שינויים

* רמת הרעש הופחתה מ-65 דציבלים ל-60 דציבלים, היות ומדובר בסולם לוגריתמי, פרוש הדבר ירידה של פי 4 בעוצמת הרעש. התושבים החלו להתלונן על רעש הילדים.

* רמת הרעש הופחתה מ-65 דציבלים ל-60 דציבלים, היות ומדובר בסולם לוגריתמי, פרוש הדבר ירידה של פי 4 בעוצמת הרעש. התושבים החלו להתלונן על רעש הילדים.

==מיתון תנועה בישראל==

==איזורי מיתון תנועה בישראל==

בישראל ישנה מגמה נפוצה של מיתון תנועה ברחובות שכונתיים רבים, על ידי שלל אמצעים, בעיקר על ידי כיכרות תנועה ובמפרים. עם זאת התפיסה הזאת היא נקודתית ובמקרים רבים נעשית בצורה שאינה מקצועית, לדוגמה - הכנסת במפרים לרחוב במרחקים לא מתאימים ממעברי חציה.  

בישראל ישנה מגמה נפוצה של [[מיתון תנועה]] ברחובות שכונתיים רבים, על ידי שלל אמצעים, בעיקר על ידי "מעגלי תנועה" בצמתים ופסי האטה (במפרים). עם זאת התפיסה הזאת היא נקודתית ובמקרים רבים נעשית בצורה שאינה מקצועית, לדוגמה - הכנסת במפרים לרחוב במרחקים לא מתאימים ממעברי חציה.  

 

 

[[קובץ:איזורי מיתון תנועה מרכז תל אביב.PNG|300px|ממוזער|איזורי מיתון תנועה במרכז תל אביב נכון ל-2016. רוב איזורי מיתון התנועה הם פורמליים - עם שילוט ועם מעט אמצעי ריסון תנועה. יש מעל 75 איזורים כאלה בתל אביב. לרבות בשכונות עבר הירקון ובשכונות ממזרח לאיילון.]]

[[קובץ:איזורי מיתון תנועה מרכז תל אביב.PNG|300px|ממוזער|איזורי מיתון תנועה במרכז תל אביב נכון ל-2016. רוב איזורי מיתון התנועה הם פורמליים - עם שילוט ועם מעט אמצעי ריסון תנועה. יש מעל 75 איזורים כאלה בתל אביב. לרבות בשכונות עבר הירקון ובשכונות ממזרח לאיילון.]]

בשנת 2002 פרסם [[משרד התחבורה]] הנחיות לאיזורי מיתון תנועה, אך בפועל הנושא לא קודם מאז ואין כמעט איזורי מיתון תנועה בישראל כאיזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. דוגמה בולטת לאיזור מיתון תנועה יש במדרשת שדה בוקר בנגב. מספר שכונות בתל אביב כמו בצפון הישן ובשכונת ביצרון ונחלת יצחק, התקינו שלטים עם מהירות מקסימלית של 30 קמ"ש, אבל לרוב לא מדובר בפתרון תכנוני כולל שנעזר באמצעים פיזיים ובתכנון של הרחוב עצמו אלא בהצהרה המורה לנהג מה עליו לעשות.

בשנת 2002 פרסם [[משרד התחבורה]] הנחיות לאיזורי מיתון תנועה, אך בפועל הנושא לא קודם מאז ואין כמעט איזורי מיתון תנועה בישראל כאיזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ו[[תחבורת אופניים בישראל|רוכבי אופניים]].

בשנת 2010 פרסמו ד"ר יודן רופא וחוקרים נוספים מחקר שבוחן מדוע לא קודמו איזורי מיתון תנועה בישראל. בין יתר המסקנות של המחקר הטענה היא שאין להציג רק את היתרונות מבחינת בטיחות בדרכים אלא גם את שיפור איכות החיים שמיתון התנועה מוביל אליו, בהקשרים כמו שקט, עליית ערך הנכסים ועוד.

בשנת 2010 פרסמו ד"ר יודן רופא וחוקרים נוספים מחקר שבוחן מדוע לא קודמו איזורי מיתון תנועה בישראל. בין יתר המסקנות של המחקר הטענה היא שאין להציג רק את היתרונות מבחינת [[בטיחות בדרכים]] אלא גם את שיפור איכות החיים שמיתון התנועה מוביל אליו, בהקשרים כמו [[זיהום רעש|שקט]], עליית ערך הנכסים ועוד.

נכון לשנת 2016 קיימים איזורי מיתון תנועה במספר מקומות בישראל בעיקר בערים הגדולות. בתל אביב יש באופן פורמלי מעל 75 איזורי מיתון תנועה. חלקם כוללים רק 2-3 רחובות ורוחבם הוא מספר עשרות מטרים וחלקם גדול הרבה יותר ומקיף שכונות שלמות. חלק גדול מאיזורי מיתון תנועה אלה מורכב רק משלטי 30 קמ"ש ושלטי יציאה מ-30 קמ"ש, אין בהם סימון בולט לאיזור ויש בהם כמות מצומצמת של אמצעים לריסון תנועה  שכוללים בעיקר מעגלי תנועה ופסי האטה.

בשנים 2011-2018 הותקנו [[תחבורה בתל אביב |בתל אביב]] יש באופן פורמלי מעל 75 איזורי מיתון תנועה. חלקם כוללים רק 2-3 רחובות ובעלי אורח ורוחב של כמה עשרות מטרים, וחלקם גדול הרבה יותר ומקיף שכונות שלמות. לדוגמה איזורי מיתון תנועה ברמת אביב ג', צהלה, קריית שלם, שכונת התקווה, ביצרון עוד. חלק גדול מאיזורי מיתון תנועה אלה מורכב בעיקר משלטי 30 קמ"ש ושלטי יציאה מ-30 קמ"ש, יש בהם כמות מצומצמת של אמצעים לריסון תנועה  שכוללים בעיקר מעגלי תנועה ופסי האטה. עד לשנת 2017, נהגים רבים לא הבחינו בשלטי מיתון התנועה. החל משנה זו החלו בתל אביב להכניס מדבקות גדולות על הכביש עם שילוט "30" וציור של מכונית ואופניים בצורה דומה לשילוט דומה שקיים במדינות רבות בעולם, כמו כן הורחבו איזורי מיתון התנועה למרחבים נוספים כמו שכונות ביפו. דוגמה לאיזור מיתון תנועה יש במדרשת שדה בוקר בנגב.

==ראו גם==

==ראו גם==