שינויים

===הפרטת המחקר הרפואי והסתרת מידע===

===הפרטת המחקר הרפואי והסתרת מידע===

מספר מבקרים של תעשיית התרופות מצביעים על כך שתעשיית התרופות מקדמת את [[הפרטת המחקר|הפרטת המחקר הרפואי]], כך שרופאים ומערכת הבריאות ינקטו בצעדים נוחים לתעשייה. לדוגמה כדי כך שתוצאות מחקרים רפואיים יהיו מוטות לכיוון שנוח לממן המחקר, וחסר מימון למחקר איכותי שעשוי למצוא טיפולים זולים, השפעות של הרגלי חיים וכו' במקום התרופות הנמכרות. השפעות אחרות קשורות בהרחבת תחום התחלואה כך שאנשים בריאים יוגדרו כבעלי סיכון.  

מספר מבקרים של תעשיית התרופות מצביעים על כך שתעשיית התרופות מקדמת את [[הפרטת המחקר|הפרטת המחקר הרפואי]], דבר שעלול לגרום לכך שרופאים ומערכת הבריאות ינקטו בצעדים נוחים לתעשייה או לגוף המסחרי שמממן את המחקר אך לפגוע בציבור:

* גניזת מחקרים רפואיים לא מחמיאים לחברות התרופות - כך שתוצאות המצביעות על חוסר יעילות של התרופה לא מתפרסמות.

* גניזת מחקרים רפואיים המצביעים על סכנות או השפעות לוואי של תרופות.

* ניגודי אינטרסים עם חולים המשתתפים בניסויים - לחברה ולחוקרים יש אינטרס בהשתתפות חולים בניסוי גם אם קיים כבר אפיקי ריפוי אחרים שעשויים להיות מועילים יותר או בטוחים יותר.

* הרחבת תחום התחלואה כך שאנשים בריאים יוגדרו כבעלי סיכון. וכן מתן של טיפולים בדיקות או תרופות מיותרות. ([[רפואת יתר]])

* מימון חסר למחקרים על יעילות ובטיחות של טיפולים זולים או להשפעה של הרגלי חיים על הבריאות. לדוגמה להשפעה של [[תזונה בריאה]] או [[פעילות גופנית]] על הבריאות.  

על פי סרט הקולנוע התיעודי, "איך משווקים מחלות?", 85% מהניסויים הקליניים ממומנים על ידי חברות תרופות, וכך גם 97% מהניסויים המשפיעים והחשובים. כמו כן, מחקרים מצאו שבניסוי במימון מסחרי יש סיכוי גדול פי חמישה שהמסקנה תהיה לטובת התרופה של נותן החסות, לעומת מחקרים בלתי תלויים. [http://www.themarker.com/consumer/health/1.670413]

מסיבות אלה קיימים מתחים חוקרים, ארגוני חולים והרגולטור לבין חברות התרופות. הרופאים נמצאים בתווך, מצד אחד יש להם אינטרס למשוך תקציבי מחקר גדולים על מנת להתקדם מבחינה מקצועית ולהעצים את יוקרת המוסד, מצד שני ניצב האינטרס העליון של החולה - לקבל את הטיפול הטוב ביותר. הצורך למשוך תקציבי מחקר עלול לגרום לרופאים להתפשר באשר לקריטריונים ליעילות ובטיחות התרופות והטיפולים הנחקרים.  

לטענת הסרט תעשיית הסטטינים (תרופות להורדת לחץ דם) השפיעה על ערכי הכולסטרול שמגדירים אדם כחולה. לטענת הסרט כיום 95% מהצרפתים ומהגרמנים נחשבים לסובלים מיתר לחץ דם שמחייב נטילת סטטינים. בקרב האמריקאים קפץ המספר מ-13 מיליון ל-36 מיליון, על ידי שינוי ההגדרה. הסרט טוען כי תשעה מבין 14 הרופאים שהשתתפו בוועדה שהחליטה על הורדת ערכי הכולסטרול שנחשבים תקינים ניהלו קשרים עם תעשיית התרופות. [http://www.themarker.com/consumer/health/1.670413]

 

לטענת הסרט תעשיית הסטטינים (תרופות להורדת לחץ דם) השפיעה על ערכי ה[[כולסטרול]] שמגדירים אדם כחולה. לטענת הסרט כיום 95% מהצרפתים ומהגרמנים נחשבים לסובלים מ[[יתר לחץ דם]] שמחייב נטילת סטטינים. בקרב האמריקאים קפץ המספר מ-13 מיליון ל-36 מיליון, על ידי שינוי ההגדרה. הסרט טוען כי תשעה מבין 14 הרופאים שהשתתפו בוועדה שהחליטה על הורדת ערכי הכולסטרול שנחשבים תקינים ניהלו קשרים עם תעשיית התרופות. {{הערה|שם=linder-2011}}

בתחומים שונים יש גורמים המבקרים את חברות התרופות על רקע הסתרת מידע מהציבור בניסיון להגדיל את נתח השוק שלהן. כך הדבר לגבי אי הבהירות הקיימת לגבי הסיבות להפרעות התנהגות וקשב, או דכאון בקרב ילדים ונוער, ולגבי יעילות הטיפול בנושא בתרופות. [http://img1.tapuz.co.il/forums/45370884.doc]

בתחומים שונים יש גורמים המבקרים את חברות התרופות על רקע הסתרת מידע מהציבור בניסיון להגדיל את נתח השוק שלהן. כך הדבר לגבי אי הבהירות הקיימת לגבי הסיבות להפרעות התנהגות וקשב, או דכאון בקרב ילדים ונוער, ולגבי יעילות הטיפול בנושא בתרופות. [http://img1.tapuz.co.il/forums/45370884.doc]

גם בישראל תעשיית התרופות מממנת מחקרים לפיתוח תרופות. בשנת 2010 השקיעו חברות התרופות 282 מיליון שקל בעריכת מחקרים בבתי חולים בישראל.[http://www.themarker.com/news/1.605979] מימון זה עלול ליצור שני ניגודי אינטרסים. ניגוד אינטרסים אחד הוא שהיצרן שמממן את המחקר שאמור לבדוק את יעילות התרופה, כך שעלולות להיווצר תוצאות מוטות (לדוגמה גניזה של מחקרים שהראו חוסר הצלחה). ניגוד אינטרסים אחר הוא בין בטיחות החולים וטובתם הרפואית לבין חברת התרופות. לחברת התרופות יש עניין בהצנעת סיכונים לחולים ובניתוב חולים אל הניסוי ולא לאפיקי ריפוי אחרים שעשויים להיות מועילים יותר או בטוחים יותר. מסיבות אלה קיים מתח בין תעשיית התרופות שרוצה לקיים עוד מחקרים, לבין משרד הבריאות שמפקח על הניסויים, ומנסה לטענתו לשמור על טובת החולים.

גם בישראל תעשיית התרופות מממנת מחקרים לפיתוח תרופות. בשנת 2010 השקיעו חברות התרופות 282 מיליון שקל בעריכת מחקרים בבתי חולים בישראל. {{הערה| רוני לינדר-גנץף [http://www.themarker.com/news/1.605979 המרכזים הרפואיים הרוויחו 282 מיליון ש' ממחקר קליני ב-2010; איכילוב בראש], דה מרקר, 17.03.2011}}

 

הרופאים נמצאים בתווך, מצד אחד יש להם אינטרס למשוך תקציבי מחקר גדולים על מנת להתקדם מבחינה מקצועית ולהעצים את יוקרת המוסד, מצד שני ניצב האינטרס העליון של החולה - לקבל את הטיפול הטוב ביותר. הצורך למשוך תקציבי מחקר עלול לגרום לרופאים להתפשר באשר לקריטריונים ליעילות ובטיחות התרופות והטיפולים הנחקרים. [http://www.themarker.com/news/1.605979]

===סילוף מחקרים מדעים===

===סילוף מחקרים מדעים===