שינויים

סיבה אחת לשימוש לא נכון בתרופות נעוצה בחברות התרופות. דוקטור סאטושי הורי, הממונה על מניעת זיהומים בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, יפן, אמר שרופאים נותנים מרשמי אנטיביוטיקה רבים מדי, כי הם מקבלים תמריצים כספיים תמורת קידום תרופות בקרב חולים. <ref name="ep_1_10"/>

סיבה אחת לשימוש לא נכון בתרופות נעוצה בחברות התרופות. דוקטור סאטושי הורי, הממונה על מניעת זיהומים בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, יפן, אמר שרופאים נותנים מרשמי אנטיביוטיקה רבים מדי, כי הם מקבלים תמריצים כספיים תמורת קידום תרופות בקרב חולים. <ref name="ep_1_10"/>

==ביקורת קונספירטיבית על חברות התרופות==

==ביקורת קונספירטיבית על חברות התרופות==

הביקורת המתעודת על חברות התרופות הובילה גם להפתחות [[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]] עליהן , כאשר הבולטת בינהן הן החשש מפני חיסונים.  

הביקורת המתעודת על חברות התרופות הובילה גם להפתחות [[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]] עליהן , כאשר הבולטת בינהן הן החשש מפני חיסונים. בחיסונים יש היבט של [[מוצר ציבורי]] - כאשר אחרים מחסנים את עצמם גם מי שלא מתחסן מקבל הגנה. כמו כן נוצר כשל מידע נוסף - המחלה הופכת נדירה וכך נוצר הרושם שהבעיה לא קיימת. וכך הפחד ממחלה זו נעלם. המודעות לסכנות המחלה נעלמות יחד עם הפחד מהמחלה ואנשים פתוחים יותר לדעה לפיה אין בכלל צורך בחיסון.

 

תאוריית הקונספירציה הידועה ביותר היא זו שטוענת כי יש קשר בין "החיסון המשולש" ( נגד חצבת, חזרת ואדמת), תאוריה זו מבוססת בצורה ניכרת על המאמר של אנדרו וייקפילד שהתפרסם ב 1998 וכיבכול מצא קשר בין חיסון זה לבין [[אוטיזם]] ומחלות מעיים. חוקרים אחרים לא הצליחו לשחזר את הממצאים של מאמר זה, כתב העת הרפואי לאנסט שבו פורסם המאמר, חזר בו לחלוטין מפרסום המאמר המקורי וציין כי חלקים ממנו היו שקריים לחלוטין; העורך הראשי של כתב העת אמר כי המאמר היה "מוטעה מעיקרו" וכי לאנסט "הוּלך שולל". שלושה חודשים לאחר מכן רשם הרופאים הבריטי פסל את רישיונו של וייקפילד ואסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה, בנימוק שהוא בדה את תוצאות המחקר. {{הערה|ד"ר ארז גרטי, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9C%D7%A0%D7%99 19 שנים לפרסום המאמר המפוברק הקושר לכאורה בין חיסונים לאוטיזם], מכון דיוודסון, 28 בפברואר, 2017}} {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Andrew_Wakefield אנדרו וייקפילד]

הפרק החמישי של הספר [[להיות רופא בעידן הבערות מרצון]] של ד"ר בנימין מוזס, עוסק בנושא ההתנגדות לחיסונים. הוא מתאר כיצד החיסון נגד פוליו הדביר את המחלה. כמו כן מוזס טוען כי בעקבות הבחירות בניגריה ב-2003 ארגון הגג של המוסלמים אסר על חיסוני פוליו בנימוק שהחיסון מכיל חומרים נוגדי הפריה, נגיפי איידס ורעלנים אחרים, וכי מדובר במזימה מערבית לדילול האוכלוסיה בארצות מתפתחות, בעיקר מוסלמיות. התוצאה היתה התפרצות של מחלת הפוליו באפריקה, במזרח התיכון ובדרום מזרח אסיה. חשש דומה קיים ביחס לתחלואה של אנשים שלא התחסנו באירופה או בישראל עקב החשש מחיסונים. {{הערה|רועי צזנה, [https://www.hayadan.org.il/vaccine-autism-and-charletanity-0802091 חיסונים, אוטיזם ושרלטנות מדעית] 8 בפברואר 2009 }}

ארגוני בריאות שונים נאבקים נגד דעות קדומות הנוגעות לחיסונים. {{הערה|אריקה רוזנשטוק, ד"ר מוטי חיימי, [https://www.clalit.co.il/he/medical/vaccine/Pages/vaccines_myths.aspx שוב הפחידו אותך מחיסונים?], אתר קופת חולים "כללית"}} כולל עמותת "מדעת" {{הערה|[http://midaat.org.il/vaccination/ חיסונים] באתר "מדעת"}}

ביקורת אחרת באה מצד גורמי בריאות, גורמים הומניטריים וגופים הפועלים למען העולם העני. רוב התרופות המפותחות בעולם מיועדות לטיפול במחלות המפריעות לאזרחי העולם העשיר, כמו מחלות לב, ומאמץ קטן בהרבה ניתן לטיפול מחלות הקוטלות מיליונים במדינות העניות כמו איידס, מלריה, שלשול או כולרה.

==תעשיית התרופות בישראל==

==תעשיית התרופות בישראל==