שינויים

מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''מיכל האמוניה בחיפה''' הוא מיכל בעל קיבולת של 12,000 טונות של [[אמוניה]] המשמש את המפעלים בחיפה ובמיוחד את מפעל [[חיפה כימיקלים]]. המיכל והפעילות סביבו מעוררים חשש לאסון בעל אלפי נפגעים עקב דליפת אמוניה בעקבות אירועים כמו תאונה, רעידת אדמה, פיגוע או ירי טילים מצד חיזבאללה או כל גורם עוין אחר. [[ארגוני סביבה]] טוענים מזה זמן רב כי יש להעביר את המיכל ו/או את פעילות הייצור הכרוכה בו למקום אחר שאינו קרוב לריכוזי אוכלוסיה. תוכניות להעברת המיכל נדחו שוב ושוב. ממשלת ישראל מעוניינת להקים מפעל להכנת [[דשן כימי]] בנגב דבר שייתר את המיכל. בשנת 2016 איים חסן נסראללה, מזכ"ל ארגון הטרור הלבנוני חיזבאללה, כי ירי טילים על המיכל הוא בבחינת "פצצת אטום" עבורו. לאחר פסיקת בג"ץ שהורה על ריקון המיכל, רוקן המיכל בספטמבר 2017.[https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3721534,00.html]
 
'''מיכל האמוניה בחיפה''' הוא מיכל בעל קיבולת של 12,000 טונות של [[אמוניה]] המשמש את המפעלים בחיפה ובמיוחד את מפעל [[חיפה כימיקלים]]. המיכל והפעילות סביבו מעוררים חשש לאסון בעל אלפי נפגעים עקב דליפת אמוניה בעקבות אירועים כמו תאונה, רעידת אדמה, פיגוע או ירי טילים מצד חיזבאללה או כל גורם עוין אחר. [[ארגוני סביבה]] טוענים מזה זמן רב כי יש להעביר את המיכל ו/או את פעילות הייצור הכרוכה בו למקום אחר שאינו קרוב לריכוזי אוכלוסיה. תוכניות להעברת המיכל נדחו שוב ושוב. ממשלת ישראל מעוניינת להקים מפעל להכנת [[דשן כימי]] בנגב דבר שייתר את המיכל. בשנת 2016 איים חסן נסראללה, מזכ"ל ארגון הטרור הלבנוני חיזבאללה, כי ירי טילים על המיכל הוא בבחינת "פצצת אטום" עבורו. לאחר פסיקת בג"ץ שהורה על ריקון המיכל, רוקן המיכל בספטמבר 2017.[https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3721534,00.html]
   −
בשנת 1986 בנתה חברת חיפה כימיקלים את מיכל האמוניה. עם זאת החברה חרגה מההיתר הבנייה שניתן לה. במקום 12 אלף טון אמוניה, הוא הכיל 14 אלף טון. בשל החריגה, התבטל ההיתר. בשנת 2001, פורסם דו"ח מבקר המדינה שהזהיר מפני מסוכנות המתקן בעת רעידת אדמה. בעקבות הדו"ח ביקשה החברה להעניק היתר בדיעבד למתקן בן ה-14 אלף טון, אך הבקשה נדחתה. לאחר מלחמת לבנון השנייה, הגישה החברה בקשה נוספת להיתר. [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1262110] בשנת 2017, החליט בית המשפט, לבקשת עיריית חיפה, שהמיכל ירוקן כליל עד ה-1 באפריל 2017.[http://www.themarker.com/news/1.3899998], החלטה זו נדחתה עקב התנגדות, עד לפסיקת בית המשפט העליון כי מכל האמוניה ירוקן סופית עד ה-31 ביולי 2017.
+
בשנת 1986 בנתה חברת חיפה כימיקלים את מיכל האמוניה. עם זאת החברה חרגה מההיתר הבנייה שניתן לה. במקום 12 אלף טון אמוניה, הוא הכיל 14 אלף טון. בשל החריגה, התבטל ההיתר. בשנת 2001, פורסם דו"ח מבקר המדינה שהזהיר מפני מסוכנות המתקן בעת רעידת אדמה. בעקבות הדו"ח ביקשה החברה להעניק היתר בדיעבד למתקן בן ה-14 אלף טון, אך הבקשה נדחתה. לאחר מלחמת לבנון השנייה, הגישה החברה בקשה נוספת להיתר. [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1262110] בשנת 2017, החליט בית המשפט, לבקשת עיריית חיפה, שהמיכל ירוקן כליל עד ה-1 באפריל 2017.[http://www.themarker.com/news/1.3899998], החלטה זו נדחתה עקב התנגדות, עד לפסיקת בית המשפט העליון כי מכל האמוניה ירוקן סופית עד ה-31 ביולי 2017. בשנת 2018 הוציא בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה צו סגירה קבוע למיכל וקנס את חיפה כימיקלים בחצי מיליון שקל, בשל פעילות המיכל ללא רישיון עסק.[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5295106,00.html]
    
==סיכוני בטיחות הנוגעים לאמוניה==
 
==סיכוני בטיחות הנוגעים לאמוניה==