שינויים

==פרקי הספר==

==פרקי הספר==

===פרק 1 מבוא - טאבו ובריחה פסיכולוגית מדיון בנושא הדמוגרפיה בישראל===

===פרק 1 מבוא - טאבו ובריחה פסיכולוגית מדיון בנושא הדמוגרפיה בישראל===

הפרק הראשון שהוא גם פרק המבוא של הספר דן בקושי הקיים קושי לנהל דיון בנושא [[אוכלוסיית ישראל|גודל האוכלוסייה בישראל]] - הנושא הוא כמעט [טאבו]] בקרב האוכלוסיה הכללית וכן בקרב פעילי סביבה. טל מזכיר את נסיבות פרישתו של דן פרי, שהיה מנהל ראשות הטבע, לאחר שפרסם ב 1995 מאמר שהעז להעלות את הטיעון כי ישראל צריכה להגביל את האוכלוסיה שלה {{הערה|דן פרי, כופר בעיקר, 1995}} דבר שרק שיגרום לכך שתכנית [[ישראל 2020]] תצטרך רק להכפיל את השטח הבנוי בישראל במקום לשלש אותו. הטיעונים של פרי היו מבוססים על נושא של [[שמירת טבע]] - שכן ככל שיש יותר בני אדם יהיה פחות מקום לבעלי החיים ושמורות הטבע יהיו לאיים - מעין עציצים קטנים. מתוך ידע על שמירת טבע באיים פרוש הדבר הכחדת מינית וצמצום המגוון הגנטי בישראל. פרי ספג גינויים נרחבים על ידי מספר פוליטיקאים בכירים שקראו לפטרו, בין היתר על ידי יצחק לוי , שהיה אז שר החינוך. פרי פרש לאחר מספר חודשים. הוא עדיין עומד מאחוריו דבריו. ד"ר יהושע שקדי שכיהן בזמן כתיבת הספר כמדען הראשי של רשות הטבע והגנים מעיד כי הנושא חשוב אבל הוא ממליץ לתלמידיו להמנע מלהזכיר אותו.  

הפרק הראשון שהוא גם פרק המבוא של הספר דן בקושי הקיים קושי לנהל דיון בנושא [[אוכלוסיית ישראל|גודל האוכלוסייה בישראל]] - הנושא הוא כמעט [טאבו]] בקרב האוכלוסייה הכללית וכן בקרב פעילי סביבה. טל מזכיר את נסיבות פרישתו של דן פרי, שהיה מנהל ראשות הטבע, לאחר שפרסם ב 1995 מאמר שהעז להעלות את הטיעון כי ישראל צריכה להגביל את האוכלוסייה שלה {{הערה|דן פרי, כופר בעיקר, 1995}} דבר שרק שיגרום לכך שתכנית [[ישראל 2020]] תצטרך רק להכפיל את השטח הבנוי בישראל במקום לשלש אותו. הטיעונים של פרי היו מבוססים על נושא של [[שמירת טבע]] - שכן ככל שיש יותר בני אדם יהיה פחות מקום לבעלי החיים ושמורות הטבע יהיו לאיים - מעין עציצים קטנים. מתוך ידע על שמירת טבע באיים פרוש הדבר הכחדת מינית וצמצום המגוון הגנטי בישראל. פרי ספג גינויים נרחבים על ידי מספר פוליטיקאים בכירים שקראו לפטרו, בין היתר על ידי יצחק לוי, שהיה אז שר החינוך. פרי פרש לאחר מספר חודשים. הוא עדיין עומד מאחוריו דבריו. ד"ר יהושע שקדי שכיהן בזמן כתיבת הספר כמדען הראשי של רשות הטבע והגנים מעיד כי הנושא חשוב אבל הוא ממליץ לתלמידיו להימנע מלהזכיר אותו.  

טל טוען כי אנשים יכולים להתנתק מהצפיפות הקשה על ידי קריאה בספרים, גלישה באינטרנט וכו' .הוא מעיד על עצמו כי קריאת ספרים סייע לו להתנתק מהסביבה הצפופה והקשה של מלחלת לבנון השנייה. אבל הוא מביא בתחילת הפרק את אמרתה של [[איין ראנד]] - "אנו יכולים להתחמק מהמציאות, אבל לא נוכל להתחמק מן התוצאות של התחמקות מן המציאות" {{הערה|[[איין ראנד]], אתיקה בזמננו, 1961]]}}  

טל טוען כי אנשים יכולים להתנתק מהצפיפות הקשה על ידי קריאה בספרים, גלישה באינטרנט וכו'. הוא מעיד על עצמו כי קריאת ספרים סייעה לו להתנתק מהסביבה הצפופה והקשה של מלחלת לבנון השנייה. אבל הוא מביא בתחילת הפרק את אמרתה של [[איין ראנד]] - "אנו יכולים להתחמק מהמציאות, אבל לא נוכל להתחמק מן התוצאות של התחמקות מן המציאות" {{הערה|[[איין ראנד]], אתיקה בזמננו, 1961]]}}  

לפי טל, הנושא מהווה מוקש פוליטי. לדוגמה כאשר הזכיר שר החקלאות יאיר שמיר את נושא הריבוי הטבעי בקרב בדואים בנגב נטען כלפיו כי הוא גזען. הגאוגרף שעוסק רבות בדמוגרפיה בישראל [[אמנון סופר]] טוען כי מי שעוסק בנושא סופג גינוייים מצד הימין בגין היותו "אנטי ציוני" (שכן הדבר מאיים על אידאל העלייה וראיית גידול האוכלוסין כברכה), והן על ידי השמאל כ"פאשיסט" (בגלל הדיון הנוגע להחלטה אינטימית ובגלל הדיון על ערבים). זכרון השואה מהווה חסם נוסף לדיון בנושא שכן אפילו פעילי סביבה רבים חשים שאין לדון בנושא עד שמספר היהודים בעולם לא ישוב לזה שהיה לפני מספרם לפני השואה.  

לפי טל, הנושא מהווה מוקש פוליטי. לדוגמה כאשר הזכיר שר החקלאות יאיר שמיר את נושא הריבוי הטבעי בקרב בדואים בנגב נטען כלפיו כי הוא גזען. הגאוגרף שעוסק רבות בדמוגרפיה בישראל [[אמנון סופר]] טוען כי מי שעוסק בנושא סופג גינויים מצד הימין בגין היותו "אנטי ציוני" (שכן הדבר מאיים על אידאל העלייה וראיית גידול האוכלוסין כברכה), והן על ידי השמאל כ"פאשיסט" (בגלל הדיון הנוגע להחלטה אינטימית ובגלל הדיון על ערבים). זכרון השואה מהווה חסם נוסף לדיון בנושא שכן אפילו פעילי סביבה רבים חשים שאין לדון בנושא עד שמספר היהודים בעולם לא ישוב לזה שהיה לפני מספרם לפני השואה.  

===פרק שתיים - על זיהום מחסור ולחצי אוכלוסייה===

===פרק שתיים - על זיהום מחסור ולחצי אוכלוסייה===

הפרק פותח בתאור הבעיה על ריבוי התלונות למשטרה בישראל על [[זיהום רעש]]. בשנת 2012 הופתעו קצינים בכירים מכך שרבע מכל התלונות למשטרה היו בגין רעש. טל מסביר כי דבר זה הוא תוצאה של צפיפות בעיר. ביותר מ-300 אלף מקרים שלחה המשטרה ניידת לחקור את הנושא, ושר המשטרה אהרונוביץ התנצל וטען כי המשטרה לא תוכל לעמוד בעומס. {{הערה|יניב קובוביץ, [https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.2086487 רבע מיליון תלונות הוגשו ב-2012 על הפרעות רעש], הארץ, 01.08.2013}}

הפרק פותח בתיאור הבעיה על ריבוי התלונות למשטרה בישראל על [[זיהום רעש]]. בשנת 2012 הופתעו קצינים בכירים מכך שרבע מכל התלונות למשטרה היו בגין רעש. טל מסביר כי דבר זה הוא תוצאה של צפיפות בעיר. ביותר מ-300 אלף מקרים שלחה המשטרה ניידת לחקור את הנושא, ושר המשטרה אהרונוביץ התנצל וטען כי המשטרה לא תוכל לעמוד בעומס. {{הערה|יניב קובוביץ, [https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.2086487 רבע מיליון תלונות הוגשו ב-2012 על הפרעות רעש], הארץ, 01.08.2013}}

טל מזכיר נוספת הנובעת מצפיפות עירונית - [[אלימות]] ו[[מתח נפשי]]. הוא מציין מאות מחקרים שנערכו בבעלי חיים ומראים קשר בין צפיפות לבין חרדה ואלימות,{{הערה|Gary Greenberg, [http://www.jstor.org/stable/4533452 The Effects of Ambient Temperature and Population Density on Aggression in Two Inbred Strains of Mice, Mus musculus], Behaviour, Vol. 42, No. 1/2 (1972), pp. 119-130}} ומחקרים שמצאו קשר דומה בקרב אנשים. יש הבדל בין גברים לנשים - בסביבה צפופה נשים נוטות יותר ל[[דיכאון]] ונסיגה מ[[קשר חברתי]] ואילו גברים נוטים יותר לתגובות אלימות.  

טל מזכיר נוספת הנובעת מצפיפות עירונית - [[אלימות]] ו[[מתח נפשי]]. הוא מציין מאות מחקרים שנערכו בבעלי חיים ומראים קשר בין צפיפות לבין חרדה ואלימות,{{הערה|Gary Greenberg, [http://www.jstor.org/stable/4533452 The Effects of Ambient Temperature and Population Density on Aggression in Two Inbred Strains of Mice, Mus musculus], Behaviour, Vol. 42, No. 1/2 (1972), pp. 119-130}} ומחקרים שמצאו קשר דומה בקרב אנשים. יש הבדל בין גברים לנשים - בסביבה צפופה נשים נוטות יותר ל[[דיכאון]] ונסיגה מ[[קשר חברתי]] ואילו גברים נוטים יותר לתגובות אלימות.  

בעיות סביבתיות-חברתיות שמוחרופות על ידי גידול אוכלוסין כוללת הגדלה של כמות ה[[פסולת]], כמות הפליטה של [[גזי חממה]], הקטנת השטח והאיכות של [[שטחים פתוחים]] והפגיעה במגוון הביולוגי. בעיות שמשלבות בעיה סביבתית עם בעייה חברתית כוללות [[זיהום]], [[רעש]] ו[[פקקי תנועה]]. ממדים חברתיים יותר של גידול האוכלוסין כוללים עומס יתר על בתי ספר, בתי חולים, בתי משפט וכבישים, וכן מחסור ב[[דיור בר השגה]] ו[[ייקור הדיור|ייקור הדיור בישראל]], הרחבת [[עוני בישראל|מעגל העוני]] ואי השוויון בהכנסות. לפי טל, ישראל סובלת באופן חמור מלחץ אוכלוסין וכי היבטים אלה הופכים חמורים וגרועים יותר ויותר. טענה זו אינה ייחודית לטל והיא נשמעת מפי אנשי סביבה ומפני מומחים רבים אחרים. טל מצטט בתחילת הפרק את החוקר הימי [[ז'אק קוסטו]], שטען כי "צריכת יתר ואכלוס יתר - עומדים מאחורי כל בעיה סביבתית שאיתה מתמודדים היום".

בעיות סביבתיות-חברתיות שמוחרפות על ידי גידול אוכלוסין כוללת הגדלה של כמות ה[[פסולת]], כמות הפליטה של [[גזי חממה]], הקטנת השטח והאיכות של [[שטחים פתוחים]] והפגיעה במגוון הביולוגי. בעיות שמשלבות בעיה סביבתית עם בעיה חברתית כוללות [[זיהום]], [[רעש]] ו[[פקקי תנועה]]. ממדים חברתיים יותר של גידול האוכלוסין כוללים עומס יתר על בתי ספר, בתי חולים, בתי משפט וכבישים, וכן מחסור ב[[דיור בר השגה]] ו[[ייקור הדיור|ייקור הדיור בישראל]], הרחבת [[עוני בישראל|מעגל העוני]] ואי השוויון בהכנסות. לפי טל, ישראל סובלת באופן חמור מלחץ אוכלוסין וכי היבטים אלה הופכים חמורים וגרועים יותר ויותר. טענה זו אינה ייחודית לטל והיא נשמעת מפי אנשי סביבה ומפני מומחים רבים אחרים. טל מצטט בתחילת הפרק את החוקר הימי [[ז'אק קוסטו]], שטען כי "צריכת יתר ואכלוס יתר - עומדים מאחורי כל בעיה סביבתית שאיתה מתמודדים היום".

===כמה אנשים יכולים לחיות בישראל===

===כמה אנשים יכולים לחיות בישראל===

הפרק העשירי מתייחס למושג של [[כושר נשיאה]] ושואל [[כמה אנשים יכולים לחיות בישראל]]. טל מבהיר כי תשובה לשאלה זו תלויה ברמת הצריכה של התושבים וכן מה הפרטמר למדידה. לדוגמה אנשים בנגלדש חיים על [[צמחונות|תזונה צמחונית]] כך שהשטח החקלאי הנדרש לשם הזנת משפחה הוא כ-5 דונם, ולעומת זאת משפחה אמריקאית שצורכת בשר דורשת שטח חקלאי גדול פי 20, וכן משאבי טבע אחרים בעיקר [[מים]].  

הפרק העשירי מתייחס למושג של [[כושר נשיאה]] ושואל [[כמה אנשים יכולים לחיות בישראל]]. טל מבהיר כי תשובה לשאלה זו תלויה ברמת הצריכה של התושבים וכן מה הפרמטר למדידה. לדוגמה אנשים בנגלדש חיים על [[צמחונות|תזונה צמחונית]] כך שהשטח החקלאי הנדרש לשם הזנת משפחה הוא כ-5 דונם, ולעומת זאת משפחה אמריקאית שצורכת בשר דורשת שטח חקלאי גדול פי 20, וכן משאבי טבע אחרים בעיקר [[מים]].  

הפרק מתייחס לשאלה כמה אנשים חיו בישראל לאורך ההיסטוריה שלה. טל מסביר כי הערכות של מספר האנשים שחיו בין תקופת המקרא והמשנה נעה בין כמה מאות אלפי אנשים עד 2.5 מיליון אנשים לכל היותר. כיבושים ובעיקר מגיפות הביאו לתנודות חדות בגודל האוכלוסיה. ערב העלייה הראשונה חיו בישראל כ 300 אלף איש. טל סוקר בפרק את הויכוח בין יהודים, ערבים ובריטים לגבי מספר האנשים שיכולים לגור בישראל לפי מגבלות של [[מזון בישראל|המזון המקומי שניתן לגדל בישראל]]. נתון זה היה לפני שנות ה-30 של המאה ה-20 מרכיב יסודי בשאלה כמה יהודים יורשו לעלות לישראל לפי מגבלות "הספר הלבן". טל מזכיר מחקרים שונים שביצעו יהודים, בריטים ואמריקאים לגבי שאלה זו, ותוך הסתמכות על גדלי שטחי חקלאות שונים וכן על נתוני פריון שונים. היהודים נטו להיות אופטימייים ולהדגיש את העליה ב[[פריון חקלאי]].  

הפרק מתייחס לשאלה כמה אנשים חיו בישראל לאורך ההיסטוריה שלה. טל מסביר כי הערכות של מספר האנשים שחיו בין תקופת המקרא והמשנה נעה בין כמה מאות אלפי אנשים עד 2.5 מיליון אנשים לכל היותר. כיבושים ובעיקר מגיפות הביאו לתנודות חדות בגודל האוכלוסייה. ערב העלייה הראשונה חיו בישראל כ-300 אלף איש. טל סוקר בפרק את הוויכוח בין יהודים, ערבים ובריטים לגבי מספר האנשים שיכולים לגור בישראל לפי מגבלות של [[מזון בישראל|המזון המקומי שניתן לגדל בישראל]]. נתון זה היה לפני שנות ה-30 של המאה ה-20 מרכיב יסודי בשאלה כמה יהודים יורשו לעלות לישראל לפי מגבלות "הספר הלבן". טל מזכיר מחקרים שונים שביצעו יהודים, בריטים ואמריקאים לגבי שאלה זו, ותוך הסתמכות על גדלי שטחי חקלאות שונים וכן על נתוני פריון שונים. היהודים נטו להיות אופטימיים ולהדגיש את העליה ב[[פריון חקלאי]].  

טל מציין כי הערכות אלה אכן התממשו מאוחר יותר עקב [[המהפכה החקלאית]] וחידושים בחקלאות שהונהגו גם בעולם וגם תודות לחידושים בישראל כמו [[טפטפות]]. עם זאת העליה בפריון החקלאי לא באה ללא מחיר - היא לוותה בבעיות שונות כמו [[המלחת מי תהום]] ו[[זיהום מים]] עקב עיבוד יתר ו[[שאיבת יתר]].  

טל מציין כי הערכות אלה אכן התממשו מאוחר יותר עקב [[המהפכה החקלאית]] וחידושים בחקלאות שהונהגו גם בעולם וגם תודות לחידושים בישראל כמו [[טפטפות]]. עם זאת העליה בפריון החקלאי לא באה ללא מחיר - היא לוותה בבעיות שונות כמו [[המלחת מי תהום]] ו[[זיהום מים]] עקב עיבוד יתר ו[[שאיבת יתר]].  

כך או כך הגידול בפריון אינו אינסופי ובסופו של דבר הגידול באוכלוסיית ישראל השיג את הגידול במזון - כך שכיום רוב המזון שיראל צורכת הוא מזון מיובא. טל מציין כי רוב החיטה, וחלק משמעותי מהפירות והירקות שצורכים בישראל כיום הוא מיובא. (ראו פרוט ב[[מזון בישראל]]). הוא מציין את הצביעות של הצגת גידול עופות ומוצרי חלב בישראל כאשר כל הגידול הזה תלוי בעצם ביבוא של דגנים שונים לשם הזנת בעלי החיים.  

כך או כך הגידול בפריון אינו אינסופי ובסופו של דבר הגידול באוכלוסיית ישראל השיג את הגידול במזון - כך שכיום רוב המזון שישראל צורכת הוא מזון מיובא. טל מציין כי רוב החיטה, וחלק משמעותי מהפירות והירקות שצורכים בישראל כיום הוא מיובא. (ראו פרוט ב[[מזון בישראל]]). הוא מציין את הצביעות של הצגת גידול עופות ומוצרי חלב בישראל כאשר כל הגידול הזה תלוי בעצם ביבוא של דגנים שונים לשם הזנת בעלי החיים.  

טל עוסק בפרק גם בשאלה אחרת - כמה שטח חקלאי נדרש לשם הזנת כלל האכולוסיה בישראל. גם שאלה זו תלויה בסוג המזון הנצרך , גיוונו, כמה בשר ומזון מהחי צורכים ומה הפריון החקלאי. לפי מחקר אחד יש די והותר שטח בישראל להזין את התושבים - אבל זאת בהנחה של תזונה חד-גונית מאד. בהנחה של תזונה מגוונת יותר יש לייבא כמחצית מהמזון בישראל (בגודל האכולוסייה הקיים) וגם אין די מים כדי לגדל את כל המזון הזה.  

טל עוסק בפרק גם בשאלה אחרת - כמה שטח חקלאי נדרש לשם הזנת כלל האוכלוסייה בישראל. גם שאלה זו תלויה בסוג המזון הנצרך, גיוונו, כמה בשר ומזון מהחי צורכים ומה הפריון החקלאי. לפי מחקר אחד יש די והותר שטח בישראל להזין את התושבים - אבל זאת בהנחה של תזונה חד-גונית מאד. בהנחה של תזונה מגוונת יותר יש לייבא כמחצית מהמזון בישראל (בגודל האוכלוסייה הקיים) וגם אין די מים כדי לגדל את כל המזון הזה.  

בשלב כלשהו הציונים והבריטים ויתרו על השאלה כמה מזון ניתן לגדל בישראל - הבריטים קבעו את מכסות העליה לפי שיקולים פוליטיים כדי לא להרגיז את הרוב הערבי בארץ וכדי להתאים לאינטרסים שלהם במזרח התיכון. ואילו היהודים עברו לטיעון לפיו יש להתמקד בפעילות תעשייה ולסמוך על שאר העולם שיגדל מזון. לפי טל יש בעיות שונות בהסתמכות על יבוא מאסיבי של מזון - בין היתר בגלל חשש ללחץ מדיני על ישראל או בגלל חשש למשבר מזון עולמי שיוביל לקשיים ביבוא. קיים גם היבט מוסרי - כמה ישראל יכולה להעמיס על העולם בצריכת המזון שלה.

בשלב כלשהו הציונים והבריטים ויתרו על השאלה כמה מזון ניתן לגדל בישראל - הבריטים קבעו את מכסות העליה לפי שיקולים פוליטיים כדי לא להרגיז את הרוב הערבי בארץ וכדי להתאים לאינטרסים שלהם במזרח התיכון. ואילו היהודים עברו לטיעון לפיו יש להתמקד בפעילות תעשייה ולסמוך על שאר העולם שיגדל מזון. לפי טל יש בעיות שונות בהסתמכות על יבוא מאסיבי של מזון - בין היתר בגלל חשש ללחץ מדיני על ישראל או בגלל חשש למשבר מזון עולמי שיוביל לקשיים ביבוא. קיים גם היבט מוסרי - כמה ישראל יכולה להעמיס על העולם בצריכת המזון שלה.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[גידול אוכלוסיית ישראל]]

* [[גידול אוכלוסיית ישראל]]

* [[אוכלוסיית ישראל]]

* [[אוכלוסיית ישראל]]

* [[I=PAT]]

* [[I=PAT]]

* [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל]]

* [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://population.org.il/ אתר הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה]  

* [http://population.org.il/ אתר הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה]  

* [http://www.kibutz-poalim.co.il/the_land_is_full והארץ מלאה] - על הספר בהוצאת "הקיבוץ המאוחד".

* [http://www.kibutz-poalim.co.il/the_land_is_full והארץ מלאה] - על הספר בהוצאת "הקיבוץ המאוחד"

* קרן צוריאל הררי, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3688417,00.html פריון הוא אסון], כלכליסט, 20.05.2016

* קרן צוריאל הררי, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3688417,00.html פריון הוא אסון], כלכליסט, 20.05.2016

* {{הארץ|צפריר רינת|על סדר יום התנועה הירוקה: צמצום הגידול באוכלוסייה|1215234|14 בפברואר 2011}}

* {{הארץ|צפריר רינת|על סדר יום התנועה הירוקה: צמצום הגידול באוכלוסייה|1215234|14 בפברואר 2011}}

 

[[קטגוריה:ספרי עיון]]

[[קטגוריה:ספרי עיון]]

[[קטגוריה:אוכלוסין]]

[[קטגוריה:אוכלוסין]]

[[קטגוריה:ישראל: דמוגרפיה]]

[[קטגוריה:ישראל: דמוגרפיה]]