שינויים

'''חברת השפע''' (באנגלית: '''The Affluent Society''') הוא אחד מספריו הנודעים של הכלכלן [[ג'ון קנת גלבריית]]. הספר, שיצא לאור בשנת 1958 מתייחס ל[[היסטוריה של הכלכלה]] ולבעיות הכלכליות של ארצות הברית.  

'''חברת השפע''' (באנגלית: '''The Affluent Society''') הוא אחד מספריו הנודעים של הכלכלן [[ג'ון קנת גלבריית]]. הספר, שיצא לאור בשנת 1958 מתייחס ל[[היסטוריה של הכלכלה]] ולבעיות הכלכליות של ארצות הברית.  

גלבריית טוען שמתן דגש ל[[צמיחה כלכלית]] ולמקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על [[מוצר ציבורי|מוצרים ושירותים ציבוריים]], פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי, חברתי ונפשי, הגדלת [[אי שוויון כלכלי|הפערים]] וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.  

גלבריית טוען שמתן דגש ל[[צמיחה כלכלית]] ולמקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך [[מוצר פרטי|צריכה פרטית]] (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על [[מוצר ציבורי|מוצרים ושירותים ציבוריים]], פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי, חברתי ונפשי, הגדלת [[אי שוויון כלכלי|הפערים]] וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.  

גלבריית טוען שברור שככל שיש יותר שפע של מוצרי צריכה, גידול נוסף בצריכת מוצרים אלה הופך לפחות חשוב - למעשה זו מסקנה שאפשר להגיע אליה על ידי החלת הרעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] על כלל מוצרי הצריכה במקום על מוצר יחיד. הוא טוען שנדרש משהו חיצוני או לא טבעי כדי שאנשים ימשיכו להוציא כסף. גלבריית מאשים כי [[תעשיית הפרסום]], יוצרת ביקושים למוצרים חדשים, כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור.  

גלבריית טען, שככל שיש יותר שפע של מוצרי צריכה, גידול נוסף בצריכת מוצרים אלה הופך לפחות חשוב - למעשה זו מסקנה שאפשר להגיע אליה על ידי החלת הרעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] על כלל מוצרי הצריכה במקום על מוצר יחיד. הוא טען שנדרש משהו חיצוני או לא טבעי כדי שאנשים ימשיכו להוציא כסף. גלבריית מאשים כי [[תעשיית הפרסום]], יוצרת ביקושים למוצרים חדשים, כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור.

 

 

ציטוט - "המשפחה שלוקחת את רכבה הסגלגל הממוזג, בעל הגה הכוח ובלמי הכוח, לטיול, עוברת דרך ערים המרוצפות רע, הנעשות דוחות ע"י לכלוך, בניינים הרוסים, שלטים וכבלים" ("חברת השפע").

פרוש טענה זו לניתוח הכלכלי היא בכמה רמות. ראשית, קשה יותר לבצע את ההפרדה בין היצע וביקוש, אם ההיצע יכול לעודד וליצור ביקושים. שנית אם אפשר להשפיע על העדפות של אנשים אזי מדובר ב[[העדפות אנדוגניות]] כלומר העדפות שמושפעות מהתנהגות המודל הכלכלי, שלא כמו [[העדפות אקסוגניות]] שמניחים ב[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]]. שלישית דבר זה משפיעה על הניתוח של [[כלכלת רווחה]] - גלבריית טוען שאין חשיבות חברתית גדולה מידי לסיפוק תשוקות של מוצרים אם תשוקות אלו נוצרו על יידי יצרני מוצרים אלה.  

פרוש טענה זו לניתוח הכלכלי היא בכמה רמות. ראשית, קשה יותר לבצע את ההפרדה בין היצע וביקוש, אם ההיצע יכול לעודד וליצור ביקושים. שנית אם אפשר להשפיע על העדפות של אנשים אזי מדובר ב[[העדפות אנדוגניות]] כלומר העדפות שמושפעות מהתנהגות המודל הכלכלי, שלא כמו [[העדפות אקסוגניות]] שמניחים ב[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]]. שלישית דבר זה משפיעה על הניתוח של [[כלכלת רווחה]] - גלבריית טוען שאין חשיבות חברתית גדולה מידי לסיפוק תשוקות של מוצרים אם תשוקות אלו נוצרו על יידי יצרני מוצרים אלה.  

גלבריית חקר את הכלכלה עם שותפים מ[[האסכולה המוסדית]], והתמקד בהתנהגותם של [[תאגיד|תאגידים]] ו[[מוסד חברתי|מוסדות]] מרכזיים אחרים.  

גלבריית חקר את הכלכלה עם שותפים מ[[האסכולה המוסדית]], והתמקד בהתנהגותם של [[תאגיד|תאגידים]] ו[[מוסד חברתי|מוסדות]] מרכזיים אחרים.  

ה[[היסטוריה של החשיבה הכלכלית]] שהוא מתאר בפרקים הראשונים של 'חברת השפע' מדגישה אולי את דמותו של [[תורסטן ובלן]], הכלכלן האמריקני החשוב ביותר עד כה. הפרקים על נושא הצריכה מצטטים את הערותיו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] על הפרדה בין סוגים של רצונות, ואת האנליזה של דונסברי לגבי אפקט ההפגנה.

ה[[היסטוריה של החשיבה הכלכלית]] שהוא מתאר בפרקים הראשונים של 'חברת השפע' מדגישה אולי את דמותו של [[תורסטן ובלן]], הכלכלן האמריקני החשוב ביותר עד כה. הפרקים על נושא הצריכה מצטטים את הערותיו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] על הפרדה בין סוגים של רצונות, ואת האנליזה של דונסברי לגבי "אפקט ההפגנה".  

==סיכום הספר==

==סיכום הספר==

===רעיונות ישנים בחברה חדשה===

===רעיונות ישנים בחברה חדשה===

העולם הוא מקום חדש ושופע. [[צמיחה כלכלית]] גרמה לשינויים עצומים בדרכים שבהן חיות האוכלוסיות של המדינות המערביות. שינוי גדול כזה מחייב לבצע גם בחינה מחודשת ורחבה ברעיונות שקשורים בניהול של הכלכלה הלאומית ושל החברה. ניהול ותפעול של מדינה עשירה הוא דבר שונה למדי מניהול של מדינה שנאבקת לשרוד; ועם זאת רעיונות עתיקים רבים נשארו איתנו גם היום, רעיונות שהם לחלוטים בלתי מתאימים לאתגרים החדשים שהחברה ניצבת מולם. מטרת הספר היא להאיר ולהבדיל בין רעיונות ישנים לבין המציאות העכשווית ולהציע רעיונות חדשים ומתאימים יותר.

העולם הוא מקום חדש ושופע. [[צמיחה כלכלית]] גרמה לשינויים עצומים בדרכים שבהן חיות האוכלוסיות של המדינות המערביות. שינוי גדול כזה מחייב לבצע גם בחינה מחודשת ורחבה ברעיונות שקשורים בניהול של הכלכלה הלאומית ושל החברה. ניהול ותפעול של מדינה עשירה הוא דבר שונה למדי מניהול של מדינה שנאבקת לשרוד; ועם זאת רעיונות עתיקים רבים נשארו איתנו גם היום, רעיונות שהם לחלוטים בלתי מתאימים לאתגרים החדשים שהחברה ניצבת מולם. מטרת הספר היא להאיר ולהבדיל בין רעיונות ישנים לבין המציאות העכשווית ולהציע רעיונות חדשים ומתאימים יותר.

ה[[מיתוס|פרדיגמות]] שעליהן מבוססת תפיסת המציאות של החברה הן שמרניות מאד. אנשים משקיעים הרבה ברעיונות אלה (במונחים של זמן, כסף, הכרות ארוכת שנים, הגנה על רעיונות אלה מפני ביקורת), ולכם הם מפתחים עמידות גבוהה בפני שינוי של רעיונות אלה {{הערה|בספר [[לא רציונלי אבל לא נורא]] מתאר [[כלכלה ניסויית|הכלכלן הניסויי]] [[דן אריאלי]] ניסויים שמתארים כיצד "השקעה בייצור רעיונות" כמו הרכבת משפטים ממילים נפרדות, גורמת להגדלת התמיכה ברעיונות אלה)}}. הרעיונות מודחים החוצה על ידי רעיונות חדשים רק כאשר מתרחשים אירועים חדשים שהופכים את החוכמה הקונבנציונלית (Conventional wisdom) לדבר כה אבסורדי עד כי אי אפשר להמשיך ולהאמין בה. אז החוכמה הנפוצה מתה יחד עם התומכים הבולטים ביותר שלה, ומחולפת בחוכמה מקובלת אחרת.{{הערה|רעיון זה מופיע גם בשינוי הפרדיגמות במדע של קון}} התזה של הספר יוצא נגד חוכמה מקובלת כפי שהייתה בזמן יציאת הספר, אבל היא מגובה בראיות של אירועים חדשים שהופכים את החוכמה המקובלת לדבר בלתי מתקבל על הדעת.

ה[[מיתוס|פרדיגמות]] שעליהן מבוססת תפיסת המציאות של החברה הן [[שמרנות|שמרניות]] מאד. אנשים משקיעים הרבה ברעיונות אלה (במונחים של זמן, [[כסף]], הכרות ארוכת שנים, הגנה על רעיונות אלה מפני ביקורת), ולכם הם מפתחים עמידות גבוהה בפני שינוי של רעיונות אלה {{הערה|בספר [[לא רציונלי אבל לא נורא]] מתאר [[כלכלה ניסויית|הכלכלן הניסויי]] [[דן אריאלי]] ניסויים שמתארים כיצד "השקעה בייצור רעיונות" כמו הרכבת משפטים ממילים נפרדות, גורמת להגדלת התמיכה ברעיונות אלה)}}. הרעיונות מודחים החוצה על ידי רעיונות חדשים רק כאשר מתרחשים אירועים חדשים שהופכים את החוכמה הקונבנציונלית (Conventional wisdom) לדבר כה אבסורדי עד כי אי אפשר להמשיך ולהאמין בה. אז החוכמה הנפוצה מתה יחד עם התומכים הבולטים ביותר שלה, ומחולפת בחוכמה מקובלת אחרת.{{הערה|רעיון זה מופיע גם בשינוי הפרדיגמות במדע של קון}} התזה של הספר יוצא נגד חוכמה מקובלת כפי שהייתה בזמן יציאת הספר, אבל היא מגובה בראיות של אירועים חדשים שהופכים את החוכמה המקובלת לדבר בלתי מתקבל על הדעת.

===כלכלה והמסורת של מחסור===

===כלכלה והמסורת של מחסור===