שינויים

שורה 43: שורה 43:  
שבר מסוכן אחר הוא שבר יגור, מדרום לחיפה, בכיוון הים. השבר מייצר רעידות אדמה חלשות יותר מהשבר הסורי-האפריקאי, אך הן מסוכנות בשל קרבתן הרבה למרכזי אוכלוסייה – חיפה והקריות – ולמרכזי התעשייה באזור המפרץ: מפעלים, תחנת כוח ובתי זיקוק, המאחסנים כמויות גדולות של חומרים מסוכנים ככלור, אמוניה וציאניד, דלק וגז. לפי ד"ר אבי שפירא, ראש אגף סייסמולוגיה במכון הגיאופיסי במשרד התשתיות, אפשר למנוע פגיעות בנפש באזור המפרץ בעת רעידת אדמה באמצעות בנייה נכונה בעתיד, אבל אם הרעש יהיה בעתיד הקרוב יתרחש שם אסון. [https://www.hayadan.org.il/ten-tousand-dead-can-be-in-a-major-earthquake-in-israel-010502/]
 
שבר מסוכן אחר הוא שבר יגור, מדרום לחיפה, בכיוון הים. השבר מייצר רעידות אדמה חלשות יותר מהשבר הסורי-האפריקאי, אך הן מסוכנות בשל קרבתן הרבה למרכזי אוכלוסייה – חיפה והקריות – ולמרכזי התעשייה באזור המפרץ: מפעלים, תחנת כוח ובתי זיקוק, המאחסנים כמויות גדולות של חומרים מסוכנים ככלור, אמוניה וציאניד, דלק וגז. לפי ד"ר אבי שפירא, ראש אגף סייסמולוגיה במכון הגיאופיסי במשרד התשתיות, אפשר למנוע פגיעות בנפש באזור המפרץ בעת רעידת אדמה באמצעות בנייה נכונה בעתיד, אבל אם הרעש יהיה בעתיד הקרוב יתרחש שם אסון. [https://www.hayadan.org.il/ten-tousand-dead-can-be-in-a-major-earthquake-in-israel-010502/]
   −
המכון הגיאולוגי במשרד התשתיות מפרסם מפת ההעתקים בישראל החשודים ב"פעילות צעירה". עתק ייחשב 'העתק פעיל' אם קרע את פני השטח לפחות פעם אחת ב- 13,000 שנים האחרונות. ההעתקים והאזורים במפה מוגדרים עבור ת"י 413 בלבד ולא כמפת סיכונים ססמיים. {הערה|[http://www.gsi.gov.il/?CategoryID=832 מפת העתקים פעילים וחשודים כפעילים בישראל], המכון הגיאולוגי}} קיימת תקנה האוסרת לבנות על קו שבר פעיל עד 14 מטר מכל אחד מצדדיו. אבל יעקב היכל, יו"ר ועדה ההיגוי להיערכות לטיפול ברעידות אדמה, טען כי בכל זאת נבנו מספר מבנים על קווי שבר אלה. ייתכן כי קיימים מבנים באילת ובחיפה שיושבים על קו שבר פעיל. [https://www.hayadan.org.il/ten-tousand-dead-can-be-in-a-major-earthquake-in-israel-010502/]
+
המכון הגיאולוגי במשרד התשתיות מפרסם מפת ההעתקים בישראל החשודים ב"פעילות צעירה". עתק ייחשב 'העתק פעיל' אם קרע את פני השטח לפחות פעם אחת ב- 13,000 שנים האחרונות. ההעתקים והאזורים במפה מוגדרים עבור ת"י 413 בלבד ולא כמפת סיכונים ססמיים. {{הערה|1=[http://www.gsi.gov.il/?CategoryID=832 מפת העתקים פעילים וחשודים כפעילים בישראל], המכון הגיאולוגי}} קיימת תקנה האוסרת לבנות על קו שבר פעיל עד 14 מטר מכל אחד מצדדיו. אבל יעקב היכל, יו"ר ועדה ההיגוי להיערכות לטיפול ברעידות אדמה, טען כי בכל זאת נבנו מספר מבנים על קווי שבר אלה. ייתכן כי קיימים מבנים באילת ובחיפה שיושבים על קו שבר פעיל. [https://www.hayadan.org.il/ten-tousand-dead-can-be-in-a-major-earthquake-in-israel-010502/]
    
==סיכונים העיקריים מרעידת אדמה==
 
==סיכונים העיקריים מרעידת אדמה==