47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''מודל האב המחמיר''' (באנגלית: '''Strict father model''') הוא מודל פסיכולוגי תרבותי ופוליטי המשמש אנשים כמודל להתייחסות לחיי המשפחה האידאליים ולגידול ילדים והן כמודל מוסרי כללי וכ[[מסגור|מסגרת מחשבה]] וראיית עולם כללית ביחס לסוגיות פוליטיות כלכליות סביבתיות ומוסריות - כאשר הדבר נעשה לאו דווקא בצורה מודעת.
'''מודל האב המחמיר''' (באנגלית: '''Strict father model''') הוא מודל פסיכולוגי תרבותי ופוליטי המשמש אנשים כמודל-התייחסות הן ביחס לחיי המשפחה האידאליים ולגידול ילדים. קיימת טענה כי מודל זה משמש גם כ[[מיתוס]] חברתי חשוב, מודל מוסרי כללי וכ[[מסגור|מסגרת מחשבה]] וראיית-עולם כללית ביחס לסוגיות פוליטיות, [[כלכלה|כלכליות]] סביבתיות ומוסריות - כאשר אימוץ המודל לצרכים אלה לאו דווקא נעשה בצורה מודעת.
==מודל האב המחמיר בגידול ילדים==
מודל האב המחמיר כמסגרת חשיבה עבור הורים, הוא דבר נפוף למדי בחברות [[שמרנות|שמרניות]] ומסורותיות. הוא כולל ערכים של משמעת קשוחה במיוחד כזו שנאכפת על ידי האב. רעיונות של מודל זה כוללים:
* הילדים לומדים כיצד להתנהג נכון באמצעות שילוב של פרסים ועונשים. המודל נותן עדיפות לענישה גופנית כמו סטירות, מכות בישבן וכו'.
* הורים מחמירים גורמים לכך שהילדים הופכים להיות יותר עצמאיים ובעלי משמעת-עצמית גבוהה יותר.
* ההורה, ובמיוחד האבא, אמור לתת פרסים להתנהגות טובה וכן עונשים להתנהגות רעה.
מודל זה של חינוך ילדים כולל לדוגמה את הרעיון לפין יש לאפשר לתינוקות ולילדים "לבכות ולצרוח עד שירדמו" בטענה שאם מרימים ילד כאשר הוא אמור לישון, גורם לתלות מזיקה בהורים לשם שינה והרגעות. James Dobson כתב ספר פופלארי בארצות הברית Dare to Discipline שבו הוא מעודד את השימוש במודל האב המחמיר. עם זאת מספר חוקרים מקשרים בין חינוך וגידול ילדים מחמיר כזה לילדים שעוברים נסיגה התפתחותית, בעלי ספונטניות נמוכה ווהם בעלי ראיות נמוכות יותר למודעות. {{הערה| Maccoby, E. E.; Martin, J. A. (1983), "Socialization in the context of the family: Parent-child interaction", in Mussen, Paul. H., Handbook of Child Psychology, 4, Wiley, ISBN 978-0-471-09065-6}}
==שימוש במודל האב המחמיר בפוליטיקה ובתרבות==
[[ג'ורג' לייקוף]], פרופסור לבלשנות וחקר-התפיסה במוח (קוגניציה) מארצות הברית טוען כי חלק גדול מה[[מסגור]] הנוגע לפוליטיקה וראיית העולם שלנו מושפע מהסתכלות שונה של אנשים על מודל המשפחה האידאלית. השמרנים בארצות הברית (ובמדינות נוספות) מאמינים במודל האב המחמיר שבו יש אב, שהוא דמות מוסרית שתפקידה להעניש ילדים שנולדו "רעים" אשר רוצים כל הזמן לעשות דברים כיפים במקום דברים מוסריים. לפי המודל הדרך העיקרית ללמד ילדים כיצד להתנהג בצורה מוסרית היא על ידי עונשים, רצוי על ידי עונשים פיזיים. דבר זה נמשך עד שהילדים יוכלו להתבגר בעצמם, להבין מה מוסרי ומה לא מוסרי ולהפנים זאת תודות לעונשים שספגו כילדים. לאחר מכן הם עצמם יכולים להיות דמות מוסרית עצמאית שתחנך אחרים לאור המודל הזה.
[[ג'ורג' לייקוף]], פרופסור לבלשנות וחקר-התפיסה במוח (קוגניציה) מארצות הברית טוען כי חלק גדול מה[[מסגור]] הנוגע לפוליטיקה וראיית העולם שלנו מושפע מהסתכלות שונה של אנשים על מודל המשפחה האידאלית. השמרנים בארצות הברית (ובמדינות נוספות) מאמינים במודל האב המחמיר שבו יש אב, שהוא דמות מוסרית שתפקידה להעניש ילדים שנולדו "רעים" אשר רוצים כל הזמן לעשות דברים כיפים במקום דברים מוסריים. לפי המודל הדרך העיקרית ללמד ילדים כיצד להתנהג בצורה מוסרית היא על ידי עונשים, רצוי על ידי עונשים פיזיים. דבר זה נמשך עד שהילדים יוכלו להתבגר בעצמם, להבין מה מוסרי ומה לא מוסרי ולהפנים זאת תודות לעונשים שספגו כילדים. לאחר מכן הם עצמם יכולים להיות דמות מוסרית עצמאית שתחנך אחרים לאור המודל הזה.
לייקוף טוען גם כי במקור ארצות הברית עברה תהליך ארוך של חיזוק הפרוגרסיביות ולא של שמרנות. לדוגמה הוא מציין תהליכים שבהם זכות הבחירה התרחבה - לדוגמה בתחילה רק גברים לבנים בעלי רכוש היו זכאים להצביע בבחירות. לאחר מכן הוסרה מגבלת הרכוש וכל הגברים הלבנים היו בעלי זכות הצבעה. לאחר מכן בוטלה העבדות ומאוחר יותר ניתנה זכות הצבעה לנשים. מאוחר יותר התנועה לזכויות האזרח הבטיחה יכולת הצבעה אמיתית בבחירות גם לשחורים ולמיעוטים אחרים. תהליכים אחרים נוגעים ל[[זכויות נשים]] נוספות (כמו [[גלולה נגד הריון]] ושליטה של נשים בתכנון המשפחה, גישת נשים להשכלה) לזכויות לשחורים או לזכויות של הקהילה הגאה. מול תהליכים אלה התגובה השמרנית היא רצון "לחזור לעבר" (לדוגמה - "להפוך את אמריקה להיות גדולה שוב", "להחזיר עטרה ליושנה") כדי לשחזר את תקופת הזוהר שבה כביכול מודל האב המחמיר עבד.
לייקוף טוען גם כי במקור ארצות הברית עברה תהליך ארוך של חיזוק הפרוגרסיביות ולא של שמרנות. לדוגמה הוא מציין תהליכים שבהם זכות הבחירה התרחבה - לדוגמה בתחילה רק גברים לבנים בעלי רכוש היו זכאים להצביע בבחירות. לאחר מכן הוסרה מגבלת הרכוש וכל הגברים הלבנים היו בעלי זכות הצבעה. לאחר מכן בוטלה העבדות ומאוחר יותר ניתנה זכות הצבעה לנשים. מאוחר יותר התנועה לזכויות האזרח הבטיחה יכולת הצבעה אמיתית בבחירות גם לשחורים ולמיעוטים אחרים. תהליכים אחרים נוגעים ל[[זכויות נשים]] נוספות (כמו [[גלולה נגד הריון]] ושליטה של נשים בתכנון המשפחה, גישת נשים להשכלה) לזכויות לשחורים או לזכויות של הקהילה הגאה. מול תהליכים אלה התגובה השמרנית היא רצון "לחזור לעבר" (לדוגמה - "להפוך את אמריקה להיות גדולה שוב", "להחזיר עטרה ליושנה") כדי לשחזר את תקופת הזוהר שבה כביכול מודל האב המחמיר עבד.
השימוש במודל האב המוסרי לתאור המערכת הפוליטית הוא חלק ממגמה כללית יותר של התייחסות ל[[מערכת מורכבת|סוגיות חברתיות מורכבות]] הכוללות מיליוני אנשים מקבוצות שונות, בעלי אינטרסים שונים והתנהגויות שונות, המקיימים אינטראקציה על ידי מוסדות חברתיים וטכנולוגיה על ידי הפשטה שלהן לדימויים משפחתיים מוכרים, בעלי כמות משתתפים קטנה יותר. הפשטה כזו מאפשרת להמחיש סוגיות אלה על ידי דוגמאות מחיי היום יום שכולם מכירים. הפשטה כזו היא אחת הסיבות שעיתונות מציגה את העולם הפוליטי במונחים של רכילות. {{הערה|ראו גם [[יובל נוח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], בחלקים על [[המהפכה הלשונית]]}}. מצד שני דבר זה גורם לפעמים לפישוט-יתר של המערכת והשמטה של גורמים שיכולים לגרור תגובה שונה מאשר במשפחה. לדוגמה [[קשרי הון שלטון]] מעודדים פוליטיקאים להיות בקשרים טובים עם [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] ואנשי עסקים גדולים כדי לקבל מהם תרומות לפריימריז, תמיכה בבחירות הכלליות וקבלת סיקור אוהד בעיתונות שתחת השפעתם. מצד שני קשרים אלה עלולים לגרום לפוליטקאים לא לפעול לטובת הציבור בסוגיות שונות כמו [[תזונה בריאה]] או [[מניעת עישון |מניעת עישון בקרב בני נוער]] או [[תאונות דרכים]]. דבר זה נפוץ למדי במערכות פוליטיות ראו לדוגמה [[קשרי הון שלטון בתחום הטבק בישראל]]. אבל במערכת משפחתית אין מקום לסוג כזה של דינמיקה.
==ראו גם==
==ראו גם==