שינויים

נוספו 3,284 בתים ,  13:02, 21 במאי 2018
שורה 30: שורה 30:     
בשלב כלשהו הציונים והבריטים ויתרו על השאלה כמה מזון ניתן לגדל בישראל - הבריטים קבעו את מכסות העליה לפי שיקולים פוליטיים כדי לא להרגיז את הרוב הערבי בארץ וכדי להתאים לאינטרסים שלהם במזרח התיכון. ואילו היהודים עברו לטיעון לפיו יש להתמקד בפעילות תעשייה ולסמוך על שאר העולם שיגדל מזון. לפי טל יש בעיות שונות בהסתמכות על יבוא מאסיבי של מזון - בין היתר בגלל חשש ללחץ מדיני על ישראל או בגלל חשש למשבר מזון עולמי שיוביל לקשיים ביבוא. קיים גם היבט מוסרי - כמה ישראל יכולה להעמיס על העולם בצריכת המזון שלה.
 
בשלב כלשהו הציונים והבריטים ויתרו על השאלה כמה מזון ניתן לגדל בישראל - הבריטים קבעו את מכסות העליה לפי שיקולים פוליטיים כדי לא להרגיז את הרוב הערבי בארץ וכדי להתאים לאינטרסים שלהם במזרח התיכון. ואילו היהודים עברו לטיעון לפיו יש להתמקד בפעילות תעשייה ולסמוך על שאר העולם שיגדל מזון. לפי טל יש בעיות שונות בהסתמכות על יבוא מאסיבי של מזון - בין היתר בגלל חשש ללחץ מדיני על ישראל או בגלל חשש למשבר מזון עולמי שיוביל לקשיים ביבוא. קיים גם היבט מוסרי - כמה ישראל יכולה להעמיס על העולם בצריכת המזון שלה.
 +
 +
הפרק ה-11 בספר עוסק באותה שאלה רק עם הנחה שניתן לייבא מזון לישראל - אבל מתחילות להכנס מגבלות אחרות עקב [[טביעת רגל אקולוגית]] של תושבי המדינה.
 +
 +
פרקים נוספים מתמקדים בסיבות לגידול האוכלוסין הגבוה בחברה החרדית ובחברה הערבית, במיוחד בחברה הבדואית.
 +
 +
===פתרונות לייצוב האוכלוסייה===
 +
הפרק האחרון בספר מדבר על צעדים הנדרשים לשם ייצוב האכולוסייה של ישראל. טל מעיד בתחילת הספר כי הוא רוצה לעבוד בשיטה שמתאר אלברט איינשטיין - תאור הבעיה מהווה את רוב הספר ורק החלק הקטן בספר מתאר את הפתרון. טל טוען שאין לחכות שהמציאות תשנה את עצמה שכן במדינות שבהם היה שינוי בנושא הוא בעיקר פרי מדיניות ממשלתית מתאימה שהשפיע על הציבור. הוא מתייחס לכך שגידול לא מבוקר של האוכלוסיה סובל מ[[טרגדיה של נחלת הכלל]] או סוג של [[מוצר ציבורי]] - איש לא רוצה להתמודד עם הנושא בכוחות עצמו.  הוא גם מעריך כי יהיו מתנגדים לצעדים אלה שיציגו את התומכים ביצוב אוכלוסין באור לא מחמיא.
 +
 +
טל ממליץ על צעדים שיובילו לתועלת בכל מקרה - כלומר צעדים שגם מי שלא חושב שגידול האוכלוסיה הוא איום על ישראל יתמוך בהם. דבר זה דומה לצעדים שהציעו פעילי סביבה ביחס להקטנה של [[התחממות עולמית]] כמו חסכון באנרגיה או מכוניות חסכוניות יותר שגם מי לא חושב שיש התחממות או שהיא מזיקה תומך בהם.
 +
 +
הצעד המרכזי שעליו ממליץ אלון טל הוא שיפור המעמד החברתי והכלכלי של נשים בחברה, במיוחד יציאה של נשים ללימודים גבוהים ועבודה. הוא מזכיר את העבודה של [[חקר הכלכלה|הכלכלן]] גרי בקר שעסק בהסבר מדוע בחברה מודרנית (להבדיל מתקופתו של [[תומס מלתוס]]) דווקא השכבות העשירות יותר יולדות פחות ילדים. ההסבר לכך לפי בקר הוא הוצאות גדלות על גידול הילדים, רצון של משפחות בכך שהילדים שלהם יקבלו תנאים טובים יותר וכן רצון של נשים שמתכרות שכר משמעותי לעסוק גם בכך ולא לעסוק רק בגידול ילדים. שיפור זה הוא משמעותי במיוחד עבור נשים בשכבות עניות. צעד נוסף ומשלים הוא הקניית השכלה גבוה לנשים ערביות וחרדיות.
 +
 +
צעד נוסף קשור לשיפור המצב של נשים חרדיות וערביות. טל מפרט צעדים נדרשים במגזרים אלה, כולל גם אי אפליה נגד נשים ממגזרים אלה.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==