שינויים

'''סיכוני אסון עולמיים''' מתייחסים לאירוע [[השערה (מדע)|היפותטי]] עתידי עם פוטנציאל לפגיעה חמורה ב[[אדם]] בקנה מידה עולמי. חלק מהאירועים יכולים להרוס או לפגוע קשות ב[[מודרניות|חברה המודרנית]], חלקם יכולים להכחיד חלק גדול מהאנושות או אירועים אחרים, חמורים יותר, יכולים לגרום ל[[אומניסייד|הכחדת האדם]], וכן להכחדת מינים נוספים, אירועים אלה מכונים '''סיכונים קיומיים'''.

'''סיכוני אסון עולמיים''' מתייחסים לאירוע [[השערה (מדע)|היפותטי]] עתידי עם פוטנציאל לפגיעה חמורה ב[[אדם]] בקנה מידה עולמי. חלק מהאירועים יכולים להרוס או לפגוע קשות ב[[מודרניות|חברה המודרנית]], חלקם יכולים להכחיד חלק גדול מהאנושות או אירועים אחרים, חמורים יותר, יכולים לגרום ל[[אומניסייד|הכחדת האדם]], וכן להכחדת מינים נוספים, אירועים אלה מכונים '''סיכונים קיומיים'''.

[[קובץ:Impact event.jpg|ממוזער|270x270px|[[איור]] של [[אירוע פגיעה|אירוע פגיעת]] [[אסטרואיד]]]]

[[קובץ:Impact event.jpg|ממוזער|270x270px|[[איור]] של [[אירוע פגיעה|אירוע פגיעת]] [[אסטרואיד]]]]

מוצעות דרכים שונות להתמודדות כדי להקטין או להתמודד עם סיכוני אסון עולמיים, חלקם דוגלים ב[[כלכלה בת קיימא]] וצעדים אחרים לקיימות, וחלקם נוגעים ל[[תכנון ארוך טווח]]. היבטים חשובים נוגעים לא רק להתמודדות טכנולוגית עם אתגרים אלא גם לאתגרים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. לדוגמה הצעות ל[[פדרליזם עולמי]] וכן פתרונות נוספים מוצעים כדי לחזק ולקיים [[שלום עולמי]] או כדי לקדם [[שיתוף פעולה בינלאומי]] או עולמי. עולם בטוח יותר מפני סיכון לעולם כולו הוא בעל מאפיינים של [[מוצר ציבורי]] - כל או רוב האנשים יכולים להנות מקיומו אבל קשה לתמחר זאת דרך מנגנון של [[שוק]] בגלל שאדם יכול להנות מכך גם אם לא שילם - דבר דומה להנאה ממערכת הגנה מפני שיטפונות או הגנה צבאית.  

מוצעות דרכים שונות להתמודדות כדי להקטין או להתמודד עם סיכוני אסון עולמיים, חלקם דוגלים ב[[כלכלה בת קיימא]] וצעדים אחרים לקיימות, וחלקם נוגעים ל[[תכנון ארוך טווח]]. היבטים חשובים נוגעים לא רק להתמודדות טכנולוגית עם אתגרים אלא גם לאתגרים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. לדוגמה הצעות ל[[פדרליזם עולמי]] וכן פתרונות נוספים מוצעים כדי לחזק ולקיים [[שלום עולמי]] או כדי לקדם [[שיתוף פעולה בינלאומי]] או עולמי. עולם בטוח יותר מפני סיכון לעולם כולו הוא בעל מאפיינים של [[מוצר ציבורי]] - כל או רוב האנשים יכולים להנות מקיומו אבל קשה לתמחר זאת דרך מנגנון של [[שוק]] בגלל שאדם יכול להנות מכך גם אם לא שילם - דבר דומה להנאה ממערכת הגנה מפני שיטפונות או הגנה צבאית.  

מנקודת מבט [[חקר הכלכלה|כלכלית]], צעדים להקטנת סיכונים לכלל האנושות או להפחתת הנזק מסיכונים כאלה הם סוג של [[מוצר ציבורי]] - שכן צעדים כאלה, לדוגמה מערכת להגנה מפני אסטוראידים או צעדים להקטנת העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה מאופיינים בשתי תכונות שמגדירות השתייכות למוצר ציבורי - מצד אחד אדם יכול להנות מהגנה מסיכון כזה גם אם לא שילם עליו ([[מוצר בלבדי|העדר בלבדיות]]) ומצד שני ההנאה של אדם אחד מצעדים אלה לא מונעת הנאה של אדם אחר ([[מוצר יריבי|מוצר לא יריבי]]). דווקא היבטים אלה מקשים על הספקת של מוצרים כאלה על ידי [[שוק חופשי]] ואף מעודדים לפעמים פגיעה בהם כאשר הדבר משתלם לחברות פרטיות.  

מנקודת מבט [[חקר הכלכלה|כלכלית]], צעדים להקטנת סיכונים לכלל האנושות או להפחתת הנזק מסיכונים כאלה הם סוג של [[מוצר ציבורי]] - שכן צעדים כאלה, לדוגמה מערכת להגנה מפני אסטרואידים או צעדים להקטנת העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה מאופיינים בשתי תכונות שמגדירות השתייכות למוצר ציבורי - מצד אחד אדם יכול להנות מהגנה מסיכון כזה גם אם לא שילם עליו ([[מוצר בלבדי|העדר בלבדיות]]) ומצד שני ההנאה של אדם אחד מצעדים אלה לא מונעת הנאה של אדם אחר ([[מוצר יריבי|מוצר לא יריבי]]). דווקא היבטים אלה מקשים על הספקת של מוצרים כאלה על ידי [[שוק חופשי]] ואף מעודדים לפעמים פגיעה בהם כאשר הדבר משתלם לחברות פרטיות.  

== סיווג הסיכונים ==

== סיווג הסיכונים ==

בוסטרום מגדיר ארבעה סוגים של סיכון קיומי:

בוסטרום מגדיר ארבעה סוגים של סיכון קיומי:

* "מפצים" (Bangs) הם אסונות פתאומיים, היכולים להיות מכוונים או כתוצאה מתאונה. הוא חושב שהמפצים הסבירים ביותר הם שימוש לרעה ב[[ננוטכנולוגיה]], מלחמה גרעינית והאפשרות שהיקום הוא [[סימולציה]] שתיפסק.

* "מפצים" (Bangs) הם אסונות פתאומיים, היכולים להיות מכוונים או כתוצאה מתאונה. הוא חושב שהמפצים הסבירים ביותר הם שימוש לרעה ב[[ננוטכנולוגיה]], מלחמה גרעינית והאפשרות שהיקום הוא [[סימולציה]] שתיפסק.

* "קראנצ'ים" (Crunches) הם תרחישים בהם האנושות שורדת, אך ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] נהרסת לעד. הסיבות הסבירות לדעתו הן מיצוי ה[[משאב טבע|משאבים הטבעיים]], [[ממשלה עולמית]] יציבה המונעת התפתחות טכנולוגית או התנוונות האינטליגנציה.  

* "קראנצ'ים" (Crunches) הם תרחישים בהם האנושות שורדת, אך ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] נהרסת לעד. הסיבות הסבירות לדעתו הן מיצוי ה[[משאב טבע|משאבים הטבעיים]], [[ממשלה עולמית]] יציבה המונעת התפתחות טכנולוגית או התנוונות האינטליגנציה.  

* "צרחות" (Shrieks) הם עתיד לא רצוי. לדוגמה, אם יחיד מחליט להגביר את כוחותיו על ידי מיזוגו עם מחשב, הוא יכול לשלוט על המין האנושי, דבר אשר עלול להיות רע.

* "צרחות" (Shrieks) הם עתיד לא רצוי. לדוגמה, אם יחיד מחליט להגביר את כוחותיו על ידי מיזוגו עם מחשב, הוא יכול לשלוט על המין האנושי, דבר אשר עלול להיות רע.

* "יבבות" (Whimpers) מתייחס לירידה הדרגתית של התרבות אנושית או הערכים הנוכחיים. הוא חושב שהתרחיש הסביר במקרה זה יהיה אבולוציה של שינוי בהעדפה [[מוסר|מוסרית]], ולאחריה פלישת [[חוצנים]].

* "יבבות" (Whimpers) מתייחס לירידה הדרגתית של התרבות אנושית או הערכים הנוכחיים. הוא חושב שהתרחיש הסביר במקרה זה יהיה אבולוציה של שינוי בהעדפה [[מוסר|מוסרית]], ולאחריה פלישת [[חוצנים]].

בספרו של [[ריצ'רד פוזנר]] מצוינים אירועים המביאים להרס מוחלט בקנה מידה עולמי, במקום בקנה מידה מקומי או אזורי. פוזנר חושב שאירועים אלה נדרשים להתייחסות מיוחדת על בסיס [[ניתוח עלות-תועלת|עלות-תועלת]] מכיוון שהם עלולים לסכן ישירות או בעקיפין את המין האנושי. האירועים של פוזנר כוללים [[אירוע פגיעה|אירוע פגיעת]] מטאור, התחממות עולמית, [[עיסה אפורה]], טרור ביולוגי ותאונה ב[[מאיץ חלקיקים]].

בספרו של [[ריצ'רד פוזנר]] מצוינים אירועים המביאים להרס מוחלט בקנה מידה עולמי, במקום בקנה מידה מקומי או אזורי. פוזנר חושב שאירועים אלה נדרשים להתייחסות מיוחדת על בסיס [[ניתוח עלות-תועלת|עלות-תועלת]] מכיוון שהם עלולים לסכן ישירות או בעקיפין את המין האנושי. האירועים של פוזנר כוללים [[אירוע פגיעה|אירוע פגיעת]] מטאור, התחממות עולמית, [[עיסה אפורה]], טרור ביולוגי ותאונה ב[[מאיץ חלקיקים]].

{| class="wikitable"

{| class="wikitable"

!סיכון

!סיכון

!הסתברות להכחדת  

!הסתברות להכחדת המין האנושי במאה השנים הבאות

המין האנושי במאה השנים הבאות

|-

|-

|נשק ננוטכנולוגיה מולקולרי

|נשק ננוטכנולוגיה מולקולרי

==== התחממות עולמית ====

==== התחממות עולמית ====

{{הפניה לערך מורחב|השפעות של התחממות עולמית}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעות של התחממות עולמית}}

[[התחממות עולמית]] מתייחסת להתחממות כדור הארץ כתוצאה משימוש בטכנולוגיות מעשה אדם מאז [[המאה ה-19]]. ההשפעות הישירות של התחממות עולמית הן [[שינויי אקלים]] - חימום של האטמוספירה ושל האוקיינוסים ושינויים בדפוסי ירידת משקעים. שינוי זה יכול להוביל לתוצאות שונות באיזורים שונים - לדוגמה קירור של איזור בריטניה בגלל פגיעה בזרם הגולף שמביא אליה מים חמים. מתהליך זה, נובעים מגוון של תהליכים שניוניים רבים כולל [[הפשרת קרחונים]], [[עליית מפלס פני הים|עליית פני הים]], אירועי בצורת, [[השפעות חקלאיות של התחממות עולמית|השלכות על חקלאות]], [[דלדול שכבת האוזון]], עליה בתדירות ובעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים (כמו סופות או הצפות), [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]], [[מין פולש|מינים פולשים]], הגדלת התפוצה של מחלות, [[פליטים סביבתיים]], מלחמות ועוד. חלק מתופעות אלה מתרחשות כבר היום, אבל מדענים רבים חוששים כי אנחנו רק בתחילתו של תהליך התחממות ורוב עלייה הטמפרטורה וההשלכות הנובעות מכך יתחרשו בעתיד בעוצמה חזקה יותר. קיימות [[השפעות ההתחממות העולמית|השפעות רבות להתחממות עולמית]] ומידת השפעתן על החברה ועל הכלכלה אינה ידוע מספיק.  

[[התחממות עולמית]] מתייחסת להתחממות כדור הארץ כתוצאה משימוש בטכנולוגיות מעשה אדם מאז [[המאה ה-19]]. ההשפעות הישירות של התחממות עולמית הן [[שינויי אקלים]] - חימום של האטמוספירה ושל האוקיינוסים ושינויים בדפוסי ירידת משקעים. שינוי זה יכול להוביל לתוצאות שונות באיזורים שונים - לדוגמה קירור של איזור בריטניה בגלל פגיעה בזרם הגולף שמביא אליה מים חמים. מתהליך זה, נובעים מגוון של תהליכים שניוניים רבים כולל [[הפשרת קרחונים]], [[עליית מפלס פני הים|עליית פני הים]], אירועי בצורת, [[השפעות חקלאיות של התחממות עולמית|השלכות על חקלאות]], [[דלדול שכבת האוזון]], עליה בתדירות ובעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים (כמו סופות או הצפות), [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]], [[מין פולש|מינים פולשים]], הגדלת התפוצה של מחלות, [[פליטים סביבתיים]], מלחמות ועוד. חלק מתופעות אלה מתרחשות כבר היום, אבל מדענים רבים חוששים כי אנחנו רק בתחילתו של תהליך התחממות ורוב עלייה הטמפרטורה וההשלכות הנובעות מכך יתחרשו בעתיד בעוצמה חזקה יותר. קיימות [[השפעות ההתחממות העולמית|השפעות רבות להתחממות עולמית]] ומידת השפעתן על החברה ועל הכלכלה אינה ידוע מספיק.  

[[עליית מפלס פני הים|עלייה מפלס פני הים מתרחשת כבר כיום]]. העלייה משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על איזורי דלתא וביצות, וכן אפיקי זרימה של נהרות ואיזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ועלולה להביא לנזקים גדולים יותר בעתיד. הנזקים כוללים: הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים, פגיעה במערכות אקולוגיות, פגיעה בחקלאות, פליטים סביבתיים והמלחת מי תהום. חלק משמעותי מהנזק עלול להיות פגיעה בערי חוף (כמו ניו יורק) או ערים על נהרות (כמו פאריס, לונדון, אלכסנדריה). נזק נוסף עלול להיות החרפה של בעיות חקלאות ומים. שני הדברים הללו עלולים לגרור בעיות של פליטים , עוני ומלחמות. ההשפעה הקיימת היום כוללת מדנות שונות כולל ארצות הברית, סין, בנגלדש, ויאטנם, איטליה ועוד.  

[[עליית מפלס פני הים|עלייה מפלס פני הים מתרחשת כבר כיום]]. העלייה משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על איזורי דלתא וביצות, וכן אפיקי זרימה של נהרות ואיזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ועלולה להביא לנזקים גדולים יותר בעתיד. הנזקים כוללים: הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים, פגיעה במערכות אקולוגיות, פגיעה בחקלאות, פליטים סביבתיים והמלחת מי תהום. חלק משמעותי מהנזק עלול להיות פגיעה בערי חוף (כמו ניו יורק) או ערים על נהרות (כמו פאריס, לונדון, אלכסנדריה). נזק נוסף עלול להיות החרפה של בעיות חקלאות ומים. שני הדברים הללו עלולים לגרור בעיות של פליטים, עוני ומלחמות. ההשפעה הקיימת היום כוללת מדנות שונות כולל ארצות הברית, סין, בנגלדש, ויאטנם, איטליה ועוד.  

[[שינוי אקלים וחקלאות|התחממות עולמית נחשבת ל"מכפיל סיכונים" עבור החקלאות]], כלומר מחזקת סיכונים שונים שעלולים לפגוע בתפוקה החקלאית ובכמות המזון בעולם. [http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf] ההשפעות העיקריות של התחממות עולמית על החקלאות הם: פגיעה בבריאות הצמחים, הגברת בעיות מזיקים, והקטנה של[[משבר המים העולמי|מאגרי מים]], שינוי בדפוס ירידת משקעים מגביר את משבר המים עוד. הגדלת תדירות של אירועי מזג האוויר קיצוניים (בצורות, סופות, הצפות), ריכוזים גבוהים יותר של [[פחמן דו חמצני]] באטמוספירה עשויים  במשך תקופה מוגבלת, לגרום לדישון פחמן "טבעי" ולכן לשפר את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. טמפרטורות גבוהות יותר הולכות יחד עם ריכוזי [[אוזון בגובה הקרקע|אוזון]] גבוהים יותר דבר שמזיק לצמחים. דוח של ה-[[IPCC]] טוען כי בעוד שצמחים אוהבים פחמן דו חמצני הם פחות אוהבים גלי חום, בצורות והצפות. חקלאים יכולים לבצע התאמות שונות (לדוגמה לעבור מ[[חיטה]] ל[[תירס]]) אבל יש גבול להתאמות האלה. רוב המחקרים שנעשו בתחום חוזים כי התחממות עולמית תוביל לממוצע של ירידה ביבולים החקלאיים החל משנת 2030. [http://www.skepticalscience.com/print.php?n=2477][http://ipcc-wg2.gov/AR5/images/uploads/WG2AR5_SPM_FINAL.pdf]

[[שינוי אקלים וחקלאות|התחממות עולמית נחשבת ל"מכפיל סיכונים" עבור החקלאות]], כלומר מחזקת סיכונים שונים שעלולים לפגוע בתפוקה החקלאית ובכמות המזון בעולם. [http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf] ההשפעות העיקריות של התחממות עולמית על החקלאות הם: פגיעה בבריאות הצמחים, הגברת בעיות מזיקים, והקטנה של[[משבר המים העולמי|מאגרי מים]], שינוי בדפוס ירידת משקעים מגביר את משבר המים עוד. הגדלת תדירות של אירועי מזג האוויר קיצוניים (בצורות, סופות, הצפות), ריכוזים גבוהים יותר של [[פחמן דו חמצני]] באטמוספירה עשויים  במשך תקופה מוגבלת, לגרום לדישון פחמן "טבעי" ולכן לשפר את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. טמפרטורות גבוהות יותר הולכות יחד עם ריכוזי [[אוזון בגובה הקרקע|אוזון]] גבוהים יותר דבר שמזיק לצמחים. דוח של ה-[[IPCC]] טוען כי בעוד שצמחים אוהבים פחמן דו חמצני הם פחות אוהבים גלי חום, בצורות והצפות. חקלאים יכולים לבצע התאמות שונות (לדוגמה לעבור מ[[חיטה]] ל[[תירס]]) אבל יש גבול להתאמות האלה. רוב המחקרים שנעשו בתחום חוזים כי התחממות עולמית תוביל לממוצע של ירידה ביבולים החקלאיים החל משנת 2030. [http://www.skepticalscience.com/print.php?n=2477][http://ipcc-wg2.gov/AR5/images/uploads/WG2AR5_SPM_FINAL.pdf]

השפעות שונות של התחממות עולמית, עלולות ליצור [[השפעה סינרגטית]] שעוצמתה חזקה יותר, דבר שיכול להתרחש השפעה סינרגטית עם תהליכים נוספים כמו [[גידול אוכלוסין]] או [[משבר המים העולמי]]. השפעה זו עלולה להיות חזקה יותר במדינות עניות או במדינות עם מתיחות חברתית פוליטית. דוגמה להשפעה סינרגטית של מספר גורמים ניתן לראות ב[[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה|מלחמת האזרחים בסוריה]]. דוגמאות נוספות להשפעות סינרגטיות ניתן לראות בספר [[התמוטטות]] לדוגמה בהכחדת [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד]].

השפעות שונות של התחממות עולמית, עלולות ליצור [[השפעה סינרגטית]] שעוצמתה חזקה יותר, דבר שיכול להתרחש השפעה סינרגטית עם תהליכים נוספים כמו [[גידול אוכלוסין]] או [[משבר המים העולמי]]. השפעה זו עלולה להיות חזקה יותר במדינות עניות או במדינות עם מתיחות חברתית פוליטית. דוגמה להשפעה סינרגטית של מספר גורמים ניתן לראות ב[[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה|מלחמת האזרחים בסוריה]]. דוגמאות נוספות להשפעות סינרגטיות ניתן לראות בספר [[התמוטטות]] לדוגמה בהכחדת [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד]].

==== אוכלוסיית העולם ומשבר חקלאי ====

==== אוכלוסיית העולם ומשבר חקלאי ====

{{הפניה לערך מורחב|חקלאות בת קיימא}}

{{הפניה לערך מורחב|חקלאות בת קיימא}}

המאה ה-20 הצביעה על [[גידול אוכלוסין|עלייה משמעותית]] ב[[אוכלוסיית העולם]] דבר שעלול להוביל ל[[התפוצצות אוכלוסין]]. עם הזמן האוכלוסייה גדלה ודורשת יותר מזון. כמו כן אוכלוסיה עשירה יותר דורשת יותר בשר ומזון מהחי, דבר שמגדיל עוד יותר את הדרישה למזון.  דרישה זו מקבלת כיום מענה בעיקר עקב גידול ב[[פריון חקלאית|פריון החקלאי]], כך שהאנושות תלויה ב[[חקלאות תעשייתית]], דבר המייצר תלות של החקלאות ב[[משאבים מתכלים]] כמו כרייה של [[אשלג]], ו[[פוספט]] וכן (אם כי בצורה פחותה יותר) - תלות ב[[גז טבעי]] ליצירת [[אמוניה]] ו[[נפט]] לשם המיכון החקלאי והכנת [[חומרי הדברה]]. ומצד שני יש תהליכים של פגיעות ב[[חוסן]] וב[[קיימות]] של מערכות שתומכות במערכת החקלאית - כמו פגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ובשטחי אדמה התורמים ליציבות המערכות החקלאיות. בעיות כגון פגיעה ב[[שירותי המערכת האקולוגית]], [[אובדן אדמה]] ופגיעות נוספות.  

המאה ה-20 הצביעה על [[גידול אוכלוסין|עלייה משמעותית]] ב[[אוכלוסיית העולם]] דבר שעלול להוביל ל[[התפוצצות אוכלוסין]]. עם הזמן האוכלוסייה גדלה ודורשת יותר מזון. כמו כן אוכלוסיה עשירה יותר דורשת יותר בשר ומזון מהחי, דבר שמגדיל עוד יותר את הדרישה למזון.  דרישה זו מקבלת כיום מענה בעיקר עקב גידול ב[[פריון חקלאית|פריון החקלאי]], כך שהאנושות תלויה ב[[חקלאות תעשייתית]], דבר המייצר תלות של החקלאות ב[[משאבים מתכלים]] כמו כרייה של [[אשלג]], ו[[פוספט]] וכן (אם כי בצורה פחותה יותר) - תלות ב[[גז טבעי]] ליצירת [[אמוניה]] ו[[נפט]] לשם המיכון החקלאי והכנת [[חומרי הדברה]]. ומצד שני יש תהליכים של פגיעות ב[[חוסן]] וב[[קיימות]] של מערכות שתומכות במערכת החקלאית - כמו פגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ובשטחי אדמה התורמים ליציבות המערכות החקלאיות. בעיות כגון פגיעה ב[[שירותי המערכת האקולוגית]], [[אובדן אדמה]] ופגיעות נוספות.  

[[זיהום מים|זיהום המים]] ובעיות נוספות כמו [[מדבור]] ברחבי העולם מותיר פחות מים מתוקים זמינים וגוררים [[משבר מים עולמי]]. אם תימשך המגמה, המחסור במים מתוקים עלול לצמצום היבולים החקלאיים ומשבר חמור באספקת המזון. סיכון מרכזי נוגע ל[[שינוי אקלים וחקלאות|השפעות האקלים על החקלאות]] וכן סיכונים נוספים כמו [[פליטי סביבה]] ומלחמות, וסיכונים עקב [[עליית מפלס פני הים|הצפת שטחי חוף]]. שינויי האקלים פועלים כ"מכפיל סיכונים" שהופך את המערכת החקלאית לרגישה יותר לבעיות שונות. דוגמאות היסטוריות לבעיות בחקלאות כללו את [[קערת האבק]] בתחילת המאה ה-20.  

[[זיהום מים|זיהום המים]] ובעיות נוספות כמו [[מדבור]] ברחבי העולם מותיר פחות מים מתוקים זמינים וגוררים [[משבר מים עולמי]]. אם תימשך המגמה, המחסור במים מתוקים עלול לצמצום היבולים החקלאיים ומשבר חמור באספקת המזון. סיכון מרכזי נוגע ל[[שינוי אקלים וחקלאות|השפעות האקלים על החקלאות]] וכן סיכונים נוספים כמו [[פליטי סביבה]] ומלחמות, וסיכונים עקב [[עליית מפלס פני הים|הצפת שטחי חוף]]. שינויי האקלים פועלים כ"מכפיל סיכונים" שהופך את המערכת החקלאית לרגישה יותר לבעיות שונות. דוגמאות היסטוריות לבעיות בחקלאות כללו את [[קערת האבק]] בתחילת המאה ה-20.  

====מחלות חקלאיות====

====מחלות חקלאיות====

פוטנציאל איום נוסף מצד החקלאות הוא מחלות שעלולות לפגוע בצמחי חקלאות, בין היתר בגלל [[התרגלות לאנטיביוטיקה]] והתרגלות של חרקים ומזיקים שונים לחומרי הדברה, וכן עקב [[מינים פולשים]].

פוטנציאל איום נוסף מצד החקלאות הוא מחלות שעלולות לפגוע בצמחי חקלאות, בין היתר בגלל [[התרגלות לאנטיביוטיקה]] והתרגלות של חרקים ומזיקים שונים לחומרי הדברה, וכן עקב [[מינים פולשים]].

האיום המשמעותי ביותר בתחום זה נוגע למחלות של [[דגנים]] ובעיקר שלושת הדגנים הגדולים - [[תירס]], [[אורז]] ו[[חיטה]] וכן מחלות של [[תפוחי אדמה]]. דוגמה היסטורית למשבר אנושי עקב מחלה חקלאית היה [[רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד]] באמצע המאה ה-19 שהוביל להגירה ולמוות ב[[רעב המוני]] באירלנד. ספר המדע בדיוני "בכלות העשב" ("The Death Of Grass") ידי ג'ון כריסטופר (שם העט של הסופר סמואל יוד). יצא לאור ב-1956 ומתאר סכנות רעב המוני, כאוס חברתי ומלחמות עקב רעב פתאומי הנגרם עקב וירוס שתוקף צמחי עשב ובין היתר את ה[[חיטה]] וה[[אורז]]. דוגמה אחת לסיכון מחלות בצמחים הוא [[Ug99]] - גזע אלים במיוחד של פטריות גורמות למחלה בחיטה בשם "חילדון הקנה". Ug99 מסוגל לתקוף כ-80% מזני החיטה בעולם ולגורם להרס רוב היבול. מחלה זו מתפשטת במדינות אפריקה והמזרח התיכון בשנים האחרונות וגורמת לאובדן יבולים משמעותי של חיטה. קיים חשש מפני המשך התפשטות המחלה כך שהיא תגרור איום לביטחון תזונתי העולמי. דוגמה רלוונטית נוספת היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] הגורמת לפגיעה משמעותית באוכלוסיות של דבורים.  

האיום המשמעותי ביותר בתחום זה נוגע למחלות של [[דגנים]] ובעיקר שלושת הדגנים הגדולים - [[תירס]], [[אורז]] ו[[חיטה]] וכן מחלות של [[תפוחי אדמה]]. דוגמה היסטורית למשבר אנושי עקב מחלה חקלאית היה [[רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד]] באמצע המאה ה-19 שהוביל להגירה ולמוות ב[[רעב המוני]] באירלנד. ספר המדע בדיוני "בכלות העשב" ("The Death Of Grass") ידי ג'ון כריסטופר (שם העט של הסופר סמואל יוד). יצא לאור ב-1956 ומתאר סכנות רעב המוני, כאוס חברתי ומלחמות עקב רעב פתאומי הנגרם עקב וירוס שתוקף צמחי עשב ובין היתר את ה[[חיטה]] וה[[אורז]]. דוגמה אחת לסיכון מחלות בצמחים הוא [[Ug99]] - גזע אלים במיוחד של פטריות גורמות למחלה בחיטה בשם "חילדון הקנה". Ug99 מסוגל לתקוף כ-80% מזני החיטה בעולם ולגורם להרס רוב היבול. מחלה זו מתפשטת במדינות אפריקה והמזרח התיכון בשנים האחרונות וגורמת לאובדן יבולים משמעותי של חיטה. קיים חשש מפני המשך התפשטות המחלה כך שהיא תגרור איום לביטחון תזונתי העולמי. דוגמה רלוונטית נוספת היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] הגורמת לפגיעה משמעותית באוכלוסיות של דבורים.  

====ירידה בפריון האנושי====

====ירידה בפריון האנושי====

בוסטרום משער שבמרדף אחר ידע וקידמה, עלולה האנושות לייצר מתקן אשר ישמיד את כדור הארץ ו[[מערכת השמש]] כולה.  

בוסטרום משער שבמרדף אחר ידע וקידמה, עלולה האנושות לייצר מתקן אשר ישמיד את כדור הארץ ו[[מערכת השמש]] כולה.  

דוגמא מוחשית ל"כמעט תאונה" היא [[הידלדלות שכבת האוזון]] שנבעה משחרור של חומרים כמו תרכובות CFC ששימשו כחומר קירור במקררים ובמזגנים, כממסים וכחומרים לניקוי תעשייתי, כחומרים מקציפים, כחומרים לכיבוי אש וכתרסיסים. שכבת האוזון משמשת כמגן נגד קרינת UV מהשמש. ללא שכבה זו היו נוצרות מוטציות בקצב גבוה מידי שלא היה מאפשר שמירה על תהליך האבולוציה בקרב בעלי חיים יבשתיים. הגדלת הקרינה פוגעת באדם (מגדילה את שכיחות סרטן העור, פוגעת במערכות חיסוניות, גורמת לנזקים בראייה), וכן פוגעת בצמחים, בבעלי חיים ובחומרים פלסטיים. לקח זמן משעותי עד לגילוי הבעיה ולמרבה המזל היא נעצרה בזמן. הידלדלות שכבת האוזון והתגובה אליה מצד מוסדות המדע, התקשורת הפוליטיקה ומצד התעשייה מאפשרים בחינה מעשית של פערי הזמנים אפשריים ביחס להשפעות סביבתיות. קיימים לעיתים פערי זמנים גדולים בין התחלת קיום הבעיה, הזיהוי שלה, נקיטת הפעולה על ידי החברה ומשך הזמן הנדרש עד לשיקום. במקרה של דלדול שכבת האוזון, ההשהיה בין התחלת קיום הבעיה לבין זיהוי שלה וקבלת החלטה לגביה לקחה כ-40-50 שנה, השהיות נוספות מרגע לקיחת הפעולה ועד גמר התגובה עליה יקחו עוד כ-50-70 שנים, כך שסך כל ההשהיה בנושא התדלדלות האוזון צפויה להיות 120-140 שנה.  

דוגמא מוחשית ל"כמעט תאונה" היא [[הידלדלות שכבת האוזון]] שנבעה משחרור של חומרים כמו תרכובות CFC ששימשו כחומר קירור במקררים ובמזגנים, כממסים וכחומרים לניקוי תעשייתי, כחומרים מקציפים, כחומרים לכיבוי אש וכתרסיסים. שכבת האוזון משמשת כמגן נגד קרינת UV מהשמש. ללא שכבה זו היו נוצרות מוטציות בקצב גבוה מידי שלא היה מאפשר שמירה על תהליך האבולוציה בקרב בעלי חיים יבשתיים. הגדלת הקרינה פוגעת באדם (מגדילה את שכיחות סרטן העור, פוגעת במערכות חיסוניות, גורמת לנזקים בראייה), וכן פוגעת בצמחים, בבעלי חיים ובחומרים פלסטיים. לקח זמן משמעותי עד לגילוי הבעיה ולמרבה המזל היא נעצרה בזמן. הידלדלות שכבת האוזון והתגובה אליה מצד מוסדות המדע, התקשורת הפוליטיקה ומצד התעשייה מאפשרים בחינה מעשית של פערי הזמנים אפשריים ביחס להשפעות סביבתיות. קיימים לעיתים פערי זמנים גדולים בין התחלת קיום הבעיה, הזיהוי שלה, נקיטת הפעולה על ידי החברה ומשך הזמן הנדרש עד לשיקום. במקרה של דלדול שכבת האוזון, ההשהיה בין התחלת קיום הבעיה לבין זיהוי שלה וקבלת החלטה לגביה לקחה כ-40-50 שנה, השהיות נוספות מרגע לקיחת הפעולה ועד גמר התגובה עליה יקחו עוד כ-50-70 שנים, כך שסך כל ההשהיה בנושא התדלדלות האוזון צפויה להיות 120-140 שנה.  

דוגמה מתחום המדע הבדיוני לתאונה בטכנולוגיה ניסויית מופיעה בספר "עריסת חתול" של קורט וונגוט. בספר קיימת המצאה בשם "קרח תשע" שגורם לקפיאה מיידית של מים בתגובת שרשרת. במקור הדבר נועד למנוע סבל לחיילי מארינס שהולכים בביצות. נגיעה של החומר במי האוקיינוס גורמת לקפיאת כל המים, וכתוצאה מכך להכחדת כל החיים בכוכב. הספר מתייחס גם לסכנות של [[נשק גרעיני]] לאנושות. וונגוט וסופרים אחרים מדגישים את הקושי שלנו לצפות את ההשלכות של טכנולוגיה על החברה ועל הסביבה.

דוגמה מתחום המדע הבדיוני לתאונה בטכנולוגיה ניסויית מופיעה בספר "עריסת חתול" של קורט וונגוט. בספר קיימת המצאה בשם "קרח תשע" שגורם לקפיאה מיידית של מים בתגובת שרשרת. במקור הדבר נועד למנוע סבל לחיילי מארינס שהולכים בביצות. נגיעה של החומר במי האוקיינוס גורמת לקפיאת כל המים, וכתוצאה מכך להכחדת כל החיים בכוכב. הספר מתייחס גם לסכנות של [[נשק גרעיני]] לאנושות. וונגוט וסופרים אחרים מדגישים את הקושי שלנו לצפות את ההשלכות של טכנולוגיה על החברה ועל הסביבה.

דוגמה לפגיעה קשה בציביליזציה מתקדמת על ידי מגפה היה "המוות השחור" או המגפה השחורה, שהכתה באסיה ובאירופה בכמה גלים במשך כחמש שנים (1347–1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה. האומדנים נעים בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה. בכפרים מסוימים נספו עד 80% מהאוכלוסייה. זהו האסון הדמוגרפי הגדול ביותר אשר פגע באירופה הקדם-מודרנית. נוסף לנפגעים מהמחלה עצמה, היו בעיות חברתיות רבות שנבעו ממנה כגון מרידות, כתות דתיות, מלחמות ועוד. דוגמאות נוספות למגיפות המונית הייתה [[השפעת הספרדית]] שקטלה בסוף מלחמת העולם הראשונה עשרות מיליוני בני אדם. דוגמה קיצונית לכוחן של מספר מגיפות הייתה התיישבות האירופאים בדרום ומרכז אמריקה שלוותה במוות ממחלות של כ-97% מהאוכלוסייה.  

דוגמה לפגיעה קשה בציביליזציה מתקדמת על ידי מגפה היה "המוות השחור" או המגפה השחורה, שהכתה באסיה ובאירופה בכמה גלים במשך כחמש שנים (1347–1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה. האומדנים נעים בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה. בכפרים מסוימים נספו עד 80% מהאוכלוסייה. זהו האסון הדמוגרפי הגדול ביותר אשר פגע באירופה הקדם-מודרנית. נוסף לנפגעים מהמחלה עצמה, היו בעיות חברתיות רבות שנבעו ממנה כגון מרידות, כתות דתיות, מלחמות ועוד. דוגמאות נוספות למגיפות המונית הייתה [[השפעת הספרדית]] שקטלה בסוף מלחמת העולם הראשונה עשרות מיליוני בני אדם. דוגמה קיצונית לכוחן של מספר מגיפות הייתה התיישבות האירופאים בדרום ומרכז אמריקה שלוותה במוות ממחלות של כ-97% מהאוכלוסייה.  

בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מקשר המחבר [[ג'ארד דיימונד]] בין מגיפות לבין חקלאות ועיור וכן בין מגיפות לבין מזון מהחי שכן גורמי מחלות רבים נודדים בין חיות המשמשות למאכל לבין בני אדם. בשנת 1994 הוציאו 3 מחברים Farrar, Straus ו-Giroux ספר מקיף על סכנות של מחלות מדבקות בעולם בשם "המגיפה המתקרבת" (The Coming Plague) שהפך לרב מכר בארצות הברית. הספר סוקר היסטוריות של מחלות שונות כולל המוות השחור, אבולה, איידס ועוד, וכן גורמים חברתיים וכלכליים המשפיעים על מגיפות ועל ההתמודדות איתן - לדוגמה [[עיור]], טיסות ועוד.[http://lauriegarrett.com/the-coming-plague/] תרחיש למגפה שמכחידה את כלל בני האדם מובא בסדרת הסרטים "עולם הקופים".

בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מקשר המחבר [[ג'ארד דיימונד]] בין מגיפות לבין חקלאות ועיור וכן בין מגיפות לבין מזון מהחי שכן גורמי מחלות רבים נודדים בין חיות המשמשות למאכל לבין בני אדם. בשנת 1994 הוציאו 3 מחברים Farrar, Straus ו-Giroux ספר מקיף על סכנות של מחלות מדבקות בעולם בשם "המגיפה המתקרבת" (The Coming Plague) שהפך לרב מכר בארצות הברית. הספר סוקר היסטוריות של מחלות שונות כולל המוות השחור, אבולה, איידס ועוד, וכן גורמים חברתיים וכלכליים המשפיעים על מגיפות ועל ההתמודדות איתן - לדוגמה [[עיור]], טיסות ועוד.[http://lauriegarrett.com/the-coming-plague/] תרחיש למגפה שמכחידה את כלל בני האדם מובא בסדרת הסרטים "עולם הקופים".

בעיה מרכזית במגיפות היא [[עמידות לאנטיביוטיקה]] - יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה. עמידות זו מתפתחת בקרב חיידקים על ידי [[התפתחות אבולוציונית|ברירה טבעית]] שמעודדת שרידה והפצה של חיידקים שיש להם עמידות לאנטיביוטיקה. רוב סוגי הדבר (החשוד המרכזי כ"מוות השחור") מטופלים היטב על ידי אנטיביוטיקה, אם כי עקב מוטציה מתגלים זנים שעמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה, [https://www.theguardian.com/science/2007/mar/21/medicineandhealth.uknews] ולאחרונה אותר במדגסקר זן של חיידק הדבר שהיה חשש שיש לו עמידות גבוהה, דבר שתרם למגפת דבר שהייתה במקום. [http://www.dailymail.co.uk/health/article-5084903/Madagascar-s-healthcare-unable-plague.html] אחד הגורמים המרכזיים לעמידות של חיידקים הוא שימוש נפוץ באנטיביוטיקה ב[[תעשיית המזון מהחי]], בעיקר שימוש במינון נמוך ולאורך זמן. [[חברות מזון מהחי]] ו[[חברות תרופות]] מקיימות [[לובי פוליטי]] בניסיון לטשטש את הקשר בין שימוש כזה לבין סיכון להתפתחות עמידות בקרב פתוגנים.  

בעיה מרכזית במגיפות היא [[עמידות לאנטיביוטיקה]] - יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה. עמידות זו מתפתחת בקרב חיידקים על ידי [[התפתחות אבולוציונית|ברירה טבעית]] שמעודדת שרידה והפצה של חיידקים שיש להם עמידות לאנטיביוטיקה. רוב סוגי הדבר (החשוד המרכזי כ"מוות השחור") מטופלים היטב על ידי אנטיביוטיקה, אם כי עקב מוטציה מתגלים זנים שעמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה, [https://www.theguardian.com/science/2007/mar/21/medicineandhealth.uknews] ולאחרונה אותר במדגסקר זן של חיידק הדבר שהיה חשש שיש לו עמידות גבוהה, דבר שתרם למגפת דבר שהייתה במקום. [http://www.dailymail.co.uk/health/article-5084903/Madagascar-s-healthcare-unable-plague.html] אחד הגורמים המרכזיים לעמידות של חיידקים הוא שימוש נפוץ באנטיביוטיקה ב[[תעשיית המזון מהחי]], בעיקר שימוש במינון נמוך ולאורך זמן. [[חברות מזון מהחי]] ו[[חברות תרופות]] מקיימות [[לובי פוליטי]] בניסיון לטשטש את הקשר בין שימוש כזה לבין סיכון להתפתחות עמידות בקרב פתוגנים.  

התמודדות עם מגיפות מורכבת ממחקר רפואי, פיתוח תרופות חדשות וכן ניסיונות למנוע [[עמידות לאנטיביוטיקה]] על ידי שימוש מבוקר יותר באנטיביוטיקה. קיימים היבטים חברתיים רבים להפצת מחלות. ואחד הפתרונות הוא בידוד וצמצום התחבורה בין איזורים שונים. פתרון זה של הסגר מיושם בחקלאות כדי למנוע העברות מחלות חקלאיות אבל קשה ליישם אותו עקב מערכת התעופה והספנות העולמית שמעבירים סחורות ואנשים ממדינה למדינה במהירות רבה.

התמודדות עם מגיפות מורכבת ממחקר רפואי, פיתוח תרופות חדשות וכן ניסיונות למנוע [[עמידות לאנטיביוטיקה]] על ידי שימוש מבוקר יותר באנטיביוטיקה. קיימים היבטים חברתיים רבים להפצת מחלות. ואחד הפתרונות הוא בידוד וצמצום התחבורה בין איזורים שונים. פתרון זה של הסגר מיושם בחקלאות כדי למנוע העברות מחלות חקלאיות אבל קשה ליישם אותו עקב מערכת התעופה והספנות העולמית שמעבירים סחורות ואנשים ממדינה למדינה במהירות רבה.

אירוע גאולוגי כמו [[התפרצות געשית]] או [[התפרצות-על]], יכול לגרום לנזק ניכר בגלל פיזור של גזים רעילים, מפולות לבה ובוץ. הסיכון העיקרי לכלל האנושות היא [[חורף געשי]] אשר דומה במהותו ל[[חורף גרעיני]], ונגרם כאשר ענן נרחב של [[אפר געשי]] הנפלט בהתפרצות געשית בעוצמה גבוהה מחזיר את [[קרינת השמש]] בחזרה לחלל ומוריד את הטמפרטורה על פני השטח.

אירוע גאולוגי כמו [[התפרצות געשית]] או [[התפרצות-על]], יכול לגרום לנזק ניכר בגלל פיזור של גזים רעילים, מפולות לבה ובוץ. הסיכון העיקרי לכלל האנושות היא [[חורף געשי]] אשר דומה במהותו ל[[חורף גרעיני]], ונגרם כאשר ענן נרחב של [[אפר געשי]] הנפלט בהתפרצות געשית בעוצמה גבוהה מחזיר את [[קרינת השמש]] בחזרה לחלל ומוריד את הטמפרטורה על פני השטח.

ההתפרצות הגעשית הגדולה ביותר המוכרת בהיסטוריה היא ההתפרצות של הר טמבורה (Tambora) באי האינדונזי סומבאווה. ב-1815 אירעה בטמבורה ההתפרצות החזקה ביותר בזמנים המודרניים, במדד התפרצות געשית 7. התפרצותו שהתחילה בתחילת אפריל ושהמשיכה באמצע יולי, השפיעה על אזור נרחב כולל איי מלוקו, ג'אווה, חלקים מסולאווסי, סומטרה ובורנאו. גשמי אפר געשי השפיעו גם על האיים באלי ולומבוק. כ-92,000 בני אדם מתו כתוצאה מזרמים פירוקלסטיים, רעב ומחלות. 1816 נודעה כ"[[שנה ללא קיץ]]" בשל תנאי מזג אוויר קיצוניים שגרמה ההתפרצות שהשפיעו אף עד צפון אמריקה. דבר זה יחד עם תנאים חברתיים ומדיניים הוביל לשנים של בעיות יבולים, רעב, מחלות ותסיסה חברתית באירופה.  

ההתפרצות הגעשית הגדולה ביותר המוכרת בהיסטוריה היא ההתפרצות של הר טמבורה (Tambora) באי האינדונזי סומבאווה. ב-1815 אירעה בטמבורה ההתפרצות החזקה ביותר בזמנים המודרניים, במדד התפרצות געשית 7. התפרצותו שהתחילה בתחילת אפריל ושהמשיכה באמצע יולי, השפיעה על אזור נרחב כולל איי מלוקו, ג'אווה, חלקים מסולאווסי, סומטרה ובורנאו. גשמי אפר געשי השפיעו גם על האיים באלי ולומבוק. כ-92,000 בני אדם מתו כתוצאה מזרמים פירוקלסטיים, רעב ומחלות. 1816 נודעה כ"[[שנה ללא קיץ]]" בשל תנאי מזג אוויר קיצוניים שגרמה ההתפרצות שהשפיעו אף עד צפון אמריקה. דבר זה יחד עם תנאים חברתיים ומדיניים הוביל לשנים של בעיות יבולים, רעב, מחלות ותסיסה חברתית באירופה.  

התפרצויות גדולות יותר התרחשו לפי ההיסטוריה האנושית כולל 4 התפרצויות גדולות במיליון השנים האחרונות, [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_largest_volcanic_eruptions] קשה להתמודד עם סכנה של התפרצות גדולה כזו - מלבד אולי [[מושבות חלל]].

התפרצויות גדולות יותר התרחשו לפי ההיסטוריה האנושית כולל 4 התפרצויות גדולות במיליון השנים האחרונות, [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_largest_volcanic_eruptions] קשה להתמודד עם סכנה של התפרצות גדולה כזו - מלבד אולי [[מושבות חלל]].

[[חוצנים]] יכולים לפלוש לכדור הארץ במטרה להשמיד את בני האדם, ל[[עבדות|שעבד]] אותם, לקצור את משאבי הטבע או להשמיד את כדור הארץ עצמו.

[[חוצנים]] יכולים לפלוש לכדור הארץ במטרה להשמיד את בני האדם, ל[[עבדות|שעבד]] אותם, לקצור את משאבי הטבע או להשמיד את כדור הארץ עצמו.

על אף שאין ראיות מתועדות לחוצנים, מדענים כמו [[קרל סייגן]] קבעו כי קיומם של [[חיים מחוץ לכדור הארץ]] אפשרי בהחלט. ב-[[1969]] "חוק החשיפה לחיים מחוץ לכדור הארץ" התווסף לתקנות הפדרליות בארצות הברית, בתגובה לאפשרות של זיהום ביולוגי כתוצאה מ[[תוכנית אפולו]]. התקנה בוטלה ב-[[1991]]. הסיכון של פלישת חוצנים או השמדה על ידם מופיע במספר רב של ספרי וסרטי מדע בדיוני. ביניהם: "מלחמת העולמות" (The War of the Worlds) רומן בדיוני שחיבר ה. ג'. וולס ושראה אור בשנת 1898; השליטים (The Puppet Masters) ספר מאת רוברט היינליין מ-1951.  הנוסע השמיני - סרט אימה ופעולה מאת רידלי סקוט; היום השלישי (Independence Day) -סרט משנת 1996; המפגש (באנגלית: Arrival) סרט משנת 2016 בבימויו של דני וילנב; "הקיסם בעינו של האלוהים" ועוד. מספר רב של פרקים מהסדרה "מסע בין כוכבים" עוסקות באיומים מצד חייזרים. הנושא הפך נפוץ כל כך עד שהפך לא אחת לפרודיה כמו בסרט "גברים בשחור" (Men in Black) או "הפלישה ממאדים" (Mars Attacks!‎). הפופולריות של תיאורי פלישות כאלה בתרבות היא שקל לתאר במקרים כאלה מלחמת טובים ברעים וכן סיכונים וצורות חשיבה המוכרות לנו מקונפליקטים אנושיים. כמו כן קל לייצר בז'נר זה את תרחיש "דוד המנצח את גוליית". כמו כן תרבות הקומיקס, הערצת הטכנולוגיה והאמונה בתצפיות וחטיפות של חייזרים שהייתה רווחת בארצות הברית תרמה מאד להתפתחות ז'נאר זה.  

על אף שאין ראיות מתועדות לחוצנים, מדענים כמו [[קרל סייגן]] קבעו כי קיומם של [[חיים מחוץ לכדור הארץ]] אפשרי בהחלט. ב-[[1969]] "חוק החשיפה לחיים מחוץ לכדור הארץ" התווסף לתקנות הפדרליות בארצות הברית, בתגובה לאפשרות של זיהום ביולוגי כתוצאה מ[[תוכנית אפולו]]. התקנה בוטלה ב-[[1991]]. הסיכון של פלישת חוצנים או השמדה על ידם מופיע במספר רב של ספרי וסרטי מדע בדיוני. ביניהם: "מלחמת העולמות" (The War of the Worlds) רומן בדיוני שחיבר ה. ג'. וולס ושראה אור בשנת 1898; השליטים (The Puppet Masters) ספר מאת רוברט היינליין מ-1951.  הנוסע השמיני - סרט אימה ופעולה מאת רידלי סקוט; היום השלישי (Independence Day) -סרט משנת 1996; המפגש (באנגלית: Arrival) סרט משנת 2016 בבימויו של דני וילנב; "הקיסם בעינו של האלוהים" ועוד. מספר רב של פרקים מהסדרה "מסע בין כוכבים" עוסקות באיומים מצד חייזרים. הנושא הפך נפוץ כל כך עד שהפך לא אחת לפרודיה כמו בסרט "גברים בשחור" (Men in Black) או "הפלישה ממאדים" (Mars Attacks!‎). הפופולריות של תיאורי פלישות כאלה בתרבות היא שקל לתאר במקרים כאלה מלחמת טובים ברעים וכן סיכונים וצורות חשיבה המוכרות לנו מקונפליקטים אנושיים. כמו כן קל לייצר בז'אנר זה את תרחיש "דוד המנצח את גוליית". כמו כן תרבות הקומיקס, הערצת הטכנולוגיה והאמונה בתצפיות וחטיפות של חייזרים שהייתה רווחת בארצות הברית תרמה מאד להתפתחות ז'אנר זה.  

הסיכון מפני פלישת חוצנים נראה נמוך מהסיבה שלפי המדע הידוע לנו כיום קשה להגיע מכוכב אחד לכוכב שני ללא מסע ארוך מאד של עשרות או מאות אלפי שנים. מאמץ כביר כזה של מסע מחייב משאבים עצומים ואם יש משאבים כאלה אין סיבה להשקיע אותם דווקא בהגעה לפלנטה אחרת כדי להשמיד את תושביה. אם יש ציביליזציה שהיא מספיק מתקדמת כדי ליישם מסע כזה, או כדי להחזיק במדע או טכנולוגיה שמאפשרים מסע במהירות גדולה ממהירות האור אין סיבה שהם יתעניינו במיוחד בציביליזציה האנושית המפגרת מבחינה טכנולוגית ואולי גם תרבותית. ואם הם יהיו מעוניינים בהשמדה שלנו הסבירות שנוכל לעשות משהו בנושא קלושה.

הסיכון מפני פלישת חוצנים נראה נמוך מהסיבה שלפי המדע הידוע לנו כיום קשה להגיע מכוכב אחד לכוכב שני ללא מסע ארוך מאד של עשרות או מאות אלפי שנים. מאמץ כביר כזה של מסע מחייב משאבים עצומים ואם יש משאבים כאלה אין סיבה להשקיע אותם דווקא בהגעה לפלנטה אחרת כדי להשמיד את תושביה. אם יש ציביליזציה שהיא מספיק מתקדמת כדי ליישם מסע כזה, או כדי להחזיק במדע או טכנולוגיה שמאפשרים מסע במהירות גדולה ממהירות האור אין סיבה שהם יתעניינו במיוחד בציביליזציה האנושית המפגרת מבחינה טכנולוגית ואולי גם תרבותית. ואם הם יהיו מעוניינים בהשמדה שלנו הסבירות שנוכל לעשות משהו בנושא קלושה.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Global_catastrophic_risk סיכוני אסון עולמיים] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Global_catastrophic_risk סיכוני אסון עולמיים] בוויקיפדיה האנגלית

 

[[קטגוריה:הכחדה המונית]]

[[קטגוריה:הכחדה המונית]]

[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]

[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]

[[קטגוריה:קיימות]]

[[קטגוריה:קיימות]]