שינויים

שורה 39: שורה 39:     
=== המלחת אקוויפר החוף עקב עליית פני הים===
 
=== המלחת אקוויפר החוף עקב עליית פני הים===
'''[[עליית פני הים]] גורמת ל[[אקוויפר החוף|המלחת אקוויפר החוף]].''' בגלל ההמלחה עוד ועוד חלקים מהאקוויפר נהפכים לבלתי ראויים לשתייה. מצד שני שאיבת מי תהום מהאקוויפר גורמת לשקיעת קרקע מה שמגביר את כעליית פני הים ואת ההמלחה של אקוויפר החוף (ראו מידע נוסף בפסקה "עליית פני הים"). במצב זה ייתכן ויצטרכו להתקין בישראל מתקנים ל[[קציר מי נגר|אגירת מי גשמים]].
+
'''[[עליית פני הים]] גורמת ל[[אקוויפר החוף|המלחת אקוויפר החוף]].''' בגלל ההמלחה עוד ועוד חלקים מהאקוויפר נהפכים לבלתי ראויים לשתייה. נוסף לכך, שאיבת מי תהום מהאקוויפר ובנייה עליו גורמת ל[[שקיעת קרקע]] מה שמגביר את כעליית פני הים ואת ההמלחה של אקוויפר החוף. במצב זה ייתכן ויצטרכו להתקין בישראל מתקנים ל[[קציר מי נגר|אגירת מי גשמים]].
 +
 
 +
השלכות עליית מפלס הים התיכון על [[אקוויפר החוף]], נבחנו על ידי ד"ר אבי מלול מנציבות המים. אקויפר החוף הוא אחד ממאגרי המים החשובים בישראל. חשיבותו נובעת מגודלו, מיקומו ושימושו כמאגר רב-שנתי של מערכת המים הארצית. בעבר סיפק אקויפר החוף כרבע מתצרוכת המים של ישראל. במשך השנים, כתוצאה משאיבה מואצת, ירד מפלס המים באקויפר ונוצרו "מכתשים הידרולוגים" הנתונים לסכנה במקרה של חדירה של מי ים. ככל שהשיפוע באזור נמוך יותר והקירבה ל"מכתשים הידרולוגיים" גדולה יותר, הפגיעה באיכות מי האקויפר תהיה משמעותית יותר. מהממצאים עולה כי עליית מפלס פני הים במטר אחד, באזורים בעלי שיפוע טופוגרפי נמוך הסמוכים ל"מכתשים הידרולוגיים", צפויה לגרום לאבדן של למעלה מ-25 מליון מ"ק של מים שפירים לכל ק"מ חוף. {{הערה|[https://www.teva.org.il/?CategoryID=367&ArticleID=179 עליית מפלס פני הים התיכון], [[החברה להגנת הטבע]]}} אקוויפר החוף משתרע מקיסריה עד אשקלון במרחק של כ -105 ק"מ ולכן מדובר על אובדן יכולת אגירת מים בכמות של כ- 2625 מיליון מ"ק.
    
== התגברות הבצורת וההשלכות שלה ==
 
== התגברות הבצורת וההשלכות שלה ==