47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''קשרי הון-אקדמיה''' הם קשרים בין חברות ותאגידים גדולים ואנשי עסקים לבין..."
'''קשרי הון-אקדמיה''' הם קשרים בין חברות ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] ואנשי עסקים לבין חוקרים וגופים אקדמים על ידי מימון קרנות, מכוני מחקר, מחקרים, בנינים, ועוד. קשר כזה קיים מזה זמן רב שכן מחקר מדעי דורש תקציבי מחקר.
החשש הוא שקשרים אלה יגרמו להטיות שונות לטובת העסקים של התורמים - הטיות של מחקרים, הטיות בחוות דעת מקצועיות לבתי משפט, הטיות בחומר הלימודים, בספרים ובכתבות בעיתונות הפופלארית של אנשים מהאקדמיה, וכן במדיניות של מוסדות האקדמיה (כמו אוניברסטיאות או מכללות) ביחס לחופש הביטוי במוסדות אלה. במקרים מסויימים חברות ממנות מכוני מחקר פרטיים וחוקרים במטרה ליצור רושם של מחקר מדעי אובייקטיבי שתומך בעמדתם. ביטוי עתיק יומין לקשר בין בעלי הון לבין מובילי דעת קהל נמצא בביטוי "בעל המאה הוא בעל הדעה".
==ראו גם==
* [[אמת כמוצר ציבורי]]
* [[קשרי הון שלטון]]
* [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]
* [[השפעת ההון על העיתונות]]
* [[הפרטת המחקר]]
[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:מדע]]
[[קטגוריה:מידע]]
[[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]]
החשש הוא שקשרים אלה יגרמו להטיות שונות לטובת העסקים של התורמים - הטיות של מחקרים, הטיות בחוות דעת מקצועיות לבתי משפט, הטיות בחומר הלימודים, בספרים ובכתבות בעיתונות הפופלארית של אנשים מהאקדמיה, וכן במדיניות של מוסדות האקדמיה (כמו אוניברסטיאות או מכללות) ביחס לחופש הביטוי במוסדות אלה. במקרים מסויימים חברות ממנות מכוני מחקר פרטיים וחוקרים במטרה ליצור רושם של מחקר מדעי אובייקטיבי שתומך בעמדתם. ביטוי עתיק יומין לקשר בין בעלי הון לבין מובילי דעת קהל נמצא בביטוי "בעל המאה הוא בעל הדעה".
==ראו גם==
* [[אמת כמוצר ציבורי]]
* [[קשרי הון שלטון]]
* [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]
* [[השפעת ההון על העיתונות]]
* [[הפרטת המחקר]]
[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:מדע]]
[[קטגוריה:מידע]]
[[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]]