שינויים

==== ננוטכנולוגיה ====

==== ננוטכנולוגיה ====

בראשית המאה ה-21 נמצא עדיין תחום ה[[ננוטכנולוגיה]] בחיתוליו וביישומים מעשיים מתבטא בעיקר ביצירת חומרים חדשים המתבססים על ננו-תצורות של חומרים קיימים (לדוגמה, [[ננו-צינורית פחמן]]) ופחות על יצירת ננו-מכונות. יחד עם זאת, הפוטנציאל התאורטי האדיר הגלום בננו-מכונות, המסוגלות לבצע מניפולציה בחומר ברמת המבנים ה[[מולקולה|מולקולאריים]], יהווה מן הסתם זרז להמצאה ולפיתוח מכונות זעירות שכאלה.  

בראשית המאה ה-21 נמצא עדיין תחום ה[[ננוטכנולוגיה]] בחיתוליו וביישומים מעשיים מתבטא בעיקר ביצירת חומרים חדשים המתבססים על ננו-תצורות של חומרים קיימים (לדוגמה, [[ננו-צינורית פחמן]]) ופחות על יצירת ננו-מכונות. יחד עם זאת, הפוטנציאל התאורטי האדיר הגלום בננו-מכונות, המסוגלות לבצע מניפולציה בחומר ברמת המבנים ה[[מולקולה|מולקולריים]], יהווה מן הסתם זרז להמצאה ולפיתוח מכונות זעירות שכאלה.  

האיום התאורטי המסתתר באותן ננו-מכונות נובע משלוש סיבות עיקריות: ראשית, המבנה הזעיר שלהן איננו מאפשר לכלול בהן מנגנוני בקרה או אבטחה מספקים. שנית, אחת מנקודות החוזק התאורטיות של ננו-מכונות היא יכולתן לשכפל את עצמן בכמויות עצומות בהתבסס על חומרים בסביבתן, ובכך הן למעשה בלתי תלויות במתקני יצור שעליהם ניתן לשלוט. שלישית, גודלן הזעיר מקשה מאוד לגלותן ולנטרלן באמצעים פשוטים (באותו המובן שבו אי-אפשר לחטא משטחים גדולים מ[[חיידקים]] על ידי מעיכה מכנית שלהם).

האיום התאורטי המסתתר באותן ננו-מכונות נובע משלוש סיבות עיקריות: ראשית, המבנה הזעיר שלהן איננו מאפשר לכלול בהן מנגנוני בקרה או אבטחה מספקים. שנית, אחת מנקודות החוזק התאורטיות של ננו-מכונות היא יכולתן לשכפל את עצמן בכמויות עצומות בהתבסס על חומרים בסביבתן, ובכך הן למעשה בלתי תלויות במתקני יצור שעליהם ניתן לשלוט. שלישית, גודלן הזעיר מקשה מאוד לגלותן ולנטרלן באמצעים פשוטים (באותו המובן שבו אי-אפשר לחטא משטחים גדולים מ[[חיידקים]] על ידי מעיכה מכנית שלהם).

[[שינוי אקלים וחקלאות|התחממות עולמית נחשבת ל"מכפיל סיכונים" עבור החקלאות]], כלומר מחזקת סיכונים שונים שעלולים לפגוע בתפוקה החקלאית ובכמות המזון בעולם. [http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf] ההשפעות העיקריות של התחממות עולמית על החקלאות הם: פגיעה בבריאות הצמחים, הגברת בעיות מזיקים, והקטנה של[[משבר המים העולמי|מאגרי מים]], שינוי בדפוס ירידת משקעים מגביר את משבר המים עוד. הגדלת תדירות של אירועי מזג האוויר קיצוניים (בצורות, סופות, הצפות), ריכוזים גבוהים יותר של [[פחמן דו חמצני]] באטמוספירה עשויים  במשך תקופה מוגבלת,  לגרום לדישון פחמן "טבעי" ולכן לשפר את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]].  טמפרטורות גבוהות יותר הולכות יחד עם ריכוזי [[אוזון בגובה הקרקע|אוזון]] גבוהים יותר דבר שמזיק לצמחים. דוח של ה-[[IPCC]] טוען כי בעוד שצמחים אוהבים פחמן דו חמצני הם פחות אוהבים גלי חום, בצורות והצפות. חקלאים יכולים לבצע התאמות שונות (לדוגמה לעבור מ[[חיטה]] ל[[תירס]]) אבל יש גבול להתאמות האלה. רוב המחקרים שנעשו בתחום חוזים כי התחממות עולמית תוביל לממוצע של ירידה ביבולים החקלאיים החל משנת 2030. [http://www.skepticalscience.com/print.php?n=2477][http://ipcc-wg2.gov/AR5/images/uploads/WG2AR5_SPM_FINAL.pdf]

[[שינוי אקלים וחקלאות|התחממות עולמית נחשבת ל"מכפיל סיכונים" עבור החקלאות]], כלומר מחזקת סיכונים שונים שעלולים לפגוע בתפוקה החקלאית ובכמות המזון בעולם. [http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf] ההשפעות העיקריות של התחממות עולמית על החקלאות הם: פגיעה בבריאות הצמחים, הגברת בעיות מזיקים, והקטנה של[[משבר המים העולמי|מאגרי מים]], שינוי בדפוס ירידת משקעים מגביר את משבר המים עוד. הגדלת תדירות של אירועי מזג האוויר קיצוניים (בצורות, סופות, הצפות), ריכוזים גבוהים יותר של [[פחמן דו חמצני]] באטמוספירה עשויים  במשך תקופה מוגבלת,  לגרום לדישון פחמן "טבעי" ולכן לשפר את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]].  טמפרטורות גבוהות יותר הולכות יחד עם ריכוזי [[אוזון בגובה הקרקע|אוזון]] גבוהים יותר דבר שמזיק לצמחים. דוח של ה-[[IPCC]] טוען כי בעוד שצמחים אוהבים פחמן דו חמצני הם פחות אוהבים גלי חום, בצורות והצפות. חקלאים יכולים לבצע התאמות שונות (לדוגמה לעבור מ[[חיטה]] ל[[תירס]]) אבל יש גבול להתאמות האלה. רוב המחקרים שנעשו בתחום חוזים כי התחממות עולמית תוביל לממוצע של ירידה ביבולים החקלאיים החל משנת 2030. [http://www.skepticalscience.com/print.php?n=2477][http://ipcc-wg2.gov/AR5/images/uploads/WG2AR5_SPM_FINAL.pdf]

השפעות שונות של התחממות עולמית, עלולות ליצור [[השפעה סינרגטית]] שעוצמתה חזקה יותר, דבר שיכול להתרחש השפעה סינגרית עם תהליכים נוספים כמו [[גידול אוכלוסין]] או [[משבר המים העולמי]]. השפעה זו עלולה להיות חזקה יותר במדינות עניות או במדינות עם מתיחות חברתית פוליטית. דוגמה להשפעה סינרגטית של מספר גורמים ניתן לראות ב[[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה|מלחמת האזרחים בסוריה]]. דוגמאות נוספות להשפעות סינרגטיות ניתן לראות בספר [[התמוטטות]] לדוגמה בהכחדת [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד]].

השפעות שונות של התחממות עולמית, עלולות ליצור [[השפעה סינרגטית]] שעוצמתה חזקה יותר, דבר שיכול להתרחש השפעה סינרגטית עם תהליכים נוספים כמו [[גידול אוכלוסין]] או [[משבר המים העולמי]]. השפעה זו עלולה להיות חזקה יותר במדינות עניות או במדינות עם מתיחות חברתית פוליטית. דוגמה להשפעה סינרגטית של מספר גורמים ניתן לראות ב[[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה|מלחמת האזרחים בסוריה]]. דוגמאות נוספות להשפעות סינרגטיות ניתן לראות בספר [[התמוטטות]] לדוגמה בהכחדת [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד]].

==== אוכלוסיית העולם ומשבר חקלאי ====

==== אוכלוסיית העולם ומשבר חקלאי ====

בוסטרום משער שבמרדף אחר ידע וקידמה, עלולה האנושות לייצר מתקן אשר ישמיד את כדור הארץ ו[[מערכת השמש]] כולה.  

בוסטרום משער שבמרדף אחר ידע וקידמה, עלולה האנושות לייצר מתקן אשר ישמיד את כדור הארץ ו[[מערכת השמש]] כולה.  

דוגמאה מוחשית ל"כמעט תאונה" היא [[הידלדלות שכבת האוזון]] שנבעה משחרור של חומרים כמו תרכובות  CFC  ששימשו כחומר קירור במקררים ובמזגנים, כממסים וכחומרים לניקוי תעשייתי, כחומרים מקציפים, כחומרים לכיבוי אש וכתרסיסים. שכבת האוזון משמשת כמגן נגד קרינת UV מהשמש. ללא שכבה זו היו נוצרות מוטציות בקצב גבוה מידי שלא היה מאפשר שמירה על תהליך האבולוציה בקרב בעלי חיים יבשתיים. הגדלת הקרינה פוגעת באדם (מגדילה את שכיחות סרטן העור, פוגעת במערכות חיסוניות, גורמת לנזקים בראייה), וכן פוגעת בצמחים, בבעלי חיים ובחומרים פלסטיים. לקח זמן משמועתי עד לגילוי הבעיה ולמרבה המזל היא נעצרה בזמן. הידלדלות שכבת האוזון והתגובה אליה מצד מוסדות המדע, התקשורת הפוליטיקה ומצד התעשייה מאפשרים בחינה מעשית של פערי הזמנים אפשריים ביחס להשפעות סביבתיות. קיימים לעיתים פערי זמנים גדולים בין התחלת קיום הבעיה, הזיהוי שלה, נקיטת הפעולה על ידי החברה ומשך הזמן הנדרש עד לשיקום. במקרה של דלדול שכבת האוזון, ההשהיה בין התחלת קיום הבעיה לבין זיהוי שלה וקבלת החלטה לגביה לקחה כ-40-50 שנה, השהיות נוספות מרגע לקיחת הפעולה ועד גמר התגובה עליה יקחו עוד כ-50-70 שנים, כך שסך כל ההשהיה בנושא התדלדלות האוזון צפויה להיות 120-140 שנה.  

דוגמא מוחשית ל"כמעט תאונה" היא [[הידלדלות שכבת האוזון]] שנבעה משחרור של חומרים כמו תרכובות  CFC  ששימשו כחומר קירור במקררים ובמזגנים, כממסים וכחומרים לניקוי תעשייתי, כחומרים מקציפים, כחומרים לכיבוי אש וכתרסיסים. שכבת האוזון משמשת כמגן נגד קרינת UV מהשמש. ללא שכבה זו היו נוצרות מוטציות בקצב גבוה מידי שלא היה מאפשר שמירה על תהליך האבולוציה בקרב בעלי חיים יבשתיים. הגדלת הקרינה פוגעת באדם (מגדילה את שכיחות סרטן העור, פוגעת במערכות חיסוניות, גורמת לנזקים בראייה), וכן פוגעת בצמחים, בבעלי חיים ובחומרים פלסטיים. לקח זמן משעותי עד לגילוי הבעיה ולמרבה המזל היא נעצרה בזמן. הידלדלות שכבת האוזון והתגובה אליה מצד מוסדות המדע, התקשורת הפוליטיקה ומצד התעשייה מאפשרים בחינה מעשית של פערי הזמנים אפשריים ביחס להשפעות סביבתיות. קיימים לעיתים פערי זמנים גדולים בין התחלת קיום הבעיה, הזיהוי שלה, נקיטת הפעולה על ידי החברה ומשך הזמן הנדרש עד לשיקום. במקרה של דלדול שכבת האוזון, ההשהיה בין התחלת קיום הבעיה לבין זיהוי שלה וקבלת החלטה לגביה לקחה כ-40-50 שנה, השהיות נוספות מרגע לקיחת הפעולה ועד גמר התגובה עליה יקחו עוד כ-50-70 שנים, כך שסך כל ההשהיה בנושא התדלדלות האוזון צפויה להיות 120-140 שנה.  

דוגמה מתחום המדע הבדיוני לתאונה בטכנולוגיה ניסויית מופיעה בספר "עריסת חתול" של קורט וונגוט. בספר קיימת המצאה בשם "קרח תשע" שגורם לקפיאה מיידית של מים בתגובת שרשרת. במקור הדבר נועד למנוע סבל לחיילי מארינס שהולכים בביצות. נגיעה של החומר במי האוקיינוס גורמת לקפיאת כל המים, וכתוצאה מכך להכחדת כל החיים בכוכב. הספר מתייחס גם לסכנות של [[נשק גרעיני]] לאנושות. וונגוט וסופרים אחרים מדגישים את הקושי שלנו לצפות את ההשלכות של טכנולוגיה על החברה ועל הסביבה.

דוגמה מתחום המדע הבדיוני לתאונה בטכנולוגיה ניסויית מופיעה בספר "עריסת חתול" של קורט וונגוט. בספר קיימת המצאה בשם "קרח תשע" שגורם לקפיאה מיידית של מים בתגובת שרשרת. במקור הדבר נועד למנוע סבל לחיילי מארינס שהולכים בביצות. נגיעה של החומר במי האוקיינוס גורמת לקפיאת כל המים, וכתוצאה מכך להכחדת כל החיים בכוכב. הספר מתייחס גם לסכנות של [[נשק גרעיני]] לאנושות. וונגוט וסופרים אחרים מדגישים את הקושי שלנו לצפות את ההשלכות של טכנולוגיה על החברה ועל הסביבה.

אסטרואידים פגעו בכדור הארץ במהלך ההיסטוריה. אחד מהם גרם ל[[מכתש צ'יקשולוב]] אשר על פי מחקרים הביא ל[[הכחדת קרטיקון-שלישון]] לפני 65 מיליון שנים. בהכחדה זו נכחדו כ-50% מן המינים שחיו על פני כדור הארץ באותה תקופה, ויותר מ-80% מכלל היצורים, בהם גם ה[[דינוזאורים]]. אם אסטרואיד דומה יפגע בכדור הארץ, הדבר ישפיע קשות על האנושות כולה ואף ייתכן כי האנושות תושמד לחלוטין. סיכונים אפשריים הם גלי צונאמי ענקיים, רעידת אדמה, חורף גרעיני, פגיעה קשה ביבולים ועוד.  

אסטרואידים פגעו בכדור הארץ במהלך ההיסטוריה. אחד מהם גרם ל[[מכתש צ'יקשולוב]] אשר על פי מחקרים הביא ל[[הכחדת קרטיקון-שלישון]] לפני 65 מיליון שנים. בהכחדה זו נכחדו כ-50% מן המינים שחיו על פני כדור הארץ באותה תקופה, ויותר מ-80% מכלל היצורים, בהם גם ה[[דינוזאורים]]. אם אסטרואיד דומה יפגע בכדור הארץ, הדבר ישפיע קשות על האנושות כולה ואף ייתכן כי האנושות תושמד לחלוטין. סיכונים אפשריים הם גלי צונאמי ענקיים, רעידת אדמה, חורף גרעיני, פגיעה קשה ביבולים ועוד.  

בניגוד לסיכונים רבים אחרים ידוע כי פגיעה כזו של אסטרואיד התרחשה בעבר - הן בכדור הארץ והן בפלנטות וירחים אחרים. אין סיבה שאסטרואיד לא יפגע בכדור הארץ שוב. הקושי הוא להעריך מתי הדבר יתרחש בעתיד וכן מה אפשר לעשות בנושא - לדוגמה פגיעה כזו יכולה להתרחש בשנים הקרובות או רק עוד כמה מיליוני שנים. בספרות המד"ב מתוארת השלכות של פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ בספר "פטיש השטן" (Lucifer's Hammer) מאת לארי ניבן וג'רי פורנל משנת 1976. פגיעה כזו מייצרת גלי צונאמי שמציפים את ערי החוף ומביאים להרס נרחב, גלי פליטים וביזה והרס נרחב של הכלכלה בגלל קשיים לקיים [[מסחר בינלאומי]]. הסרט ארמגדון משנת 1998 בכיכובם של ברוס ויליס, ליב טיילר ובן אפלק מתאר אפשרות תאורטית אחת להתמודדות עם אסטוריד כזה - שיגור חללית שתציב בו פצצה אטומית חזקה שתפוצץ אותו או תסיט אותו ממסלול התנגשות בכדור הארץ. בגלל שיקולים של תנע זוויתי ככל שניתן לאתר אסטרואיד כזה מוקדם יותר כך קל יותר להסיט אותו ממסלול התנגשות בכדור הארץ שכן שינוי של כמה שברי מעלות פירושו סטיית מסלול של מיליוני קילומטרים.

בניגוד לסיכונים רבים אחרים ידוע כי פגיעה כזו של אסטרואיד התרחשה בעבר - הן בכדור הארץ והן בפלנטות וירחים אחרים. אין סיבה שאסטרואיד לא יפגע בכדור הארץ שוב. הקושי הוא להעריך מתי הדבר יתרחש בעתיד וכן מה אפשר לעשות בנושא - לדוגמה פגיעה כזו יכולה להתרחש בשנים הקרובות או רק עוד כמה מיליוני שנים. בספרות המד"ב מתוארת השלכות של פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ בספר "פטיש השטן" (Lucifer's Hammer) מאת לארי ניבן וג'רי פורנל משנת 1976. פגיעה כזו מייצרת גלי צונאמי שמציפים את ערי החוף ומביאים להרס נרחב, גלי פליטים וביזה והרס נרחב של הכלכלה בגלל קשיים לקיים [[מסחר בינלאומי]]. הסרט ארמגדון משנת 1998 בכיכובם של ברוס ויליס, ליב טיילר ובן אפלק מתאר אפשרות תאורטית אחת להתמודדות עם אסטרואיד כזה - שיגור חללית שתציב בו פצצה אטומית חזקה שתפוצץ אותו או תסיט אותו ממסלול התנגשות בכדור הארץ. בגלל שיקולים של תנע זוויתי ככל שניתן לאתר אסטרואיד כזה מוקדם יותר כך קל יותר להסיט אותו ממסלול התנגשות בכדור הארץ שכן שינוי של כמה שברי מעלות פירושו סטיית מסלול של מיליוני קילומטרים.

==== מגפה עולמית ====

==== מגפה עולמית ====

מגפות מסוכנות במיוחד יושבות בשני תחומים של הסקאלה - מצד אחד יש מחלות המתפשטות במהירות רבה, כך שעוד לפני שמבינים שיש מחלה היא כבר הספיקה להתפשט בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה. דוגמה למחלות אלה היא דֶבֶר, שפעת, אבעבועות ועוד. מחלות מסוכנות אולי יותר הן מחלות כמו איידס שבהן יש תקופת נשאות ארוכה (של שנים) שבה האדם יכול להדביק אחרים בלי שיש סימנים גלויים למחלה. היות ואיידס היא מחלה קטלנית כמעט ב-100%, אם היה לה ערוץ הפצה מהיר יותר - לדוגמה אפיק נשימתי במקום אפיק מיני, היה הייתה עלולה להדביק את כלל אוכלוסיית העולם לפני שהיו מגלים את עובדת קיומה.  

מגפות מסוכנות במיוחד יושבות בשני תחומים של הסקאלה - מצד אחד יש מחלות המתפשטות במהירות רבה, כך שעוד לפני שמבינים שיש מחלה היא כבר הספיקה להתפשט בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה. דוגמה למחלות אלה היא דֶבֶר, שפעת, אבעבועות ועוד. מחלות מסוכנות אולי יותר הן מחלות כמו איידס שבהן יש תקופת נשאות ארוכה (של שנים) שבה האדם יכול להדביק אחרים בלי שיש סימנים גלויים למחלה. היות ואיידס היא מחלה קטלנית כמעט ב-100%, אם היה לה ערוץ הפצה מהיר יותר - לדוגמה אפיק נשימתי במקום אפיק מיני, היה הייתה עלולה להדביק את כלל אוכלוסיית העולם לפני שהיו מגלים את עובדת קיומה.  

דוגמה לפגיעה קשה בציביליזציה מתקדמת על ידי מגפה היה "המוות השחור" או המגפה השחורה, שהכתה באסיה ובאירופה בכמה גלים במשך כחמש שנים (1347–1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה. האומדנים נעים בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה. בכפרים מסוימים נספו עד 80% מהאוכלוסייה. זהו האסון הדמוגרפי הגדול ביותר אשר פגע באירופה הקדם-מודרנית. נוסף לנפגעים מהמחלה עצמה, היו בעיות חברתיות רבות שנבעו ממנה כגון מרידות, כתות דתיות, מלחמות ועוד. דוגמאות נוספות למגיפות המונית היתה [[השפעת הספרדית]] שקטלה בסוף מלחמת העולם הראשונה עשרות מיליוני בני אדם. דוגמה קיצונית לכוחן של מספר מגיפות היתה התיישבות האירופאים בדרום ומרכז אמריקה שלוותה במוות ממחלות של כ 97% אחוז מהאוכלוסייה.  

דוגמה לפגיעה קשה בציביליזציה מתקדמת על ידי מגפה היה "המוות השחור" או המגפה השחורה, שהכתה באסיה ובאירופה בכמה גלים במשך כחמש שנים (1347–1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה. האומדנים נעים בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה. בכפרים מסוימים נספו עד 80% מהאוכלוסייה. זהו האסון הדמוגרפי הגדול ביותר אשר פגע באירופה הקדם-מודרנית. נוסף לנפגעים מהמחלה עצמה, היו בעיות חברתיות רבות שנבעו ממנה כגון מרידות, כתות דתיות, מלחמות ועוד. דוגמאות נוספות למגיפות המונית הייתה [[השפעת הספרדית]] שקטלה בסוף מלחמת העולם הראשונה עשרות מיליוני בני אדם. דוגמה קיצונית לכוחן של מספר מגיפות הייתה התיישבות האירופאים בדרום ומרכז אמריקה שלוותה במוות ממחלות של כ-97% מהאוכלוסייה.  

בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מקשר המחבר [[ג'ארד דיימונד]] בין מגיפות לבין חקלאות ועיור וכן בין מגיפות לבין מזון מהחי שכן גורמי מחלות רבים נודדים בין חיות המשמשות למאכל לבין בני אדם. בשנת 1994 הוציאו 3 מחברים Farrar, Straus  ו-Giroux ספר מקיף על סכנות של מחלות מדבקות בעולם בשם "המגיפה המתקרבת"  (The Coming Plague) שהפך לרב מכר בארצות הברית. הספר סוקר היסטוריות של מחלות שונות כולל המוות השחור, אבולה, איידס ועוד, וכן גורמים חברתיים וכלכליים המשפיעים על מגיפות ועל ההתמודדות איתן - לדוגמה [[עיור]], טיסות ועוד.[http://lauriegarrett.com/the-coming-plague/] תרחיש למגפה שמכחידה את כלל בני האדם מובא בסדרת הסרטים "עולם הקופים".

בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מקשר המחבר [[ג'ארד דיימונד]] בין מגיפות לבין חקלאות ועיור וכן בין מגיפות לבין מזון מהחי שכן גורמי מחלות רבים נודדים בין חיות המשמשות למאכל לבין בני אדם. בשנת 1994 הוציאו 3 מחברים Farrar, Straus  ו-Giroux ספר מקיף על סכנות של מחלות מדבקות בעולם בשם "המגיפה המתקרבת"  (The Coming Plague) שהפך לרב מכר בארצות הברית. הספר סוקר היסטוריות של מחלות שונות כולל המוות השחור, אבולה, איידס ועוד, וכן גורמים חברתיים וכלכליים המשפיעים על מגיפות ועל ההתמודדות איתן - לדוגמה [[עיור]], טיסות ועוד.[http://lauriegarrett.com/the-coming-plague/] תרחיש למגפה שמכחידה את כלל בני האדם מובא בסדרת הסרטים "עולם הקופים".

בעיה מרכזית במגיפות היא [[עמידות לאנטיביוטיקה]] - יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה.  עמידות זו מתפתחת בקרב חיידקים על ידי [[התפתחות אבולוציונית|ברירה טבעית]] שמעודדת שרידה והפצה של חיידקים שיש להם עמידות לאנטיביוטיקה.  רוב סוגי הדבר (החשוד המרכזי כ"מוות השחור") מטופלים היטב על ידי אנטיביוטיקה, אם כי עקב מוטציה מתגלים זנים שעמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה, [https://www.theguardian.com/science/2007/mar/21/medicineandhealth.uknews] ולאחרונה אותר במדגסקר זן של חיידק הדבר שהיה חשש שיש לו עמידות גבוהה, דבר שתרם למגפת דבר שהייתה במקום. [http://www.dailymail.co.uk/health/article-5084903/Madagascar-s-healthcare-unable-plague.html] אחד הגורמים המרכזיים לעמידות של חיידקים הוא שימוש נפוץ באנטיביוקיטקה ב[[תעשיית המזון מהחי]], בעיקר שימוש במינון נמוך ולאורך זמן. [[חברות מזון מהחי]] ו[[חברות תרופות]] מקיימות [[לובי פוליטי]] בנסיון לטשטש את הקשר בין שימוש כזה לבין סיכון להתפתחות עמידות בקרב פתוגנים.  

בעיה מרכזית במגיפות היא [[עמידות לאנטיביוטיקה]] - יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה.  עמידות זו מתפתחת בקרב חיידקים על ידי [[התפתחות אבולוציונית|ברירה טבעית]] שמעודדת שרידה והפצה של חיידקים שיש להם עמידות לאנטיביוטיקה.  רוב סוגי הדבר (החשוד המרכזי כ"מוות השחור") מטופלים היטב על ידי אנטיביוטיקה, אם כי עקב מוטציה מתגלים זנים שעמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה, [https://www.theguardian.com/science/2007/mar/21/medicineandhealth.uknews] ולאחרונה אותר במדגסקר זן של חיידק הדבר שהיה חשש שיש לו עמידות גבוהה, דבר שתרם למגפת דבר שהייתה במקום. [http://www.dailymail.co.uk/health/article-5084903/Madagascar-s-healthcare-unable-plague.html] אחד הגורמים המרכזיים לעמידות של חיידקים הוא שימוש נפוץ באנטיביוטיקה ב[[תעשיית המזון מהחי]], בעיקר שימוש במינון נמוך ולאורך זמן. [[חברות מזון מהחי]] ו[[חברות תרופות]] מקיימות [[לובי פוליטי]] בניסיון לטשטש את הקשר בין שימוש כזה לבין סיכון להתפתחות עמידות בקרב פתוגנים.  

התמודדות עם מגיפות מורכבת ממחקר רפואי, פיתוח תרופות חדשות וכן ניסיונות למנוע [[עמידות לאנטיביוטיקה]] על ידי שימוש מבוקר יותר באנטיביוטיקה. קיימים היבטים חברתיים רבים להפצת מחלות. ואחד הפתרונות הוא בידוד וצמצום התחבורה בין איזורים שונים. פתרון זה של הסגר מיושם בחקלאות כדי למנוע העברות מחלות חקלאיות אבל קשה ליישם אותו עקב מערכת התעופה והספנות העולמית שמעבירים סחורות ואנשים ממדינה למדינה במהירות רבה.

התמודדות עם מגיפות מורכבת ממחקר רפואי, פיתוח תרופות חדשות וכן ניסיונות למנוע [[עמידות לאנטיביוטיקה]] על ידי שימוש מבוקר יותר באנטיביוטיקה. קיימים היבטים חברתיים רבים להפצת מחלות. ואחד הפתרונות הוא בידוד וצמצום התחבורה בין איזורים שונים. פתרון זה של הסגר מיושם בחקלאות כדי למנוע העברות מחלות חקלאיות אבל קשה ליישם אותו עקב מערכת התעופה והספנות העולמית שמעבירים סחורות ואנשים ממדינה למדינה במהירות רבה.

==== התפרצות געשית ====

==== התפרצות געשית ====

אירוע גאולוגי כמו [[התפרצות געשית]] או [[התפרצות-על]], יכול לגרום לנזק ניכר בגלל פיזור של גאזים רעילים, מפולות לבה ובוץ. הסיכון העיקרי לכלל האנושות היא [[חורף געשי]] אשר דומה במהותו ל[[חורף גרעיני]], ונגרם כאשר ענן נרחב של [[אפר געשי]] הנפלט בהתפרצות געשית בעוצמה גבוהה מחזיר את [[קרינת השמש]] בחזרה לחלל ומוריד את הטמפרטורה על פני השטח.

אירוע גאולוגי כמו [[התפרצות געשית]] או [[התפרצות-על]], יכול לגרום לנזק ניכר בגלל פיזור של גזים רעילים, מפולות לבה ובוץ. הסיכון העיקרי לכלל האנושות היא [[חורף געשי]] אשר דומה במהותו ל[[חורף גרעיני]], ונגרם כאשר ענן נרחב של [[אפר געשי]] הנפלט בהתפרצות געשית בעוצמה גבוהה מחזיר את [[קרינת השמש]] בחזרה לחלל ומוריד את הטמפרטורה על פני השטח.

ההתפרצות הגעשית הגדולה ביותר המוכרת בהיסטוריה היא ההתפרצות של הר טמבורה (Tambora) באי האינדונזי סומבאווה. ב-1815 אירעה בטמבורה ההתפרצות החזקה ביותר בזמנים המודרניים, במדד התפרצות געשית 7. התפרצותו שהתחילה בתחילת אפריל ושהמשיכה באמצע יולי, השפיעה על אזור נרחב כולל איי מלוקו, ג'אווה, חלקים מסולאווסי, סומטרה ובורנאו. גשמי אפר געשי השפיעו גם על האיים באלי ולומבוק. כ-92,000 בני אדם מתו כתוצאה מזרמים פירוקלסטיים, רעב ומחלות. 1816 נודעה כ"[[שנה ללא קיץ]]" בשל תנאי מזג אוויר קיצוניים שגרמה ההתפרצות שהשפיעו אף  עד צפון אמריקה. דבר זה יחד עם תנאים חברתיים ומדיניים הוביל לשנים של בעיות יבולים, רעב, מחלות ותסיסה חברתית באירופה.  

ההתפרצות הגעשית הגדולה ביותר המוכרת בהיסטוריה היא ההתפרצות של הר טמבורה (Tambora) באי האינדונזי סומבאווה. ב-1815 אירעה בטמבורה ההתפרצות החזקה ביותר בזמנים המודרניים, במדד התפרצות געשית 7. התפרצותו שהתחילה בתחילת אפריל ושהמשיכה באמצע יולי, השפיעה על אזור נרחב כולל איי מלוקו, ג'אווה, חלקים מסולאווסי, סומטרה ובורנאו. גשמי אפר געשי השפיעו גם על האיים באלי ולומבוק. כ-92,000 בני אדם מתו כתוצאה מזרמים פירוקלסטיים, רעב ומחלות. 1816 נודעה כ"[[שנה ללא קיץ]]" בשל תנאי מזג אוויר קיצוניים שגרמה ההתפרצות שהשפיעו אף  עד צפון אמריקה. דבר זה יחד עם תנאים חברתיים ומדיניים הוביל לשנים של בעיות יבולים, רעב, מחלות ותסיסה חברתית באירופה.  

על אף שאין ראיות מתועדות לחוצנים, מדענים כמו [[קרל סייגן]] קבעו כי קיומם של [[חיים מחוץ לכדור הארץ]] אפשרי בהחלט. ב-[[1969]] "חוק החשיפה לחיים מחוץ לכדור הארץ" התווסף לתקנות הפדרליות בארצות הברית, בתגובה לאפשרות של זיהום ביולוגי כתוצאה מ[[תוכנית אפולו]]. התקנה בוטלה ב-[[1991]]. הסיכון של פלישת חוצנים או השמדה על ידם מופיע במספר רב של ספרי וסרטי מדע בדיוני.  ביניהם: "מלחמת העולמות" (The War of the Worlds) רומן בדיוני שחיבר ה. ג'. וולס ושראה אור בשנת 1898; השליטים (The Puppet Masters) ספר מאת רוברט היינליין מ-1951.  הנוסע השמיני - סרט אימה ופעולה מאת רידלי סקוט; היום השלישי (Independence Day) -סרט משנת 1996; המפגש (באנגלית: Arrival) סרט משנת 2016 בבימויו של דני וילנב; "הקיסם בעינו של האלוהים"  ועוד. מספר רב של פרקים מהסדרה "מסע בין כוכבים" עוסקות באיומים מצד חייזרים. הנושא הפך נפוץ כל כך עד שהפך לא אחת לפרודיה כמו בסרט "גברים בשחור" (Men in Black) או "הפלישה ממאדים" (Mars Attacks!‎). הפופולריות של תיאורי פלישות כאלה בתרבות היא שקל לתאר במקרים כאלה מלחמת טובים ברעים וכן סיכונים וצורות חשיבה המוכרות לנו מקונפליקטים אנושיים. כמו כן קל לייצר בז'נר זה את תרחיש "דוד המנצח את גוליית". כמו כן תרבות הקומיקס, הערצת הטכנולוגיה והאמונה בתצפיות וחטיפות של חייזרים שהייתה רווחת בארצות הברית תרמה מאד להתפתחות ז'נאר זה.  

על אף שאין ראיות מתועדות לחוצנים, מדענים כמו [[קרל סייגן]] קבעו כי קיומם של [[חיים מחוץ לכדור הארץ]] אפשרי בהחלט. ב-[[1969]] "חוק החשיפה לחיים מחוץ לכדור הארץ" התווסף לתקנות הפדרליות בארצות הברית, בתגובה לאפשרות של זיהום ביולוגי כתוצאה מ[[תוכנית אפולו]]. התקנה בוטלה ב-[[1991]]. הסיכון של פלישת חוצנים או השמדה על ידם מופיע במספר רב של ספרי וסרטי מדע בדיוני.  ביניהם: "מלחמת העולמות" (The War of the Worlds) רומן בדיוני שחיבר ה. ג'. וולס ושראה אור בשנת 1898; השליטים (The Puppet Masters) ספר מאת רוברט היינליין מ-1951.  הנוסע השמיני - סרט אימה ופעולה מאת רידלי סקוט; היום השלישי (Independence Day) -סרט משנת 1996; המפגש (באנגלית: Arrival) סרט משנת 2016 בבימויו של דני וילנב; "הקיסם בעינו של האלוהים"  ועוד. מספר רב של פרקים מהסדרה "מסע בין כוכבים" עוסקות באיומים מצד חייזרים. הנושא הפך נפוץ כל כך עד שהפך לא אחת לפרודיה כמו בסרט "גברים בשחור" (Men in Black) או "הפלישה ממאדים" (Mars Attacks!‎). הפופולריות של תיאורי פלישות כאלה בתרבות היא שקל לתאר במקרים כאלה מלחמת טובים ברעים וכן סיכונים וצורות חשיבה המוכרות לנו מקונפליקטים אנושיים. כמו כן קל לייצר בז'נר זה את תרחיש "דוד המנצח את גוליית". כמו כן תרבות הקומיקס, הערצת הטכנולוגיה והאמונה בתצפיות וחטיפות של חייזרים שהייתה רווחת בארצות הברית תרמה מאד להתפתחות ז'נאר זה.  

הסיכון מפני פלישת חוצנים נראה נמוך מהסיבה שלפי המדע הידוע לנו כיום קשה להגיע מכוכב אחד לכוכב שני ללא מסע ארוך מאד של עשרות או מאות אלפי שנים. מאמץ כביר כזה של מסע מחייב משאבים עצומים ואם יש משאבים כאלה אין סיבה להשקיע אותם דווקא בהגעה לפלנטה אחרת כדי להשמיד את תושביה. אם יש ציביליזציה שהיא מספיק מתקדמת כדי ליישם מסע כזה, או כדי להחזיק במדע או טכנולוגיה שמאפשרים מסע במהירות גדולה ממהירות האור אין סיבה שהם יתעניינו במיוחד בציביליזציה האנושית המפגרת מבחינה טכנולוגית ואולי גם תרבותית. ואם הם יהיו מעוניינים בהשמדה שלנו הסבירות שנוכל לעשות משהו בנושא קלושה.  

הסיכון מפני פלישת חוצנים נראה נמוך מהסיבה שלפי המדע הידוע לנו כיום קשה להגיע מכוכב אחד לכוכב שני ללא מסע ארוך מאד של עשרות או מאות אלפי שנים. מאמץ כביר כזה של מסע מחייב משאבים עצומים ואם יש משאבים כאלה אין סיבה להשקיע אותם דווקא בהגעה לפלנטה אחרת כדי להשמיד את תושביה. אם יש ציביליזציה שהיא מספיק מתקדמת כדי ליישם מסע כזה, או כדי להחזיק במדע או טכנולוגיה שמאפשרים מסע במהירות גדולה ממהירות האור אין סיבה שהם יתעניינו במיוחד בציביליזציה האנושית המפגרת מבחינה טכנולוגית ואולי גם תרבותית. ואם הם יהיו מעוניינים בהשמדה שלנו הסבירות שנוכל לעשות משהו בנושא קלושה.

==ראו גם==

==ראו גם==