שינויים

כאשר בעולם החלו להשתמש בהמון נפט וגז להפקת חשמל ודלק חברות הנפט והגז רצו להשתמש בחומרים האלה בצורה יעילה יותר ולכן ניסו לייצר מהם לא רק חומרי דלק אלה גם חפצים, כמו שקיות, צלחות ועוד. הם רצו למכור כמה שיותר ותהליך הייצור היה זול יחסית ולכן הציפו את השוק בכמות אדירה של מוצרים. לכן החלו להשתמש בהם רק פעם אחת ואחר כך לזרוק. פלסטיק כזה נקרא ''פלסטיק חד פעמי'' והרוב המכריע של נזקי הפלסטיק באים ממנו. מנגד '''פלסטיק רב פעמי''' לפעמים יכול להיות יותר מועיל מאשר מזיק: לדוגמה היריעות מפוליאתילן אשר משתמשים בו לכסות יבולים כאשר בחוץ קר מידי. הפופולריות שלו נובעת בעיקר מקלות ייצור, זמינות של [[חומרי גלם]], עמידות במים, הקלות שבה ניתן לעצב פלסטיק, והיכולת להרכיב אותו עם חומרים אחרים כך שישמש במגוון רחב של צורות למגוון רחב מאד של מוצרים - החל באטבי נייר משרדיים ועד חלקים לרכבי חלל. הפלסטיק כבר החליף בשימושים רבים [[חומרי גלם]] מסורתיים יותר כמו [[עץ]], אבן, שנהב, עור, נייר, מתכת, זכוכית וחמר.

כאשר בעולם החלו להשתמש בהמון נפט וגז להפקת חשמל ודלק חברות הנפט והגז רצו להשתמש בחומרים האלה בצורה יעילה יותר ולכן ניסו לייצר מהם לא רק חומרי דלק אלה גם חפצים, כמו שקיות, צלחות ועוד. הם רצו למכור כמה שיותר ותהליך הייצור היה זול יחסית ולכן הציפו את השוק בכמות אדירה של מוצרים. לכן החלו להשתמש בהם רק פעם אחת ואחר כך לזרוק. פלסטיק כזה נקרא ''פלסטיק חד פעמי'' והרוב המכריע של נזקי הפלסטיק באים ממנו. מנגד '''פלסטיק רב פעמי''' לפעמים יכול להיות יותר מועיל מאשר מזיק: לדוגמה היריעות מפוליאתילן אשר משתמשים בו לכסות יבולים כאשר בחוץ קר מידי. הפופולריות שלו נובעת בעיקר מקלות ייצור, זמינות של [[חומרי גלם]], עמידות במים, הקלות שבה ניתן לעצב פלסטיק, והיכולת להרכיב אותו עם חומרים אחרים כך שישמש במגוון רחב של צורות למגוון רחב מאד של מוצרים - החל באטבי נייר משרדיים ועד חלקים לרכבי חלל. הפלסטיק כבר החליף בשימושים רבים [[חומרי גלם]] מסורתיים יותר כמו [[עץ]], אבן, שנהב, עור, נייר, מתכת, זכוכית וחמר.

הפלסטיק החד פעמי הוא מקרה קיצוני של [[תרבות צריכה|תרבות הצריכה]]. נזקי הפלסטיק גדולים ועצומים כך שהוא הפך להיות אחד הבעיות הקשות ביותר של העולם שלנו, כאשר רובם נובעים מהפלסטיק החד פעמי בגלל המספרים העצומים בהם מיוצרים המוצרים האלה- ללא צורך בהם. כך לדוגמה לפי הערכות ארגוני הסביבה נכון ל 2004 כל שנה יוצרו חצי טריליון עד טריליון שקיות פלסטיק חד פעמיות{{הערה|JOAN LOWY, SCRIPPS HOWARD NEWS SERVICE [http://www.seattlepi.com/national/article/Plastic-left-holding-the-bag-as-environmental-1149802.php Plastic left holding the bag as environmental plague] 20.7.2014, Seatlepi}}. לפי הערכת הארגון World watch יוצרו כ 4-5 טריליון{{הערה|THE WORLDWATCH INSTITUTE [http://www.greeneconomics.net/StateOfWorld-2004.pdf STATE OF THE WORLD 20o4]}}.

הפלסטיק החד פעמי הוא מקרה קיצוני של [[תרבות צריכה|תרבות הצריכה]]. נזקי הפלסטיק גדולים ועצומים כך שהוא הפך להיות אחד הבעיות הקשות ביותר של העולם שלנו, כאשר רובם נובעים מהפלסטיק החד פעמי בגלל המספרים העצומים בהם מיוצרים המוצרים האלה- ללא צורך בהם. כך לדוגמה לפי הערכות ארגוני הסביבה נכון ל 2004 כל שנה יוצרו חצי טריליון עד טריליון שקיות פלסטיק חד פעמיות{{הערה|JOAN LOWY, SCRIPPS HOWARD NEWS SERVICE [http://www.seattlepi.com/national/article/Plastic-left-holding-the-bag-as-environmental-1149802.php Plastic left holding the bag as environmental plague] 20.7.2014, Seatlepi}}. לפי הערכת הארגון World watch יוצרו כ-4-5 טריליון{{הערה|THE WORLDWATCH INSTITUTE [http://www.greeneconomics.net/StateOfWorld-2004.pdf STATE OF THE WORLD 20o4]}}.

    

    

בעבר כאשר רצו לשאת מוצרים מן השדה או השוק השתמשו בשקים או סלים רב פעמיים שהחזיקו מעמד שנים. אדם אחד לא היה צריך יותר משק אחד כזה. זה בנפרד מתיקים או תרמילים ששמשו למטרות אחרות כמו לאיפור לדוגמה. את השקים או הסלים לנשיאת מוצרים בדרך כלל לא קשטו והם היו עשויים מחומר חזק יחסית. אם לשער שאורח החיים של סל או שק כזה הוא 10 שנים אז הצריכה של שקים כאלה צריכה להיות 0.1 שקים לשנה. מספר בני האדם על כדור ארץ נכון ל 2017 הוא 7.6 מיליארד{{הערה|Worldometers [http://www.worldometers.info/world-population/ Current World Population]}}לכן כמות השקים המיוצרים אמורה להיות 7.6 מיליון לשנה. '''ניתן לשער שאנו מייצרים יותר מפי 1,000 שקיות ממה שאנחנו צריכים.'''

בעבר כאשר רצו לשאת מוצרים מן השדה או השוק השתמשו בשקים או סלים רב פעמיים שהחזיקו מעמד שנים. אדם אחד לא היה צריך יותר משק אחד כזה. זה בנפרד מתיקים או תרמילים ששמשו למטרות אחרות כמו לאיפור לדוגמה. את השקים או הסלים לנשיאת מוצרים בדרך כלל לא קישטו והם היו עשויים מחומר חזק יחסית. אם לשער שאורך החיים של סל או שק כזה הוא 10 שנים כך שהצריכה של שקים כאלה צריכה להיות 0.1 שקים לשנה. מספר בני האדם על כדור ארץ נכון ל-2017 הוא 7.6 מיליארד{{הערה|Worldometers [http://www.worldometers.info/world-population/ Current World Population]}}לכן כמות השקים המיוצרים אמורה להיות 7.6 מיליון לשנה. על כן ניתן להניח שמיוצרים יותר מפי 1,000 שקיות ממה שהציבור צריך.

במקום השני אחרי השקיות, בפיגור קל, הולכים בקבוקי הפלסטיק. ב 2006 כל שנה יוצרו כ 300 מיליארד בקבוקים. ב-2016 יוצרו 480 מיליארד בקבוקים. לפי ההערכות עד 2021 זה צפוי להגיע ל-500 מיליארד - חצי טריליון בשנה. מייצרים מיליון בקבוקים בדקה כאשר בקבוק אחד בדרך כלל לא משמש יותר מיום - יומיים{{הערה|Sandra Laville and Matthew Taylor [https://www.theguardian.com/environment/2017/jun/28/a-million-a-minute-worlds-plastic-bottle-binge-as-dangerous-as-climate-change A million bottles a minute: world's plastic binge 'as dangerous as climate change'] 28.06.2017, The Guardian}}. יש לציין שלפני המהפכה התעשייתית הבקבוקים היו רכוש יקר למשפחה ושרתו דורות שלמים. היו עמים שעשו את הכלים האלה מחומרים מתכלים - לדוגמה האינדיאנים עשו בקבוקים מדלעות.

במקום השני אחרי השקיות, בפיגור קל, הולכים בקבוקי הפלסטיק. ב-2006 כל שנה יוצרו כ-300 מיליארד בקבוקים. ב-2016 יוצרו 480 מיליארד בקבוקים. לפי ההערכות עד 2021 זה צפוי להגיע ל-500 מיליארד - חצי טריליון בשנה. מייצרים מיליון בקבוקים בדקה כאשר בקבוק אחד בדרך כלל לא משמש יותר מיום - יומיים{{הערה|Sandra Laville and Matthew Taylor [https://www.theguardian.com/environment/2017/jun/28/a-million-a-minute-worlds-plastic-bottle-binge-as-dangerous-as-climate-change A million bottles a minute: world's plastic binge 'as dangerous as climate change'] 28.06.2017, The Guardian}}. יש לציין שלפני המהפכה התעשייתית הבקבוקים היו רכוש יקר למשפחה ושרתו דורות שלמים. היו עמים שעשו את הכלים האלה מחומרים מתכלים - לדוגמה האינדיאנים עשו בקבוקים מדלעות.

יש נזקים בריאותיים - לאדם ויש[[השפעות סביבתיות]] על שאר תושבי כדור הארץ מה שבסופו של דבר גם פוגע באדם. כדי לתאר אותם בצורה הכי פשוטה ונגישה עדיף לתאר אותם לפי מחזור החיים של הפלסטיק.

יש נזקים בריאותיים - לאדם ויש[[השפעות סביבתיות]] על שאר תושבי כדור הארץ מה שבסופו של דבר גם פוגע באדם. כדי לתאר אותם בצורה הכי פשוטה ונגישה עדיף לתאר אותם לפי מחזור החיים של הפלסטיק.

במהלך ייצור 5 שקיות פלסטיק נפלט קילוגרם אחד של פחמן דו חמצני. זה בלי לכלול את שאר גזי החממה ולדבר רק על הייצור בלי להחשיב את שאר ההשפעות{{הערה|Juerg [http://timeforchange.org/plastic-bags-and-plastic-bottles-CO2-emissions Plastic bags and plastic bottles - CO2 emissions during their lifetime] Time for change}} לפי התחשיבים של אוניברסיטת האוקיינוס השקט 30% מפליטות הפחמן הדו חמצני של בקבוק פלסטיק ממוצע של חצי ליטר הוא מהפיכת הנפט או הגז לפלסטיק ועוד 8% מהפיכת הפלסטיק לבקבוק{{הערה|Marie-Luise Blue [http://sciencing.com/carbon-footprint-plastic-bottle-12307187.html What Is the Carbon Footprint of a Plastic Bottle?] 25.04.2017 Sciencing}}.

במהלך ייצור 5 שקיות פלסטיק נפלט קילוגרם אחד של פחמן דו חמצני. זה בלי לכלול את שאר גזי החממה ולדבר רק על הייצור בלי להחשיב את שאר ההשפעות{{הערה|Juerg [http://timeforchange.org/plastic-bags-and-plastic-bottles-CO2-emissions Plastic bags and plastic bottles - CO2 emissions during their lifetime] Time for change}} לפי התחשיבים של אוניברסיטת האוקיינוס השקט 30% מפליטות הפחמן הדו חמצני של בקבוק פלסטיק ממוצע של חצי ליטר הוא מהפיכת הנפט או הגז לפלסטיק ועוד 8% מהפיכת הפלסטיק לבקבוק{{הערה|Marie-Luise Blue [http://sciencing.com/carbon-footprint-plastic-bottle-12307187.html What Is the Carbon Footprint of a Plastic Bottle?] 25.04.2017 Sciencing}}.

מפעל כרמל אולפינים, שמייצר את הפלסטיק בישראל, פלט במהלך שנת 2016 מעל 402,000 טונות של פחמן דו חמצני, ומעל 22 טונות של מתאן. מכיון שלפי הנתונים הרשמיים של המשרד להגנת סביבה ישראל פולטת כ 80 מיליון טון גזי חממה בשנה(למרות שש שאומרים שזה יותר בגלל הפליטות מקידוחי הגז בים), מדובר ביותר מחצי אחוז מכלל פליטות גזי החממה של ישראל{{הערה|מרכז מחקר סביבתי חיפה [https://www.facebook.com/haifa.erc/posts/2052319481699465 ** מכורים לפלסטיק  

מפעל כרמל אולפינים, שמייצר את הפלסטיק בישראל, פלט במהלך שנת 2016 מעל 402,000 טונות של פחמן דו חמצני, ומעל 22 טונות של מתאן. מכיון שלפי הנתונים הרשמיים של המשרד להגנת סביבה ישראל פולטת כ-80 מיליון טון גזי חממה בשנה(למרות שש שאומרים שזה יותר בגלל הפליטות מקידוחי הגז בים), מדובר ביותר מחצי אחוז מכלל פליטות גזי החממה של ישראל{{הערה|מרכז מחקר סביבתי חיפה [https://www.facebook.com/haifa.erc/posts/2052319481699465 ** מכורים לפלסטיק  

או: אימפריות נופלות לאט ***]}}. בסך הכל יש 500 מפעלי פלסטיק בישראל שהופכים את הפלסטיק הגולמי לשקיות, צלחות וכדומה, למרות שהפליטות מהם כמובן משמעותית קטנות יותר

או: אימפריות נופלות לאט ***]}}. בסך הכל יש 500 מפעלי פלסטיק בישראל שהופכים את הפלסטיק הגולמי לשקיות, צלחות וכדומה, למרות שהפליטות מהם כמובן משמעותית קטנות יותר

בשנת 2012 דיווח המפעל למשרד להגנת הסביבה על פליטת 1,020 טונות של [[תרכובות אורגניות נדיפות]], 392 טונות [[תחמוצות חנקן]], 62 טונות [[מתאן]], 61 טונות [[פחמן חד חמצני]], 16 טונות [[חומר חלקיקי מרחף]], 3.5 טונות [[בנזן]], 1 טונה [[פחמנים הדרוכלורופלואורים]],  1 טונה [[אתיל בנזן]],  795 ק"ג [[טולאן]], 478 ק"ג [[קסילן]], 57 ק"ג [[סטירן]], ו-6 ק"ג [[מנגן]]. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=354&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text] כרמל אולפינים הוא מקור [[זיהום אוויר בחיפה|הזיהום הגדול ביותר בחיפה]] ב- [[בנזן]]  [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=168&SugPlita=A&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text] [[מסרטן וודאי בבני אדם]] ו[[חומר טרטוגני]] שעלול לפגוע בעוברים.

בשנת 2012 דיווח המפעל למשרד להגנת הסביבה על פליטת 1,020 טונות של [[תרכובות אורגניות נדיפות]], 392 טונות [[תחמוצות חנקן]], 62 טונות [[מתאן]], 61 טונות [[פחמן חד חמצני]], 16 טונות [[חומר חלקיקי מרחף]], 3.5 טונות [[בנזן]], 1 טונה [[פחמנים הדרוכלורופלואורים]],  1 טונה [[אתיל בנזן]],  795 ק"ג [[טולאן]], 478 ק"ג [[קסילן]], 57 ק"ג [[סטירן]], ו-6 ק"ג [[מנגן]]. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=354&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text] כרמל אולפינים הוא מקור [[זיהום אוויר בחיפה|הזיהום הגדול ביותר בחיפה]] ב- [[בנזן]]  [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=168&SugPlita=A&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text] [[מסרטן וודאי בבני אדם]] ו[[חומר טרטוגני]] שעלול לפגוע בעוברים.

במפעל כרמל אולפינים נמצא מתקן שיודע לפצח פחמימנים ולהרכיב אותם לשרשראות מהסוג והצורה שיוצר פלסטיק, ומתוך 300 מיליון טונות פלסטיק המיוצרות מדי שנה בעולם, כאו"ל מייצרים כ-150,000 טונות פוליאתילן וכ360,000 טונות פוליפרופילן.  

במפעל כרמל אולפינים נמצא מתקן שיודע לפצח פחמימנים ולהרכיב אותם לשרשראות מהסוג והצורה שיוצר פלסטיק, ומתוך 300 מיליון טונות פלסטיק המיוצרות מדי שנה בעולם, כאו"ל מייצרים כ-150,000 טונות פוליאתילן וכ-360,000 טונות פוליפרופילן.  

פרט לזיהום הסביבתי הגדול של הפלסטיק בעולם, לסיפור החיפאי גם מימד של זיהום אויר.

פרט לזיהום הסביבתי הגדול של הפלסטיק בעולם, לסיפור החיפאי גם מימד של זיהום אויר.

מרביתנו ראינו (או שמענו) את הלפיד הבוער בלהבה מטילת אימה במתחם בתי הזיקוק. לפיד זה שייך לכאו"ל, ואכן במקרים רבים הוא חורג מהמותר בהיתר הפליטה.

מרביתנו ראינו (או שמענו) את הלפיד הבוער בלהבה מטילת אימה במתחם בתי הזיקוק. לפיד זה שייך לכאו"ל, ואכן במקרים רבים הוא חורג מהמותר בהיתר הפליטה.

מפעל כרמל אולפינים גם מייצר חומר ביניים, אשר זוהה בצו מנהלי שיצא בסוף השנה שעברה ע"י המשרד להגנת הסביבה, כגורם לפליטות עודפות של בנזן, הידוע כמסרטן ודאי לאדם.

מפעל כרמל אולפינים גם מייצר חומר ביניים, אשר זוהה בצו מנהלי שיצא בסוף השנה שעברה על ידי המשרד להגנת הסביבה, כגורם לפליטות עודפות של בנזן, הידוע כמסרטן ודאי לאדם.

אם נסתכל מעט על מספרים, נגלה שבשנת 2016 המפעל פלט  כ 260 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (מתוכם כ3.5 טונות בשעת תקלה) וכ 360 טונות של תחמוצות חנקן, אשר תורמים ביחד ליצירת ערפיח ומותמרים ל"אוזון הרע" - אוזון קרקע{{הערה|מרכז מחקר סביבתי חיפה [https://www.facebook.com/haifa.erc/posts/2052319481699465 ** מכורים לפלסטיק  

אם נסתכל מעט על מספרים, נגלה שבשנת 2016 המפעל פלט  כ-260 טונות של תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (מתוכם כ3.5 טונות בשעת תקלה) וכ-360 טונות של תחמוצות חנקן, אשר תורמים ביחד ליצירת ערפיח ומותמרים ל"אוזון הרע" - אוזון קרקע{{הערה|מרכז מחקר סביבתי חיפה [https://www.facebook.com/haifa.erc/posts/2052319481699465 ** מכורים לפלסטיק  

או: אימפריות נופלות לאט ***]}}.

או: אימפריות נופלות לאט ***]}}.

The plastic inside us] 2017, ORB}}. ייתכן שזה בגלל האמצעים השונים שנוקטים באירופה נגד עודף פלסטיק.

The plastic inside us] 2017, ORB}}. ייתכן שזה בגלל האמצעים השונים שנוקטים באירופה נגד עודף פלסטיק.

ריכוז חלקיקי הפלסטיק האלה במים מינרליים מבקבוקים גבוה יותר: 93%. הבדיקה נעשתה ב 250 בקבוקים מ 11 חברות מובילות כולל Dasani ו Aquafina{{הערה|Umair Irfan and Eliza Barclay [https://www.vox.com/2018/4/21/17247994/earth-day-2018-plastic-climate-change 7 things we’ve learned about Earth since the last Earth Day] 21.04.2018, Vox}}.

ריכוז חלקיקי הפלסטיק האלה במים מינרליים מבקבוקים גבוה יותר ועומדת על 93%. הבדיקה נעשתה ב-250 בקבוקים מ-11 חברות מובילות כולל Dasani ו-Aquafina{{הערה|Umair Irfan and Eliza Barclay [https://www.vox.com/2018/4/21/17247994/earth-day-2018-plastic-climate-change 7 things we’ve learned about Earth since the last Earth Day] 21.04.2018, Vox}}.

== שינוע מהיצרן לאתר ההטמנה/המחזור ==

== שינוע מהיצרן לאתר ההטמנה/המחזור ==

את הפלסטיק צריך לשנע לאתר ההטמנה, המחזור כאשר הרבה פעמים נדבקים אליו שאריות של מזון. על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}. לפי הנתונים של מרכז המחקר והמידע בכנסת מ 2018, '''כל פסולת הפלסטיק יחד''' מהווה כ 41% מהנפח ו 18% ממשקל הפסולת העירונית{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018 :

את הפלסטיק צריך לשנע לאתר ההטמנה, המחזור כאשר הרבה פעמים נדבקים אליו שאריות של מזון. על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}. לפי הנתונים של מרכז המחקר והמידע בכנסת מ-2018, '''כל פסולת הפלסטיק יחד''' מהווה כ-41% מהנפח ו-18% ממשקל הפסולת העירונית{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:

נושאים "חמים" על סדר היום

נושאים "חמים" על סדר היום

הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}. מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה וזיהום אוויר. יש לציין שמשאיות הזבל הן אחת מהסיבות לזיהום האוויר בערים והמשרד להגנת הסביבה מנסה להיאבק במפגע זה.

הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}. מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה וזיהום אוויר. יש לציין שמשאיות הזבל הן אחת מהסיבות לזיהום האוויר בערים והמשרד להגנת הסביבה מנסה להיאבק במפגע זה.

על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] בישראל משתמשים בכל שנה בכ-5 מיליארד שקיות פלסטיק, כאשר מדובר במספר גבוה מאוד ביחס למדינות אירופה. מתוכם כ-2.7 מיליארד שקיות גופיה, כלומר שקיות עם ידיות המחולקות בקופות. שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה, מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}.

על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] בישראל משתמשים בכל שנה בכ-5 מיליארד שקיות פלסטיק, כאשר מדובר במספר גבוה מאוד ביחס למדינות אירופה. מתוכם כ-2.7 מיליארד שקיות גופיה, כלומר שקיות עם ידיות המחולקות בקופות. שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה, מה שמאלץ לעשות יותר נסיעות של משאיות זבל למזבלה או לאתר המיחזור תוך פליטת גזי חממה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}.

לפי נתוני מרכז המחקר והמידע בכנסת כ 90% מהפסולת בחופים בישראל היא פסולת פלסטיק, כאשר במדינות אחרות המצב דומה{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018 :

לפי נתוני מרכז המחקר והמידע בכנסת כ-90% מהפסולת בחופים בישראל היא פסולת פלסטיק, כאשר במדינות אחרות המצב דומה{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:

נושאים "חמים" על סדר היום

נושאים "חמים" על סדר היום

הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}.

הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}.

בדצמבר 2017 חתמו 193 המדינות החברות באו"ם(כלומר גם ישראל) על הסכם לפיו הם יתחילו לעקוב אחר כמות הפלסטיק שהם זורקים לים ויחפשו דרכים לעשות ללא חוקי זריקת פלסטיק לים.{{הערה|Sarah Knapton [http://www.telegraph.co.uk/science/2017/12/13/193-nations-sign-pledge-tackle-global-crisis-plastic-oceans/ 193 nations sign pledge to tackle 'global crisis' of plastic in the oceans ] 13..12.2017, The Telegraph}}

בדצמבר 2017 חתמו 193 המדינות החברות באו"ם(כלומר גם ישראל) על הסכם לפיו הם יתחילו לעקוב אחר כמות הפלסטיק שהם זורקים לים ויחפשו דרכים לעשות ללא חוקי זריקת פלסטיק לים.{{הערה|Sarah Knapton [http://www.telegraph.co.uk/science/2017/12/13/193-nations-sign-pledge-tackle-global-crisis-plastic-oceans/ 193 nations sign pledge to tackle 'global crisis' of plastic in the oceans ] 13..12.2017, The Telegraph}}

בפברואר 2017 השיק האו“ם קמפיין עולמי campaign CleanSeas להתמודדות עם שני המקורות העיקריים להצטברות פסולת הפלסטיק בסביבה הימית: האחד, השימוש בחלקיקי פלסטיק זעירים-מיקרופלסטיק, בתעשיית הקוסמטיקה, והשני, השימוש החד-פעמי בכלים, שקיות ואריזות מפלסטיק. מטרת הקמפיין היא להפסיק את השימוש בפלסטיק החד פעמי ובמיקרופלסטיק בעולם עד 2020. בקמפיין נוטלים חלק פעילי סביבה שיזמים קמפיינים כאלה וגם פוליטיקאים, אנשי ציבור ואנשי עסקים רבים שמבינים את הבעיה{{הערה|Clean Seas Campaign [http://www.cleanseas.org/about About the #CleanSeas Campaign] שנת 2017, United Nations Environment Programme }}. נכון למרץ 2018 הצטרפו אליו כ-43 מדינות, ביניהן ישראל{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018 :

בפברואר 2017 השיק האו“ם קמפיין עולמי Campaign CleanSeas להתמודדות עם שני המקורות העיקריים להצטברות פסולת הפלסטיק בסביבה הימית: האחד, השימוש בחלקיקי פלסטיק זעירים-מיקרופלסטיק, בתעשיית הקוסמטיקה, והשני, השימוש החד-פעמי בכלים, שקיות ואריזות מפלסטיק. מטרת הקמפיין היא להפסיק את השימוש בפלסטיק החד פעמי ובמיקרופלסטיק בעולם עד 2020. בקמפיין נוטלים חלק פעילי סביבה שיזמים קמפיינים כאלה וגם פוליטיקאים, אנשי ציבור ואנשי עסקים רבים שמבינים את הבעיה{{הערה|Clean Seas Campaign [http://www.cleanseas.org/about About the #CleanSeas Campaign] שנת 2017, United Nations Environment Programme }}. נכון למרץ 2018 הצטרפו אליו כ-43 מדינות, ביניהן ישראל{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:

נושאים "חמים" על סדר היום

נושאים "חמים" על סדר היום

הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}

הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}

ב 2018 40 חברות וארגונים באנגליה חתמו על התחייבות להפוך את הפלסטיק בו הם משתמשים ל 100% ניתן למחזור, שימוש חוזר או מתכלה וכן לצמצם שימוש בפלסטיק חד פעמי עד 2025. יש לציין שהצמצום הוא זה שיכול לעשות הבדל חיובי במרה זה כי מחזור פלסטיק גורם לפליטות שימוש חוזר בפלסטיק גורם לעוד נזק בריאותי כתוצאה מהשימוש בו וכאשר הפלסטיק "מתכלה" הוא נהפך לחלקיקים קטנים אשר גם גומים נזק{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/plastics-pact-companies-uk-2563573289.html More Than 40 Companies Sign Onto Historic UK Plastics Pact] 26.04.2018}}.

ב-2018 40 חברות וארגונים באנגליה חתמו על התחייבות להפוך את הפלסטיק בו הם משתמשים ל-100% ניתן למחזור, שימוש חוזר או מתכלה וכן לצמצם שימוש בפלסטיק חד פעמי עד 2025. יש לציין שהצמצום הוא זה שיכול לעשות הבדל חיובי במרה זה כי מחזור פלסטיק גורם לפליטות שימוש חוזר בפלסטיק גורם לעוד נזק בריאותי כתוצאה מהשימוש בו וכאשר הפלסטיק "מתכלה" הוא נהפך לחלקיקים קטנים אשר גם גורמים נזק{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/plastics-pact-companies-uk-2563573289.html More Than 40 Companies Sign Onto Historic UK Plastics Pact] 26.04.2018}}.

אחת מהשיטות היא להקים חנויות וסופרמרקטים ללא פלסטיק. יש לא מעט כאלה, באירופה וצפון אמריקה{{הערה|The Zero Waster [https://thezerowaster.com/zero-waste-resources/ Zero Waste Resources]}}{{הערה|The Zero Waster [https://thezerowaster.com/zero-waste-living-uk/ Shop Zero Waste: UK-Wide Stores]}}{{הערה|The Zero Waster [https://thezerowaster.com/zero-waste-near-you/ Local Plastic-Free/Bulk/Unpackaged/Refill/Zero Waste Shops and Projects UK]}}. יש לציין, שלחנויות כאלה הולכים לא רק פעילי סביבה אלה גם אנשים שפשוט נמאס להם מהפסולת הפלסטית בים או במטבח{{הערה|Matthew Taylor [https://www.theguardian.com/world/2018/jan/17/the-plastic-free-stores-showing-the-big-brands-how-to-do-it The plastic-free stores showing the big brands how to do it] 17.01.2018, The Guardian}}.

אחת מהשיטות היא להקים חנויות וסופרמרקטים ללא פלסטיק. יש לא מעט כאלה, באירופה וצפון אמריקה{{הערה|The Zero Waster [https://thezerowaster.com/zero-waste-resources/ Zero Waste Resources]}}{{הערה|The Zero Waster [https://thezerowaster.com/zero-waste-living-uk/ Shop Zero Waste: UK-Wide Stores]}}{{הערה|The Zero Waster [https://thezerowaster.com/zero-waste-near-you/ Local Plastic-Free/Bulk/Unpackaged/Refill/Zero Waste Shops and Projects UK]}}. יש לציין, שלחנויות כאלה הולכים לא רק פעילי סביבה אלה גם אנשים שפשוט נמאס להם מהפסולת הפלסטית בים או במטבח{{הערה|Matthew Taylor [https://www.theguardian.com/world/2018/jan/17/the-plastic-free-stores-showing-the-big-brands-how-to-do-it The plastic-free stores showing the big brands how to do it] 17.01.2018, The Guardian}}.

בתחילת שנת 2018 רשת הסופרמרקטים שמתמחה במזון קפוא "איסלנד" הכריזה שתוך 5 שנים הם יחליפו את אריזות הפלסטיק בסניפים שלהם באריזות נייר וקרטון שימוחזרו. גם אריזות כאלה הן בעלות מחיר סביבתי למרות שקטן יותר מאריזות הפלסטיק{{הערה|1=Nicola Slawson [https://www.theguardian.com/business/2018/jan/15/iceland-vows-to-eliminate-plastic-on-all-own-branded-products?CMP=share_btn_fb Iceland supermarket vows to eliminate plastic on all own-branded products] 15.01.2018, The Guardian}}. ההכרזה הגיעה שבוע לאחר שראש ממשלת בריטניה טרזה מאי כחלק מתכנית רחבת היקף לשימור הסביבה הכריזה שתוך 25 שנה היא תפטר מהפסולת הפלסטית במדינה בים היתר בעזרת ההיטל על שקיות הפלסטיק גם על חנויות קטנות ועידוד הקמת מעברים חופשיים מאריזות פלסטיק בסופרמרקטים. בעלי הרשתות טוענים שהעטיפות מסביב למוצרים כמו מלפפונים נועדו כדי למנוע ריקבון מהיר שלהם ובכך בזבוז מזון, למרות שחקלאים ידעו לשמור על פרות היבול שלהם עד היבול הבא גם לפני המצאת הפלסטיק.{{הערה|Peter Walker [https://www.theguardian.com/environment/2018/jan/10/theresa-may-proposes-plastic-free-supermarket-aisles-in-green-strategy Theresa May proposes plastic-free supermarket aisles in green strategy] 11.01.2018, The Guardian}}{{הערה|Adam Vaughan [https://www.theguardian.com/environment/2018/jan/11/conservatives-25-year-green-plan-main-points-at-a-glance Conservatives' 25-year green plan: main points at a glance] 11.01.2018, The Guardian}}.

בתחילת שנת 2018 רשת הסופרמרקטים שמתמחה במזון קפוא "איסלנד" הכריזה שתוך 5 שנים הם יחליפו את אריזות הפלסטיק בסניפים שלהם באריזות נייר וקרטון שימוחזרו. גם אריזות כאלה הן בעלות מחיר סביבתי למרות שקטן יותר מאריזות הפלסטיק{{הערה|1=Nicola Slawson [https://www.theguardian.com/business/2018/jan/15/iceland-vows-to-eliminate-plastic-on-all-own-branded-products?CMP=share_btn_fb Iceland supermarket vows to eliminate plastic on all own-branded products] 15.01.2018, The Guardian}}. ההכרזה הגיעה שבוע לאחר שראש ממשלת בריטניה טרזה מאי כחלק מתכנית רחבת היקף לשימור הסביבה הכריזה שתוך 25 שנה היא תפטר מהפסולת הפלסטית במדינה בים היתר בעזרת ההיטל על שקיות הפלסטיק גם על חנויות קטנות ועידוד הקמת מעברים חופשיים מאריזות פלסטיק בסופרמרקטים. בעלי הרשתות טוענים שהעטיפות מסביב למוצרים כמו מלפפונים נועדו כדי למנוע ריקבון מהיר שלהם ובכך בזבוז מזון, למרות שחקלאים ידעו לשמור על פרות היבול שלהם עד היבול הבא גם לפני המצאת הפלסטיק.{{הערה|Peter Walker [https://www.theguardian.com/environment/2018/jan/10/theresa-may-proposes-plastic-free-supermarket-aisles-in-green-strategy Theresa May proposes plastic-free supermarket aisles in green strategy] 11.01.2018, The Guardian}}{{הערה|Adam Vaughan [https://www.theguardian.com/environment/2018/jan/11/conservatives-25-year-green-plan-main-points-at-a-glance Conservatives' 25-year green plan: main points at a glance] 11.01.2018, The Guardian}}.

לפי מחקר שיצא ב 2017, לאחר שמדינות אירופה החלו לקחת היטל כספי עבור שקיות פלסטיק, כמות שקיות הפלסטיק בקרקעית האוקיינוס מסביב החלה לרדת. בים מסביב לנורווגיה, בריטניה, אירלנד, הירידה היא ב 30%{{הערה|1=Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/plastic-bag-bans-uk-2556456601.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=1f900bdfd2-EMAIL_CAMPAIGN&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-1f900bdfd2-86080785 Plastic Bag Bans Actually Work, Study of European Waters Shows] 05.04.2018, Ecowatch}}.

לפי מחקר שיצא ב-2017, לאחר שמדינות אירופה החלו לקחת היטל כספי עבור שקיות פלסטיק, כמות שקיות הפלסטיק בקרקעית האוקיינוס מסביב החלה לרדת. בים מסביב לנורווגיה, בריטניה, אירלנד, הירידה היא ב-30%{{הערה|1=Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/plastic-bag-bans-uk-2556456601.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=1f900bdfd2-EMAIL_CAMPAIGN&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-1f900bdfd2-86080785 Plastic Bag Bans Actually Work, Study of European Waters Shows] 05.04.2018, Ecowatch}}.

ב 2018 הושג ניצחון גדול במאבק בזיהום הפלסטי. הודו הכריזה שעד 2022 היא תאסור על פלסטיק חד פעמי. זה הישג משמעותי מאוד בגלל שבהודו חיים 1.3 מיליארד בני אדם, הכלכלה שלה גדלה במהירות והיא אחת מהצרכניות העיקריות של הפלסטיק בעולם{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/india-plastics-ban-2575628410.html India Announces 'Game-Changing' Single-Use Plastics Ban] 6 ליוני 2018, Ecowatch}}.

ב-2018 הושג ניצחון גדול במאבק בזיהום הפלסטי. הודו הכריזה שעד 2022 היא תאסור על פלסטיק חד פעמי. זה הישג משמעותי מאוד בגלל שבהודו חיים 1.3 מיליארד בני אדם, הכלכלה שלה גדלה במהירות והיא אחת מהצרכניות העיקריות של הפלסטיק בעולם{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/india-plastics-ban-2575628410.html India Announces 'Game-Changing' Single-Use Plastics Ban] 6 ליוני 2018, Ecowatch}}.

ב 2018 החליטה צ'ילה לאסור על שקיות פלסטיק חד פעמיות בחנויות החל מ 2019{{הערה|גרינפיס [https://www.facebook.com/greenpeace.international/videos/10155407005686479/ Chile is tne first country in te Americas to ban plastic bags] 16.06.2018}}.

ב-2018 החליטה צ'ילה לאסור על שקיות פלסטיק חד פעמיות בחנויות החל מ-2019{{הערה|גרינפיס [https://www.facebook.com/greenpeace.international/videos/10155407005686479/ Chile is tne first country in te Americas to ban plastic bags] 16.06.2018}}.

==ראו גם==

==ראו גם==