שינויים

מ
אין תקציר עריכה
שורה 23: שורה 23:     
==המבנה הארגוני-חברתי של המערכת הכלכלית==
 
==המבנה הארגוני-חברתי של המערכת הכלכלית==
ברודל מתאר שלוש סביבות (ספירות) כלכליות העולות ממחקריו אודות איזור הים התיכון: הספירה החקלאית-אוטרקית המתקיימת בעיקר בהרים, הספירה של השוק המתקיימת בעיקר בעיירות ובערים והספירה הקפיטליסטית המתקיימת בעיקר בערים. הספירה החקלאית אוטרקית מושפעת בעיקר מתהליכים מבניים ארוכי שנים בעוד השתיים האחרונות מתהליכים מחזוריים קצרים יותר.
+
ברודל מתאר שלוש סביבות (ספירות) כלכליות העולות ממחקריו אודות איזור הים התיכון: הספירה החקלאית-אוטרקית המתקיימת בעיקר בהרים, הספירה של השוק המתקיימת בעיקר בעיירות ובערים והספירה הקפיטליסטית המתקיימת בעיקר בערים. הספירה החקלאית אוטרקית מושפעת בעיקר מתהליכים מבניים ארוכי שנים בעוד השתיים האחרונות מתהליכים מחזוריים קצרים יותר.
    
===הספירה החקלאית-אוטרקית===
 
===הספירה החקלאית-אוטרקית===
שורה 38: שורה 38:  
הספירה של החליפין יוצרת את הצריכה. הצריכה היא המעבר של מוצרים מהסביבה הכפרית לעירונית ובתוך הסביבה העירונית עצמה. ספירת החליפין מתאפיינת בהיותה מושפעת מ[[תהליך מחזורי|תהליכים מחזוריים]], בניגוד לספירה האוטרקית.  
 
הספירה של החליפין יוצרת את הצריכה. הצריכה היא המעבר של מוצרים מהסביבה הכפרית לעירונית ובתוך הסביבה העירונית עצמה. ספירת החליפין מתאפיינת בהיותה מושפעת מ[[תהליך מחזורי|תהליכים מחזוריים]], בניגוד לספירה האוטרקית.  
   −
ניתן לומר כי זהו המקרה ההיסטורי הקרוב ביותר ל[[שוק המשוכלל]] ב[[כלכלה נאו קלאסית]]. המתאפיין בהתמחות וסחר חליפין, פונקציות ביקוש והיצע, הקצאה יעילה של המקורות וכו'. אולם גם שוק זה אינו משוכלל במלואו מכיוון שתמיד קיים בו המימד הקפיטליסטי, ראו בהמשך.  
+
ניתן לומר כי זהו המקרה ההיסטורי הקרוב ביותר ל[[שוק המשוכלל]] ב[[כלכלה נאו-קלאסית]]. המתאפיין בהתמחות וסחר חליפין, פונקציות ביקוש והיצע, הקצאה יעילה של המקורות וכו'. אולם גם שוק זה אינו משוכלל במלואו מכיוון שתמיד קיים בו המימד הקפיטליסטי, ראו בהמשך.  
    
===הספירה הקפיטליסטית===
 
===הספירה הקפיטליסטית===
שורה 58: שורה 58:  
שוק החליפין הוא מבוזר, הקפיטליזם נוטה לריכוזיות. בקפיטליזם נולדים [[המוסדות הפיננסיים]] המאפשרים השקעה ומופיע מושג החוזה על תהליך עתידי. הקפיטליסט קונה את תוצרתו העתידית של החקלאי תמורת מזומן היום, סחורות נמכרות לפני שהגיעו ליעדם (ואף לפני שיצאו לדרכם!) למעשה נמכרת הבעלות על הרווחים מ'''המסחר''' בסחורה ולא מהסחורה עצמה.  
 
שוק החליפין הוא מבוזר, הקפיטליזם נוטה לריכוזיות. בקפיטליזם נולדים [[המוסדות הפיננסיים]] המאפשרים השקעה ומופיע מושג החוזה על תהליך עתידי. הקפיטליסט קונה את תוצרתו העתידית של החקלאי תמורת מזומן היום, סחורות נמכרות לפני שהגיעו ליעדם (ואף לפני שיצאו לדרכם!) למעשה נמכרת הבעלות על הרווחים מ'''המסחר''' בסחורה ולא מהסחורה עצמה.  
   −
[הערה - דוגמה מומחזת לסוג זה של מסחר ניתן למצוא בהסוחר מוונציה של שייקספיר, שהייתה לב מערכת כלכלה-עולם בתקופה המתוארת במחזה. עמדה דומה מאוד בנוגע למהות הקפיטליזם מציגים ביכלר וניצן בספרם [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]].]
+
[הערה - דוגמה מומחזת לסוג זה של מסחר ניתן למצוא במחזה "הסוחר מוונציה" של שייקספיר, שהייתה לב מערכת כלכלה-עולם בתקופה המתוארת במחזה. עמדה דומה מאוד בנוגע למהות הקפיטליזם מציגים ביכלר וניצן בספרם [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]].]
    
גילומו הבולט ביותר של הקפיטליזם לפי ברודל הוא [[השוק הפרטי]] (Privet Market) או שוק הנגד. שוק הנגד הוא ההפך משוק החליפין למרות גם הוא תהליך של החלפת סחורות ושירותים. שוק הנגד הוא למעשה המסחר המתבצע 'מחוץ' לשוק הפיזי וידוע. מדובר בעסקאות הנסגרות באמצעות מתווכים, לכן היא איננה ידועה לשאר השחקים בשוק. הפועלים בה הם סוחרים ולא יצרנים. לרוב היא כרוכה בפעילויות פיננסיות המכוונות לעתיד כגון קנייה ומכירה של תוצרת עתידית. לרוב תחום המסחר הוא מונופולי או דורש סכומי מזומנים גדולים כדי להתחיל לפעול בו ולכן הוא ריכוזי מאוד.  
 
גילומו הבולט ביותר של הקפיטליזם לפי ברודל הוא [[השוק הפרטי]] (Privet Market) או שוק הנגד. שוק הנגד הוא ההפך משוק החליפין למרות גם הוא תהליך של החלפת סחורות ושירותים. שוק הנגד הוא למעשה המסחר המתבצע 'מחוץ' לשוק הפיזי וידוע. מדובר בעסקאות הנסגרות באמצעות מתווכים, לכן היא איננה ידועה לשאר השחקים בשוק. הפועלים בה הם סוחרים ולא יצרנים. לרוב היא כרוכה בפעילויות פיננסיות המכוונות לעתיד כגון קנייה ומכירה של תוצרת עתידית. לרוב תחום המסחר הוא מונופולי או דורש סכומי מזומנים גדולים כדי להתחיל לפעול בו ולכן הוא ריכוזי מאוד.