שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''והארץ מלאה''' הוא ספר עיון משנת 2016 מאת פרופסור [[אלון טל]] אודות [[גידול אוכלוסין בישראל]] והשלכותיו על החיים במדינת ישראל. אלון טל, הוא [[סביבתנות|פעיל סביבתי]], ממקימי [[אדם טבע ודין]] ופרופסור למשפטים. | + | '''והארץ מלאה''' הוא ספר עיון משנת 2016 מאת פרופסור [[אלון טל]] אודות [[גידול אוכלוסין בישראל]] והשלכותיו על החיים במדינת ישראל. אלון טל הוא [[סביבתנות|פעיל סביבתי]], ממקימי [[אדם טבע ודין]] ופרופסור למשפטים. |
| | | |
| טל מתאר בספר כיצד [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסין]] בישראל שעולה בהתמדה, גורמת ל[[בעיות סביבתיות]] קשות ומהווה גורם משמעותי למשברים החברתיים המרכזיים שיש כיום בישראל. עומס כבד בבתי הספר, בבתי החולים, בבתי המשפט, [[פקק תנועה|בכבישים]] ועוד. לפי הספר הנחת היסוד לפיה מדינת ישראל חייבת לעשות כל שביכולתה על מנת להגדיל את אוכלוסייתה כבר אינה נכונה. | | טל מתאר בספר כיצד [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסין]] בישראל שעולה בהתמדה, גורמת ל[[בעיות סביבתיות]] קשות ומהווה גורם משמעותי למשברים החברתיים המרכזיים שיש כיום בישראל. עומס כבד בבתי הספר, בבתי החולים, בבתי המשפט, [[פקק תנועה|בכבישים]] ועוד. לפי הספר הנחת היסוד לפיה מדינת ישראל חייבת לעשות כל שביכולתה על מנת להגדיל את אוכלוסייתה כבר אינה נכונה. |
שורה 21: |
שורה 21: |
| הפרק מתחיל בהסבר מהו [[מעבר דמוגרפי]] - מעבר בין שלבים של דינמיקה שונה בגידול אוכלוסין, ומדגים אותו על ערבי ישראל. | | הפרק מתחיל בהסבר מהו [[מעבר דמוגרפי]] - מעבר בין שלבים של דינמיקה שונה בגידול אוכלוסין, ומדגים אותו על ערבי ישראל. |
| | | |
− | מעבר דמוגפי מורכב מארבעה שלבים: | + | מעבר דמוגרפי מורכב מארבעה שלבים: |
− | * שלב ראשון שבו יש מספר רב של לידות אך גם מספר רב של פטירות תינוקות וילדים ותמותה כללית גבוה - כך שהאוכלוסיה כמעט ואינה גדלה ולפעמים גם קטנה עקב מחלות, רעב או מלחמות. שלב זה התקיים מאז ימי ה[[מהפכה החקלאית]] לפני עשרת אלפים שנה ועד בערך 200 שנה כאשר הזמן המדוייק תלוי במדינה. להורים יש תמריץ לגדל ילדים גם כדי שתהיה ירושה וגם כדי שאלו יטפלו בהם בגיל זקנה. העלות של גידול ילדים היא קטנה יחסית - רק מזון. הילדים עוזרים בעבודות חקלאיות מגיל צעיר. | + | * שלב ראשון שבו יש מספר רב של לידות אך גם מספר רב של פטירות תינוקות וילדים ותמותה כללית גבוהה - כך שהאוכלוסייה כמעט ואינה גדלה ולפעמים גם קטנה עקב מחלות, רעב או מלחמות. שלב זה התקיים מאז ימי ה[[מהפכה החקלאית]] לפני עשרת אלפים שנה ועד בערך 200 שנה כאשר הזמן המדוייק תלוי במדינה. להורים יש תמריץ לגדל ילדים גם כדי שתהיה ירושה וגם כדי שאלו יטפלו בהם בגיל זקנה. העלות של גידול ילדים היא קטנה יחסית - רק מזון. הילדים עוזרים בעבודות חקלאיות מגיל צעיר. |
− | * שלב שני הוא שלב שבו שינויים שונים כמו היגיינה, רפואה, [[בריאות הציבור]] ועוד גורמים לירידה משמעותית בתמותת הילדים אבל משפחות ממשיכות להוליד מספר רב של ילדים, כך שהאוכלוסיה גדלה במהירות. להורים בחברה חקלאית יש עדיין תמריץ לגדל הרבה ילדים. | + | * שלב שני הוא שלב שבו שינויים שונים כמו היגיינה, רפואה, [[בריאות הציבור]] ועוד גורמים לירידה משמעותית בתמותת הילדים אבל משפחות ממשיכות להוליד מספר רב של ילדים, כך שהאוכלוסייה גדלה במהירות. להורים בחברה חקלאית יש עדיין תמריץ לגדל הרבה ילדים. |
| * בשלב שלישי יש תמריצים להוריד את מספר הילדים - התמחות ומעבר מחקלאות לתחומים אחרים מגבירים ביקוש לעובדים מיומנים יותר שיודעים לקרוא ובהמשך השכלה נוספת והיבטים אלה מייקרים גידול של הילדים, לאחר מכן חברות מגבילות בחוקים עבודת ילדים ויותר ויותר ילדים נשלחים ללימודים לזמן ארוך יותר. רשתות פנסיה מחליפות את הילדים בטיפול בזקנים. מתחיל תהליך איטי שבו פריון הילודה (מספר הילדים לכל אשה) יורד בהדרגה. שלב זה מתקיים מאז המהפכה התעשייתית ובחלק מהמדינות הוא התקיים במהלך המאה ה-20. כל החברות האנושיות עוברות שלב זה, בקצב שונה. | | * בשלב שלישי יש תמריצים להוריד את מספר הילדים - התמחות ומעבר מחקלאות לתחומים אחרים מגבירים ביקוש לעובדים מיומנים יותר שיודעים לקרוא ובהמשך השכלה נוספת והיבטים אלה מייקרים גידול של הילדים, לאחר מכן חברות מגבילות בחוקים עבודת ילדים ויותר ויותר ילדים נשלחים ללימודים לזמן ארוך יותר. רשתות פנסיה מחליפות את הילדים בטיפול בזקנים. מתחיל תהליך איטי שבו פריון הילודה (מספר הילדים לכל אשה) יורד בהדרגה. שלב זה מתקיים מאז המהפכה התעשייתית ובחלק מהמדינות הוא התקיים במהלך המאה ה-20. כל החברות האנושיות עוברות שלב זה, בקצב שונה. |
− | * שלב רביעי הוא שלב שבו יש ייצוב או אפילו ירידה של האוכלוסיה. שלב זה מאפיין מדינות כמו יפאן, יוון ואיטליה. | + | * שלב רביעי הוא שלב שבו יש ייצוב או אפילו ירידה של האוכלוסייה. שלב זה מאפיין מדינות כמו יפן, יוון ואיטליה. |
| | | |
− | טל מדגים את המעבר הדמוגרפי בקרב ערביי ישראל. בזמן השלטון הטורקי בשנים 1400-1870 ישראל היתה במצב גרוע. ומעריכים את אוכלוסיתה בכ-300 אלף תושבים שרובם חיו בכפרים קטנים. בירושלים חיו כ 9000 איש. היה מחסור במים ובבארות מים. הדרכים היו במצב גרוע כך שגם מי שהיה לו עודף תבואה לא היה יכול למכור אותה. רוב האוכלוסיה עבדה תחת מיסים כבדים מאד ל"אפנדי" וחיה בעצם כ[[צמית|צמיתים]]. ילדים רבים מתו בקדחת ובמלריה. העוני והעזובה שלטו בכל, והדבר מופיע בספרו של מארק טווין "מסע תענוגות לארץ הקודש". גברים מוסלמים רבים גוייסו לצבא הטורקי בכפייה ולא שבו מעולם. האוכלוסיה כמעט ואינה גדלה בכל התקופה הזו. | + | טל מדגים את המעבר הדמוגרפי בקרב ערביי ישראל. בזמן השלטון הטורקי בשנים 1400-1870 ישראל הייתה במצב גרוע. ומעריכים את אוכלוסייתה בכ-300 אלף תושבים שרובם חיו בכפרים קטנים. בירושלים חיו כ-9,000 איש. היה מחסור במים ובבארות מים. הדרכים היו במצב גרוע כך שגם מי שהיה לו עודף תבואה לא היה יכול למכור אותה. רוב האוכלוסייה עבדה תחת מיסים כבדים מאד ל"אפנדי" וחיה בעצם כ[[צמית|צמיתים]]. ילדים רבים מתו בקדחת ובמלריה. העוני והעזובה שלטו בכל, והדבר מופיע בספרו של מארק טווין "מסע תענוגות לארץ הקודש". גברים מוסלמים רבים גויסו לצבא הטורקי בכפייה ולא שבו מעולם. האוכלוסייה כמעט ואינה גדלה בכל התקופה הזו. |
| | | |
− | קצת לאחר ביקורו של טווין באיזור 1870 המצב מתחיל להשתפר. הטורקים בונים מסילת רכבת ודרכים לכבוד ביקור הקיסר האוסטרי. טמפלרים ומתיישבים מערביים אחרים מקימים בית חולים ראשון וכן כרכרות. החקלאותמשתפרת. האוכלוסיה גדלה עד מלחמת העולם הראשונה פי שתיים לשש מאות אלף. השינוי המהותי בהורדת התמותה ושיפור איכות החיים היה לאחר הכיבוש הבריטי. אז החל הגידול באכולוסיית הערבים בישראל. | + | קצת לאחר ביקורו של טווין באיזור 1870 המצב מתחיל להשתפר. הטורקים בונים מסילת רכבת ודרכים לכבוד ביקור הקיסר האוסטרי. טמפלרים ומתיישבים מערביים אחרים מקימים בית חולים ראשון וכן כרכרות. החקלאות משתפרת. האוכלוסייה גדלה עד מלחמת העולם הראשונה פי שתיים לשש מאות אלף. השינוי המהותי בהורדת התמותה ושיפור איכות החיים היה לאחר הכיבוש הבריטי. אז החל הגידול באוכלוסיית הערבים בישראל. |
| | | |
− | לאחר מלחמת העצמאות נותרו בישראל כחמישית מהאוכלוסיה הערבית והיתר ברחו. רוב הנשארים היו האוכלוסיה הענייה ביותר מאחר והמשכילים ברחו. בישראל גדל עוד יותר תוחלת החיים והילודה והתחזק השלב השני - גם בגלל אידאולוגיה לפיה זהו ערוץ פתוח למחאה נגד המדינה - כך שנשים ערביות רבות ילדו 9 ילדים. הדבר זה משתנה בין אוכלוסיות שונות - הנוצרים והדרוזים הם משכילם יותר ואצלהם נכנס מוקדם יותר השלב השלישי של ירידה בפריון הילודה. | + | לאחר מלחמת העצמאות נותרו בישראל כחמישית מהאוכלוסייה הערבית והיתר ברחו. רוב הנשארים היו האוכלוסייה הענייה ביותר מאחר והמשכילים ברחו. בישראל גדל עוד יותר תוחלת החיים והילודה והתחזק השלב השני - גם בגלל אידאולוגיה לפיה זהו ערוץ פתוח למחאה נגד המדינה - כך שנשים ערביות רבות ילדו 9 ילדים. הדבר זה משתנה בין אוכלוסיות שונות - הנוצרים והדרוזים הם משכילם יותר ואצלם נכנס מוקדם יותר השלב השלישי של ירידה בפריון הילודה. |
| | | |
− | החל משנות ה-70 וביתר שאת משנות ה-90 האוכלוסיה הערבית נכנסת לשלב השלישי של מעבר דמוגרפי - מתחילה ירידה של מספר הילדים. הילדים נשלחים לזמן ארוך יותר לבית הספר, העבודה בחקלאות יורדת , אין צורך בילדים לשם תמיכה בזמן הזקנה ויקר יותר לגדל ילדים. בשנת 2016 נוצר לראשונה מצב שבו הפריון הערבי שווה בגודלו לפריון היהודי. | + | החל משנות ה-70 וביתר שאת משנות ה-90 האוכלוסייה הערבית נכנסת לשלב השלישי של מעבר דמוגרפי - מתחילה ירידה של מספר הילדים. הילדים נשלחים לזמן ארוך יותר לבית הספר, העבודה בחקלאות יורדת, אין צורך בילדים לשם תמיכה בזמן הזקנה ויקר יותר לגדל ילדים. בשנת 2016 נוצר לראשונה מצב שבו הפריון הערבי שווה בגודלו לפריון היהודי. |
| | | |
| ===כמה אנשים יכולים לחיות בישראל=== | | ===כמה אנשים יכולים לחיות בישראל=== |
שורה 55: |
שורה 55: |
| הפרק האחרון בספר מדבר על צעדים הנדרשים לשם ייצוב האוכלוסייה של ישראל. טל מעיד בתחילת הספר כי הוא רוצה לעבוד בשיטה שמתאר אלברט איינשטיין - תיאור הבעיה מהווה את רוב הספר ורק החלק הקטן בספר מתאר את הפתרון. טל טוען שאין לחכות שהמציאות תשנה את עצמה שכן במדינות שבהם היה שינוי בנושא הוא בעיקר פרי מדיניות ממשלתית מתאימה שהשפיע על הציבור. הוא מתייחס לכך שגידול לא מבוקר של האוכלוסייה סובל מ[[טרגדיה של נחלת הכלל]] או סוג של [[מוצר ציבורי]] - איש לא רוצה להתמודד עם הנושא בכוחות עצמו. הוא גם מעריך כי יהיו מתנגדים לצעדים אלה שיציגו את התומכים בייצוב אוכלוסין באור לא מחמיא. | | הפרק האחרון בספר מדבר על צעדים הנדרשים לשם ייצוב האוכלוסייה של ישראל. טל מעיד בתחילת הספר כי הוא רוצה לעבוד בשיטה שמתאר אלברט איינשטיין - תיאור הבעיה מהווה את רוב הספר ורק החלק הקטן בספר מתאר את הפתרון. טל טוען שאין לחכות שהמציאות תשנה את עצמה שכן במדינות שבהם היה שינוי בנושא הוא בעיקר פרי מדיניות ממשלתית מתאימה שהשפיע על הציבור. הוא מתייחס לכך שגידול לא מבוקר של האוכלוסייה סובל מ[[טרגדיה של נחלת הכלל]] או סוג של [[מוצר ציבורי]] - איש לא רוצה להתמודד עם הנושא בכוחות עצמו. הוא גם מעריך כי יהיו מתנגדים לצעדים אלה שיציגו את התומכים בייצוב אוכלוסין באור לא מחמיא. |
| | | |
− | טל ממליץ על צעדים שיובילו לתועלת בכל מקרה - כלומר צעדים שגם מי שלא חושב שגידול האוכלוסיה הוא איום על ישראל יתמוך בהם. דבר זה דומה לצעדים שהציעו פעילי סביבה ביחס להקטנה של [[התחממות עולמית]] כמו חסכון באנרגיה או מכוניות חסכוניות יותר שגם מי לא חושב שיש התחממות או שהיא מזיקה תומך בהם. | + | טל ממליץ על צעדים שיובילו לתועלת בכל מקרה - כלומר צעדים שגם מי שלא חושב שגידול האוכלוסייה הוא איום על ישראל יתמוך בהם. דבר זה דומה לצעדים שהציעו פעילי סביבה ביחס להקטנה של [[התחממות עולמית]] כמו חסכון באנרגיה או מכוניות חסכוניות יותר שגם מי לא חושב שיש התחממות או שהיא מזיקה תומך בהם. |
| | | |
| הצעד המרכזי שעליו ממליץ אלון טל הוא שיפור המעמד החברתי והכלכלי של נשים בחברה, במיוחד יציאה של נשים ללימודים גבוהים ועבודה. הוא מזכיר את העבודה של [[חקר הכלכלה|הכלכלן]] גרי בקר שעסק בהסבר מדוע בחברה מודרנית (להבדיל מתקופתו של [[תומס מלתוס]]) דווקא השכבות העשירות יותר יולדות פחות ילדים. ההסבר לכך לפי בקר הוא הוצאות גדלות על גידול הילדים, רצון של משפחות בכך שהילדים שלהם יקבלו תנאים טובים יותר וכן רצון של נשים שמשתכרות שכר משמעותי לעסוק גם בכך ולא לעסוק רק בגידול ילדים. שיפור זה הוא משמעותי במיוחד עבור נשים בשכבות עניות. צעד נוסף ומשלים הוא הקניית השכלה גבוהה לנשים ערביות וחרדיות. | | הצעד המרכזי שעליו ממליץ אלון טל הוא שיפור המעמד החברתי והכלכלי של נשים בחברה, במיוחד יציאה של נשים ללימודים גבוהים ועבודה. הוא מזכיר את העבודה של [[חקר הכלכלה|הכלכלן]] גרי בקר שעסק בהסבר מדוע בחברה מודרנית (להבדיל מתקופתו של [[תומס מלתוס]]) דווקא השכבות העשירות יותר יולדות פחות ילדים. ההסבר לכך לפי בקר הוא הוצאות גדלות על גידול הילדים, רצון של משפחות בכך שהילדים שלהם יקבלו תנאים טובים יותר וכן רצון של נשים שמשתכרות שכר משמעותי לעסוק גם בכך ולא לעסוק רק בגידול ילדים. שיפור זה הוא משמעותי במיוחד עבור נשים בשכבות עניות. צעד נוסף ומשלים הוא הקניית השכלה גבוהה לנשים ערביות וחרדיות. |