </ref> <ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן אזרן|כתובת =http://www.themarker.com/markets/1.2782076|כותרת = ח"כ רוזנטל מציג: הרשימה המדהימה של פקידי הממשלה שעברו לעבוד אצל יצחק תשובה|אתר = the marker|תאריך = 23 בנובמבר 2015}}  </ref> דבר זה גרר ביקורת ציבורית נוקבת. {{הערה|הסרטון הועלה לדף הפייסבוק של [https://www.facebook.com/j14live/videos/1136466533047930/ צדק חברתי - חדר מצב], אפקט הדלת המסתובבת: 22 פקידי ממשל שעברו לצד של תשובה (18 באוגוסט 2015)}} החשש הוא כי פקידים, עיתונאים ומקבלי החלטות נוקטים בקו שמסייע לחברות, בתמורה להבטחה או בתקווה לטובת הנאה לא מפורשת, בשירות חברות הגז עצמן או חברות הקשורות בהן. דבר זה נקרא באופן כללי, [[שיטת הדלת המסתובבת]].
    
# [[יוסי אבו]], יועץ לשעבר של שר האוצר רוני בר-און מונה למנכ"ל [[דלק קידוחים]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבשלום חלוץ|כתובת =http://www.themarker.com/personal/1.1006517|כותרת = משתלם לעבור לדלק: תנאי השכר המפנקים של יוסי אבו|אתר = the marker|תאריך = 28 באוגוסט 2011}}</ref>
 
# [[יוסי אבו]], יועץ לשעבר של שר האוצר רוני בר-און מונה למנכ"ל [[דלק קידוחים]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבשלום חלוץ|כתובת =http://www.themarker.com/personal/1.1006517|כותרת = משתלם לעבור לדלק: תנאי השכר המפנקים של יוסי אבו|אתר = the marker|תאריך = 28 באוגוסט 2011}}</ref>
שורה 84: שורה 119:  
# [[רוני בר-און]], לשעבר שר האוצר ושר התשתיות, מונה לדירקטור בדלק קידוחים.<ref>{{קישור כללי|הכותב =ליאור גוטמן|כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3677568,00.html|כותרת = שר האוצר לשעבר, רוני בר-און, יתמנה לדירקטור בדלק קידוחים בשליטת תשובה |אתר = כלכליסט|תאריך = 4 בינואר 2016}}</ref>
 
# [[רוני בר-און]], לשעבר שר האוצר ושר התשתיות, מונה לדירקטור בדלק קידוחים.<ref>{{קישור כללי|הכותב =ליאור גוטמן|כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3677568,00.html|כותרת = שר האוצר לשעבר, רוני בר-און, יתמנה לדירקטור בדלק קידוחים בשליטת תשובה |אתר = כלכליסט|תאריך = 4 בינואר 2016}}</ref>
   −
== קשרי הון שלטון וחששות לניגודי עניינים==
+
[[שאול מרידור]], מי שכיהן כמנכ"ל משרד האנרגיה, הוא בעל ניגוד עניינים בנושא הגז. אחיו של מרידור, מתן, מועסק במשרד עו"ד אגמון כמומחה לענייני הגבלים עסקיים. אחת מלקוחותיו של משרד אגמון היא קבוצת [[דלק]] שבשליטת [[יצחק תשובה]] שאמורה במסגרת מתווה הגז הממשלתי לקבל פטור מהסדר כובל בשל האחזקות הצולבות שלה במאגרי תמר ולווייתן. {{הערה| ליאור גוטמן,  [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3667488,00.html מחשש לניגוד עניינים: המנכ"ל הנכנס של משרד האנרגיה שאול מרידור לא יטפל במתווה הגז], כלכליסט, 20 באוגוסט 2015}} למרות ניגוד עניינים זה מרידור כיהן כחבר בוועדת צמח. בציבור הוא זכור בגלל התבטאותו בנושא הגז בוועדה- לפיה אין טעם לשמור גז למדינה למשך זמן ארוך של 30 שנה שכן אולי עד אז לא תהיה מדינה בכלל. {{הערה|1=שירות גלובס  [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000850395 מרידור: "גז ל-30 שנה? מי יודע אם תהיה מדינה בכלל?"], גלובס,  6 ביוני 2013}} דבר שמרידור טען לאחר מכן שנאמר בבדיחות הדעת. ניגודי העניינים של מרידור הביאו לביקורת על מינויו לתפקיד מנכ"ל משרד האנרגיה.<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן|כתובת =http://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = תחת הסכם ניגוד עניינים: שאול מרידור מונה למנכ"ל משרד האנרגיה|אתר = כלכליסט|תאריך = 6 בספטמבר 2015}}</ref>
−
[[קובץ:תשעה שלבים שוד הגז.jpg|ממוזער|תשעה שלבים בעייתיים בהתנהלות הממשלה ביחס לייצוא הגז. לדוגמה סירוב לפרסום [[הפרוטוקולים של ועדת צמח]].  אסתי סגל, 2013]]
  −
[[מטה מאבק הגז]] וארגונים נוספים הצביעו על [[קשרי הון שלטון]] בין מקבלי החלטות בנושא הגז לבין בעלי הון. כן עלו חששות מפני ניגודי אינטרסים, בעיקר של פקידים בכירים ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] של חברי כנסת, חברי ממשלה ועוד. חלק ממקבלי החלטות בוחרים להימנע מלעסוק בנושא או מנועים מלעסוק בו בגלל ניגודי עניינים, חלקם עוסקים בנושא חרף ניגודי עניינים שאולי יש להם. גילוי הקשרים בין מקבלי החלטות לתעשיות הגז מוביל לחשיפה של עוד קשרים כאלה עקב חשש לניגוד עניינים שיוביל להשלכות משפטיות. {{הערה|[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3662990,00.html היועץ המשפטי של הכנסת: ח"כ שיש לו עניין אישי בנוגע לגז – צריך לדווח על כך], אורי תובל, כלכליסט 28.06.2015}}
  −
 
  −
חיים כץ היה במשך שנים רבות יו"ר ארגון העובדים של התעשייה האווירית.  הוא חבר כנסת מטעם הליכוד ומכהן ושר הרווחה משנת 2015. כץ מחזיק ביחידות של שותפות חיפושי הנפט והגז ישראמקו, שאותן רכש לפני גילוי גז במאגר תמר שהיא שותפה בו. כץ הוא ידיד אישי של אנשי העסקים המזוהים עם ישראמקו, חיים צוף ו[[קובי מימון]]. לפי הערכת כלכליסט שווי המניות של כץ עומד על עשרות מיליוני שקלים. {{הערה|[http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3660586,00.html שווי אחזקות שר הרווחה בישראמקו: 50 מיליון שקל]}}
  −
בשנת 2009 פנתה רשות ניירות ערך ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בנוגע לפעילות חשודה במניית החברה. לפי החשד כץ ביצע מכירות ורכישות במניית ישראמקו בהסתמך על מידע פנים. החשדות התייחסו ליום אחד בינואר 2009, שבמהלכו זינקה המניה ב-19% באופן חריג בשעות היום. בשעות הערב דיווחה ישראמקו כי התגלו סימני גז טבעי בקידוח "תמר" מול חופי חיפה {{הערה| חגי עמית, [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1270300 לא רק חיים כץ יודע להריח גז], הארץ, 09.07.2009 }} חקירתה זו לא העלתה ממצאים שאישרו את החשד, וכץ נוקה ממנו. ב-17 במאי 2016 נחקר כץ באזהרה בידי רשות ניירות ערך, בחשד שגרף רווחים באמצעות שימוש במידע פנים. הרשות טוענת כי כץ רכש מניות של חברת נצבא זמן קצר לפני שהחברה דיווחה שהיא מתמזגת עם חברת איירפורט סיטי ביולי 2015, בעת שכיהן כשר בממשלה. [http://www.themarker.com/markets/1.2946466] מי שמסר לכץ את מידע הפנים, על פי החשד, הוא מוטי (מרדכי) בן ארי, היועץ הפיננסי של שתי החברות מאז 1999. מדובר בחברות בבעלותו של חיים צוף. {{הערה|יסמין גואטה, [http://www.themarker.com/law/1.3123561 רשות ניירות ערך: התחזקו הראיות בתיק החקירה שמתנהל נגד השר חיים כץ], 15.11.2016}}
  −
 
  −
[[שר האוצר]], [[משה כחלון]], טען לפני הבחירות כי יפרק את מונופול הגז, חרף היכרותו עם [[קובי מימון]], שהיה קשור לאחת מחבורת הגז. עם זאת לאחר הבחירות טען כחלון כי עליו להימנע מלעסוק בנושא הגז בשל ניגוד העניינים שיש לו<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת =http://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = צפו בפליק-פלאק של כחלון: "קובי מימון? לא יודע מה יש לו ומה אין לו, אעסוק בגז"|אתר = הארץ|תאריך = 26 במאי 2015}}</ref>
  −
 
  −
[[שאול מרידור]], מנכ"ל משרד האנרגיה, הוא בעל ניגוד עניינים בנושא הגז. אחיו של מרידור, מתן, מועסק במשרד עו"ד אגמון כמומחה לענייני הגבלים עסקיים. אחת מלקוחותיו של משרד אגמון היא קבוצת [[דלק]] שבשליטת [[יצחק תשובה]] שאמורה במסגרת מתווה הגז הממשלתי לקבל פטור מהסדר כובל בשל האחזקות הצולבות שלה במאגרי תמר ולווייתן. {{הערה| ליאור גוטמן,  [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3667488,00.html מחשש לניגוד עניינים: המנכ"ל הנכנס של משרד האנרגיה שאול מרידור לא יטפל במתווה הגז], כלכליסט, 20 באוגוסט 2015}} למרות ניגוד עניינים זה מרידור כיהן כחבר בוועדת צמח. בציבור הוא זכור בגלל התבטאותו בנושא הגז בוועדה- לפיה אין טעם לשמור גז למדינה למשך זמן ארוך של 30 שנה שכן אולי עד אז לא תהיה מדינה בכלל. {{הערה|1=שירות גלובס  [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000850395 מרידור: "גז ל-30 שנה? מי יודע אם תהיה מדינה בכלל?"], גלובס,  6 ביוני 2013}} דבר שמרידור טען לאחר מכן שנאמר בבדיחות הדעת. ניגודי העניינים של מרידור הביאו לביקורת על מינויו לתפקיד מנכ"ל משרד האנרגיה.<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן|כתובת =http://www.haaretz.co.il/tmr/1.2644998|כותרת = תחת הסכם ניגוד עניינים: שאול מרידור מונה למנכ"ל משרד האנרגיה|אתר = כלכליסט|תאריך = 6 בספטמבר 2015}}</ref>
  −
 
  −
בשנת 2015 התקבלה בקשתה של [[התנועה לחופש המידע]] לחשוף הסכמי ניגוד עניינים של שרים בממשלה. בחוות-דעת מיום 27 באוקטובר 2014  קבע היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, שבנימין נתניהו, צריך להימנע מלטפל בעניינים שבהם מטפל משרד עורכי הדין של פרקליטיו, עורכי הדין [[דוד שמרון]] ו[[יצחק מולכו]]. עו"ד דוד שמרון הוא עורך דינו האישי של נתניהו, ואילו עו"ד יצחק מולכו משמש כשליח מיוחד מטעמו לעניינים מדיניים. המקור להסכם ניגוד העניינים נגע לתחום התקשורת. עם זאת הדבר נגע גם לנושאים אחרים ""בכל מקרה שבו יתעורר צורך בהפעלת סמכות או במעורבות שלך, והפעלת הסמכות תהיה כרוכה בנושא בו מטפל משרד עורכי הדין, ובכן בכל מקרה אחר של ספק, יש צורך לפנות אל היועץ המשפטי לממשלה, על-מנת לבחון את הצורך בהעברת סמכויות או בנקיטת צעדים אחרים" רשימת לקוחות של המשרד אמורה לעבוד לעיון ראש הממשלה כל 3 חודשים. {{הערה|שם=megido|1= גור מגידו, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001079892#fromelement=hp_daily_news  ניגודי העניינים של נתניהו, כחלון, ארדן, אריאל, אקוניס ולפיד], גלובס, 10 בנובמבר 2015}} 
  −
 
  −
 
  −
בנובמבר 2016 חשף ערוץ 10 כי ישראל אמורה לקנות 3 צוללות מגרמניה  בכ-6 מיליארד ש"ח (1.5 מיליארד יורו). את העסקה קידם נתניהו וזאת למרות התנגדות בצה"ל. שר הביטחון הקודם, משה יעלון, אף ניסה לטרפד את העסקה בטענה שזו לא הייתה כלולה בתוכניות הרב-שנתיות של צה"ל ומשרד הביטחון. עוד התגלה כי עסקת הצוללות לא הייתה היחידה שנתניהו ניסה לקדם עם גרמניה: ישראל החליטה לרכוש ארבעה כלי שיט כדי לאבטח את קידוחי הגז בים התיכון, ולאחר פרסום המכרז בנושא נתניהו ואנשיו לחצו לבטל את המכרז - ולאפשר לגרמנים למכור את כלי השיט לישראל. באותו חודש טען העיתונאי רביב דרוקר כי [[דוד שמרון]], פרקליטו של ראש הממשלה, מייצג את [[מיקי גנור]] הנציג בישראל של המספנה הגרמנית שאמורה לייצר את הצוללות שחיל הים אמור לקנות. בקיץ 2016 הובילו גנור ושמרון מהלך שנועד לשכנע שאת כלי השיט הללו צריכה לתחזק חברה שיקים גנור - ולא מספנת חיל הים כמו שקרה עד היום. {{הערה|1=[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1219005 חשיפה: פרקליטו של נתניהו מייצג את החברה שעומדת מאחורי עסקת הצוללות עם גרמניה ], רביב דרוקר, וואלה, 15/11/2016}}
  −
 
  −
בנוסף חשפה הבקשה הסכמי ניגודי עניינים של [[גלעד ארדן]]. ארדן עדכן לקראת סוף כהונתו כשר להגנת הסביבה על מינויה של אשתו לדירקטורית בחברת קציר השקעות, העוסקת בתחום חיפושי הגז והנפט. הוחלט כי עד לתום הכהונה במשרד להגנת הסביבה, ארדן לא יעסוק כלל בנושא הגז והנפט, וככל שיתעורר צורך בהחלטה בדרג שר בנושאים אלה עד לבחירות, יפנה ארדן לראש הממשלה, שימנה שר שיעסוק בכך.{{הערה|שם=megido}} בנוסף חשפה הבקשה קשרים של [[אופיר אקוניס]] ו[[יאיר לפיד]] לעולם העסקי - כולל קשרים של לפיד לקבוצת ידיעות אחרונות ולמשקיעים שונים.
  −
 
  −
חבר הכנסת מיקי לוי מ'יש עתיד' היה סגן שר האוצר בזמן ההחלטה על יצוא הגז. לוי הוא בעל קשרים עם [[משפחת לבנת]] שמחזיקה בשרשור בחברת [[ישראמקו]], שלה אחזקות במאגר "תמר". לפי חוות דעת משפטית של המשנה ליועמ"ש דינה זילבר מינואר 2014, לוי מנוע לעסוק בנושאים הקשורים למשפחת לבנת. ב 2015 הוא הודיע כי לא ישתתף בהצבעה בכנסת על עקיפת הממונה על הגבלים עסקיים בניסיון להעביר את[[מתווה הגז]], וזאת בשל ניגוד עניינים. {{הערה|שי אספריל, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3663012,00.html ח"כ נוסף בחוץ: למיקי לוי ניגוד עניינים בגז, לא יצביע בכנסת], כלכליסט, 28.06.15}}
  −
 
  −
שר הבינוי יואב גלנט מ"כולנו" מחזיק באופציות למניות במאגרי הגז "תנין" ו"כריש" האופציות למניות ניתנו לו בעת שהיה מנכ"ל Nammax של בני שטיינמץ, שניהלה מו"מ לרכישת המאגרים. הדברים מופיעים במסמך ניגודי העניינים של גלנט שנמסר על ידו בשנת 2015 ליועץ המשפטי לממשלה. {{הערה|גולן חזני, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3663148,00.html ניגוד העניינים של גלנט: מחזיק באופציות למניות במאגרי הגז "תנין" ו"כריש"], כלכליסט, 29.06.15}}
  −
 
  −
בנוסף, פקידים רבים שעסקו באינטרס הציבורי בנושאי הגז, מונו אחרי תקופת צינון לעבוד בשירותי חברות הגז או בבעליו של חברות הגז ולהיפך, ב[[שיטת הדלת המסתובבת]].
      
==חשד למקרי שוחד בארץ ובעולם==
 
==חשד למקרי שוחד בארץ ובעולם==
שורה 187: שורה 200:  
בשנת 2014 -2015 דלפו ידיעות על כך שהערכות של חברות שהממשלה שכרה לביצוע הערכה, מצאו שכמות הגז בלוויתן נמוכה יותר מהערכות של חברות הגז שהופיע בבורסה. {{הערה|1=משה נעים, [http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=20585 התנועה לאיכות השלטון, מה מסתיר משרד התשתיות בעניין הגז הטבעי ב’מאגר לוויתן’], כאו נעים, 11.09.14 }}{{הערה|1=הדי כהן, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001041856 דוח: כמות הגז ב"לוויתן" - נמוכה ב-20% מהצפוי], גלובס, 03/06/2015}} פניה של ארגונים לחופש מידע לקבל את הנתונים נענתה בסירוב של משרד האנרגיה. {{הערה|ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3685934,00.html משרד האנרגיה מסרב לחשוף הערכותיו לכמות הגז בלווייתן], כלכליסט, 13.04.16}} באפריל 2016 חשף משרד האנרגיה כי לפי הערכות של חברת יעוץ שנייה ששכר כי הערכות כמות הגז בלוויתן נמוכה ב-24% מהפרסומים של החברות שהופיעו קודם.{{הערה|1=הדי כהן, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001119850 חברת ייעוץ: כמות הגז ב"לוויתן" נמוכה ב-24% מהצפוי], גלובס, 24/04/2016}} הערכות אלה משפיעות על גודל מכסת הייצוא, על אופק השנים שהגז צפוי להספיק למשק ועל גובה המיסוי.
 
בשנת 2014 -2015 דלפו ידיעות על כך שהערכות של חברות שהממשלה שכרה לביצוע הערכה, מצאו שכמות הגז בלוויתן נמוכה יותר מהערכות של חברות הגז שהופיע בבורסה. {{הערה|1=משה נעים, [http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=20585 התנועה לאיכות השלטון, מה מסתיר משרד התשתיות בעניין הגז הטבעי ב’מאגר לוויתן’], כאו נעים, 11.09.14 }}{{הערה|1=הדי כהן, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001041856 דוח: כמות הגז ב"לוויתן" - נמוכה ב-20% מהצפוי], גלובס, 03/06/2015}} פניה של ארגונים לחופש מידע לקבל את הנתונים נענתה בסירוב של משרד האנרגיה. {{הערה|ליאור גוטמן, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3685934,00.html משרד האנרגיה מסרב לחשוף הערכותיו לכמות הגז בלווייתן], כלכליסט, 13.04.16}} באפריל 2016 חשף משרד האנרגיה כי לפי הערכות של חברת יעוץ שנייה ששכר כי הערכות כמות הגז בלוויתן נמוכה ב-24% מהפרסומים של החברות שהופיעו קודם.{{הערה|1=הדי כהן, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001119850 חברת ייעוץ: כמות הגז ב"לוויתן" נמוכה ב-24% מהצפוי], גלובס, 24/04/2016}} הערכות אלה משפיעות על גודל מכסת הייצוא, על אופק השנים שהגז צפוי להספיק למשק ועל גובה המיסוי.
   −
== לחצים וקשרים עם פוליטיקאים==
  −
יובל שטייניץ שהיה שר האוצר במהלך [[ועדת ששינסקי]] סיפר על הלחץ שהופעל עליו: {{ציטוטון|ממש מלחמה לחיים ולמוות. יועצים באוצר הזהירו אותי שההתעקשות מול המשקיעים עשויה לעלות לי בתפקיד. חודש אחרי שהקמתי את ועדת ששינסקי (לבדיקת נטל המס הראוי על הפקת גז טבעי בישראל, שמ"ב) נפגש איתי יועץ אסטרטגי בכיר מאוד שלא אנקוב בשמו ואמר לי, שמע, באתי להציל אותך. כדאי שתמהר להגיע לפשרה, אחרת תתרסק. יפעילו נגדך ועדות חקירה, יחפשו דברים אפלים מעברך, יבדקו אם עישנת חשיש פעם, בגדת באשתך או אולי הרחבת מרפסת בלי רישיון. אם לא ימצאו אצלך משהו, יחפשו במשפחה המורחבת. וזה יהיה סוף הקריירה שלך כשר אוצר. אז לפני שאתה מפסיד את המשרד והולך הביתה, תעשה לעצמך טובה ותרד מוועדת ששינסקי}}. <ref>{{קישור כללי|הכותב =  שרי מקובר-בליקוב |כתובת =http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html|כותרת =יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"|תאריך = 5  במאי 2013}}</ref>
  −
בזמן המאבק על ייצוא הגז טען שטייניץ כי אסור למדינה להסכים לגרירת רגליים של חברות הגז בפיתוח המאגרים, כי הייצוא אינו כדאי למשק וכי כדאי לצמצם אותו וכי אין להסכים למונופול. כעבור מספר חודשים, הוא מונה לשר האנרגיה ותמך במתווה הגז כשהוא אינו חושף טיעון או שיקול חדש שעלה על הפרק. <ref>{{קישור כללי|הכותב =  ניצן מתן |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001060699|כותרת =שטייניץ וחברות הגז הגיעו להבנות - ומתווה הגז יעלה להצבעה ביום ראשון|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> גם הפרוטוקולים של אותן וועידות בהן שינה דעתו אינן נחשפות. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי |כתובת =http://hamishmar.org.il/gas-questions-from-protocols/|כותרת =איך הפכו עמדות חברות הגז לעמדותיו של שטייניץ? קריאה בפרוטוקולי מתווה הגז|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref>
  −
  −
אריה דרעי כיהן כשר הפנים. בתוקף תפקידו הוא סרב לחתום על צו המורה לעקוף את הממונה הגבלים עסקיים, כדי להעביר את מתווה הגז,  למרות לחץ כזה מנתניהו. לבסוף התפטר מתפקידו בתמורה לתפקיד הפריפריה ותקציב של 300 מיליון שקל.<ref>{{קישור כללי|הכותב =סמי פרץ|כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2765642|כותרת =שר הנגב, הגליל והקומבינה|תאריך = 1  בנובמבר 2015}}</ref> לדבריו לא התפטר בשל לחציים פוליטיים. <ref>{{קישור כללי|הכותב =הדס גליקו ורוני זינגר |כתובת =http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3671760,00.html|כותרת =אריה דרעי: "לא שלם עם מתווה הגז, רה"מ לא הפעיל עלי לחצים"א|תאריך = 3  ביולי 2015}}</ref> בשנת 2017 פרסם עיתון הארץ תחקיר לפיו עסקים שונים במשק תרמו כסף רב לעמותת "מפעלות שמחה" שניהלה רעייתו של דרעי. בין יתר התורמים היתה חברת דלק של [[יצחק תשובה]] שתרמה סכום של 200 אלף ש"ח. {{הערה|ישראל קליין, [http://actualic.co.il/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%95-%D7%94%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99/ מדוע תרמו הטייקונים לעמותה של יפה דרעי?], "אקוטואליק, 28/05/2017}}
  −
  −
לחצים הופעלו גם על השר [[אבי גבאי]], מי שהיה שר הסביבה,  לא להופיע בוועדת הכלכלה בפגישתה ב-22 בנובמבר 2015 ולכן אלפי מתנגדים הציפו את הפוסט אורח של השר בבקשה שלא יחזור בו מהחלטתו.<ref>{{קישור כללי|הכותב =עמית סגל|כתובת =http://www.mako.co.il/news-military/politics-q4_2015/Article-e805aa112db1151004.htm?Partner=rss|כותרת =הקרב על הגז: לשכת נתניהו נגד השר גבאי|תאריך = 18 בנובמבר 2015}}</ref>
  −
  −
היו שמועות שלחצו על משה גפני להצביע בעד המתווה חרף הצהרתו כי הצביע עבור המתווה בשל המשמעת קואליציונית, {{ציטוטון|אין לנו ספק שגפני שינה את עמדתו הנחרצת כנגד מתווה הגז והצביע בעד אך ורק עקב חששו מפני שבירת החרם הפרסומי על עיתון 'הפלס' על ידי חברות הגז}}. השמועות שנפוצו היו שאלפי שקלים יוזרמו בידי חברות הגז אל העיתון החרדי, [[יתד נאמן]], שגפני פטרונו ומקום יפסיקו את מימון העיתון [[הפלס]] המתחרה והמחרים את עיתון יתד נאמן. כך משני צדי המתרס טוענים החרדים, בעלי הון מצד אחד הטו ציבור שלם לתמוך במתווה הגז ומנגד לחצו על אחרים להצביע עבורו.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אליק מאור|כתובת =http://megafon-news.co.il/asys/archives/241824|כותרת =מתווה הגז: חרדים מאשימים – "באמצעות דיל עם חברות הגז, ח"כים חרדים הוטו להצביע בעד המתווה"|תאריך = 9 בספטמבר 2015}}</ref>
  −
  −
שלי יחימוביץ טענה כי קבלה הצעה כספית מתשובה בתמורה לתמיכתה במתווה.{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=DVgFzj2bGA0 שלי יחימוביץ': "יצחק תשובה הציע לי 100 מיליון ש"ח"]}} בנוסף קיים חשש כי הממשל האמריקני מפעיל לחצים כבדים על ראש הממשלה על מנת שיפעל לקידום המתווה. נתניהו עצמו קיבל מכתב מאדלסון לייעל את הרגולציה בשוק הגז.<ref>ראה תחת [[#התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים|התערבות הממשל האמריקאי במדיניות פנים]]</ref>
      
==חשש לפגיעה בדמוקרטיה==
 
==חשש לפגיעה בדמוקרטיה==
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/83077"