שורה 22: |
שורה 22: |
| | | |
| בעיה נוספת היא שבגלל עוני יש תמותת ילדים גבוהה וזה לפי תאוריית ה[[מעבר דמוגרפי]] גורם ליותר ילדים במשפחה. הדבר תורם ל[[פיצוץ אוכלוסין]] מה שמגביר את ה[[עוני]]. | | בעיה נוספת היא שבגלל עוני יש תמותת ילדים גבוהה וזה לפי תאוריית ה[[מעבר דמוגרפי]] גורם ליותר ילדים במשפחה. הדבר תורם ל[[פיצוץ אוכלוסין]] מה שמגביר את ה[[עוני]]. |
| + | |
| + | == השפעות שונות של מחסור ועודף == |
| + | גם עודף וגם מחסור פוגעים קשה באנושות: עוני גורם לתחלואה ותמותה מרעב ועודף גורם לתחלואה ותמותה מהשמנה, אורח חיים יושבני, זיהום ים ב[[פלסטיק]] וכך הלאה. בנוסף כדי לייצר את העודף נפלטים לאוויר גזים הגורמים ל[[זיהום אוויר]], [[התחממות גלובאלית]]. |
| + | |
| + | כדי לייצר את כמות המוצרים הדרושה לו האדם לא צריך לשדוד ולנצל בני אדם אחרים או לפגוע בטבע. לעומת זאת כדי לייצר עודף בדרך כלל יש צורך בניצול בני אדם אחרים - (זה היה נפוץ יותר בתקופה הפרה תעשייתית) או בפגיעה בטבע (נפוץ יותר בעיקר בתקופה התעשייתית). |
| + | |
| + | אם זאת יש לציין כי תופעות שהתרגלנו אליהן בחיי היום יום קשורות במידה רבה לייצור עודף. לדוגמה: ללא עודף משמעותי במוצרים, במיוחד במוצרים בסיסיים כמו מזון סביר שלא יתקיים מסחר , לפחות לא ברמה שהוא מתקיים היום, כי אדם לא ירצה להחליף באופן קבוע מזון במשהו אחר אם אין לו עודף מזון, ומוצרים שלא נצרכים על בסיס יום יומי כמו בגדים חגיגיים, רהיטים, בעבר, כאשר לא היו עודפים שימשו לפעמים במשך כמה דורות. |
| + | |
| + | ללא מסחר אין התמחות מקצועית מלאה. בעלי מלאכה שעסקו רק במקצוע מסוים שאינו קשור למוצרי בסיס כמו סנדלרים או חייטים הופיעו באירופה לקראת סוף ימי הביניים. עד אז בעלי המלאכה בערים היו עוסקים גם בחקלאות, כדי להשיג מזון. זאת כי אדם העוסק רק בסנדלרות או תפירה צריך להחליף את מוצריו במזון כדי שיהיה לו מה לאכול(מאוחר יותר זה היה להחליף מוצריו בכסף ואז בו לקנות אוכל). זה צריך לקראת '''קבוע, כל השנה, כדי שיהיה לו מזון כל הזמן'''. אפילו באמצע תקופת ימי הביניים לא היו לאנשים מספיק עודפים כדי להחליף אותם במוצרים כאלה, ומצד שני הצריכה של המוצרים שאינם מוצרי צריכה בסיסיים ליום יום הייתה כאמור נמוכה. |
| + | |
| + | בעבר, בקהילות שייצרו רק את הדרוש, חליפין במוצרים כמו מזון יכול היה להתבצע בעיקר בהחלפת מזון מסוג אחד במזון מסוג אחר, וצריכת מוצרים שאינם מוצרים לצריכה יום יומית הייתה הרבה הרבה יותר נמוכה מהיום. בקהילות כאלה האנשים בדרך כלל עסקו בייצור מזון בצורה ישירה וייצרו מוצרים אחרים כמו נעליים, בגדים, וכדומה לפי הצורך ללא התמחות מקצועית מלאה. מכאן שאם נרצה לחיות ללא עודפים הרבה הרגלים יצטרכו להשתנות. |
| == מאבק במחסור ובעודף וניסיונות להגיע לשיווי משקל. == | | == מאבק במחסור ובעודף וניסיונות להגיע לשיווי משקל. == |
| יש הרבה ארגונים אשר מנסים למגר את העוני, לדוגמה, ארגון האומות המאוחדות והבנק העולמי. הם מנסים לספק מזון לרעבים, בין היתר, על ידי ההפניה אליהם מזון שנזרק. המאבק בעודף לרוב איננו נתמך אידאולוגית מגופים ממשלתיים ובין לאומיים, בגלל שהגישות הקפיטליסטית והמרקסיסטית לא רוצות להכיר בקיום הבעיה, אבל בפועל הוא קיים בכל שכבות האוכלוסייה שההכנסה שלהם גדולה יותר מהאפשרות הפיזית של הגוף לקלוט את המוצרים שההכנסה מאפשרת לרכוש. כך לדוגמה יותר מחמישית מהאוכלוסייה בישראל, 21% לפי נתוני 2010 הייתה בדיאטה, כלומר הגבילה באופן רצוני את צריכת המזון. 54% מהאוכלוסייה, כלומר יותר מחצי רצו לרדת במשקל. רק 6% מהאוכלוסייה רצו לעלות במשקל מה שאומר שבעיית העודף משמעותית לישראל יותר מבעית המחסור.{{הערה|הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [http://www.cbs.gov.il/statistical/seker-chevrati-h123.pdf הסקר החברתי 2009-2010]}}. | | יש הרבה ארגונים אשר מנסים למגר את העוני, לדוגמה, ארגון האומות המאוחדות והבנק העולמי. הם מנסים לספק מזון לרעבים, בין היתר, על ידי ההפניה אליהם מזון שנזרק. המאבק בעודף לרוב איננו נתמך אידאולוגית מגופים ממשלתיים ובין לאומיים, בגלל שהגישות הקפיטליסטית והמרקסיסטית לא רוצות להכיר בקיום הבעיה, אבל בפועל הוא קיים בכל שכבות האוכלוסייה שההכנסה שלהם גדולה יותר מהאפשרות הפיזית של הגוף לקלוט את המוצרים שההכנסה מאפשרת לרכוש. כך לדוגמה יותר מחמישית מהאוכלוסייה בישראל, 21% לפי נתוני 2010 הייתה בדיאטה, כלומר הגבילה באופן רצוני את צריכת המזון. 54% מהאוכלוסייה, כלומר יותר מחצי רצו לרדת במשקל. רק 6% מהאוכלוסייה רצו לעלות במשקל מה שאומר שבעיית העודף משמעותית לישראל יותר מבעית המחסור.{{הערה|הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [http://www.cbs.gov.il/statistical/seker-chevrati-h123.pdf הסקר החברתי 2009-2010]}}. |