שינויים

הולכי רגל (הצגת מקור)

גרסה מ־10:10, 25 במאי 2018

נוספו 8 בתים , 10:10, 25 במאי 2018

מ

אין תקציר עריכה

שורה 1: שורה 1:

[[קובץ:Gauchetière Street, pedestrian section (take 2), Montreal 2005-10-21.JPG|350px|thumb|הולכי רגל ב[[מדרחוב]] בקנדה]]

−

'''הליכה ברגל''' היא פעילות התחבורה הבסיסית והנפוצה ביותר. '''הולכי רגל''' הם אנשים שהולכים או רצים. רוב [[בני אדם|בני האדם]] הלכו ברגל במשך רוב ההיסטוריה, וגם היום, בתקופה של [[תחבורה מבוססת רכב פרטי]] ו[[תחבורה ציבורית]] רוב בני האדם בעולם משתמשים בהליכה ברגל לשם תחבורה, כשרק 18% מהעולם משתמשים ברכב פרטי.

+

'''הליכה ברגל''' היא פעילות התחבורה הבסיסית והנפוצה ביותר. '''הולכי רגל''' הם אנשים שהולכים או רצים. רוב [[בני אדם|בני האדם]] הלכו ברגל במשך רוב ההיסטוריה, וגם היום, בתקופה של [[תחבורה מבוססת רכב פרטי]] ו[[תחבורה ציבורית]] רוב בני האדם בעולם משתמשים בהליכה ברגל לשם תחבורה, כשרק 18% מהעולם משתמשים ברכב פרטי.

ב-20 באוקטובר - מצויין [[יום ההליכה הבינלאומי]]. כמו כן ב-22 בספטמבר מצויין [[יום ללא מכוניות]].

==תכנון עירוני==

−

התכנון העירוני המסורתי שהיה נהוג במשך אלפי שנים, הוא [[איזור ידידותי להולכי רגל|תכנון המתאים להולכי רגל]]. [[עיר|הערים]] כ[[מוסד חברתי|המצאה חברתית]], איפשרו מפגש ספונטני בין אנשים, רעיונות וסחורות ומרחב קומפקטי ונוח שבו ניתן להגיע בקלות ובמהירות למוצרים ולשירותים עירוניים על ידי הליכה רגלית. בהתאם לכך העיצוב העירוני המסורתי הוא עיצוב עירוני שמותאם להולכי רגל: רוב הרחובות הם רחובות צרים, נבנו בתים מרובי קומות בצפיפות מגורים ועסקים ~~גבוהה~~, פעילות עסקית כמו בתי ממכר לאוכל, כלים ושירותים עירוניים אחרים מוקמו בתוך שכונות מגורים. בערים חמות רחובות צרים מספקים צל להולכי הרגל, וצל סופק גם על ידי גגונים ו/או [[עצים בעיר]]. מימי הרומאים (המצאת הקארדו) משתמשים ברחובות שבהם יש עמודים כדי לספק צל והגנה מגשם להולכי הרגל.

+

התכנון העירוני המסורתי שהיה נהוג במשך אלפי שנים, הוא [[איזור ידידותי להולכי רגל|תכנון המתאים להולכי רגל]]. [[עיר|הערים]] כ[[מוסד חברתי|המצאה חברתית]], איפשרו מפגש ספונטני בין אנשים, רעיונות וסחורות ומרחב קומפקטי ונוח שבו ניתן להגיע בקלות ובמהירות למוצרים ולשירותים עירוניים על ידי הליכה רגלית. בהתאם לכך העיצוב העירוני המסורתי הוא עיצוב עירוני שמותאם להולכי רגל: רוב הרחובות הם רחובות צרים, נבנו בתים מרובי קומות בצפיפות מגורים ועסקים גבוההה, פעילות עסקית כמו בתי ממכר לאוכל, כלים ושירותים עירוניים אחרים מוקמו בתוך שכונות מגורים. בערים חמות רחובות צרים מספקים צל להולכי הרגל, וצל סופק גם על ידי גגונים ו/או [[עצים בעיר]]. מימי הרומאים (המצאת הקארדו) משתמשים ברחובות שבהם יש עמודים כדי לספק צל והגנה מגשם להולכי הרגל.

[[קובץ:קיבולת 3.5 מטר רחוב עירוני.PNG|ממוזער|400px| כמות האנשים שיכולים לעבור בשעה אחת, בחתך רחוב עירוני של 3.5 מטרים (רוחב נתיב תנועה). אוטובוסים יכולים להעביר פי 4.5 יותר אנשים לעומת נתיב למכוניות, ובאופניים כמות גדולה פי 7.]]

−

מבחינה מרחבית, הליכה ברגל לצורך תחבורה יוצרת יעילות גבוהה ואילו שימוש במכונית לצורך תחבורה סובל מיעילות נמוכה. לדוגמה נתיב אחד בכביש מהיר יכול להעביר 2,000 מכוניות בשעה. זהו אמצעי התחבורה הכי פחות יעיל בהקשר זה שכן אוטובוס יכול להעביר כמות אנשים גדולה פי 4.5 בשעה (9,000 איש), [[אופניים]] כמות אנשים גדולה פי 7 (14,000), נתיב הליכה ברגל יכול להעביר 19,000 איש בשעה ורכבת קלה, יכולה להעביר כמות גדולה פי 11 לעומת רכב פרטי - 22,000 איש בשעה. <ref name="moch2009">[http://www.moch.gov.il/SiteCollectionDocuments/tichnun/hanhayot_umadrichim/tichnun_sheviley_ofanaim.pdf הנחיות לתכנון רחובות בערים – תנועת אופניים] משרד התחבורה, אוקטובר 2009</ref>

+

מבחינה מרחבית, הליכה ברגל לצורך תחבורה יוצרת יעילות גבוהה ואילו שימוש במכונית לצורך תחבורה סובל מיעילות נמוכה. לדוגמה נתיב אחד בכביש מהיר יכול להעביר 2,000 מכוניות בשעה. זהו אמצעי התחבורה הכי פחות יעיל בהקשר זה שכן אוטובוס יכול להעביר כמות אנשים גדולה פי 4.5 בשעה (9,000 איש), [[אופניים]] כמות אנשים גדולה פי 7 (14,000 איש), נתיב הליכה ברגל יכול להעביר 19,000 איש בשעה ורכבת קלה, יכולה להעביר כמות גדולה פי 11 לעומת רכב פרטי - 22,000 איש בשעה. <ref name="moch2009">[http://www.moch.gov.il/SiteCollectionDocuments/tichnun/hanhayot_umadrichim/tichnun_sheviley_ofanaim.pdf הנחיות לתכנון רחובות בערים – תנועת אופניים] משרד התחבורה, אוקטובר 2009</ref>

===הדרה של הולכי הרגל מהמרחב הציבורי===

עם התפתחות תחבורת העגלות ולאחר מכן כרכרות הסוסים, הפך חלק משטח הציבורי, בעיקר בערים הגדולות, למקום שבו הולכי הרגל הם "אזרחים סוג ב'". זבל סוסים לדוגמה היה בעיה בערים הגדולות, וכך גם הזרמה של ביוב. הגידול בערים ו[[המהפכה התעשייתית]] תרמו ליצירת [[אי שוויון כלכלי]] בתוך העיר ול[[אבטלה]] שתרמו להתפתחות הפשיעה בעיר. מסיבות אלה העדיפו אזרחים עשירים יותר לנוע במרכבות שהן בטוחות, מהירות ומוגנות יותר מפגעי מזג האוויר. מגמה זו של החלשת מעמדם של הולכי הרגל התחזקה לאחר פיתוח [[רכב פרטי|הרכב הפרטי הממונע]].

−

עד לתחילת המאה ה-20 הרחוב היה [[מרחב ציבורי]] שמשותף לכלל הציבור [[מרחב משותף]] - חלקו אותו ביחד הולכי רגל, רוכבי אופניים, חשמליות ומרכבות. אנשים רבים הלכו בכל שטח הרחוב ולא רק במדרכות. ארצות הברית החלו שימוש במכוניות פרטיות בתחילת המאה ה-20. עם התפתחות השימוש במכוניות החלו לעלות הפגיעות של מכוניות בהולכי רגל. בשנים 1915-1930 בארצות הברית התקייים מאבק על המרחב הציבורי בערים בארצות הברית. קמה זעקה ציבורית וחלק מהערים דרשו לאסור שימוש במכוניות.{{הערה|Peter D. Norton, [https://www.amazon.com/Fighting-Traffic-American-Inside-Technology/dp/0262516128 Fighting Traffic: The Dawn of the Motor Age in the American City], 2011, פרק 3}} חברות המכוניות נלחצו מהביקורת הציבורית. הם השתמשו באנשי יח"צ כדי לקדם את הרעיון לפיו אנשים ~~שנגפעו~~ ממכוניות הם האשמים בתאונות. הם המציאו כינוי בשם Jaywalking. המילה Jay נחשבה בשעתו כינוי גנאי מעליב במיוחד. תעשיית המכוניות גם שתלה כתבות בעיתונות שתארו הולכי רגל כאנשים שאחראים לתאונות הדרכים. הרעיון תפס ועד מהרה נאסר על הולכי רגל ללכת ברחוב (שהפך לכביש) וגם נאסר עליהם לחצות את הכביש לא במעבר חצייה. היום Jaywalking הוא דבר בלתי חוקי. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=vxopfjXkArM The Real Reason Jaywalking Is A Crime (Adam Ruins Everything)] אוקטובר 2015}}

+

עד לתחילת המאה ה-20 הרחוב היה [[מרחב ציבורי]] שמשותף לכלל הציבור [[מרחב משותף]] - חלקו אותו ביחד הולכי רגל, רוכבי אופניים, חשמליות ומרכבות. אנשים רבים הלכו בכל שטח הרחוב ולא רק במדרכות. ארצות הברית החלו שימוש במכוניות פרטיות בתחילת המאה ה-20. עם התפתחות השימוש במכוניות החלו לעלות הפגיעות של מכוניות בהולכי רגל. בשנים 1915-1930 בארצות הברית התקייים מאבק על המרחב הציבורי בערים בארצות הברית. קמה זעקה ציבורית וחלק מהערים דרשו לאסור שימוש במכוניות.{{הערה|Peter D. Norton, [https://www.amazon.com/Fighting-Traffic-American-Inside-Technology/dp/0262516128 Fighting Traffic: The Dawn of the Motor Age in the American City], 2011, פרק 3}} חברות המכוניות נלחצו מהביקורת הציבורית. הם השתמשו באנשי יח"צ כדי לקדם את הרעיון לפיו אנשים שנפגעו ממכוניות הם האשמים בתאונות. הם המציאו כינוי בשם Jaywalking. המילה Jay נחשבה בשעתו כינוי גנאי מעליב במיוחד. תעשיית המכוניות גם שתלה כתבות בעיתונות שתארו הולכי רגל כאנשים שאחראים לתאונות הדרכים. הרעיון תפס ועד מהרה נאסר על הולכי רגל ללכת ברחוב (שהפך לכביש) וגם נאסר עליהם לחצות את הכביש לא במעבר חצייה. היום Jaywalking הוא דבר בלתי חוקי. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=vxopfjXkArM The Real Reason Jaywalking Is A Crime (Adam Ruins Everything)] אוקטובר 2015}}

מגמה שהחלה לקבל תאוצה בשנות ה-50 של המאה ה-20, בעיקר ערים בארצות הברית או בדרום אמריקה (ברזיליה) היא [[תכנון מוטה רכב פרטי]]. בערים אלה ההליכה ברגל הפכה למשימה מסוכנת, מתישה ולא נעימה. תכנון מוטה מכוניות כולל איזורים ללא מדרכות, כבישים רחבים מאוד שקשה לחצות אותם בבטחה, איזורים ללא מדרכות ועוד.

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,778

עריכות