שינויים

נוספו 726 בתים ,  16:27, 8 ביולי 2018
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''הכחשת זיהום''' היא הכחשה, טשטוש, הטעיה, והדחקה של היקף ה[[זיהום]] בכל ההיבטים שלו - הכחשה וטשטוש הקשר בין פעילות כלכלית מסוימת לבין זיהום שנוצר ממנה, הכחשה של [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|השפעות בריאותיות]] ו[[השפעות סביבתיות]] של זיהום זה, וניסיון להכחיש ולהמעיט בערך של נזקים כלכליים וחברתיים שנגרמים עקב זיהום.  
+
'''הכחשת זיהום''' היא הכחשה, טשטוש, הטעיה, והדחקה של היקף ה[[זיהום]] בכל ההיבטים שלו - הכחשה וטשטוש הקשר בין פעילות כלכלית מסוימת לבין זיהום שנוצר ממנה, הכחשה של [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|השפעות בריאותיות]] ו[[השפעות סביבתיות]] של זיהום זה, וניסיון להכחיש ולהמעיט בערך של נזקים כלכליים וחברתיים שנגרמים עקב זיהום. כמעט כל מקרה ידוע של זיהום משמעותי מודרני כלל היבטים של הכחשת זיהום.  
   −
בשנת 2014 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי זיהום אוויר הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם תחלואה ותמותה מהותי]] שהורג אחד מכל 8 אנשים ברחבי העולם, או כ-7 מיליון אנשים בשנה, הן מזיהום ביתי (בעיקר במדינות עניות) והן מזיהום סביבתי (במדינות עשירות ועניות כאחד) 6% מכלל ההרוגים המיוחסים לחשיפה לזיהום אוויר מתים עקב סרטן, כמות גדולה בהרבה מתה מסיבות של מחלות לב ושבץ.<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref> הודעה זו באה לאחר שבשנת 2013 הוכרז כי [[זיהום אוויר]] הוא [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]].  
+
בשנת 2014 הודיע [[ארגון הבריאות העולמי]] כי [[זיהום אוויר]] הוא [[גורם סיכון בריאותי|גורם תחלואה ותמותה מהותי]] שהורג אחד מכל 8 אנשים ברחבי העולם, או כ-7 מיליון אנשים בשנה, הן [[מזיהום ביתי]] (בעיקר במדינות עניות) והן מזיהום סביבתי (במדינות עשירות ועניות כאחד). 6% מכלל ההרוגים המיוחסים לחשיפה לזיהום אוויר מתים עקב [[סרטן]], כמות גדולה בהרבה מתה מסיבות של מחלות לב ושבץ.<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref> הודעה זו באה לאחר שבשנת 2013 הכריז הארגון כי [[זיהום אוויר]] הוא [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]].  
   −
הכחשה נזקי הזיהום מקודמת על ידי גורמים שיש להם אינטרס כלכלי, פוליטי בפעילות כלכלית שגורמת לזיהום - בעלים של מפעלים מזהמים, פוליטיקאים, גופי תקשורת שנמצאים איתם בברית פוליטית או עסקית ולפעמים גם פקידים ומומחי בריאות שנתונים ללחצים ולפיתויים כלכליים ואחרים. עם זאת הדחקה והכחשה של זיהום מבוצעת גם על ידי עובדים, אזרחים וצרכנים שלא רוצים להודות בפני עצמם שהם חשופים לזיהום או תורמים לקיומו, במנגנון אופייני ל[[הדחקה]]. סוג שלישי של הכחשת זיהום הוא הכחשה מטעמים פוליטיים ותרבותיים - בעיקר [[ליברטרים]] ו[[ליברלים]] שחוששים שהודעה בנזקי הזיהום תגרור דרישה ל[[רגולציה|פעילות ממשלתית]] או תהיה הוכחה לבעיות של [[רגולציה עצמית]] או של יתרונות [[השוק החופשי]].  
+
הכחשה נזקי הזיהום מקודמת על ידי גורמים שיש להם [[כלכלה|אינטרס כלכלי]], פוליטי בפעילות כלכלית שגורמת לזיהום - בעלים של מפעלים מזהמים, פוליטיקאים, גופי תקשורת שנמצאים איתם בברית פוליטית או עסקית ולפעמים גם פקידים ומומחי בריאות שנתונים ללחצים ולפיתויים כלכליים ואחרים. עם זאת הדחקה והכחשה של זיהום מבוצעת גם על ידי עובדים, אזרחים וצרכנים שלא רוצים להודות בפני עצמם שהם חשופים לזיהום או תורמים לקיומו, במנגנון אופייני ל[[הדחקה]]. סוג שלישי של הכחשת זיהום הוא הכחשה מטעמים פוליטיים ותרבותיים - בעיקר [[ליברטרים]] ו[[ליברלים]] שחוששים שהודעה בנזקי הזיהום תגרור דרישה ל[[רגולציה|פעילות ממשלתית]] או תהיה הוכחה לבעיות של [[רגולציה עצמית]] או של יתרונות [[השוק החופשי]].  
   −
מקרי ה[[זיהום]] בהם מדובר מגוונים - [[זיהום אוויר]] ממפעלים ומכלי רכב, [[זיהום מים]] ממפעלים, תחנות דלק, [[זיהום קרקע]] עקב זיהום ממקור אחר, [[זיהום רדיואקטיבי]] עקב תקלה בכורים גרעיניים או בפסולות רדיואקטיביות, [[זיהום במזון]] עקב תקלות בייצור ועוד. סוג מיוחד של הדחקת זיהום הוא [[הכחשת אקלים]] שבה פעילי ימין כלכלי ונציגי [[חברות נפט]] ו[[חברות מכוניות]] מכחישות קיום של [[התחממות עולמית]] או את ההשפעה של האדם על האקלים.  
+
מקרי ה[[זיהום]] בהם מדובר מגוונים - [[זיהום תעשייתי|זיהום אוויר ממפעלים]], [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר מכלי רכב]], [[זיהום מים]] ממפעלים, תחנות דלק, [[זיהום קרקע]] ממקורות שונים, [[זיהום רדיואקטיבי]] עקב תקלה בכורים גרעיניים או בפסולות רדיואקטיביות, [[זיהום במזון]] עקב תקלות בייצור ועוד. סוג מיוחד של הדחקת זיהום הוא [[הכחשת אקלים]] שבה פעילי ימין כלכלי ונציגי [[חברות נפט]] ו[[חברות מכוניות]] מכחישות קיום של [[התחממות עולמית]], את ההשפעה של האדם על האקלים או את [[השפעות של התחממות עולמית|ההשפעות של התחממות עולמית]].  
   −
יש צורות שונות שבהן ניתן לטשטש ולהכחיש נזקים של זיהום: ניתן לחלק אותן לשיטות להסתיר את קיום הזיהום, שיטות למסמס את הנזקים שהזיהום גורם וטענות כי הזיהום בלתי נמנע וכי יש להשלים איתו. היבט נוסף הוא '''הדחקת זיהום''' שבה גורמים ללא אינטרס או גורמים שנפגעים מהזיהום מנסים להדחיק את קיומו כדי להרגיש טוב יותר.  
+
יש צורות שונות שבהן ניתן לטשטש ולהכחיש נזקים של זיהום: ניתן לחלק אותן לשיטות להסתיר את קיום הזיהום, שיטות למסמס את הנזקים שהזיהום גורם, וטענות כי הזיהום בלתי נמנע וכי יש להשלים איתו. היבט נוסף הוא '''הדחקת זיהום''' שבה גורמים ללא אינטרס או גורמים שנפגעים מהזיהום מנסים להדחיק את קיומו כדי להרגיש טוב יותר.  
   −
הכחשת זיהום נוקטת בשיטות הפעולה דומות לשיטות של [[הכחשת נזקי העישון]] - האסטרטגיה העיקרית היא הכחשה גורפת כלפי חוץ ו[[נטיעת ספק]]. אין צורך לשכנע את הציבור כי החברות המזהמות צודקות, די בכך שיש ספק ושיש שני צדדים שמתווכחים - אם האזרחים לא יודעים מי צודק בוויכוח הם נוטים להישאר מחוץ לוויכוח וכך ניתן להמשיך במדינות הנוכחית. שיטות נוספות כוללות דיברור המסרים דרך צד שלישי "ניטרלי" וסמכותי (לדוגמה רופאים שמקבלים כסף מחברות תעשייה, ארגוני בריאות ועוד), הפצת נתונים כוזבים או לא רלוונטיים, [[ספין תקשורתי]], קשרים לגורמים מחקר ורפואה ו[[הטיית מחקרים]], [[קשרי הון שלטון]], [[לובי פוליטי]] ו[[השפעות ההון על העיתונות|השפעה של החברות על העיתונות]]. שיטות פעולה אלה אפשרו ל[[חברות הטבק]] להכחיש את הנזקים של טבק (שהחלו להתגלות במחקרים רפואיים כבר בשנות ה-1930) ולהמשיך ל[[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|לשווק ולמכור סיגריות לילדים ומבוגרים]] במשך 50-60 שנה לאחר שהממסד המדעי והרשויות הכירו לכאורה ב[[נזקי העישון]]. הכחשות והטעיות נוספות ומוצלחות של [[חברות הטבק]] נוגעות לה [[התמכרות לעישון]], [[סיגריות קלות]], [[עישון כפוי]]. שיטות הכחשה ובלבול אלה אומצו בהמשך על ידי תעשיות אחרות כמו [[תעשיית המזון]], תעשיות מזהמות ותעשיות ופוגעניות אחרות. הדבר מובא לדוגמה בספר [[המוצר שלהם הוא ספק (ספר)|המוצר שלהם הוא - ספק]].  
+
הכחשת זיהום נוקטת בשיטות הפעולה דומות לשיטות של [[הכחשת נזקי העישון]] - האסטרטגיה העיקרית היא הכחשה גורפת כלפי חוץ ו[[נטיעת ספק]]. אין צורך לשכנע את הציבור כי החברות המזהמות צודקות, די בכך שיש ספק ושיש שני צדדים שמתווכחים - אם אנשים לא יודעים מי צודק בוויכוח, הם נוטים להישאר מחוץ לוויכוח, וכך ניתן להמשיך במדינות הנוכחית. שיטות נוספות כוללות דיברור המסרים דרך צד שלישי "ניטרלי" (ארגוני קש) וסמכותי (לדוגמה רופאים שמקבלים כסף מחברות תעשייה, כלכלנים, ארגוני בריאות ועוד), הפצת נתונים כוזבים או לא רלוונטיים, [[ספין תקשורתי]], קשרים לגורמים מחקר ורפואה ו[[הטיית מחקרים]], [[קשרי הון שלטון]], [[לובי פוליטי]] ו[[השפעות ההון על העיתונות|השפעה של החברות על העיתונות]]. שיטות פעולה אלה אפשרו ל[[חברות הטבק]] להכחיש את הנזקים של טבק (שהחלו להתגלות במחקרים רפואיים כבר בשנות ה-1930) ולהמשיך ל[[פרסום ושיווק של סיגריות ומוצרי טבק|לשווק ולמכור סיגריות לילדים ומבוגרים]] במשך 50-60 שנה לאחר שהממסד המדעי והרשויות הכירו ב[[נזקי העישון]]. הכחשות והטעיות נוספות ומוצלחות של [[חברות הטבק]] נוגעות לה [[התמכרות לעישון]], [[סיגריות קלות]], [[עישון כפוי]]. שיטות הכחשה ובלבול אלה אומצו בהמשך על ידי תעשיות אחרות כמו [[תעשיית המזון]], תעשיות מזהמות ותעשיות ופוגעניות אחרות. הדבר מובא לדוגמה בספר [[המוצר שלהם הוא ספק (ספר)|המוצר שלהם הוא - ספק]].  
    
==דוגמאות היסטוריות להסתרה והכחשה של זיהום==
 
==דוגמאות היסטוריות להסתרה והכחשה של זיהום==
כמעט בכל מקרה של זיהום סביבתי יש היבטים של הסתרת היקף הזיהום, הסתרת נזקים בריאותיים לעובדים, צרכנים, הציבור כולו, הכחשה של אחריות של הגורם המזהם לזיהום וכו'. דוגמאות בולטות כוללות:
+
כמעט בכל מקרה של זיהום סביבתי יש היבטים של הסתרת היקף הזיהום, הסתרת נזקים בריאותיים לעובדים, צרכנים, הציבור כולו, הכחשה של אחריות של הגורם המזהם לזיהום ועוד. דוגמאות בולטות לכך הן :
 
+
[[קובץ:USRadiumGirls-Argonne1,ca1922-23-150dpi.jpg|300px|ממוזער|עובדות בבית החרושת לצביעת מחוגי שעונים ברדיום]]
* ''''נערות הרדיום'''' (באנגלית: Radium Girls) היו עובדות שחלו בהרעלת קרינה מצביעת מחוגי שעון בצבע זוהר בחושך במפעל "חברת הרדיום האמריקנית" (United States Radium Corporation) בעיירה אורנג' בארצות הברית סביב 1917. לעובדות נאמר שהצבע אינו מזיק. הן  שאפו לקרבן כמויות קטלניות של רדיום כאשר הן ליקקו קצוות של מברשות צבע כשיטה לעצב את חוד המברשת, כמה מהן נהגו לצבוע את ציפורניהן ושיניהן בחומר הזוהר. כל זאת כאשר הנהלת החברה וכימאים שעבדו בה ידעו היטב על הסכנות בחומר. חמש מהנשים תבעו את מעסיקן. המשפט קבע את זכותם של עובדים הלוקים במחלת מקצוע לתבוע את מעסיקיהם.
+
* ''''נערות הרדיום'''' (באנגלית: Radium Girls) היו עובדות שחלו בהרעלת קרינה מצביעת מחוגי שעון בצבע זוהר בחושך במפעל "חברת הרדיום האמריקנית" (United States Radium Corporation) בעיירה אורנג' בארצות הברית סביב 1917. לעובדות נאמר שהצבע אינו מזיק. הן  שאפו לקרבן כמויות קטלניות של רדיום כאשר הן ליקקו קצוות של מברשות צבע כשיטה לעצב את חוד המברשת, כמה מהן נהגו לצבוע את ציפורניהן ושיניהן בחומר הזוהר. כל זאת כאשר הנהלת החברה וכימאים שעבדו בה ידעו היטב על הסכנות בחומר. חמש מהנשים תבעו את מעסיקן. המשפט קבע את זכותם של עובדים הלוקים במחלת מקצוע לתבוע את מעסיקיהם. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9D]
* '''הרעלת הכספית במינמטה ''' אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות ל[[זיהום תעשייתי]] בכלל ו[[כספית]] בפרט הוא [[הרעלת הכספית במינמטה]] או "מחלת מינמטה" שנחשפה ביפן בשנת 1959. מפעל תעשייתי בשם Chisso שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים כמויות גדולות של כספית במשך עשרות שנים. הכספית [[הצטברות ביולוגית|הצטברה בגופם של רכיכות ודגים]] במפרץ ומשם הגיע לדייגים [[זיהום במזון|שאכלו אותם]]. באירוע זה נפגעו כ-10,000 בני אדם מהרעלת כספית. כאשר נחשפה הפרשה וקם רעש ציבורי קיבלו פיצויים מהחברה. נכון לשנת 2001 הוכרו באופן רשמי 2,265 קורבנות של ההרעלה ומתוכם מתו 1,784 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים.
+
* '''הרעלת הכספית במינמטה ''' אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות ל[[זיהום תעשייתי]] בכלל ו[[כספית]] בפרט הוא [[הרעלת הכספית במינמטה]] או "מחלת מינמטה" שנחשפה ביפן בשנת 1959. מפעל תעשייתי בשם Chisso שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים כמויות גדולות של כספית במשך עשרות שנים. הכספית [[הצטברות ביולוגית|הצטברה בגופם של רכיכות ודגים]] במפרץ ומשם הגיע לדייגים [[זיהום במזון|שאכלו אותם]]. באירוע זה נפגעו כ-10,000 בני אדם מהרעלת כספית. כאשר נחשפה הפרשה וקם רעש ציבורי קיבלו פיצויים מהחברה. נכון לשנת 2001 הוכרו באופן רשמי 2,265 קורבנות של ההרעלה ומתוכם מתו 1,784 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים. [https://en.wikipedia.org/wiki/Minamata_disease]
* בשנות ה-70 התפוצצה בארצות הברית פרשת "לאב קאנל" שבה נחשפו מאות בני אדם בניו יורק לפסולת תעשייתית שנקברה באדמה, דבר שגרם לפינוי כ-800 בני אדם מבתיהם ולסקנדל לאומי. [http://en.wikipedia.org/wiki/Love_Canal]
+
* '''פרשת לאב קנאל''' - בשנות ה-70 התפוצצה בארצות הברית פרשת "לאב קאנל" שבה נחשפו מאות בני אדם במדינת ניו-יורק לפסולת תעשייתית שנקברה באדמה, דבר שגרם לפינוי כ-800 בני אדם מבתיהם ולסקנדל לאומי. [http://en.wikipedia.org/wiki/Love_Canal]
 
* '''[[אסון בופאל]]''' הוא מקרה של דליפת גז רעיל בהודו, שנחשב לאסון התעשייתי החמור ביותר בהיסטוריה וכן למקרה הבולט ביותר של [[זיהום תעשייתי]] נקודתי.<ref name="convictions">[http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/south_asia/8725140.stm Bhopal trial: Eight convicted over India gas disaster] 7 June 2010, BBC News</ref> האסון התרחש בדצמבר 1984, במפעל יוניון קרבייד (Union Carbide India Limited - UCIL) לייצור [[חומרי הדברה]] בעיר בופאל, ב[[הודו]]. מעל 500,000 איש נחשפו לכ-40 טונות מהגז הרעיל שהתפשט בשכונות ששכנו בקרבת המפעל. <ref name="Varma 2005">Roli Varma, The Bhopal Disaster of 1984, Bulletin of Science, Technology and Society, 2005</ref> מספר הנפגעים המדוייק מהדליפה ומהמנוסה ההמונית שנגרמה בעקבותיה, מגיע עד לכ- 550,000 אלף איש, ומספר המתים מוערך בין 3,700 ל-16,000 בני אדם. חקירות שונות שבוצעו במקום מצביעות על שרשרת מחדלים ועל הזנחה שהובילו לכך שאמצעי בטיחות שונים לא הותקנו או לא תפקדו. יוניון קרבייד, שכיום שייכת לחברת דאו כימיקל, מכחישה את האשמות האלה באתר האינטרנט שלה, וטענה כי האסון נגרם בשל חבלה של פועל אלמוני.   
 
* '''[[אסון בופאל]]''' הוא מקרה של דליפת גז רעיל בהודו, שנחשב לאסון התעשייתי החמור ביותר בהיסטוריה וכן למקרה הבולט ביותר של [[זיהום תעשייתי]] נקודתי.<ref name="convictions">[http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/south_asia/8725140.stm Bhopal trial: Eight convicted over India gas disaster] 7 June 2010, BBC News</ref> האסון התרחש בדצמבר 1984, במפעל יוניון קרבייד (Union Carbide India Limited - UCIL) לייצור [[חומרי הדברה]] בעיר בופאל, ב[[הודו]]. מעל 500,000 איש נחשפו לכ-40 טונות מהגז הרעיל שהתפשט בשכונות ששכנו בקרבת המפעל. <ref name="Varma 2005">Roli Varma, The Bhopal Disaster of 1984, Bulletin of Science, Technology and Society, 2005</ref> מספר הנפגעים המדוייק מהדליפה ומהמנוסה ההמונית שנגרמה בעקבותיה, מגיע עד לכ- 550,000 אלף איש, ומספר המתים מוערך בין 3,700 ל-16,000 בני אדם. חקירות שונות שבוצעו במקום מצביעות על שרשרת מחדלים ועל הזנחה שהובילו לכך שאמצעי בטיחות שונים לא הותקנו או לא תפקדו. יוניון קרבייד, שכיום שייכת לחברת דאו כימיקל, מכחישה את האשמות האלה באתר האינטרנט שלה, וטענה כי האסון נגרם בשל חבלה של פועל אלמוני.   
 
* '''[[אסון צ'רנוביל]]''' - אסון צֶ'רנוֹבִּיל הוא התאונה הגרעינית החמורה ביותר מאז החל העולם להשתמש באנרגיה גרעינית. באפריל 1986 התרחשה התכה של כור גרעיני במקום. דבר שהביא לפריצת מעטפת ההגנה שלו, והפצת חומרים רדיואקטיביים למרחק של אלפי קילומטרים. על-פי הערכות של הארגונים הבינלאומיים, עד כה גרם האסון למותם של כ-80 בני אדם, ישנן הערכות שבסופו של דבר התמותה כתוצאה מסרטן שמקורו בנזקי קרינה תסתכם בכ-4,000 נפש. כתוצאה מהאסון פונו מעל 116 אלף בני אדם באופן מיידי בטווח של כ-30 ק"מ, ועוד כ-200,000 איש שפונו מבתיהם בשנים שלאחר מכן באיזור אוקראינה ובלארוס, סה"כ מעל 340 אלף בני אדם פונו ויושבו מחדש על ידי השלטון הסובייטי.[http://www.who.int/ionizing_radiation/chernobyl/backgrounder/en/] כ-600 אלף אנשים הועסקו (בעיקר בכפייה או במסגרת השירות הצבאי) בניקוי ופינוי האזורים הנגועים בקרינה. הענן הרדיואקטיבי שנוצר כתוצאה מהפיצוץ האדיר הורכב בעיקר מגרעינים מעורערים של אטומי יוד וצזיום והתפשט כמעט בכל שטחה של אירופה.  ממשלת ברית המועצות ניסתה תחילה להסתיר את האירוע החמור, והאירוע הובחן לראשונה במערב רק בעקבות מדידות קרינה חריגות בשוודיה. להמחשת המדיניות, זו הידיעה שפורסמה בעיתון "איזווסטיה" 3 ימים אחרי שאירע האסון: "תאונה אירעה בתחנת הכוח צ'רנוביל ואחד הכורים הגרעיניים ניזוק. צעדים ננקטים על מנת למזער את השלכות התאונה. אלו שנפגעו ממנה מקבלים עזרה. וועדה ממשלתית הוקמה". ימים ספורים אחר כך, כשכבר התגלו ממדי האסון, השלטון האוקראיני בראשות ולדימיר שצ'רביצקי עוד חייב את התושבים באזורים הנגועים להשתתף במצעד חג הפועלים המסורתי שחל ב-1 במאי. כחלק מהטיפול באזור, כוסה אתר התאונה בעופרת למניעת דליפה רדיואקטיבית, ולאחר מכן במבנה בטון עצום שזכה לכינוי "סרקופג" (ארון קבורה). המוני העובדים שגויסו לבניית הסרקופג בשבועות שלאחר האסון (וכונו "הליקווידטורים"), היו הקבוצה שנפגעה באופן החמור ביותר מהתאונה, ורבים מהם לא שרדו את השפעות הקרינה.   
 
* '''[[אסון צ'רנוביל]]''' - אסון צֶ'רנוֹבִּיל הוא התאונה הגרעינית החמורה ביותר מאז החל העולם להשתמש באנרגיה גרעינית. באפריל 1986 התרחשה התכה של כור גרעיני במקום. דבר שהביא לפריצת מעטפת ההגנה שלו, והפצת חומרים רדיואקטיביים למרחק של אלפי קילומטרים. על-פי הערכות של הארגונים הבינלאומיים, עד כה גרם האסון למותם של כ-80 בני אדם, ישנן הערכות שבסופו של דבר התמותה כתוצאה מסרטן שמקורו בנזקי קרינה תסתכם בכ-4,000 נפש. כתוצאה מהאסון פונו מעל 116 אלף בני אדם באופן מיידי בטווח של כ-30 ק"מ, ועוד כ-200,000 איש שפונו מבתיהם בשנים שלאחר מכן באיזור אוקראינה ובלארוס, סה"כ מעל 340 אלף בני אדם פונו ויושבו מחדש על ידי השלטון הסובייטי.[http://www.who.int/ionizing_radiation/chernobyl/backgrounder/en/] כ-600 אלף אנשים הועסקו (בעיקר בכפייה או במסגרת השירות הצבאי) בניקוי ופינוי האזורים הנגועים בקרינה. הענן הרדיואקטיבי שנוצר כתוצאה מהפיצוץ האדיר הורכב בעיקר מגרעינים מעורערים של אטומי יוד וצזיום והתפשט כמעט בכל שטחה של אירופה.  ממשלת ברית המועצות ניסתה תחילה להסתיר את האירוע החמור, והאירוע הובחן לראשונה במערב רק בעקבות מדידות קרינה חריגות בשוודיה. להמחשת המדיניות, זו הידיעה שפורסמה בעיתון "איזווסטיה" 3 ימים אחרי שאירע האסון: "תאונה אירעה בתחנת הכוח צ'רנוביל ואחד הכורים הגרעיניים ניזוק. צעדים ננקטים על מנת למזער את השלכות התאונה. אלו שנפגעו ממנה מקבלים עזרה. וועדה ממשלתית הוקמה". ימים ספורים אחר כך, כשכבר התגלו ממדי האסון, השלטון האוקראיני בראשות ולדימיר שצ'רביצקי עוד חייב את התושבים באזורים הנגועים להשתתף במצעד חג הפועלים המסורתי שחל ב-1 במאי. כחלק מהטיפול באזור, כוסה אתר התאונה בעופרת למניעת דליפה רדיואקטיבית, ולאחר מכן במבנה בטון עצום שזכה לכינוי "סרקופג" (ארון קבורה). המוני העובדים שגויסו לבניית הסרקופג בשבועות שלאחר האסון (וכונו "הליקווידטורים"), היו הקבוצה שנפגעה באופן החמור ביותר מהתאונה, ורבים מהם לא שרדו את השפעות הקרינה.   
 
* '''זיהום PCB של מונסנטו''' במשך 40 שנה היה [[תאגיד]] [[מונסנטו]] [[מונופול]] על ייצור תרכובות [[PCB]] בארצות הברית. מדובר על קבוצה של חומרים שהיא יציבה, מסיסה בשומן, רעילה ומסרטנת. ההשפעות של החומרים עלולים להשפיע זמן רב לאחר החשיפה לזיהום. מונסנטו נאבקה כדי להגן על המשך השימוש וההפצה בחומר הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כ[[זיהום|מזהם]] עולמי וכ[[חומר המצטבר במעלה שרשרת המזון]]. מזכר פנימי ציין כי "אנחנו לא יכולים להפסיד דולר אחד".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.commondreams.org/headlines02/0101-02.htm Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref> מונסנטו הפסיקה לייצר את תרכובת ה-PCB בשנת 1977, והחומרים הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979. בשנת 2002, פרסם העיתון הוושינגטון פוסט כתבה על [[זיהום מים]] חמור שנגרם לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון (Anniston), אלבמה, בעקבות ייצור והפטרות מתרכובות PCB. תביעה שהוגשה נגד החברה הובילה לחשיפת מסמכים פנימיים של מונסנטו שהראו שהמפעל המקומי שפך ביודעין פסולת עם [[כספית]] ו-PCB לתוך נחלים מקומיים במשך 40 שנה.<ref name="Grunwald1_2002"/> מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים סרטניים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".<ref name="Grunwald1_2002"/>
 
* '''זיהום PCB של מונסנטו''' במשך 40 שנה היה [[תאגיד]] [[מונסנטו]] [[מונופול]] על ייצור תרכובות [[PCB]] בארצות הברית. מדובר על קבוצה של חומרים שהיא יציבה, מסיסה בשומן, רעילה ומסרטנת. ההשפעות של החומרים עלולים להשפיע זמן רב לאחר החשיפה לזיהום. מונסנטו נאבקה כדי להגן על המשך השימוש וההפצה בחומר הרבה לאחר שהחומר הוכר ברחבי העולם כ[[זיהום|מזהם]] עולמי וכ[[חומר המצטבר במעלה שרשרת המזון]]. מזכר פנימי ציין כי "אנחנו לא יכולים להפסיד דולר אחד".<ref name="Grunwald1_2002">[http://www.commondreams.org/headlines02/0101-02.htm Monsanto Hid Decades Of Pollution] Michael Grunwald, Washington Post , 1/1/2002, page A01</ref> מונסנטו הפסיקה לייצר את תרכובת ה-PCB בשנת 1977, והחומרים הוצאו אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979. בשנת 2002, פרסם העיתון הוושינגטון פוסט כתבה על [[זיהום מים]] חמור שנגרם לנחלים ולמזבלות של העיירה אניסטון (Anniston), אלבמה, בעקבות ייצור והפטרות מתרכובות PCB. תביעה שהוגשה נגד החברה הובילה לחשיפת מסמכים פנימיים של מונסנטו שהראו שהמפעל המקומי שפך ביודעין פסולת עם [[כספית]] ו-PCB לתוך נחלים מקומיים במשך 40 שנה.<ref name="Grunwald1_2002"/> מסמכים פנימיים של התאגיד שנתגלו בזמן המשפט גילו כי מנהלי מונסנטו ידעו על כך במשך שנים רבות וניסו להסתיר את האמת על ידי מסמכים עם כותרות כמו "חסוי: קרא והשמד". בשנת 1966 גילו מנהלים במונסנטו כי דגים שהוכנסו לנחלים ליד העיירה מתו בתוך 10 שניות, תוך הקזת דם וקילוף של הקשקשים, הם לא אמרו דבר לאיש. בשנת 1969 הם גילו כי דג בנחל אחר הכיל כמות PCB בריכוז גבוה פי 7,500 מהריכוז המותר. הם החליטו כי "יש עניין מועט בכניסה למאמצים יקרים בהקטנת הפליטות". בשנת 1975, מחקר פנימי של החברה גילה כי חומרי PCB גורמים לגידולים סרטניים בעכברים. הם הורו על שינוי המסקנות מ"מסרטן בצורה קלה" ל"לא נראה שהוא קרציוגני".<ref name="Grunwald1_2002"/>
* ''''[[האסון הגרעיני בפוקושימה]] בשנת 2011'''. גל צונאמי סמוך ליפן, פגע בכור גרעיני וגרם לדליפה של חומר רדיואקטיבי. הצונאמי והדליפה גררו פינוי של עשרות אלפי בני אדם מרדיוס של 10 ק"מ סביב הכור.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4040962,00.html] מספר העקורים מביתם הוערך במעל 340 אלף.[https://en.wikipedia.org/wiki/2011_T%C5%8Dhoku_earthquake_and_tsunami] ככל שחולף הזמן מתחילת המשבר, התברר שממשלת יפן וחברת TEPCO מסרו מידע לא מדויק שיצר מצג שווא המקטין את מימדי האסון ועוצמת הזיהום הרדיואקטיבי. ראש ממשלת יפן מסר ב-20 במאי בפרלמנט, "מה שאמרתי לציבור, באופן מהותי אינו נכון" בהתייחסו להערכת המצב שהבהירה שהכורים יציבים והמצב תחת שליטה לאחר ה-11 במרץ. בנוסף הוא מסר "הממשלה נכשלה בתגובתה להערכה המוטעית של TEPCO ועל כך אני מצטער עמוקות". גושי הונסו, יועץ ראש ממשלת יפן מסר ש- TEPCO מסתירה מידע באשר להיקף הקרינה. הונסו הורה למפעילי המתקן לשחרר כל מידע בנושא. לחברת TEPCO לקח חודשיים להודות ששלושה כורים הותכו, ומיכל הכלה אחד דולף. [http://www.bloomberg.com/news/2011-05-27/tepco-faces-massive-problem-containing-radioactive-water-at-fukushima.html] מומחים שונים לקרינה האשימו את ממשלות יפן ואת ממשלת ארצות הברית בהפחתה של מימדי הזיהום והתחלואה.
+
* '''[[האסון הגרעיני בפוקושימה]] בשנת 2011'''. גל צונאמי סמוך ליפן, פגע בכור גרעיני וגרם לדליפה של חומר רדיואקטיבי. הצונאמי והדליפה גררו פינוי של עשרות אלפי בני אדם מרדיוס של 10 ק"מ סביב הכור.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4040962,00.html] מספר העקורים מביתם הוערך במעל 340 אלף.[https://en.wikipedia.org/wiki/2011_T%C5%8Dhoku_earthquake_and_tsunami] ככל שחולף הזמן מתחילת המשבר, התברר שממשלת יפן וחברת TEPCO מסרו מידע לא מדויק שיצר מצג שווא המקטין את מימדי האסון ועוצמת הזיהום הרדיואקטיבי. ראש ממשלת יפן מסר ב-20 במאי בפרלמנט, "מה שאמרתי לציבור, באופן מהותי אינו נכון" בהתייחסו להערכת המצב שהבהירה שהכורים יציבים והמצב תחת שליטה לאחר ה-11 במרץ. בנוסף הוא מסר "הממשלה נכשלה בתגובתה להערכה המוטעית של TEPCO ועל כך אני מצטער עמוקות". גושי הונסו, יועץ ראש ממשלת יפן מסר ש- TEPCO מסתירה מידע באשר להיקף הקרינה. הונסו הורה למפעילי המתקן לשחרר כל מידע בנושא. לחברת TEPCO לקח חודשיים להודות ששלושה כורים הותכו, ומיכל הכלה אחד דולף. [http://www.bloomberg.com/news/2011-05-27/tepco-faces-massive-problem-containing-radioactive-water-at-fukushima.html] מומחים שונים לקרינה האשימו את ממשלות יפן ואת ממשלת ארצות הברית בהפחתה של מימדי הזיהום והתחלואה.
    
==שיטות פעולה להכחשת זיהום==
 
==שיטות פעולה להכחשת זיהום==