שינויים

===כמה אנשים יכולים לחיות בישראל===

===כמה אנשים יכולים לחיות בישראל===

הםרק העשירי מתייחס למושג של [[כושר נשיאה]] ושואל [[כמה אנשים יכולים לחיות בישראל]]. טל מבהיר כי תשובה לשאלה זו תלויה ברמת הצריכה של התושבים וכן מה הפרטמר למדידה. לדוגמה אנשים בנגלדש חיים על [[צמחונות|תזונה צמחונית]] כך שהשטח החקלאי הנדרש לשם הזנת משפחה הוא כ-5 דונם, ולעומת זאת משפחה אמריקאית שצורכת בשר דורשת שטח חקלאי גדול פי 20, וכן משאבי טבע אחרים בעיקר [[מים]].  

הפרק העשירי מתייחס למושג של [[כושר נשיאה]] ושואל [[כמה אנשים יכולים לחיות בישראל]]. טל מבהיר כי תשובה לשאלה זו תלויה ברמת הצריכה של התושבים וכן מה הפרטמר למדידה. לדוגמה אנשים בנגלדש חיים על [[צמחונות|תזונה צמחונית]] כך שהשטח החקלאי הנדרש לשם הזנת משפחה הוא כ-5 דונם, ולעומת זאת משפחה אמריקאית שצורכת בשר דורשת שטח חקלאי גדול פי 20, וכן משאבי טבע אחרים בעיקר [[מים]].  

הפרק מתייחס לשאלה כמה אנשים חיו בישראל לאורך ההיסטוריה שלה. טל מסביר כי הערכות של מספר האנשים שחיו בין תקופת המקרא והמשנה נעה בין כמה מאות אלפי אנשים עד 2.5 מיליון אנשים לכל היותר. כיבושים ובעיקר מגיפות הביאו לתנודות חדות בגודל האוכלוסיה. ערב העלייה הראשונה חיו בישראל כ 300 אלף איש. טל סוקר בפרק את הויכוח בין יהודים, ערבים ובריטים לגבי מספר האנשים שיכולים לגור בישראל לפי מגבלות של [[מזון בישראל|המזון המקומי שניתן לגדל בישראל]]. נתון זה היה לפני שנות ה-30 של המאה ה-20 מרכיב יסודי בשאלה כמה יהודים יורשו לעלות לישראל לפי מגבלות "הספר הלבן". טל מזכיר מחקרים שונים שביצעו יהודים, בריטים ואמריקאים לגבי שאלה זו, ותוך הסתמכות על גדלי שטחי חקלאות שונים וכן על נתוני פריון שונים. היהודים נטו להיות אופטימייים ולהדגיש את העליה ב[[פריון חקלאי]].  

הפרק מתייחס לשאלה כמה אנשים חיו בישראל לאורך ההיסטוריה שלה. טל מסביר כי הערכות של מספר האנשים שחיו בין תקופת המקרא והמשנה נעה בין כמה מאות אלפי אנשים עד 2.5 מיליון אנשים לכל היותר. כיבושים ובעיקר מגיפות הביאו לתנודות חדות בגודל האוכלוסיה. ערב העלייה הראשונה חיו בישראל כ 300 אלף איש. טל סוקר בפרק את הויכוח בין יהודים, ערבים ובריטים לגבי מספר האנשים שיכולים לגור בישראל לפי מגבלות של [[מזון בישראל|המזון המקומי שניתן לגדל בישראל]]. נתון זה היה לפני שנות ה-30 של המאה ה-20 מרכיב יסודי בשאלה כמה יהודים יורשו לעלות לישראל לפי מגבלות "הספר הלבן". טל מזכיר מחקרים שונים שביצעו יהודים, בריטים ואמריקאים לגבי שאלה זו, ותוך הסתמכות על גדלי שטחי חקלאות שונים וכן על נתוני פריון שונים. היהודים נטו להיות אופטימייים ולהדגיש את העליה ב[[פריון חקלאי]].  

טל עוסק בפרק גם בשאלה אחרת - כמה שטח חקלאי נדרש לשם הזנת כלל האכולוסיה בישראל. גם שאלה זו תלויה בסוג המזון הנצרך , גיוונו, כמה בשר ומזון מהחי צורכים ומה הפריון החקלאי. לפי מחקר אחד יש די והותר שטח בישראל להזין את התושבים - אבל זאת בהנחה של תזונה חד-גונית מאד. בהנחה של תזונה מגוונת יותר יש לייבא כמחצית מהמזון בישראל (בגודל האכולוסייה הקיים) וגם אין די מים כדי לגדל את כל המזון הזה.  

טל עוסק בפרק גם בשאלה אחרת - כמה שטח חקלאי נדרש לשם הזנת כלל האכולוסיה בישראל. גם שאלה זו תלויה בסוג המזון הנצרך , גיוונו, כמה בשר ומזון מהחי צורכים ומה הפריון החקלאי. לפי מחקר אחד יש די והותר שטח בישראל להזין את התושבים - אבל זאת בהנחה של תזונה חד-גונית מאד. בהנחה של תזונה מגוונת יותר יש לייבא כמחצית מהמזון בישראל (בגודל האכולוסייה הקיים) וגם אין די מים כדי לגדל את כל המזון הזה.  

בשלב כלשהו הציונים והבריטים ויתרו על השאלה כמה מזון ניתן לגדל בישראל - הבריטים קבעו את מכסות העליה לפי שיקולים פוליטיים כדי לא להרגיז את הרוב הערבי בארץ וכדי להתאים לאינטרסים שלהם במזרח התיכון. ואילו היהודים עברו לטיעון לפיו יש להתמקד בפעילות תעשייה ולסמוך על שאר העולם שיגדל מזון. לפי טל יש בעיות שונות בהסתמכות על יבוא מאסיבי של מזון - בין היתר בגלל חשש ללחץ מדיני על ישראל או בגלל חשש למשבר מזון עולמי שיוביל לקשיים ביבוא. קיים גם היבט מוסרי - כמה ישראל יכולה להעמיס על העולם בצריכת המזון שלה.  

בשלב כלשהו הציונים והבריטים ויתרו על השאלה כמה מזון ניתן לגדל בישראל - הבריטים קבעו את מכסות העליה לפי שיקולים פוליטיים כדי לא להרגיז את הרוב הערבי בארץ וכדי להתאים לאינטרסים שלהם במזרח התיכון. ואילו היהודים עברו לטיעון לפיו יש להתמקד בפעילות תעשייה ולסמוך על שאר העולם שיגדל מזון. לפי טל יש בעיות שונות בהסתמכות על יבוא מאסיבי של מזון - בין היתר בגלל חשש ללחץ מדיני על ישראל או בגלל חשש למשבר מזון עולמי שיוביל לקשיים ביבוא. קיים גם היבט מוסרי - כמה ישראל יכולה להעמיס על העולם בצריכת המזון שלה.

 

==ראו גם==

==ראו גם==