שינויים

יצרני מזון נוהגים להוסיף למזון זרחות. שם הן מגיבות עם מתכות המצויות שם בכמות זעירה ביותר, ובכך קושרות אותן בחוזקה ומונעות את פירוק המזון. הזרחות משמשות גם לקשירת המים למזון כדי שלא יתפרק ויתקלקל במהירות. בכך זרחות מסייעות להאריך את חיי המדף של מיני מזונות מעובדים, ובעיקר כאלה שהוספו להם מים, כגון מוצרי [[בשר מעובד]] (להם מוסיפים מים כדי לרככם, אך יש הטוענים כי גם במטרה להעלות את משקלם). זרחות מצויות גם בסלטים תעשייתיים שונים, המעובדים בין היתר גם כן עם מים.

יצרני מזון נוהגים להוסיף למזון זרחות. שם הן מגיבות עם מתכות המצויות שם בכמות זעירה ביותר, ובכך קושרות אותן בחוזקה ומונעות את פירוק המזון. הזרחות משמשות גם לקשירת המים למזון כדי שלא יתפרק ויתקלקל במהירות. בכך זרחות מסייעות להאריך את חיי המדף של מיני מזונות מעובדים, ובעיקר כאלה שהוספו להם מים, כגון מוצרי [[בשר מעובד]] (להם מוסיפים מים כדי לרככם, אך יש הטוענים כי גם במטרה להעלות את משקלם). זרחות מצויות גם בסלטים תעשייתיים שונים, המעובדים בין היתר גם כן עם מים.

בשנת 2015 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי בשר מעובד הוא [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]] משום שנמצא קשר במאות מחקרים אפידמיולוגים בין צריכת בשר מעובד לבין [[סרטן המעי הגס]]<ref name="iarc_QA">[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/Monographs-Q&A_Vol114.pdf Q&A on the carcinogenicity of the consumption of red meat and processed meat], International Agency for Research on Cancer , 2015,ארגון הבריאות העולמי</ref> הארגון טען שלמרות קיום ברור בין הדברים, אין הבנה מלאה של הסיבות לקשר בין אכילת בשר מעובד לבין סרטן. אחת הסברות של מומחי תזונה היא כי הוספת פוספטים כחומרי שימור היא סיבה אפשרית. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001076532#fromelement=hp_daily_news] בישראל נהוג להזריק מים לבשר מיובא בגלל אובדן מים בתהליך של הוספת מלח לשם כשרות. כדי שהמים יספגו בבשר מוסיפים להם חומרים נוספים ובינהם פוספט. ד"ר חיים סדובסקי, רופא נטורופת ומחבר הספר "בריאות ותוספים במזון", טוען כי פוספטים הם חומר מסרטן. <ref name="achituv1">[http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים] נטע אחיטוב, הארץ, 13.07.2012</ref> קבוצה של חוקרים מגרמניה בראשות Eberhard Ritz טענה בדו"ח משנת 2012 כי פוספטים המוספים למזונות פוגעים בבריאות וכי יש לסמן את הכמות שלהם כדי לאפשר לצרכנים להזהר. הם טוענים כי בשנים האחרונות יש עליה בצריכת הפוספט הלא אורגני בגלל הגדלת השימוש בו ב[[מזון מהיר]] והגדלת הצריכה של מזונות אלה. [http://www.aerzteblatt.de/int/archive/article?id=119592] [http://www.foodnavigator.com/Science/Phosphate-in-food-is-health-risk-that-should-be-labelled-claim-researchers]

בשנת 2015 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי בשר מעובד הוא [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]] משום שנמצא קשר במאות מחקרים אפידמיולוגים בין צריכת בשר מעובד לבין [[סרטן המעי הגס]]<ref name="iarc_QA">[http://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/Monographs-Q&A_Vol114.pdf Q&A on the carcinogenicity of the consumption of red meat and processed meat], International Agency for Research on Cancer , 2015,ארגון הבריאות העולמי</ref> הארגון טען שלמרות קיום ברור בין הדברים, אין הבנה מלאה של הסיבות לקשר בין אכילת בשר מעובד לבין סרטן. אחת הסברות של מומחי תזונה היא כי הוספת פוספטים כחומרי שימור היא סיבה אפשרית. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001076532#fromelement=hp_daily_news] בישראל נהוג להזריק מים לבשר מיובא בגלל אובדן מים בתהליך של הוספת מלח לשם כשרות. כדי שהמים יספגו בבשר מוסיפים להם חומרים נוספים וביניהם פוספט. ד"ר חיים סדובסקי, רופא נטורופת ומחבר הספר "בריאות ותוספים במזון", טוען כי פוספטים הם חומר מסרטן. <ref name="achituv1">[http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים] נטע אחיטוב, הארץ, 13.07.2012</ref> קבוצה של חוקרים מגרמניה בראשות Eberhard Ritz טענה בדו"ח משנת 2012 כי פוספטים המוספים למזונות פוגעים בבריאות וכי יש לסמן את הכמות שלהם כדי לאפשר לצרכנים להיזהר. הם טוענים כי בשנים האחרונות יש עליה בצריכת הפוספט הלא אורגני בגלל הגדלת השימוש בו ב[[מזון מהיר]] והגדלת הצריכה של מזונות אלה. [http://www.aerzteblatt.de/int/archive/article?id=119592] [http://www.foodnavigator.com/Science/Phosphate-in-food-is-health-risk-that-should-be-labelled-claim-researchers]

==שוק הפוספט העולמי==

==שוק הפוספט העולמי==

==עתודות הזרחה==

==עתודות הזרחה==

{{הפניה לערך מורחב|שיא תפוקת הזרחן}}

{{הפניה לערך מורחב|שיא תפוקת הזרחן}}

המקור העיקרי לזרחן בכלכלה האנושית הוא [[כרייה]] של פוספטים, לפיכך מדובר ב[[משאב מתכלה]]. מספר חוקרים טוענים כי מאגרי הזרחן יתכלו בתוך 50-100 שנה ויגיעו ל[[שיא תפוקת הזרחן]] (Peak Phosphrus), השנה בה תפוקת הזרחן השנתית תהיה הגבוה ביותר, כבר בשנת 2030. <ref>Cordell, Dana; Drangert, Jan-Olof; White, Stuart (May 2009). "[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S095937800800099X The story of phosphorus: Global food security and food for thought]". Global Environmental Change (Elsevier) 19 (2): 292–305. doi:10.1016/j.gloenvcha.2008.10.009</ref> לעומת זאת, טוען מרכז פיתוח הדשנים הבינלאומי, בדו"ח משנת 2010, כי מאגרי הזרחן יספיקו לכמה מאות שנים<ref>[http://www.ifdc.org/Media_Info/Press_Releases/September_2010/IFDC_Report_Indicates_Adequate_Phosphorus_Resource ifdc.org - IFDC Report Indicates Adequate Phosphorus Resources], sep-2010</ref>  

המקור העיקרי לזרחן בכלכלה האנושית הוא [[כרייה]] של פוספטים, לפיכך מדובר ב[[משאב מתכלה]]. מספר חוקרים טוענים כי מאגרי הזרחן יתכלו בתוך 50-100 שנה ויגיעו ל[[שיא תפוקת הזרחן]] (Peak Phosphrus), השנה בה תפוקת הזרחן השנתית תהיה הגבוהה ביותר, כבר בשנת 2030. <ref>Cordell, Dana; Drangert, Jan-Olof; White, Stuart (May 2009). "[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S095937800800099X The story of phosphorus: Global food security and food for thought]". Global Environmental Change (Elsevier) 19 (2): 292–305. doi:10.1016/j.gloenvcha.2008.10.009</ref> לעומת זאת, טוען מרכז פיתוח הדשנים הבינלאומי, בדו"ח משנת 2010, כי מאגרי הזרחן יספיקו לכמה מאות שנים<ref>[http://www.ifdc.org/Media_Info/Press_Releases/September_2010/IFDC_Report_Indicates_Adequate_Phosphorus_Resource ifdc.org - IFDC Report Indicates Adequate Phosphorus Resources], sep-2010</ref>  

[[קובץ:US Phosphate Rock Production.PNG|ממוזער|300px|הפקת סלעי זרחה בארצות הברית בטונות. שיא התפוקה התרחש בשנת 1980, עם כריית 54 מיליוני טונות של סלעים.]]

[[קובץ:US Phosphate Rock Production.PNG|ממוזער|300px|הפקת סלעי זרחה בארצות הברית בטונות. שיא התפוקה התרחש בשנת 1980, עם כריית 54 מיליוני טונות של סלעים.]]

במהלך המאה ה-20 הפיקה ארצות הברית כמות כוללת של - 1.9 מיליארד טונות של סלעי זרחה, במשך תקופה זו היא הפיקה 30-50% מסך סלעי הזרחה בעולם. ארצות הברית הגיעה לשיא הפקת זרחן בשנת 1980 שבה נכרו במדינה 54 מיליון טונות של סלעי זרחה, ונכון לשנת 2012 היא הפיקה על 30 מיליוני טונות סלעי פוספט לשנה, כמות נמוכה מזו שנכרתה בשנת 1966. [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/historical-statistics/ds140-phosp.xlsx] בנוסף ארצות הברית שהיתה אחת היצואניות הגדולות של סלעי זרחה בעולם, וייצא בשנת 14 מיליוני טונות בשנת 1980, הקטינה את ייצוא הסלעים. בשנת 2000 ייצאה ארצות הברית רק 0.3 מיליוני טונות, והחל משנת 2004 הפסיקה לחלוטין את ייצוא סלעי הזרחה מתחומה. זאת למרות שעל פי רישומי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, למדינה זו עוד עתודות גדולות של סלעי פוספט.  

במהלך המאה ה-20 הפיקה ארצות הברית כמות כוללת של - 1.9 מיליארד טונות של סלעי זרחה, במשך תקופה זו היא הפיקה 30%-50% מסך סלעי הזרחה בעולם. ארצות הברית הגיעה לשיא הפקת זרחן בשנת 1980 שבה נכרו במדינה 54 מיליון טונות של סלעי זרחה, ונכון לשנת 2012 היא הפיקה על 30 מיליוני טונות סלעי פוספט לשנה, כמות נמוכה מזו שנכרתה בשנת 1966. [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/historical-statistics/ds140-phosp.xlsx] בנוסף ארצות הברית שהייתה אחת היצואניות הגדולות של סלעי זרחה בעולם, וייצא בשנת 14 מיליוני טונות בשנת 1980, הקטינה את ייצוא הסלעים. בשנת 2000 ייצאה ארצות הברית רק 0.3 מיליוני טונות, והחל משנת 2004 הפסיקה לחלוטין את ייצוא סלעי הזרחה מתחומה. זאת למרות שעל פי רישומי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, למדינה זו עוד עתודות גדולות של סלעי פוספט.  

[[קובץ:Us phosphate rock export.PNG|ממוזער|300px|ייצוא ויבוא של סלעי זרחה מארצות הברית בטונות. שיא הייצוא התרחש בשנת 1979, עם ייצוא של 14 מיליוני טונות של סלעים.]] במקביל הגדילה ארצות הברית את ייבוא סלעי הפוספט, נכון לשנת 2012 הוא הגיע ל-3 מיליוני טונות, שהם כ-10% מסך ההפקה המקומית.[http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/historical-statistics/ds140-phosp.xlsx]

[[קובץ:Us phosphate rock export.PNG|ממוזער|300px|ייצוא ויבוא של סלעי זרחה מארצות הברית בטונות. שיא הייצוא התרחש בשנת 1979, עם ייצוא של 14 מיליוני טונות של סלעים.]] במקביל הגדילה ארצות הברית את ייבוא סלעי הפוספט, נכון לשנת 2012 הוא הגיע ל-3 מיליוני טונות, שהם כ-10% מסך ההפקה המקומית.[http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/historical-statistics/ds140-phosp.xlsx]

הן כמות גדולה מידי של שימוש בזרחות והן מחסור בזרחות עלולים להוות פגיעה אנושה בכלכלה האנושית על ידי פגיעה במערכות אקולוגיות מחד, ופגיעה בחקלאות מאידך. היות וזרחה היא מוצר מתכלה, ב[[חקלאות בת קיימא]] יש שאיפה להחליף כרייה שלה במעגלים סגורים המשלבים [[קומפוסט]], וטכנולוגיות נוספות כדי לחקות את [[מחזור הזרחן]] הטבעי. מצד שני יש קושי לעבור במהירות לחקלאות נטולת כריית זרחות בגלל שהדבר עלול לפגוע ב[[פריון החקלאי]] או להצריך להגדיל את התשומות הניתנות לגידולי חקלאות, ובכך לייקר את מחיר המזון.  

הן כמות גדולה מידי של שימוש בזרחות והן מחסור בזרחות עלולים להוות פגיעה אנושה בכלכלה האנושית על ידי פגיעה במערכות אקולוגיות מחד, ופגיעה בחקלאות מאידך. היות וזרחה היא מוצר מתכלה, ב[[חקלאות בת קיימא]] יש שאיפה להחליף כרייה שלה במעגלים סגורים המשלבים [[קומפוסט]], וטכנולוגיות נוספות כדי לחקות את [[מחזור הזרחן]] הטבעי. מצד שני יש קושי לעבור במהירות לחקלאות נטולת כריית זרחות בגלל שהדבר עלול לפגוע ב[[פריון החקלאי]] או להצריך להגדיל את התשומות הניתנות לגידולי חקלאות, ובכך לייקר את מחיר המזון.  

===מחסור בזרחות לחקלאות===

===מחסור בזרחות לחקלאות===

איום קיומי אחד הקשור בזרחות הוא מחסור בדשן כימי או התייקרות חזקה מידי של הדשן הכימי בצורה שתשפיע לרעה על החקלאות העולמית. כאמור זרחן הוא מוצר חיוני למערכות ביולוגיות ולצמחים, אין לו חלופה בהיותו יסוד כימי. בעוד שזרחן הוא יסוד כימי נפוץ למדי בכרום כדור הארץ, ריכוזים גבוהים שלו הם נדירים למדי. ככל שמתקדם תהליך הכרייה מאגרים אלה מתכלים ומגיעים להפקת מאגרים פחות ופחות איכותיים, תוך צורך בהשקעת אנרגיה גבוה יותר.  

איום קיומי אחד הקשור בזרחות הוא מחסור בדשן כימי או התייקרות חזקה מידי של הדשן הכימי בצורה שתשפיע לרעה על החקלאות העולמית. כאמור זרחן הוא מוצר חיוני למערכות ביולוגיות ולצמחים, אין לו חלופה בהיותו יסוד כימי. בעוד שזרחן הוא יסוד כימי נפוץ למדי בכרום כדור הארץ, ריכוזים גבוהים שלו הם נדירים למדי. ככל שמתקדם תהליך הכרייה מאגרים אלה מתכלים ומגיעים להפקת מאגרים פחות ופחות איכותיים, תוך צורך בהשקעת אנרגיה גבוהה יותר.  

בעוד שרוב הגופים הדנים במחסור בזרחה מדברים על תאריך התכלות מרבצי הזרחה, שיא תפוקת הזרחה שאחריו יכולה להתרחש התייקרות מתמדת של המשאב, עלול להתרחש בתאריך מוקדם בהרבה. התייקרות כזו עלולה לגורר ייקור של ייצור המזון שמצד אחד עלול לפגוע בחקלאים קטנים ומצד שני ייקר את המזון ל[[עוני|תושבים עניים]], שני דברים אלה עלולים ליצור תסיסה חברתית.

בעוד שרוב הגופים הדנים במחסור בזרחה מדברים על תאריך התכלות מרבצי הזרחה, שיא תפוקת הזרחה שאחריו יכולה להתרחש התייקרות מתמדת של המשאב, עלול להתרחש בתאריך מוקדם בהרבה. התייקרות כזו עלולה לגורר ייקור של ייצור המזון שמצד אחד עלול לפגוע בחקלאים קטנים ומצד שני ייקר את המזון ל[[עוני|תושבים עניים]], שני דברים אלה עלולים ליצור תסיסה חברתית.

במאמר [[גבולות פלנטריים]] משנת 2009 קובעים [[אקולוגיה|אקולוגים]] כי מחזור הזרחן (יחד עם מחזור ה[[חנקן]]) הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של [[הכלכלה האנושית]]. ב[[כלכלה בת קיימא]] זרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים לא יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן.   

במאמר [[גבולות פלנטריים]] משנת 2009 קובעים [[אקולוגיה|אקולוגים]] כי מחזור הזרחן (יחד עם מחזור ה[[חנקן]]) הוא אחד מתשעה הגבולות הקריטיים להמשך קיומה של [[הכלכלה האנושית]]. ב[[כלכלה בת קיימא]] זרם זרחן השנתי שנכנס לאוקיינוסים לא יעלה על פי 10 מכמות הבלייה הטבעית של זרחן.   

קיימת טענה כי חציה של ערכי סף של זרימת זרחן אל האוקיינוסים היא גורם מכריע לאירועי אנוקסיה כלל עולמיים באוקיינוסים (ocean anoxic events -OAE)  שיכולים להסביר [[הכחדה המונית|הכחדות המונית]] שהתרחשו בעבר של בעלי חיים בים.  (Handoh and Lenton 2003). מאמינים כי לולאת משוב בין זרחן, אנוקסיה ויצרנות ימית משפיעה על מצב החמצן באוקיינוסים.  

קיימת טענה כי חציה של ערכי סף של זרימת זרחן אל האוקיינוסים היא גורם מכריע לאירועי אנוקסיה כלל עולמיים באוקיינוסים (Ocean anoxic events -OAE)  שיכולים להסביר [[הכחדה המונית|הכחדות המונית]] שהתרחשו בעבר של בעלי חיים בים.  (Handoh and Lenton 2003). מאמינים כי לולאת משוב בין זרחן, אנוקסיה ויצרנות ימית משפיעה על מצב החמצן באוקיינוסים.  

==ראו גם==

==ראו גם==