שינויים

ב[[התאוריה הנאו קלאסית|כלכלה נאו קלאסית]], '''[[תפוקה שולית]]''' (באנגלית: Marginal product) היא התוספת לתפוקה שכל פועל או "[[גורם ייצור]]" (כמו מכונה) מוסיף בשוליים לתהליך הייצור. מבחינה מתמטית, תפוקה שולית (של גורם ייצור) היא הנגזרת של התפוקה על פני שינוי בכמות של גורם הייצור כאשר כל שאר הגורמים נשארים קבועים. לדוגמה הגדלת של מספר העובדים בעובד אחד, כאשר גודל כל שאר גורמי הייצור הוא קבוע. ההנחה היא שבתחילה התפוקה הזאת עולה ולאחר מכן יורדת ככל שמספר הפועלים גדל. ולכן כלכלנים נאו קלאסיים מדברים על '''תפוקה שולית פוחתת''' יש להניח לשם כך כי הפונקציה היא גזירה ברציפות כלומר ניתן למצוא נגזרת בכל נקודה במרחב.  

ב[[התאוריה הנאו-קלאסית|כלכלה נאו-קלאסית]], '''[[תפוקה שולית]]''' (באנגלית: '''Marginal product''') היא התוספת לתפוקה שכל פועל או "[[גורם ייצור]]" (כמו מכונה) מוסיף בשוליים לתהליך הייצור. מבחינה מתמטית, תפוקה שולית (של גורם ייצור) היא הנגזרת של התפוקה על פני שינוי בכמות של גורם הייצור כאשר כל שאר הגורמים נשארים קבועים. לדוגמה הגדלת של מספר העובדים בעובד אחד, כאשר גודל כל שאר גורמי הייצור הוא קבוע. ההנחה היא שבתחילה התפוקה הזאת עולה ולאחר מכן יורדת ככל שמספר הפועלים גדל. ולכן כלכלנים נאו-קלאסיים מדברים על '''תפוקה שולית פוחתת''' יש להניח לשם כך כי הפונקציה היא גזירה ברציפות כלומר ניתן למצוא נגזרת בכל נקודה במרחב.  

==תפוקה שולית פוחתת==

==תפוקה שולית פוחתת==

{{הפניה לערך מורחב|תפוקה שולית פוחתת}}

{{הפניה לערך מורחב|תפוקה שולית פוחתת}}

לפי הניתוח הנאו קלאסי, ב[[שוק משוכלל]], כמות גורם הייצור שהמעסיק ישכור (עובדים או מכונות) נקבעת על פי התפוקה השולית של כל אותו גורם ייצור. בשוק משוכלל ה[[שכר]] (מחירו של כל עובד) או ה[[ריבית]] (מחיר הלוואה לרכישה/ השכרה של מכונות, או "הון") וכן מחיר המוצרים הנמכרים נקבעים על ידי ה[[שוק]], ולא על ידי היצרן, הוא מקבל אותם כ"נתונים", ואינו יכול להשפיע עליהם. הנתון שאותו יכול בעל המפעל לשנות הוא כמות העובדים והמכונות שהוא ישכור ברמה נתונה של מחירים. לגבי עובדים לדוגמה, המעסיק ישכור עובדים עד אשר התפוקה השולית של העובד האחרון תשתווה לעלות השכר שלו.  

לפי הניתוח הנאו-קלאסי, ב[[שוק משוכלל]], כמות גורם הייצור שהמעסיק ישכור (עובדים או מכונות) נקבעת על פי התפוקה השולית של כל אותו גורם ייצור. בשוק משוכלל ה[[שכר]] (מחירו של כל עובד) או ה[[ריבית]] (מחיר הלוואה לרכישה/ השכרה של מכונות, או "הון") וכן מחיר המוצרים הנמכרים נקבעים על ידי ה[[שוק]], ולא על ידי היצרן, הוא מקבל אותם כ"נתונים", ואינו יכול להשפיע עליהם. הנתון שאותו יכול בעל המפעל לשנות הוא כמות העובדים והמכונות שהוא ישכור ברמה נתונה של מחירים. לגבי עובדים לדוגמה, המעסיק ישכור עובדים עד אשר התפוקה השולית של העובד האחרון תשתווה לעלות השכר שלו.  

   

   

==הנחות יסוד קשורות ==

==הנחות יסוד קשורות ==

* [[תהליך הייצור מתבצע במקביל]] - הדוגמה המפורסמת להדגמת תפוקה שולית פוחתת היא של פועלים בפרדס המבצעים קטיף עם סולמות. בתהליך זה אם עובד אחד חסר, חסרונו אינו מפריע לאחרים. אבל הדבר נובע מכך שתהליך הקטיף מתבצע בנפרד ו'''במקביל''' על ידי כל עובד. לעומת זאת, ברוב התעשיות יש תלות בסדר ובכישורים בין עובדים שונים- כאשר פס ייצור של עובדים מיומנים הוא הדוגמה הקיצונית ביותר. אם מפעיל מכונת הבצק לא מגיע, והוא היחיד היודע להפעיל את המכונה (והנחה זו נכונה עוד יותר בכל מה שנוגע לתפוקה שולית של מכונות), אזי כל קו הייצור מושבת. מסיבה זו פירמות מעוניינות שההתמחות של כל עובד לא תהיה מושלמת, אלא שיהיו תחומי חפיפה ויתירות של עובדים וציוד. אבל זה מקשה מאוד לדבר על תרומה שולית של עובד, ועוד יותר על קביעת כמות הייצור על פי גורם זה.  

* [[תהליך הייצור מתבצע במקביל]] - הדוגמה המפורסמת להדגמת תפוקה שולית פוחתת היא של פועלים בפרדס המבצעים קטיף עם סולמות. בתהליך זה אם עובד אחד חסר, חסרונו אינו מפריע לאחרים. אבל הדבר נובע מכך שתהליך הקטיף מתבצע בנפרד ו'''במקביל''' על ידי כל עובד. לעומת זאת, ברוב התעשיות יש תלות בסדר ובכישורים בין עובדים שונים- כאשר פס ייצור של עובדים מיומנים הוא הדוגמה הקיצונית ביותר. אם מפעיל מכונת הבצק לא מגיע, והוא היחיד היודע להפעיל את המכונה (והנחה זו נכונה עוד יותר בכל מה שנוגע לתפוקה שולית של מכונות), אזי כל קו הייצור מושבת. מסיבה זו פירמות מעוניינות שההתמחות של כל עובד לא תהיה מושלמת, אלא שיהיו תחומי חפיפה ויתירות של עובדים וציוד. אבל זה מקשה מאוד לדבר על תרומה שולית של עובד, ועוד יותר על קביעת כמות הייצור על פי גורם זה.  

*[[הומוגניות בכישורי העובדים]] - יש להניח שכל עובד תורם באותה המידה, אחרת הזהות של 19 העובדים הראשונים, לדוגמה, תקבע את התפוקה לפני הצרוף של העובד ה-20. התפוקה השולית של העובד ה-20 תקבע על פי הכישורים שלו, ועל פי הזהות של 19 העובדים שנבחרו לפניו. אם נשנה את הסדר של בחירת העובדים, ונניח שיש להם כישורים שונים, אזי לעובד ה-20 (שהוא כעת עובד אחר) תהיה תפוקה שולית שונה.  

* [[הומוגניות בכישורי העובדים]] - יש להניח שכל עובד תורם באותה המידה, אחרת הזהות של 19 העובדים הראשונים, לדוגמה, תקבע את התפוקה לפני הצרוף של העובד ה-20. התפוקה השולית של העובד ה-20 תקבע על פי הכישורים שלו, ועל פי הזהות של 19 העובדים שנבחרו לפניו. אם נשנה את הסדר של בחירת העובדים, ונניח שיש להם כישורים שונים, אזי לעובד ה-20 (שהוא כעת עובד אחר) תהיה תפוקה שולית שונה.  

* [[הומוגניות של הטכנולוגיה]] - יש הנחה שכל המפעלים המוכרים לאותו שוק, משתמשים באותה טכנולוגיה, כך ש[[פונקציית הייצור שלהם היא זהה]], ולכן התפוקה השולית של העובדים היא זהה. אם הטכנולוגיה שונה, אזי התפוקה השולית של עובד מספר 20 לדוגמה, הינה שונה בשני מפעלים המוכרים לאותו שוק.  

* [[הומוגניות של הטכנולוגיה]] - יש הנחה שכל המפעלים המוכרים לאותו שוק, משתמשים באותה טכנולוגיה, כך ש[[פונקציית הייצור שלהם היא זהה]], ולכן התפוקה השולית של העובדים היא זהה. אם הטכנולוגיה שונה, אזי התפוקה השולית של עובד מספר 20 לדוגמה, הינה שונה בשני מפעלים המוכרים לאותו שוק.  

*[[הומוגניות של הפירמות]] - יש הנחה שכל הפירמות בעלות רווחים זהים ומכירות זהות. אם דברים כמו מיקום הפירמה, עלויות הובלה, עלויות שיווק, עלויות מימון נכנסים לתמונה, (כמו גם היכולת לקנות מכונות טובות יותר לפירמות שיש להן יותר כסף, בהנחה שאין הומוגניות בטכנולוגיה), אזי התפוקה השולית בין פירמות שונות, של אותו פועל תהיה שונה.  

*[[הומוגניות של הפירמות]] - יש הנחה שכל הפירמות בעלות רווחים זהים ומכירות זהות. אם דברים כמו מיקום הפירמה, עלויות הובלה, עלויות שיווק, עלויות מימון נכנסים לתמונה, (כמו גם היכולת לקנות מכונות טובות יותר לפירמות שיש להן יותר כסף, בהנחה שאין הומוגניות בטכנולוגיה), אזי התפוקה השולית בין פירמות שונות, של אותו פועל תהיה שונה.