שינויים

  סיכום וכתיבה-חגי קוט

  סיכום וכתיבה-חגי קוט

{{הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית}}

{{הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית}}

==מבוא==

==1.מבוא==

בפרק זה נבחן את התכונות ההופכות מוצרים להיות מוצרי שוק, כלומר כאלו אשר ייוצרו ויחולקו בצורה אופטימאלית בשוק החופשי. נראה מה קורה כאשר למשאבים/מוצרים אין את תכונות אלו, וניווכח שלשום מוצר או שירות המסופקים ע"י הטבע אין את התכונות הנדרשות להיות מוצר שוק.  

בפרק זה נבחן את התכונות ההופכות מוצרים להיות מוצרי שוק, כלומר כאלו אשר ייוצרו ויחולקו בצורה אופטימאלית בשוק החופשי. נראה מה קורה כאשר למשאבים/מוצרים אין את תכונות אלו, וניווכח שלשום מוצר או שירות המסופקים ע"י הטבע אין את התכונות הנדרשות להיות מוצר שוק.  

נשתמש במונח "פארטו יעיל" או פשוט "יעילות" במקום "פארטו אופטימאלי" [זה מה שעושה הכלכלה הניאו קלאסית. היא משתמשת במונח "יעילות" במקום "יעילות פארטו", ויוצרת את הרושם שיעיל פארטו זה ממש דבר חשוב והכרחי. בגלל זה כלכלנים אומרים שקצבאות זקנה אינן יעילות. נכון, הן אינן יעילות (פארטו), אבל הן צודקות ומוסריות]

נשתמש במונח "פארטו יעיל" או פשוט "יעילות" במקום "פארטו אופטימאלי" [זה מה שעושה הכלכלה הניאו קלאסית. היא משתמשת במונח "יעילות" במקום "יעילות פארטו", ויוצרת את הרושם שיעיל פארטו זה ממש דבר חשוב והכרחי. בגלל זה כלכלנים אומרים שקצבאות זקנה אינן יעילות. נכון, הן אינן יעילות (פארטו), אבל הן צודקות ומוסריות]

==תכונות אופי של מוצרי שוק==

==2.תכונות אופי של מוצרי שוק==

===1.בלבדיות (Excludability)===

===א.בלבדיות (Excludability)===

מוצר בלבדי הוא כזה שיש אפשרות לבעלות בלבדית עליו. השימוש בו מותר לבעליו, או למי שבעליו מרשה לו להשתמש במוצר. זהו שם נרדף לזכויות קניין.

מוצר בלבדי הוא כזה שיש אפשרות לבעלות בלבדית עליו. השימוש בו מותר לבעליו, או למי שבעליו מרשה לו להשתמש במוצר. זהו שם נרדף לזכויות קניין.

רוב מוצרי ושירותי הטבע הם כאלו שקשה לדמיין איך אפשר להפוך אותם לבלבדיים:אוזון, האבקה, אקלים וכ"ו. לעיתים קרובות אפשר להפוך קרן טבעית לבלבדית, למשל יער. אפשר להפוך את המאגר שלה (העץ) לבלבדי, אך לא את שירותי הקרן שלה (השפעה על האקלים, אצירת מים, מניעת סחף).  

רוב מוצרי ושירותי הטבע הם כאלו שקשה לדמיין איך אפשר להפוך אותם לבלבדיים:אוזון, האבקה, אקלים וכ"ו. לעיתים קרובות אפשר להפוך קרן טבעית לבלבדית, למשל יער. אפשר להפוך את המאגר שלה (העץ) לבלבדי, אך לא את שירותי הקרן שלה (השפעה על האקלים, אצירת מים, מניעת סחף).  

===2.יריבות (Rivalness)===

===ב.יריביות (Rivalness)===

כדי שמוצר יהיה מיוצר ומוקצה בשוק ביעילות, עליו גם להיות יריבי. מוצר יריבי הוא כזה ששימוש של אדם אחד במוצר, מצמצם את השימוש של אדם אחר במוצר. מוצר לא יריבי, הוא כזה שהשימוש בו אינו פוגע בכמותו או באיכותו לשימוש ע"י מישהו אחר למשל:תאורת רחוב, מידע, אוזון, אקלים יציב, נוף וימי שמש.  

כדי שמוצר יהיה מיוצר ומוקצה בשוק ביעילות, עליו גם להיות יריבי. מוצר יריבי הוא כזה ששימוש של אדם אחד במוצר, מצמצם את השימוש של אדם אחר במוצר. מוצר לא יריבי, הוא כזה שהשימוש בו אינו פוגע בכמותו או באיכותו לשימוש ע"י מישהו אחר למשל:תאורת רחוב, מידע, אוזון, אקלים יציב, נוף וימי שמש.  

כל המאגרים הם בהכרח יריבים כי אם מישהו משתמש בהם, לשני נשאר פחות.  

כל המאגרים הם בהכרח יריבים כי אם מישהו משתמש בהם, לשני נשאר פחות.  

יעילות השוק דורשת שבשו"מ העלות השולית לייצור או שימוש במוצר, תהיה שווה לתועלת השולית ממנו. [זכרו שבשו"מ מתקיים MCx=Px=MUx (ראה ההסבר על עקומת היצע בפרק 8)]. אך במוצר לא יריבי, עלות השימוש ע"י אדם נוסף היא אפס, לכן מחירו יהיה אפס, ולכן אף אחד לא ירצה לייצר אותו, וזה לא יעיל (הערה: אין זה אומר שחלוקת מוצרים לא יריבים בחינם תפתור את הבעיה).   

יעילות השוק דורשת שבשו"מ העלות השולית לייצור או שימוש במוצר, תהיה שווה לתועלת השולית ממנו. [זכרו שבשו"מ מתקיים MCx=Px=MUx (ראה ההסבר על עקומת היצע בפרק 8)]. אך במוצר לא יריבי, עלות השימוש ע"י אדם נוסף היא אפס, לכן מחירו יהיה אפס, ולכן אף אחד לא ירצה לייצר אותו, וזה לא יעיל (הערה: אין זה אומר שחלוקת מוצרים לא יריבים בחינם תפתור את הבעיה).   

   

   

===3.מוצר דחיס (Congestible)===

===ג.מוצר דחיס (Congestible)===

מוצר דחיס אינו יריבי כאשר השימוש בו מועט, אך ככל שהשימוש בו גובר, הוא הופך ליותר ויותר יריבי:נסיעה של מכוניות ברחוב. כל עוד נוסעות מעט מכוניות, הרחוב הוא מוצר לא יריבי. אך ככל שנוסעות יותר, שימוש של אחד, פוגע בשימוש של האחר, כי נוצרים עומסי תנועה.

מוצר דחיס אינו יריבי כאשר השימוש בו מועט, אך ככל שהשימוש בו גובר, הוא הופך ליותר ויותר יריבי:נסיעה של מכוניות ברחוב. כל עוד נוסעות מעט מכוניות, הרחוב הוא מוצר לא יריבי. אך ככל שנוסעות יותר, שימוש של אחד, פוגע בשימוש של האחר, כי נוצרים עומסי תנועה.

דחיסות תלויה בסקאלה, וככל שהסקאלה גדלה (עולם מלא), מוצרים הופכים מלא יריבים ליריבים.

דחיסות תלויה בסקאלה, וככל שהסקאלה גדלה (עולם מלא), מוצרים הופכים מלא יריבים ליריבים.

==הקומבינציות בין בלבדיות, יריבות ודחיסות==

==3.הקומבינציות בין בלבדיות, יריבות ודחיסות==

לכל שילוב של תכונות מוצר מהתכונות הנ"ל, צריך להתאים מדיניות שונה, כי המוצר שונה. לכן נעמיק כעת באפשרויות השונות של תכונות מוצרים.

לכל שילוב של תכונות מוצר מהתכונות הנ"ל, צריך להתאים מדיניות שונה, כי המוצר שונה. לכן נעמיק כעת באפשרויות השונות של תכונות מוצרים.

===1.משאבים עם גישה חופשית- לא בלבדיים אך יריביים===

===א.משאבים עם גישה חופשית- לא בלבדיים אך יריביים===

שימוש ציבורי במשאבים אליהם הגישה חופשית מוביל למה שהארדין (Garret Hardin) כינה הטרגדיה של נחלת הכלל. נניח שטח מרעה ציבורי היכול לתמוך ב-100 פרות. בכפר שלו שייך השטח יש 100 משפחות ולכ"א פרה אחת והכול טוב. אדם אחד מוסיף עוד פרה שגורמת לרעיית יתר, דילול משאבים ולכך שכל הפרות קצת יותר רזות. למרות שזו התנהגות רציונאלית של הפרט, אם כולם ינהגו כך, לכולם יהיה רע יותר. מקסום תועלות אישיות ע"י פרטים רציונאליים, לא מוביל ליד נעלמה, שמביאה הכי הרבה טוב להכי הרבה אנשים, אלא לרגל נעלמה שבועטת בנחלת הכלל לעזאזל.  

שימוש ציבורי במשאבים אליהם הגישה חופשית מוביל למה שהארדין (Garret Hardin) כינה הטרגדיה של נחלת הכלל. נניח שטח מרעה ציבורי היכול לתמוך ב-100 פרות. בכפר שלו שייך השטח יש 100 משפחות ולכ"א פרה אחת והכול טוב. אדם אחד מוסיף עוד פרה שגורמת לרעיית יתר, דילול משאבים ולכך שכל הפרות קצת יותר רזות. למרות שזו התנהגות רציונאלית של הפרט, אם כולם ינהגו כך, לכולם יהיה רע יותר. מקסום תועלות אישיות ע"י פרטים רציונאליים, לא מוביל ליד נעלמה, שמביאה הכי הרבה טוב להכי הרבה אנשים, אלא לרגל נעלמה שבועטת בנחלת הכלל לעזאזל.  

הערה: קנת' בולדווין הציע לחלק לכל הנשים אשרות ילודה ל- 2.1 ילדים ולאפשר להן לסחור באשרות.   

הערה: קנת' בולדווין הציע לחלק לכל הנשים אשרות ילודה ל- 2.1 ילדים ולאפשר להן לסחור באשרות.   

===2.מוצרים בלבדיים ולא יריביים===

===ב.מוצרים בלבדיים ולא יריביים===

בעבר הלא רחוק (ימי [[אדם סמית']]) המידע לא היה בלבדי. אם פלוני הפיץ סודות ייצור של אלמוני, לא היה מה לעשות בנידון. כיום, מידע הוא בלבדי ע"י פטנטים (יותר על פטנטים בפרק 18 על גלובליזציה), וכך הוא הופך להיות מוצר שוקי. ההצדקה לפטנטים היא לתת תמריץ לאנשים לפתח ולהמציא חידושים. לאחר פקיעת הפטנט, הידע הופך לנחלת הכלל.

בעבר הלא רחוק (ימי [[אדם סמית']]) המידע לא היה בלבדי. אם פלוני הפיץ סודות ייצור של אלמוני, לא היה מה לעשות בנידון. כיום, מידע הוא בלבדי ע"י פטנטים (יותר על פטנטים בפרק 18 על גלובליזציה), וכך הוא הופך להיות מוצר שוקי. ההצדקה לפטנטים היא לתת תמריץ לאנשים לפתח ולהמציא חידושים. לאחר פקיעת הפטנט, הידע הופך לנחלת הכלל.

[יש כאן כמה נקודות עדינות, לא בטוח שMU=MC; די בטוח שלינוקס מפותח גם בגלל הרצון בהורדת מחיר למוצר משלים; ועלות שימוש במידע נוסף אינה אפס אלא עלות הלמידה של מידע זה, האזרח דרור].

[יש כאן כמה נקודות עדינות, לא בטוח שMU=MC; די בטוח שלינוקס מפותח גם בגלל הרצון בהורדת מחיר למוצר משלים; ועלות שימוש במידע נוסף אינה אפס אלא עלות הלמידה של מידע זה, האזרח דרור].

===3.מוצרים בלבדיים ודחיסים===

===ג.מוצרים בלבדיים ודחיסים===

אלו הם מוצרים שוקיים כמו כבישי אגרה, בריכות שחיה ואתרי סקי [וכן גישה לצינורות כלשהם - קווי מתח גבוה, שרתי אינטנט, ביוב, קוי טלפון לחו"ל, האזרח דרור]. יעילות גדולה יותר תהיה אם המחיר ישתנה בהתאם לשימוש- בשעות השיא מחירים גבוהים, ובשעות השפל נמוכים.

אלו הם מוצרים שוקיים כמו כבישי אגרה, בריכות שחיה ואתרי סקי [וכן גישה לצינורות כלשהם - קווי מתח גבוה, שרתי אינטנט, ביוב, קוי טלפון לחו"ל, האזרח דרור]. יעילות גדולה יותר תהיה אם המחיר ישתנה בהתאם לשימוש- בשעות השיא מחירים גבוהים, ובשעות השפל נמוכים.

===4.מוצרים לא בלבדיים ודחיסים===

===ד.מוצרים לא בלבדיים ודחיסים===

אלו אינם מוצרים שוקיים- כבישים, חופים ציבוריים, פארקי טבע. הקצאה יעילה תהיה אם בזמני עומס שימוש יגבה תשלום, ובשעות שפל הגישה תהיה חופשית. יתכן ושיטת תשלום זו תהיה מסובכת ויקרה לביצוע, ותלויה ברמת הבלבדיות של המוצר.

אלו אינם מוצרים שוקיים- כבישים, חופים ציבוריים, פארקי טבע. הקצאה יעילה תהיה אם בזמני עומס שימוש יגבה תשלום, ובשעות שפל הגישה תהיה חופשית. יתכן ושיטת תשלום זו תהיה מסובכת ויקרה לביצוע, ותלויה ברמת הבלבדיות של המוצר.

===5.מוצרים  ציבוריים טהורים- לא בלבדיים ולא יריביים===

===ה.מוצרים  ציבוריים טהורים- לא בלבדיים ולא יריביים===

כלכלנים מודים שהשוק לא יכול לייצר ולהקצות ביעילות מוצרים ציבוריים טהורים כי כ"א יכול להשתמש במוצר ציבורי (הוא לא בלבדי), בלי קשר למי משלם עבורו.

כלכלנים מודים שהשוק לא יכול לייצר ולהקצות ביעילות מוצרים ציבוריים טהורים כי כ"א יכול להשתמש במוצר ציבורי (הוא לא בלבדי), בלי קשר למי משלם עבורו.

בעיה זו נקראת אפקט הטרמפיסט- נניח שהפארק שווה לאדם 1000ש"ח. האדם הרציונאלי עושה חשבון שאם הוא לא ייתן כלום, וכל השאר יתנו את מה שהפארק שווה להם, עדיין יקום פארק אך טיפה קטן יותר. לכן יעדיף לא לשלם כלום ולקבל פארק טיפה קטן יותר, ולכן לא ישלם. האסטרטגיה העדיפה של אותו פרט היא לא לשלם כלום, אך אם כולם ינהגו כך, לא יקום פארק וכולם מפסידים.   

בעיה זו נקראת אפקט הטרמפיסט- נניח שהפארק שווה לאדם 1000ש"ח. האדם הרציונאלי עושה חשבון שאם הוא לא ייתן כלום, וכל השאר יתנו את מה שהפארק שווה להם, עדיין יקום פארק אך טיפה קטן יותר. לכן יעדיף לא לשלם כלום ולקבל פארק טיפה קטן יותר, ולכן לא ישלם. האסטרטגיה העדיפה של אותו פרט היא לא לשלם כלום, אך אם כולם ינהגו כך, לא יקום פארק וכולם מפסידים.   

ניקח לדוגמא אריס עובד אדמה בברזיל. הבעלים גרש אותו מאדמתו כדי לגדל סויה ולייצא אותה לאירופה כמזון לבקר, כי זה משתלם יותר מלגדל מזון למקומיים. האריס יכול לתפוס חלקת יער אמזונס ולעבד אותה ואז להרוויח 10$ לדונם באופן חד פעמי עבור העץ, ועוד $3.3 לשנה מ[[חקלאות כרות והבער - Burn and Slash]]. לעומת זאת האנושות מעריכה את השירותים האקולוגיים של דונם ב-$166 לשנה (דיילי מביא את הנתונים ממאמר של קונסטנזה ואחרים שפורסם ב- Nature ב 1997) [האין זוהי כלכלה סביבתית רחמנא לצלן?, קוט]. ברור שעדיף שהאנושות תשלם לאריס פחות מ- $166, ושהוא יקבל יותר מ $13.3 עבור זה שלא יכרות את היער.

ניקח לדוגמא אריס עובד אדמה בברזיל. הבעלים גרש אותו מאדמתו כדי לגדל סויה ולייצא אותה לאירופה כמזון לבקר, כי זה משתלם יותר מלגדל מזון למקומיים. האריס יכול לתפוס חלקת יער אמזונס ולעבד אותה ואז להרוויח 10$ לדונם באופן חד פעמי עבור העץ, ועוד $3.3 לשנה מ[[חקלאות כרות והבער - Burn and Slash]]. לעומת זאת האנושות מעריכה את השירותים האקולוגיים של דונם ב-$166 לשנה (דיילי מביא את הנתונים ממאמר של קונסטנזה ואחרים שפורסם ב- Nature ב 1997). ברור שעדיף שהאנושות תשלם לאריס פחות מ- $166, ושהוא יקבל יותר מ $13.3 עבור זה שלא יכרות את היער.

אך עסקה כזו לא תתקיים כי:

אך עסקה כזו לא תתקיים כי:

לכן האיכר הרציונאלי יעדיף לכרות את היער.

לכן האיכר הרציונאלי יעדיף לכרות את היער.

==א.מחסור במוצרים ציבוריים==

==1.מחסור במוצרים ציבוריים==

כל מי שמבין שהאקוסיסטמה מייצרת שירותים תומכי חיים, מבין את החשיבות הרבה של מוצרים ציבוריים. אך כלכלת השוק מציעה מעט מידי בכל הקשור לייצור יעיל וחלוקה אופטימאלית של מוצרים ציבוריים. ייצור מוצרים בשוק דורש חומרי גלם מהאקוסיסטמה ופליטת פסולת. שני דברים אלו פוגעים באקוסיסטמה וביכולתה ליצור שירותים תומכי חיים. אחת מהנחות היסוד של הכלכלה האקולוגית היא שרבים מהמקורות החשובים ביותר הם מוצרים ציבוריים המיוצרים ע"י הטבע, אך הכלכלה מתייחסת רק למוצרי שוק.  

כל מי שמבין שהאקוסיסטמה מייצרת שירותים תומכי חיים, מבין את החשיבות הרבה של מוצרים ציבוריים. אך כלכלת השוק מציעה מעט מידי בכל הקשור לייצור יעיל וחלוקה אופטימאלית של מוצרים ציבוריים. ייצור מוצרים בשוק דורש חומרי גלם מהאקוסיסטמה ופליטת פסולת. שני דברים אלו פוגעים באקוסיסטמה וביכולתה ליצור שירותים תומכי חיים. אחת מהנחות היסוד של הכלכלה האקולוגית היא שרבים מהמקורות החשובים ביותר הם מוצרים ציבוריים המיוצרים ע"י הטבע, אך הכלכלה מתייחסת רק למוצרי שוק.  

אם תמשיך המגמה של ייצור מוצרי שוק , והזנחת מוצרים ציבוריים, תגבר הבעיה של הקצאת מאקרו: חלוקת משאבים בין מוצרי ושירותי שוק, לבין כאלו שאינם שוקיים.  

אם תמשיך המגמה של ייצור מוצרי שוק , והזנחת מוצרים ציבוריים, תגבר הבעיה של הקצאת מאקרו: חלוקת משאבים בין מוצרי ושירותי שוק, לבין כאלו שאינם שוקיים.  

==ב.תחלופה של מוצרים ציבוריים==

==2.תחלופה של מוצרים ציבוריים==

כלכלנים ניאו קלאסיים (כנ"ק) טוענים שהון מעשה ידי אדם הוא תחליף מצויין להון טבעי. כהוכחה הם מציינים את מלטוס שצפה קריסה של משאבים, אך קריסה לא באה. כנ"ק טוענים שכשמשאב אוזל מחירו עולה, וזה מהווה תמריץ למצוא תחליפים. נכון שהיו חברות שנכחדו בגלל ניצול ייתר של משאבים, אך הקפיטליזם ימנע זאת. היקש זה הוא כמו לומר שהתמריץ לרווח חזק יותר מייצר ההישרדות.  

כלכלנים ניאו קלאסיים (כנ"ק) טוענים שהון מעשה ידי אדם הוא תחליף מצויין להון טבעי. כהוכחה הם מציינים את מלטוס שצפה קריסה של משאבים, אך קריסה לא באה. כנ"ק טוענים שכשמשאב אוזל מחירו עולה, וזה מהווה תמריץ למצוא תחליפים. נכון שהיו חברות שנכחדו בגלל ניצול ייתר של משאבים, אך הקפיטליזם ימנע זאת. היקש זה הוא כמו לומר שהתמריץ לרווח חזק יותר מייצר ההישרדות.  

הוכחת העבר שתחליפים נמצאו, אינה בהכרח מבטיחה שתמריצים כאלו יימצאו בעתיד. יותר מזה: מה יקרה כשהמוצרים שיחסרו הם מוצרים ציבוריים? כיוון שאין להם מחיר, מחירם לא יכול לעלות, והיצרנים לא יבחינו שיש להם ביקוש. בנוסף אין בייצורם אפשרות לרווחים, כך שאף אחד לא ייצר אותם. [זה טיעון טוב אך לא מדויק. בגלל הפגיעה באוזון, אנשים נצרבים מהשמש, ויש ביקוש וייצור של תחליבי הגנה. כך גם עם אויר ומים נקיים- מייצרים היום מע' טיהור אויר ומים. אני מסכים שמחסור במוצר ציבורי לא יגרום לאיתות בשוק ע"י מנגנון המחירים, כי למוצר ציבורי אין מחיר, אך כן ייווצר שוק של תחליפים למוצר.]

הוכחת העבר שתחליפים נמצאו, אינה בהכרח מבטיחה שתמריצים כאלו יימצאו בעתיד. יותר מזה: מה יקרה כשהמוצרים שיחסרו הם מוצרים ציבוריים? כיוון שאין להם מחיר, מחירם לא יכול לעלות, והיצרנים לא יבחינו שיש להם ביקוש. בנוסף אין בייצורם אפשרות לרווחים, כך שאף אחד לא ייצר אותם. [גם אם בגלל הפגיעה באוזון יש ביקוש וייצור של תחליבי הגנה, המוצר מגן חלקית בלבד על עורם של בני אדם. אי אפשר למרוח קרמים על עלים של עצים... כך גם עם מערכות לטיהור אוויר ומים: השוק אומנם מייצר אותם כששירותי הסביבה האמונים על טיהורם נפגעים, אך הללו נותנים מענה חלקי בלבד לבני אדם בלבד.]

==ג. האופי הגלובלי של מוצרים ציבוריים==

==3.האופי הגלובלי של מוצרים ציבוריים==

יערות עץ המונגרובה מייצבים את משטר המים והאקלים ברמה המקומית, תורמים לדגה במובן האזורי, ולהתחממות כדה"א במובן הגלובלי. מדינות ריבוניות אינן דואגות מספיק למוצרים ציבוריים ברמה הגלובלית. למקבלי החלטות ברמות שונות (מקומי, איזורי, ארצי, בינ"ל ובין דורי) יהיו תמריצים שונים והם יגיעו להחלטות שונות. למרבה הצער, מע' פוליטיות מבוססות על מדינות או יחידות קטנות יותר, ולכן לא מתאימות לדון בנושאים גלובליים.  

יערות עץ המונגרובה מייצבים את משטר המים והאקלים ברמה המקומית, תורמים לדגה במובן האזורי, ולהתחממות כדה"א במובן הגלובלי. מדינות ריבוניות אינן דואגות מספיק למוצרים ציבוריים ברמה הגלובלית. למקבלי החלטות ברמות שונות (מקומי, איזורי, ארצי, בינ"ל ובין דורי) יהיו תמריצים שונים והם יגיעו להחלטות שונות. למרבה הצער, מע' פוליטיות מבוססות על מדינות או יחידות קטנות יותר, ולכן לא מתאימות לדון בנושאים גלובליים.  

== סיכום הקומבינציות בין התכונות השונות והמדיניות העדיפה.==

==ו. סיכום הקומבינציות בין התכונות השונות והמדיניות העדיפה.==

בטבלה להלן מסוכמות הקומבינציות האפשריות בין תכונות המוצרים.  

בטבלה להלן מסוכמות הקומבינציות האפשריות בין תכונות המוצרים.  

בלבדי (Excludable) לא בלבדי (Nonexcludable)

בלבדי (Excludable) לא בלבדי (Nonexcludable)

לא יריבי אך דחיס (Nonrival but Ongestible) מוצר שוקי, אך היעילות תגדל אם המחיר ישתנה בהתאם לשימוש- כבישי אגרה, אתרי סקי. מוצר לא שוקי אך גביית תשלום עבור שימוש בשעות העומס יכול להגדיל יעילות- כבישים, חופים ציבוריים, פארקי טבע.

לא יריבי אך דחיס (Nonrival but Ongestible) מוצר שוקי, אך היעילות תגדל אם המחיר ישתנה בהתאם לשימוש- כבישי אגרה, אתרי סקי. מוצר לא שוקי אך גביית תשלום עבור שימוש בשעות העומס יכול להגדיל יעילות- כבישים, חופים ציבוריים, פארקי טבע.

==ג.השפעות חיצוניות==

==4.השפעות חיצוניות==

השפעה חיצונית היא כאשר עסקה בין שחקנים (פירמות,פרטים) מסוימים משפיעה גם על שחקנים שאינם צד בעסקה לטוב או לרע. עלות שולית חיצונית היא העלות לחברה של השפעה חיצונית שלילית מפעילות של שחקנים. למשל: מפעל פחם המוכר מוצר לצרכנים (השחקנים בעסקה הם המפעל והקונים של המוצרים שלו), מלכלך את הכביסה של מכבסה סמוכה (המכבסה היא חיצונית לעסקה). זיהום של נחל משפיע על אחרים. כך גם זיהום אויר ע"י מכוניות. הצבת עציץ על עדן החלון היא דוגמא להשפעה חיצונית חיובית, כי העסקה היא בין מוכר העציץ לדייר הקונה, אך כל העוברים ברחוב נהנים מהעציץ.   

השפעה חיצונית היא כאשר עסקה בין שחקנים (פירמות,פרטים) מסוימים משפיעה גם על שחקנים שאינם צד בעסקה לטוב או לרע. עלות שולית חיצונית היא העלות לחברה של השפעה חיצונית שלילית מפעילות של שחקנים. למשל: מפעל פחם המוכר מוצר לצרכנים (השחקנים בעסקה הם המפעל והקונים של המוצרים שלו), מלכלך את הכביסה של מכבסה סמוכה (המכבסה היא חיצונית לעסקה). זיהום של נחל משפיע על אחרים. כך גם זיהום אויר ע"י מכוניות. הצבת עציץ על אדן החלון היא דוגמא להשפעה חיצונית חיובית, כי העסקה היא בין מוכר העציץ לדייר הקונה, אך כל העוברים ברחוב נהנים מהעציץ.   

בגלל שהשחקן לא מפוצה או נקנס על ההשפעה החיצונית החיובית/שלילית שלו, יש פחות מידי עסקאות עם השפעה חיובית, ויותר מידי עסקאות עם השפעה שלילית. אם היו מפצים/קונסים את השחקן, הוא היה מפנים את ההשפעות, הן כבר לא היו חיצוניות, והיה מתקיים MB=MC.

בגלל שהשחקן לא מפוצה או נקנס על ההשפעה החיצונית החיובית/שלילית שלו, יש פחות מידי עסקאות עם השפעה חיובית, ויותר מידי עסקאות עם השפעה שלילית. אם היו מפצים/קונסים את השחקן, הוא היה מפנים את ההשפעות, הן כבר לא היו חיצוניות, והיה מתקיים MB=MC.

הערה: פיצוי המכבסה למשל, לא יוביל בהכרח לשו"מ יעיל, שכן יש אפשרות שתקום עוד מכבסה בקרבת מקום רק כדי ליהנות מפיצויים.

הערה: פיצוי המכבסה למשל, לא יוביל בהכרח לשו"מ יעיל, שכן יש אפשרות שתקום עוד מכבסה בקרבת מקום רק כדי ליהנות מפיצויים.

[דיילי מביא הסבר לרמת זיהום אופטימאלית. אני מעדיף הסבר מעט שונה ויותר ברור לדעתי. שניהם מגעים לאותו שו"מ.

[דיילי מביא הסבר לרמת זיהום אופטימאלית. אני מעדיף הסבר מעט שונה ויותר ברור לדעתי. שניהם מגעים לאותו שו"מ.]

נניח תהליך ייצור שמזהם. ההתייחסות היא לייצור כמות קבוע של מוצר ולשאלה כמה לזהם כשמייצרים כמות זו. למשל: מייצרים KW חשמל, והשאלה היא כמה להפחית את הזיהום בייצור, ולא האם לייצר פחות חשמל.   

נניח תהליך ייצור שמזהם. ההתייחסות היא לייצור כמות קבוע של מוצר ולשאלה כמה לזהם כשמייצרים כמות זו. למשל: מייצרים KW חשמל, והשאלה היא כמה להפחית את הזיהום בייצור, ולא האם לייצר פחות חשמל.   

נראה שהכמות היעילה של פליטת מזהם היא Q. הגישה של כלכלה סביבתית תטען את הדבר הבא: המוצר שבגללו יש זיהום תורם לרווחת החברה, שכן אם מייצרים אותו, מישהו קונה אותו ונהנה ממנו. לכן הדרישה לא לייצר אותו אינה הגיונית. TNS יטענו שאסור לזהם יותר ממה שהאקוסיסטמה יכולה לטפל. בנקודה R למשל, עלות הנזק השולי מהזיהום היא W ועלות הפחתת יחידת זיהום היא V ולכן כדאי להפחית את הזיהום. המכבסה תהיה מוכנה לשלם כל סכום נמוך מ-W, והמפעל יהיה מוכן לזהם פחות עבור כל סכום גבוה מ- V, ולכן יש מקום לעסקה. כמו כן, בכל נקודה משמאל ל- Q, עלות הפחתת הזיהום גדולה מעלות הנזק, ולכן כדאי לזהם יותר.

נראה שהכמות היעילה של פליטת מזהם היא Q. הגישה של כלכלה סביבתית תטען את הדבר הבא: המוצר שבגללו יש זיהום תורם לרווחת החברה, שכן אם מייצרים אותו, מישהו קונה אותו ונהנה ממנו. לכן הדרישה לא לייצר אותו אינה הגיונית. TNS יטענו שאסור לזהם יותר ממה שהאקוסיסטמה יכולה לטפל. בנקודה R למשל, עלות הנזק השולי מהזיהום היא W ועלות הפחתת יחידת זיהום היא V ולכן כדאי להפחית את הזיהום. המכבסה תהיה מוכנה לשלם כל סכום נמוך מ-W, והמפעל יהיה מוכן לזהם פחות עבור כל סכום גבוה מ- V, ולכן יש מקום לעסקה. כמו כן, בכל נקודה משמאל ל- Q, עלות הפחתת הזיהום גדולה מעלות הנזק, ולכן כדאי לזהם יותר.

צריך לשים לב להנחות שעלות הפחתת הזיהום הולכת וגדלה, ושהנזק מזיהום גם הולך וגדל. במציאות איני בטוח שהדברים תמיד נראים כך. כמו כן, ההתייחסות לכמות המוצר המיוצר כקבועה, מגבילה את הניתוח. אולי הכי יעיל לייצר קצת פחות חשמל?]

[צריך לשים לב להנחות שעלות הפחתת הזיהום הולכת וגדלה, ושהנזק מזיהום גם הולך וגדל. במציאות איני בטוח שהדברים תמיד נראים כך. כמו כן, ההתייחסות לכמות המוצר המיוצר כקבועה, מגבילה את הניתוח. אולי הכי יעיל לייצר קצת פחות חשמל?]

בעיות חמורות בניתוח:

בעיות חמורות בניתוח:

[פיתרון אפשרי הוא לסחור במכסות זיהום]

[פיתרון אפשרי הוא לסחור במכסות זיהום]

==ד.שווקים חסרים-היכן הם הדורות הבאים?==

==5.שווקים חסרים-היכן הם הדורות הבאים?==

כדי ששוק יהיה יעיל, צריך שכל מי שיש לו עניין במוצר, יוכל להיות מעורב בקנייתו ובייצורו. אך כיוון שאי אפשר שהדורות הבאים ישתתפו בשווקים בהווה, שו"מ לא מתחשב ברצונותיהם ולכן לא יכול להיות יעיל.  

כדי ששוק יהיה יעיל, צריך שכל מי שיש לו עניין במוצר, יוכל להיות מעורב בקנייתו ובייצורו. אך כיוון שאי אפשר שהדורות הבאים ישתתפו בשווקים בהווה, שו"מ לא מתחשב ברצונותיהם ולכן לא יכול להיות יעיל.  

איך אפשר בכל זאת להתחשב במי שאינו קיים עדיין? אפשר לחייב קריטריון של קיימות. למשל: חייבים להשקיע חלק מהרווחים מניצול משאבים מתכלים לפיתוח משאבים לא מתכלים לדורות הבאים.

איך אפשר בכל זאת להתחשב במי שאינו קיים עדיין? אפשר לחייב קריטריון של קיימות. למשל: חייבים להשקיע חלק מהרווחים מניצול משאבים מתכלים לפיתוח משאבים לא מתכלים לדורות הבאים.

לרווחה אדירה. בהכרה של בורותינו בכל הנוגע לאקוסיסטמה, עלינו להיזהר במעשינו. האפשרות הנוספת היא להמשיך להתנהג כרגיל עפ"י הכנ"ק- לפעול רק למקסום רווחה בהווה. אי אפשר להעלות את רמת המחייה בהווה ע"י חלוקת משאבים לעתיד, ולכן עפ"י הכנ"ק אין עלינו לדאוג לדורות הבאים. כמו שקנת' בולדינג שאל פעם: מה דורות העתיד עשו אי פעם בשבילנו? בפועל הכנ"ק לא מתעלמים לגמרי מדורות העתיד, הם פשוט מפחיתים בניתוח שלהם כל השפעה על העתיד-הרחבה בפרקים 11-12. [הרשו לי להוסיף מדרך חשיבתם של אדומי העור מצפון אמריקה. הם יוצאים מנקודת מוצא שלא האדמה שייכת לנו, כי אם אנחנו שייכים לאדמה. כל החלטה שלהם נמדדת במבחן 7 דורות קדימה: איך הדור השביעי יושפע בעתיד, מההחלטה שאנו מקבלים כיום.]

לרווחה אדירה. בהכרה של בורותינו בכל הנוגע לאקוסיסטמה, עלינו להיזהר במעשינו. האפשרות הנוספת היא להמשיך להתנהג כרגיל עפ"י הכנ"ק- לפעול רק למקסום רווחה בהווה. אי אפשר להעלות את רמת המחייה בהווה ע"י חלוקת משאבים לעתיד, ולכן עפ"י הכנ"ק אין עלינו לדאוג לדורות הבאים. כמו שקנת' בולדינג שאל פעם: מה דורות העתיד עשו אי פעם בשבילנו? בפועל הכנ"ק לא מתעלמים לגמרי מדורות העתיד, הם פשוט מפחיתים בניתוח שלהם כל השפעה על העתיד-הרחבה בפרקים 11-12. [הרשו לי להוסיף מדרך חשיבתם של אדומי העור מצפון אמריקה. הם יוצאים מנקודת מוצא שלא האדמה שייכת לנו, כי אם אנחנו שייכים לאדמה. כל החלטה שלהם נמדדת במבחן 7 דורות קדימה: איך הדור השביעי יושפע בעתיד, מההחלטה שאנו מקבלים כיום.]

1.הפחתת הערך של העתיד

א.הפחתת הערך של העתיד

כנ"ק מפחיתים בשיטתיות עלויות ותועלות של העתיד לעומת ההווה. בעיניהם, 100 ₪ היום שווים יותר מ-100 ש"ח עוד שנה, כי אני יכול לשים אותם בבנק ולקבל 5% ריבית ריאלית. הם מתייחסים לכסף כתחליף לכל דבר, ולכן כל דבר בעתיד שווה פחות מאותו דבר היום. [לא מדויק. אם צופים שמחירי הנפט יעלו, אז חבית נפט היום שווה פחות מחבית נפט עתידית, וכך גם ערך חברות הנפט למשל].

כנ"ק מפחיתים בשיטתיות עלויות ותועלות של העתיד לעומת ההווה. בעיניהם, 100 ₪ היום שווים יותר מ-100 ש"ח עוד שנה, כי אני יכול לשים אותם בבנק ולקבל 5% ריבית ריאלית. הם מתייחסים לכסף כתחליף לכל דבר, ולכן כל דבר בעתיד שווה פחות מאותו דבר היום. [לא מדויק. אם צופים שמחירי הנפט יעלו, אז חבית נפט היום שווה פחות מחבית נפט עתידית, וכך גם ערך חברות הנפט למשל].

הערך בהווה של X ₪ בעוד t שנים עם ריבית במשק בגובה r הוא:PV=Xt/(1+r)t (Preset Value). חישוב עלות תועלת של ערך נקי בהווה (NVP=Net Present Value) ניראה כך:

הערך בהווה של X ₪ בעוד t שנים עם ריבית במשק בגובה r הוא:PV=Xt/(1+r)t (Preset Value). חישוב עלות תועלת של ערך נקי בהווה (NVP=Net Present Value) ניראה כך:

ככל שהתועלת/ עלות הם בעתיד היותר רחוק, הערך שלהם בהווה קטן יותר בגלל שהמכפיל קטן מ-1: (1/1+r)<1.

ככל שהתועלת/ עלות הם בעתיד היותר רחוק, הערך שלהם בהווה קטן יותר בגלל שהמכפיל קטן מ-1: (1/1+r)<1.

==ה.מונופול:==

==6.מונופול:==

בפרק 8 ע"מ 133-134 דיילי מסביר על כשל שוק במקרה של מונופול. ההסבר הוא מתמטי. אני העדפתי  לדבר על מונופול בפרק על כשלי שוק, ולהביא את ההסבר האינטואיטיבי.  

בפרק 8 ע"מ 133-134 דיילי מסביר על כשל שוק במקרה של מונופול. ההסבר הוא מתמטי. אני העדפתי  לדבר על מונופול בפרק על כשלי שוק, ולהביא את ההסבר האינטואיטיבי.  

מונופול הוא מצב שיש במשק יצרן אחד בלבד. הדבר קורה כשיש פטנט או מונופול טבעי.  

מונופול הוא מצב שיש במשק יצרן אחד בלבד. הדבר קורה כשיש פטנט או מונופול טבעי.  

כמה המונופול יזוז? כמה רחוק K מ- H ? זה תלוי בעקומות אך בטוח ש- K<H ופיתרון המונופול לא יעיל. לכן צריך את התערבות הממשלה שתפקח על מחירי המונופול.

כמה המונופול יזוז? כמה רחוק K מ- H ? זה תלוי בעקומות אך בטוח ש- K<H ופיתרון המונופול לא יעיל. לכן צריך את התערבות הממשלה שתפקח על מחירי המונופול.

==ו.אינפורמציה א-סימטרית==

==7.אינפורמציה א-סימטרית==

דיילי לא כותב על זה בנפרד אף כי דיבר על כך שאין מידע  מלא בקשר לתיאורית קואס. אינפורמציה אסימטרית מוכרת ע"י כנ"ק ככשל שוק רביעי.

דיילי לא כותב על זה בנפרד אף כי דיבר על כך שאין מידע  מלא בקשר לתיאורית קואס. אינפורמציה אסימטרית מוכרת ע"י כנ"ק ככשל שוק רביעי.

זהו מצב שבו יש פערי מידע בין השחקנים השונים. נראה שפערי מידע מביאים לשו"מ לא יעיל.

זהו מצב שבו יש פערי מידע בין השחקנים השונים. נראה שפערי מידע מביאים לשו"מ לא יעיל.